שריפה גדולה פרצה בשעות אחר הצהריים בתחילת השבוע (יום ראשון) בהרי ירושלים ובעקבות כך, יישובים רבים באזור פונו מתושביהם ובניהם, כסלון, רמת רזיאל, בית מאיר, גבעת יערים, הר איתן ונחל צובה. כמו גם בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים". כוחות כיבוי גדולים, בסיוע 12 מטוסי כיבוי פעלו באזור וניסו להשיג במשך ארבע יממות שליטה על התפשטות הדליקה. ביממות האחרונות, כוחות החירום נערכו לפנות במסוקים את בתי החולים, אך לבסוף פונו אנשי הצוות והמטופלים בכלי רכב לירושלים. בסך הכול פונו מעל אלפיים תושבים (נתון רלוונטי עד לסגירת הגיליון).
מוקד השריפה
תחילת התלקחות האש הגיעה ככל הנראה מרמת רזיאל ואחזה במבנים וחצרות, אך בהמשך השיגו לוחמי האש שליטה על השריפה באזור רמת רזיאל וכסלון, וכן הצליחו לבלום אותה גם בחזית שורש, שואבה ובית מאיר. האש המשיכה לבעור בעוצמה באזור גבעת יערים והתפשטה לכיוון הר איתן, שם עבר צינור גז גדול. צוותי הכיבוי הצליחו לחלץ אישה שנלכדה ברכבה ולא הצליחה להימלט עקב העשן הכבד באזור. נוסף אליה, חולץ גם כלב שנקלע ללב הלהבות ובסוף נמצא מת.
"תחילת התלקחות האש הגיעה ככל הנראה מרמת רזיאל ואחזה במבנים וחצרות, אך בהמשך השיגו לוחמי האש שליטה על השריפה. האש המשיכה לבעור בעוצמה באזור גבעת יערים והתפשטה לכיוון הר איתן, שם עבר צינור גז גדול"
בשריפה גם ניזוקו חלק מקווי המתח של חברת החשמל והופסקה ההזרמה בשל סכנת התחשמלות. נציגי החברה פעלו לאורך הלילה להשבת החשמל למרבית היישובים, למעט רמת רזיאל ששם הנזק עמוק יותר וייקח עוד זמן לתקנו.
עקב השריפה נחסמו לתנועה היציאות במחלף שורש בכביש מספר 1. כביש 395 נחסם לתנועה בין צומת אשתאול לצומת כסלון בשני הכיוונים, וכך גם כביש 3955 המוביל מתחנת הדלק במחלף שורש אל שואבה ובית מאיר. בנוסף, בשל התפשטות הדליקות, הורחבה החסימה של כביש 395 לשני הכיוונים בין אשתאול לסטף וכביש 386 נחסם לתנועה לכיוון נס הרים, כיכר הסטף נחסמה לכיוון עין כרם ולכיוון מבשרת.
"בשריפה גם ניזוקו חלק מקווי המתח של חברת החשמל והופסקה ההזרמה בשל סכנת התחשמלות. נציגי החברה פעלו לאורך הלילה להשבת החשמל למרבית היישובים, למעט רמת רזיאל ששם הנזק עמוק יותר וייקח עוד זמן לתקנו"
נציב כבאות והצלה, רב טפסר דדי שמחי העריך שדליקת הענק פרצה כתוצאה מהצתה, בין אם בכוונת זדון ובין אם היה מדובר בטעות. "מדובר בשריפה מעשה ידי אדם, אם ברשלנות פושעת או במזיד", אמר שמחי. "לצערי נשרפו כ-20 אלף דונם, אבל לשמחתי אין נפגעים בנפש ונפגעו מספר מועט של מבנים". עוד לפני כן, הנציב השווה בין השריפה בהרי ירושלים לאסון הכרמל וטען: "האסון הוא בסדר גודל של השריפה בכרמל".
חוקרי השריפות של שירותי הכבאות בסיוע של מומחים משטרתיים יפעלו היום במוקדי פרוץ הדליקה בניסיון להתחקות אחר הגורמים לשריפה שגרמה לפינוי של היישובים רמת רזיאל, גבעת יערים, בית מאיר, שואבה, כסלון ואיתנים ולנזק כבד לשני בתים שעלו באש וליקב סמוך לקריית יערים. התושבים שפונו טרם הורשו לחזור לבתיה.
ראש הממשלה, נפתלי בנט, קטע השבוע את דיון הקבינט המדיני-ביטחוני, כדי לקיים התייעצות בעניין השריפה. לאחר ההתייעצות התכנסו להערכת מצב בהשתתפות שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שרת הפנים, מפכ"ל המשטרה, נציב כבאות והצלה, ראש המל"ל ובכירים נוספים. שר הביטחון בני גנץ, בתיאום עם הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי, הורה להעמיד מיידי אמצעי חיזוי, כוחות חילוץ מסוקים, וכן כבאיות וכוחות הצלה של פיקוד העורף כדי לסייע בהתמודדות עם השריפה. לוחמים מיחידה 669 הוקפצו במסוקים של חיל האוויר לסייע במאמצי הכיבוי. אחד הקשיים שאיתם התמודדו הכבאים הוא שהשריפה הצליחה לדלג מעל הכבישים. מפקד מחוז ירושלים בשירותי הכיבוי ניסים טויטו אמר: "השריפה רצינית מאוד והתפשטה למימדים עצומים. יש סכנה ממשית לבתים – הלוחמים נאבקים על כל בית".
רב טפסר דדי שמחי:
"מדובר בשריפה מעשה ידי אדם, אם ברשלנות פושעת או במזיד", אמר שמחי. 'לצערי נשרפו כ-20 אלף דונם, אבל לשמחתי אין נפגעים בנפש ונפגעו מספר מועט של מבנים'. עוד לפני כן, הנציב השווה בין השריפה בהרי ירושלים לאסון הכרמל וטען: 'האסון הוא בסדר גודל של השריפה בכרמל'"
במושב רמת רזיאל אחזה האש בכמה מבנים ובחצרות בתים. "כל המושב אפוף עשן ואש ואי אפשר לנשום", סיפר בני דודקביץ' המתגורר במושב. "אין שום כוחות כיבוי במושב, אין פה כלום. הלולים עולים באש. יש כמה תושבים שמנסים לכבות עם צינורות".
אסון לאומי
בהנחיית ראש הממשלה נפתלי בנט, ישראל ביקשה סיוע בינלאומי במאמצי כיבוי השריפה בהרי ירושלים. בהערכת מצב שקיים אמר בנט כי החשיבות העליונה היא להצלת חיי אדם ולכן אין להסס באשר לפינוי יישובים ואנשים, אלא לנקוט בגישה מחמירה ולפנות את כולם. שר החוץ יאיר לפיד פנה למקבילו היווני, ניקוס דנדיאס, בבקשה להיערך לסיוע אווירי בכיבוי השריפה בהרי ירושלים וקיבל ממנו תשובה שיוון תסייע ככל שתוכל. במקביל ערך שר החוץ התייעצויות עם צוות המשרד העוסק בסיוע הבינ"ל הפועל מתוך חדר המצב של המשרד, שם מרכזים כעת פניות ליוון, קפריסין, איטליה, צרפת ומדינות נוספות כולל מאזורנו, בשיתוף פעולה עם המשרד לביטחון פנים.
ראש המועצה האזורית מטה יהודה, ניב ויזל, אמר: "אנו פועלים במרץ בשילוב כוחות הביטחון וההצלה בכדי להשיג שליטה באש. חפ"ק הביטחון המועצתי נמצא כעת בשטח ואנו בקשר שוטף מול ועדי היישובים. אנו פותחים מוקדי קליטה בישובים הסמוכים עבור התושבים. אנו מבקשים מתושבינו ומהמבקרים להמשיך ולהישמע להנחיות כוחות הביטחון והמועצה כדי שנוכל להשיג שליטה מהירה".
רק לפני שבוע וחצי פרצה באותו אזור שריפה גדולה. עשרות בתים בשורש ושואבה פונו מיושביהם מחשש להתפשטות האש, וכן תחנת הדלק והמרכז המסחרי במקום. כביש 1 נחסם בעקבות השריפה למשך שעתיים, ו-14 צוותי כיבוי, בסיוע שישה.
בכיר במערך הכבאות וההצלה סיכם את אירוע השריפה, וציין כי היא יכולה להתלקח שוב במהירות בגלל הרוחות. "על אף שניתן להגיד שישנה הכלה ברוב מוקדי הבערה, ישנם לא מעט מוקדים שבהם האש יכולה להתחזק עם הרוח בצהריים. מאות לוחמי האש שפועלים באזור מקווים שיכריעו את השריפה לגמרי ויגיעו לשליטה מלאה על האש. גם ביום שני, אגב, נראה היה כבר שהשריפה בדרך לסיומה ותושבים חזרו לבתיהם – עד שהאש התחדשה בשנית בשעות הצהריים והובילה לפינוי של אלפים".
"המצב לא יחזור להיות כפי שהיה"
ברשות הטבע והגנים עדכנו כי לפי ההערכות, אלפי בעלי חיים, בהם זוחלים, מכרסמים, חרקים ואף יונקים ממאות מינים שונים, נפגעו או מתו כתוצאה מהשריפה. לפי ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, מדובר בשריפה נרחבת בשטח עשיר מאוד מבחינה אקולוגית ונופית, שעדיין קשה לאמוד את נזקיה ולהעריך בהתאם את תקופת שיקומה והמאמצים שיידרשו לכך.
לדבריו, "ללא ספק מדובר בפגיעה קשה בטבע. אחרי השריפה בית הגידול לא ישוב להיות כשהיה. לפני כ-15 שנה ולאורך השנים הושבו לאזור פרטים רבים של יחמורים, וכעת שטח המחייה שלהם נשרף ונפגע. בנוסף, שמורת הר הטייסים שנפגעה קשות היא מוקד של 15 מיני סחלבים נדירים. רק בעתיד נדע את ההשלכות וההשפעות של השריפה על מינים באזור".
"בכיר במערך הכבאות וההצלה:
"על אף שניתן להגיד שישנה הכלה ברוב מוקדי הבערה, ישנם לא מעט מוקדים שבהם האש יכולה להתחזק עם הרוח בצהריים. מאות לוחמי האש שפועלים באזור מקווים שיכריעו את השריפה לגמרי ויגיעו לשליטה מלאה על האש"
אלה פסטרנק, אקולוגית החברה להגנת הטבע, אומרת כי המדינה תידרש לשקם לאורך שנים רבות את המערכת האקולוגית באזור השריפות, וכי אף ייתכן שלא כל הנזק הינו בר שיקום. לדבריה, "יכול להיות שיש נזקים בלתי הפיכים לצומח, ולמערכת האקולוגית שמושפעת מהצומח. כך או כך, כדי לשקם את השטח יידרשו כמה שנים טובות של גשמים, בתקווה שיהיו כמה שנים טובות של גשמים. זה יכול לקחת גם עשור. אומדן מלא של מהם נזקי השריפה, יכול לקחת שנים של ניטור. יקח זמן עד שיהיה לנו מידע מלא, וזה יידרוש חקירה של כל סדרות בעלי החיים שהשטח הזה הוא אזור המחיה שלהם".
הראשונים לשלם את מחיר השריפות, הם בעלי החיים שהמערכת האקולוגית היא ביתם. בדרך כלל, בעלי החיים המרכזיים שנפגעים הם מכרסמים, קיפודים, צבים, נחשים וזוחלים. לפי פסטרנק "כל מי שטווח בית הגידול שלו יחסית קטן, ואין לו באמת אפשרות פיזית להצליח לברוח מהלהבות. הרבה מבעלי החיים האלו הם ליליים, וחיים במחילות. כל החלק סביב המערה שלהם בוער, המערה מתחממת, וברגע שהם יוצאים החוצה הם נשרפים למוות. אלו בעלי החיים שנשרפים ישירות ואין להם דרך להימלט מהשריפות. אנחנו עדיין לא יודעים מה קורה בשטח במקרה הזה, אבל עדיין זכורות לנו התמונות מהשריפה בגברעם בזמן שומר החומות: הפקחים עשו סיבוב בשטח, ומצאו שם עשרות צבים שרופים".
רשות הטבע והגנים:
"לפי ההערכות, אלפי בעלי חיים, בהם זוחלים, מכרסמים, חרקים ואף יונקים ממאות מינים שונים, נפגעו או מתו כתוצאה מהשריפה. לפי ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, מדובר בשריפה נרחבת בשטח עשיר מאוד מבחינה אקולוגית ונופית, שעדיין קשה לאמוד את נזקיה"
בעלי החיים הגדולים יותר, צבאים ויחמורים, מצליחים לברוח, אבל פסטרנק מסבירה שרגע אחרי השריפות, הם יאלצו להתמודד עם מציאות קשה מנשוא. "הם חוזרים לבית הגידול שלהם ומגלים שאין בית. כל הבית נשרף, אין להם אוכל, ואם הם מקבלים את המים שלהם מהמזון בדרך כלל – אז עכשיו אין מזון ואין מים, הכל נשרף. זה משמעותי מאוד לשרידות של אוכלוסיות בעלי החיים האלו", היא אומרת. "אירוע כזה נחשב לקטסטרופלי לצבאים למשל, ויכול למוטט את האוכלוסייה שלהם. אם יש שם כ-200 צבאים, המספר הזה יכול לרדת ל-50 או פחות. אירועי שריפה כאלו מכלים אוכלוסיות של צבאים. זאת יכולה להיות קטסטרופה. צבאים נמצאים בסכנת הכחדה עולמית ומקומית.
בטווח הארוך, מסבירה פסטרנק, השריפות יכולות להשפיע לרעה על המערכת האקולוגית, ולשנותה באופן דרסטי. "מינים שנחשבים למינים מתפרצים בארץ, הם סתגלנים ויכולים לצאת מהקטסטרופה הזו בקלות", היא אומרת. "בגלל שצבאים ויחמורים לא, אז הם יהיו רגישים יותר ללחצי טריפה. אחרי אירוע כזה שהרס להם את הבית והמזון. יכול להיווצר מצב שיותר תנים יטרפו עופרים למשל. לאורך זמן, זה יכול להביא לקריסה משמעותית של מינים חשובים באזור, ולהפרה של המאזן האקולוגי. יכול להיות שמה שנראה בעוד כמה שנים, זה יותר תנים וחזירים, ופחות צבאים ויחמורים".
