מאת: מירב בן יאיר
ימים ספורים לפני חג הפסח, ראשת העירייה מחליטה לעשות חשבון אישי וניקיון פנימי # בלב כואב היא מספרת איך עבר עלייה השבוע האחרון כשנפרדה מאחיה, ישבה שבעה ושבוע אחרי חיתנה בן, "למדתי להזכיר לעצמי מה חשוב באמת" # מה הדבר שגרם לה להתכווץ כששאלנו אותה על הפספוס הגדול שלה בעיר, אילו פרויקטים היא תקדם עם התקציב שיחולק בבחירות, והאם יהיה סוף סוף סולחה עם סיעת הליכוד? בלוך עונה על כל השאלות
כניסתו של חג הפסח נמצא ממש מאחורי הפינה. בלוך מתארגנת היטב, גם בניקיון העיר אבל לא רק, גם בחשבון נפש וניקיון אישי. אחרי שנפרדה השבוע מאחיה הגדול, שמעון ז"ל וחיתנה שבוע אחרי שקמה מהשבעה את בנה. היא לומדת ללכת מחדש, לבחון את המשמעות של החיים ומזכירה לעצמה כל דקה, מה חשוב באמת. "אני חושבת שפסח הוא הזדמנות להבין מה המשמעות של המילה 'חירות'. בעיני חירות היא לקחת את החופש על החיים שלנו לידיים, על חיי העיר שאני מנהלת. ללמוד לקחת אחריות. תמיד קל להיות זה שמתבכיין ואומר כמה קשה ורע לו. עברנו ארבע מערכות בחירות תוך שנתיים, קורונה וקשיים תקציביים וכל יום אני בוחרת מחדש לתת מקום לחירות שלי ולהבין שניקיון העיר שנעשה בשבוע האחרון, הוא למעשה עוד צעד לניקיון הנפש שלנו", היא אמרה והוסיפה. "אני עסוקה בימים אלו שהעיר תהיה מוכנה לחג. יש לזה משמעות בעיני. שלושת אלפים תושבים יצאו וניקו את העיר, ומעבר לזה שרציתי שהעיר תהיה נקייה לקראת החג ובכלל, רציתי גם שתהיה שותפות של התושבים לתהליך, כדי שאוכל לייצר יחד איתם קשר של שותפות ולא של לקוחות. מבחינתי זהו עוד צעד קדימה".
לשבעה של אחיך הגיעו מכל קצוות העיר לנחם את המשפחה שלך. אני זוכרת שתמיד רצית לייצר חיבורים בין המגזרים, את חושבת שהצלחת?
"כל מה שאמרת נכון. אחת הסיבות המרכזיות שיצאתי למסע, כי מבחינתי ראשת העירייה הוא מסע עמוק וחלק ממנו הוא האפשרות לקיים חיים משותפים. המחשבה שאם יהיו כמוני עוד כמה תושבים, יהיה פה עולם טוב יותר. אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם אנשים ששונים מאיתנו ואני חושבת שקרו דברים טובים בעיר. העובדה שבית שמש הרבה יותר רגועה מלפני כמה שנים, ולא כי החילונים חזרו בתשובה או שחרדים יצאו בשאלה, אלא אני עסוקה בדברים שקשורים לכל המגזרים וככה אני מנסה לייצר חיים משותפים טובים. כמו תחבורת ציבורית.
ניקיון וחשבון אישי:
"תמיד קל להיות זה שמתבכיין ואומר כמה קשה ורע לו. עברנו ארבע מערכות בחירות תוך שנתיים, קורונה וקשיים תקציביים וכל יום אני בוחרת מחדש לתת מקום לחירות שלי ולהבין שניקיון העיר שנעשה בשבוע האחרון, הוא למעשה עוד צעד לניקיון הנפש שלנו"
"חלק מהדרך שלי היא לטפל בבעיות שדומות לכולנו. היינו בשפת המלחמה וראינו לאן זה הוביל ואני חושבת שהבחירה שלי היום היא לא לתת לקצוות לבחור איך יראה הלך הרוח בעיר ויותר מזה, לא לגדל את הילדים שלנו על שנאה וניכור אלא על חיבור והבנה. לא חייבים להסכים על כל דבר אבל כן לנסות לראות שיש הרבה דומה ועם הקו הזה אני הולכת.
"אני מרגישה שעשינו צעד גדול ועדיין יש דרך ארוכה מאוד. מבחינתי שיש תור לחיסונים, ועומדים בו גם חילונים וחרדים ויש שיח, מבחינתי זו בשורה. לפני שבוע עשינו האקתון אליו הגיעו תושבים רבים שאומרים שאכפת להם מהעיר והם רוצים לקחת חלק בשינוי. מה שריגש אותי היו התלמידים מחפציבה שהגיעו והתושבים מהעיר הוותיקה, מרחוב הגפן שרצו לעשות התקדמות. וכיף לדעת שיש הרבה דברים משותפים שרבים מהעיר רוצים לקחת בהם חלק. אבל ללא ספק יש לי עוד דרך ארוכה".
מה את מתכננת לעשות אחרת?
"למצוא דרך להראות לאנשים איזו הזדמנות יש להם בעיר ולא אילוץ שיש להסתדר איתו".
איך היה הקשר שלך עם אחיך? מה תיקחי ממנו?
"היה לי קשר מאוד טוב איתו, שמעון הוא אדם, אני אפילו לא יכולה לדבר עליו במושגים של היה. הוא אדם שמהרגע שהוא חשב על רעיון ועד שהתממש, היה מעט זמן. מאוד יוזם, לא מוותר והרבה פעמים זה נורא קשה. שמעון ישר דוחף, מקדם עד הקצה ואותי זה מאוד הדהים. גם בשלב שאפילו בזמנו התלבטתי אם להתמודד או לא, רוב אנשים אמרו לי שזה שגעון חסר סיכוי, הוא מבין היחידים שאמר לי מה פתאום עליזה, יוזמים, דוחפים קדימה. הוא בן אדם עם לב ענק. מבחינתי היכולת שלו להיות בן אדם עם אפס שיפוטיות כלפי אנשים, על איך לעשות, איך ליצור ואיך להזיז דברים זה נכס מאוד גדול להיות אדם כזה".
הפספוס הגדול:
"קצת קשה לשפוט כי לא לקחנו את הקורונה בחשבון. אבל בתחילת הדרך מאוד עירבתי את התושבים בחשיבה ובתהליכים שהעיר עוברת ואחר כך היו המון תנאים טכניים ולא הגענו לזה. אני חושבת שצריך להשקיע בזה יותר. אני רוצה שהתושבים שלי יהיו הרבה יותר מעורבים, את זה הייתי עושה אחרת"
הוא שמח שנבחרת לרשות העיר?
"מאוד. כל הסביבה שלי הקרובה דאגה לי מאוד וחששה 'מה אם לא תצליחי', 'אנשים לא נחמדים', 'אנשים כפויי טובה' והוא היה מאלה שעודדו אותי ללכת על זה".
השבוע יתקיימו הבחירות הרביעיות לממשלה, האם את חושבת שסוף סוף העיר תקבל תקציב? מי לדעתך צריך להיבחר כדי שזה יקרה?
"קודם כל אני רוצה להגיד שזה אתגר מאוד גדול לנהל עיר בימים אלו. התושבים רוצים שנדאג לבילוי, לתרבות ולהכל, והעובדה שאנחנו מנהלים עיר בלי תקציב עירייה מסודר זה נס. על כל פח מוטמן, על כל תחנה חדשה, בנייה או שיפוץ, כל דבר הוא אירוע, וכל מה שאנחנו עושים בעיר בשנתיים האחרונות, בשיפוץ הכבישים והכיכרות – הכל הוא למרות ולא בגלל. אני דואגת לגייס כספים וכל היום לנהל מאבקים עם כולם. זה מה שאני עושה כל הזמן – מביאה כספים מתורמים, ממשרדי ממשלה וממגזר שלישי. הצלחנו להביא המון כספים, כך הצלחנו להקים מרכז לצעירים, לקדם סניפים של תנועות נוער ועוד".
יהיה תקציב או לא?
"זה החלום של כולנו. אני מאמינה שזה אפשרי, לא יודעת מה יהיה בבחירות. אני מחלקת את המפלגות כך: מי תומכת בבית שמש ומי לא. בינתיים אני עסוקה בלחסוך כסף, אני מקימה אזור תעשייה חדש כדי שיכניס ארנונה, אני מקרה את מגרשי הספורט העיר כדי לחסוך בחשמל, מחליפה את כל תאורת הרחוב כדי לחסוך גם כן בחשמל, הכל כדי לחסוך כסף לעיר".
אם היה תקציב, כל זה לא היה קורה?
"תראי, אני קיבלתי את העיר במצב כלכלי קשה ובמדד סוציו אקונומי 2. בנוסף, העובדה שבשנים האחרונים בנו בבית שמש דירות ולא מקורות הכנסה, הגדילו את ההוצאות ולא את ההכנסות ולזה תוסיפי את בעיית של תקציב המדינה, ששנתיים אין תקציב. אבל אני אופטימית, אני מאמינה שאנחנו הולכים בדרך הנכונה. ברור שאם הייתה פה ממשלה יציבה שנאבקת למען העיר ושרים שאכפת להם ופנויים לזה אז היה יותר קל".
אילו שרים דאגו לעיר בתקופה האחרונה?
"מאוד משמח אותי אריה דרעי כשר פנים שמאוד עזר לנו. חילי טרופר כשר תרבות דאג לעזור בתחום התרבות בעיר ואמיר אוחנה כשר משטרה סייע לנו להקים משטרה עירונית. אלו עשו פה איזשהו צעד קדימה".
עברו שנתיים וחצי מאז נבחרת לראשות העירייה. מה העשייה הכי גדולה מבחינתך?
"בכמה תחומים, הראשון הוא טיפוח המרחב הציבורי. כולם יודעים להגיד היום שהרחובות בעיר נקיים יותר. יש לנו עוד דרך ארוכה אבל בוודאי הזזנו הרבה קדימה. השבוע גם השקנו מנהלת תעסוקה בכדי שאוכל לקחת אחריות על התעסוקה של התושבים שלי. אני חושבת שהנושא של מרחב ציבורי, דיור ותעסוקה הוא חשוב. הדבר השני הוא הרצון לתת מענה אמיתי לבינוי לאוכלוסייה הוותיקה בעיר, גם בטיפוח נווה שמיר. אני חושבת שזה הישג משמעותי שלנו".
התגובות הקשות והפחות:
"מכל הסוגים, מ'וואו כל הכבוד עליזה אף פעם לא היה לנו', ו'ואו איזה בורות יש בכביש, למה את לא מטפלת?', למה את מטפלת בחרדים והחרדים – למה את מטפלת רק בחילונים'. אני שומעת את הכל ולומדת עם הזמן לסנן"
מה הדבר שאת חושבת שפספסת בדרך והיית עושה אחרת?
"קצת קשה לשפוט כי לא לקחנו את הקורונה בחשבון. אבל בתחילת הדרך מאוד עירבתי את התושבים בחשיבה ובתהליכים שהעיר עוברת ואחר כך היו המון תנאים טכניים ולא הגענו לזה. אני חושבת שצריך להשקיע בזה יותר. אני רוצה שהתושבים שלי יהיו הרבה יותר מעורבים, את זה הייתי עושה אחרת".
איך תעשי את זה?
"יותר תפקידים, יותר יזמות יותר אכפתיות לתושבים. כל תושב הוא שותף"
בשנתיים וחצי שנותרו לקדנציה, מה את מתכננת לעיר? למה אפשר לצפות?
"אני חושבת שחלק גדול מההשקעה שלי בשנתיים וחצי הקודמות יבואו לידי ביטוי עכשיו, כי אני מתכננת ספורטק ומקדמת שכונה חדשה של ההתחדשות עירונית. זה המון עבודת תכנון. עכשיו יהיה אפשר לראות אותם, בריכה, מפעלים והמון תהליכים שהובלתי".
מתי עתיד להיפתח הספורטק?
"הספורטק יפתח בכניסה לעיר ויהיו בו המון מגרשי ספורט. בעיני עיר שיש בה גם היכל תרבות, קולנוע וספורטק זו אמירה מאוד חשובה לאן לוקחים את העיר הזאת ולשם אני רוצה ללכת. עכשיו קיבלנו הרשאה לתכנון, לקח לנו שנה וחצי ואנחנו בשלב מתקדם".
אלו תגובות את מקבלת מתושבי העיר על העשייה שלך?
"מכל הסוגים, מ'וואו כל הכבוד עליזה אף פעם לא היה לנו', ו'ואו איזה בורות יש בכביש, למה את לא מטפלת?', למה את מטפלת בחרדים והחרדים – למה את מטפלת רק בחילונים'. אני שומעת את הכל ולומדת עם הזמן לסנן. אני גם חושבת שהרבה דברים הם נקודת המבט והחוויה. אני אתן לך דוגמה, אחד הדברים שהוספתי מהרגע שנכנסתי לתפקיד אלו שעות של עובדי ניקיון. משאית יוצאת בחמש בבוקר ומנקה את הרחוב. תושב פוגש אותי ואומר לי 'איזה יופי, בחיים לא היה לנו ניקיון בשעות האלה'. באותו רחוב תושב אחר יכול להגיד לי, 'למה מנקים בחמש בבוקר. זה עושה רעש'. וזה ממשיך. כל העיר הייתה עם פחים מסוג צפרדעים, עד שהכנסנו את הפחים המוטמנים. יש שאומרים שאין יותר ריח של זבל ויש אחרים שאומרים שהפחים סגורים וגבוהים ואין לחתולים מה לאכול. אני למדתי לשמוע את שני הצדדים".
אגב בעלי חיים, יש תכנון לגינות ייעודיות?
"יש לנו גינת כלבים בגפן ועוד אחת ברמה א'. זה מה שאנחנו עסוקים בו".
מה היית עושה אחרת כדי לענות על הצרכים של התושבים?
"אני לא מתבלבלת, באתי לשרת את הציבור נקודה. אני קמה בבוקר ושואלת את עצמי מה עשיתי טוב יותר לתושבים מיום קודם. כשאני שומעת ביקורת, אני יודעת להבחין, לפעמים הביקורת נאמרת אז זה מפספס. אם זו ביקורת עניינית חשוב לי לשמוע ואני מקשיבה. אבל אני חושבת שאני רוצה שהתושבים ירגישו בנוח לפנות ולבקש, הם צריכים לדעת שאני פה בשבילם. לאט לאט אעשה, צעד צעד, עוד תכנית לילדים, עוד חוג, על הכל צריך לעבוד. את יודעת עכשיו יש פה בית ספר לחופשת פסח לילדים הקטנים, אבל בשביל שזה יעבוד היה צריך לפנות לכל המערכות. ואני אעשה הכי טוב שאפשר. כשהתושבים פונים באופן מכבד, יותר נעים להקשיב ולקדם".
תושבי שכונת בר אילן ביקשו עזרה עם ההתחרדות בשכונה, וטענו שלא קיבלו. מה תגובתך בנושא?
"אני יודעת להגיד שאנשים צריכים לקחת את זה בחשבון, אפשר להגיד הרבה דברים. בפועל אנשים קונים בתים איפה שהם רוצים לקנות. אז אני לא יודעת על מה את מדברת. עזרנו מאוד לגבי ילדים חרדים בשכונה, שגני הילדים יישארו ממלכתיים בתוך השכונה. חלק מהעניין שבבר אילן גרים גם חרדים וגם חילונים חלק גדול מהתושבים החילונים והחרדים רוצים לחיות בשקט ושלום ותמיד יהיו כאלה שירצו להלהיט אווירה, יש אנשים שזה משרת אותם ואני עסוקה בלהגיד עברתי לכאן לפני 29 שנים כי רציתי שהילדים שלי יגדלו בעיר מגוונת".
תושבי הוותיקה מרגישים פגועים ממך. הם טוענים שלא דאגת לתשתיות חדשות, לכבישים חדשים ושההשקעה היא רק ברמת בית שמש. מה דעתך על הטענות האלו?
"קודם כל לא כל תושבי העיר הוותיקה. העיר הוותיקה היא בת 70, אני חושבת שמתיחת הפנים שנעשתה בשנתיים האחרונות היא מדהימה: שדרות בן זאב, לוי אשכול, הרצוג, התמרים, האתרוג, בלי סוף דוגמאות, גן שעשועים ברמב"ם, בגפן, מלא. זה מטורף. מה שהספקנו בשנתיים ומעט בשביל מה שהתושבים רוצים לשפץ ב-70 שנה. בתוך שנה מאתגרת תקציבית, הספקים כאלה הם בהחלט מרשימים ומי שבוחר לראות את החסר זה גם בסדר".
יש לך תכנונים לביצוע חידושים באזור?
"אנחנו בונים חמש שכונות חדשות בהתחדשות עירונית. פינוי בינוי. אנחנו בשלבים מאוד מתקדמים של התכניות. אם שיפוצים של בתי ספר, דביר, עוזיאל ואורות ומלון שימוקם מתחת לתל בית שמש. התכנית תופקד במנהל תוך שלושה חודשים ואז שיווק".
האם בקדנציה הבאה את תגישי את מועמדותך?
"כל עוד הציבור ירצה אותי, אני כאן למען תושבי בית שמש. אני חושבת שמה שאני עושה היום אנשים יראו רק בקדנציה הבאה. אני על זה אני עובדת בכל הכוח".
נווה שמיר – לא לציבור החרדי:
"נווה שמיר היא שכונה שאני משקיעה בה חלק גדול מהאנרגיות שלי. אם יש חרדי שיזכה לקנות שם זו זכותו המלאה. אבל אני מצהירה באופן חד ברור, רמת בית שמש ד' היא לחרדים ונווה שמיר היא לציבור חילוני. חרדי שיקנה שם צריך לדעת שהוא לא יקבל שם שירותים לציבור החרדי"
שוחחתי עם כמה תושבים מהעיר שרוצים ששמעון גולדברג ירוץ בבחירות הבאות, דעתך?
"אנחנו במדינה חופשית, מי שירצה יתמודד. הציבור יבחר".
מה היחסים שלך עם סיעת הליכוד והבית היהודי? למה הייתה המריבה?
"אני חושבת שצריך לתת לכל דבר את הפרופורציות המתאימות, אני רואה בליכוד שותפים שלי, יש לנו אינטרס משותף לבנות עיר חזקה, טובה ולהשקיע את האנרגיות הטובות לטוב. לא לתת לרעשי רקע לקבוע את האווירה".
מה קורה עם נווה שמיר, יש הרבה תלונות, שזה מתעכב, שאין מספיק שיווק והרבה חרדים קנו שם. האם תהיה הצרחה גם כאן? ולאן?
"נווה שמיר היא שכונה שאני משקיעה בה חלק גדול מהאנרגיות שלי. אנחנו עושים פעם בשבועיים סיור ומפגשים קבועים של מתעניינים. אם יש חרדי שיזכה לקנות שם זו זכותו המלאה. אבל אני מצהירה באופן חד ברור, רמת בית שמש ד' היא לחרדים ונווה שמיר היא לציבור חילוני, יהיו שם מוסדות תואמים לציבור החילוני. חרדי שיקנה שם צריך לדעת שהוא לא יקבל שם שירותים לציבור החרדי".
מה את מאחלת לתושבים לקראת חג הפסח?
"קודם כל אני מאחלת הרבה בריאות. שנוכל השנה לחגוג עם המשפחות שלנו ושלא נצטרך לחזור לקורונה. אני מאחלת שאת כל האכפתיות והסולידריות החברתית נשקיע בעזרה למשפחות שנתמכו והיו צריכים עזרה בקורונה. שנמשיך לשמור את הרוח החיובית הזאת כדי לייצר טוב בעיר, שנדע לכבד אחד את השנייה ולראות את הטוב, לפרגן להיות חיוביים ושנאהב את בית שמש. בסוף זו העיר שלנו ואנחנו צריכים לאהוב אותה, לשמור עלייה ואף אחד לא יעשה לה טוב כמונו".
