55 עובדי מפעל מלט "הרטוב" מבינים שהסוף מתקרב: היום הם אספו את החפצים שלהם ויצאו מדלת המפעל בפעם האחרונה. כבר הרבה מאוד זמן שהנושא על סגירת המפעל על הפרק, והפעם זוהי החלטה סופית. ההנהלה: "בצער רב, הגענו למסקנה שאין מנוס מסגירת המפעל באופן סופי", אמרו. זוהי ההודעה האחרונה שנשלחה לעובדים במייל מבעלי המפעל.
מלט הר-טוב, שבבעלות משפחת וייל, מתכוונת להפסיק את ייצור המלט במפעל שלה ליד בית שמש בנוסף לפיטורים המורכבים. בחברה מסבירים את המהלך הצפוי בהפסדים של עשרות מיליוני שקלים שצברה מאז פתיחת שוק המלט ליבוא. ייצור המלט שנעשה בהר-טוב מתבסס על טחינת קלינקר שאותו היא מייבאת בעיקר מטורקיה.
הנהלת החברה מסרה כי היא תקיים התייעצויות בנושא עם נציגי העובדים באתר שלה בהר-טוב ועם ההסתדרות. מנכ"ל קבוצת הר-טוב הוא רונן יונה. החברה כבר צמצמה בסוף 2019 את פעילות ייצור המלט שלה, תוך סגירת כבשן הייצור והמעבר ליבוא של קלינקר. חרף הפסקת הייצור הצפויה, היא מתכוונת להמשיך לייבא מלט מוגמר ולהיות שחקנית קטנה בשוק, עם נתח של כ-6% ממנו.
איציק בן נעים:
"לא פשוט. בן נעים נשוי עם ארבע ילדים, וסבא לנכדה, עובד במפעל מגיל 16: "אני נכה עבודה, מי יקבל אותי עכשיו? בבית יש אווירה של אבל. האישה לא ישנה בלילות, הילדים בלחץ"
אמיר אסארף (50) עובד במפעל כבר 27 שנים ומשמש כיו"ר ועד העובדים. אסארף מסביר את השתלשלות האירועים: "ב-2013 בנט היה שר הכלכלה והחליט שהוא עוזר ביוקר המחיה ומוריד את מחירי הדירות בזה שהוא מפריט את נשר. נשר נמכרו למשפחת ווייל, ולמעשה, עכשיו גם לנשר לא תהיה תחרות בתחום ייצור המלט בארץ".
לפי אסארף, בהסכם שנחתם עמם בשנת 2015 התחייבו הבעלים שלא ניתן יהיה לפטר את העובדים עד חודש אוקטובר 2022. במידה שיפוטרו, התחייבו הבעלים לתת תנאי פרישה, שכללו פנסיה מוקדמת ופיצויים מוגדלים. "יש פה אנשים שעובדים במקום 40 שנה", מספר אסארף, שמוסיף כי אין לו לאן ללכת ביום שאחרי. כעת הם מנסים, יחד עם יו"ר ההסתדרות בירושלים, דני בונפיל להילחם על הזכויות שלהם.
סגירת המפעל בבית שמש הייתה על הפרק זמן רב, זאת לאחר שבשנים האחרונות ענף ייצור המלט בארץ נשחק והוא מבוסס בעיקרו היום על יבוא. על השטח הנדל"ני המבוקש עליו יושב המפעל, שסמוך לבית שמש, צפוי לקום מרכז מסחרי. לפי קבוצת הר טוב, בעלי המפעל, ייצור המלט גרר הפסדים כבדים מאז שהחליטה הממשלה שלא להגן על הייצור המקומי וכיום אין היתכנות כלכלית להמשך קיום המגזר היצרני בחברה. "אנחנו מאמינים בתעשייה ובמשק הישראלי, יחד עם זאת, לצערנו בתנאים הנוכחיים לא קיימת היתכנות כלכלית לייצור מלט במפעל", אומרים בהר טוב.
אהוד בן חיים:
"אב לארבעה, סבא לשתיים, עובד משנת 1990 במפעל: "עברתי את כל המתקנים. אני מנהל משמרת. איפה אלך לעבוד? את כל החיים העברנו פה על חשבון המשפחה. בפגישה האחרונה לפני שלוש שנים אמרו לי שאני טוב ושאני נשאר פה"
העובדים מספרים כי בסופו של יום הבעלים של חברת הר טוב הפך עם השנים לייבואן מלט, וכך למעשה מייתר את כל העבודה של ייצור המלט במפעל. "המדינה נותנת לטייקונים את המדינה, אז כל המדינה בסוף תעבוד בשכר מינימום בשביל אותם טייקונים", אומר אילן קולט (53), אב לשתי בנות, תושב בית שמש, שעובד משנת 1993 במפעל. "אני עבדתי על עגורן, אני עם פריצת דיסק. אני לא יכול לשבת הרבה זמן או לעמוד הרבה זמן, מי ייקח אותי לעבודה? הבת שלי שלומדת משפטים אמרה לי שאולי היא תפסיק ללמוד כדי לפרנס את הבית".
נבו כהן:
"בהסכם הפרישה אמרו לנו שיש אופק תעסוקתי אז לקחתי משכנתא. עכשיו אני לא יודע איך אשלם אותה ואפרנס את שלושת ילדותיי. התחלתי ללמוד עכשיו הנדסאי חשמל, אז אנסה ללכת לכיוון הזה"
ראשת העירייה הציעה לעובדים להפוך לנהגי אוטובוס
גם המצב בבית של איציק בן נעים (56) לא פשוט. בן נעים נשוי עם ארבע ילדים, וסבא לנכדה, עובד במפעל מגיל 16: "אני נכה עבודה, מי יקבל אותי עכשיו? בבית יש אווירה של אבל. האישה לא ישנה בלילות, הילדים בלחץ". אהוד בן חיים בן 58, אב לארבעה, סבא לשתיים, עובד משנת 1990 במפעל: "עברתי את כל המתקנים. אני מנהל משמרת. איפה אלך לעבוד? את כל החיים העברנו פה על חשבון המשפחה. בפגישה האחרונה לפני שלוש שנים אמרו לי שאני טוב ושאני נשאר פה".
נבו כהן (41) הוא מהצעירים שעובדים במפעל. אתמול הוא הגיע במיוחד מהמילואים כחובש קרבי כדי להיפגש עם הוועד: "בהסכם הפרישה אמרו לנו שיש אופק תעסוקתי אז לקחתי משכנתא. עכשיו אני לא יודע איך אשלם אותה ואפרנס את שלושת ילדותיי. התחלתי ללמוד עכשיו הנדסאי חשמל, אז אנסה ללכת לכיוון הזה. אשתי מורה, אז ממנה לא תבוא הישועה. אין לי תכנון ליום המחר".
ראשת עיריית בית שמש, ד"ר עליזה בלוך נמצאת בסוד העניינים ומנסה למצוא פתרונות. העובדים מספרים כי בפגישתם האחרונה עם ראשת העירייה היא הציעה להם לעשות קורס מזורז של נהגי אוטובוס. מטעמה של ראשת העירייה נמסר כי, "לא ארפה עד שלאחרון העובדים ימצא פתרון ראוי. עם היוודע הרצון של קבוצת מלט הר טוב לבצע התייעלות פנתה ראשת העירייה בפנייה דחופה לבעלי קבוצת מלט הר טוב וקראה לו לעשות הכול ולמצוא פתרון לכל העובדים. עוד הדיגשה בלוך כי היא עומדת לרשות בעלי המפעל לקידום כל רעיון מול משרדי הממשלה שיאפשר לחלוציות הזאת של העובדים להמשיך ולהתקיים. העובדים הם לא מספר. הם אנשים יקרים ויחד צריך לגבש תכנית איך הם ימשיכו גם מחר לקום להמשך עשייה משמעותית. ראש העיר ומנכ"ל העירייה נפגשו מנסים לחבר את העובדים למקומות תעסוקה חלופיים".
ראשת העירייה, בלוך:
"לא ארפה עד שלאחרון העובדים ימצא פתרון ראוי. עם היוודע הרצון של קבוצת מלט הר טוב לבצע התייעלות פנתה ראשת העירייה בפנייה דחופה לבעלי קבוצת מלט הר טוב וקראה לו לעשות הכול ולמצוא פתרון לכל העובדים"
בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בשוק המלט הישראלי, כשפתיחתו ליבוא שברה את המונופול ארוך השנים של נשר. את היבוא מובילה סימנט של מספנות ישראל, שמחזיקה כיום בנתח של כמעט 20% מהשוק.
בשנים האחרונות מלט הר-טוב ניסתה למנוע יבוא של מלט זול, בעיקר מטורקיה, וביקשה את התערבות משרד הכלכלה. חרף קביעת הממונה על היטלי הסחר שלפיה אכן מתקיים יבוא של מלט בתנאי היצף (נמכר בישראל במחיר נמוך מהמחיר שבו הוא נמכר במדינת המוצא שלו, י"א), החליטו שרי הכלכלה והאוצר לשעבר, אלי כהן וישראל כץ, להסתפק בהטלת מס זעום על מלט מיובא – החלטה שנתמכה בין השאר בידי הממונה על התחרות דאז מיכל הלפרין.
לפי מלט הר-טוב, חוות דעת שהכינה עבורה חברת הייעוץ הכלכלי גיזה אבן זינגר קבעה כי פעילות הייצור שלה תמשיך להפסיד גם במהלך 2023 ואין לה היתכנות כלכלית.
משפחת וייל רכשה את המפעל בהר-טוב ב-2015 מנשר בתמורה ל-185 מיליון שקל, וזאת במסגרת מהלך רגולטורי שהובילה באותה העת רשות ההגבלים העסקיים (כיום רשות התחרות) בניסיון ליצור תחרות בענף המלט המקומי. אלא שמלט הר-טוב התקשתה להתבסס בשוק ולצמוח, בין השאר בשל היעדר יעילות, הצורך בהשקעות גבוהות לשיפור תהליכי ייצור והיבוא הנרחב של מלט זול מטורקיה ומיוון.