פסק דין חמור הוגש לאחרונה נגד עיריית בית שמש – תושב העיר, בן 49, בודק תוכנה. יצא לרוץ בשעות הערב כבשגרה. כשהגיע לרחוב הרצוג בעיר, מול בית הספר "אורות בנות", נתקל במדרכה משובשת ובקופסת תקשורת שיצרה בגלל מיקומה הפרש גבהים ביחס למדרכה. הוא נפל על המדרכה ונפצע קשות. אחרי טיפולים ארוכים והוצאות של כ-30 אלף שקלים הוא פנה לעורך הדין, מיכאל שטרית בבקשה לתבוע את כספו חזרה ולנסות לחזור אל חייו. לאחר שהוגש כתב תביעה ובו נדרש מהעירייה לפצות את התושב בגין נזקיו, העירייה החליטה שלא להגיב.
לפי פסק הדין שניתן על ידי השופט אבישי זבולון, "לאחר שהנתבעת (עיריית בית שמש) קיבלה לידה את כתב התביעה על נספחיו ולאחר שלא הגישה כתב הגנה עד ליום מתן פסק הדין, הינני מורה לנתבעת לשלם את סכום התביעה במלואו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה בפועל כולל אגרה, הוצאות ושכר טרחה של עורך הדין בצירוף מע"מ בסכום הכולל כ-700 אלף שקלים". מאחר שגם לאחר שהוגש פסק הדין העירייה נמנעה מלהגיב, עתיד להיפתח נגדה תיק הוצאה לפועל.
"מצבה של המדרכה בו נפגע התובע היה מן הירודים. במקום בו נפל היה חוסר של לבנים וקופסת התקשורת שמצויה על דרך המדרכה הייתה חשופה ונוצר הפרש גבהים ניכה במדרכה שיצר מכשול להולכים עליו. עקב המכשול נפל ונחבל התובע"
המקרה החל לפני ארבע שנים, בנובמבר 2018. התובע כאמור, תושב העיר בן 49 נפל ונחבל קשות בזמן שיצא לריצה שגרתית ברחוב ונתקל במדרכה משובשת. לפי כתב התביעה, "מצבה של המדרכה בו נפגע התובע היה מן הירודים. במקום בו נפל היה חוסר של לבנים וקופסת התקשורת שמצויה על דרך המדרכה הייתה חשופה ונוצר הפרש גבהים ניכה במדרכה שיצר מכשול להולכים עליו. עקב המכשול נפל ונחבל התובע", נטען בכתב התביעה שהוגש על ידי עו"ד מיכאל שטרית. "התאורה ברחוב לא הייתה מספקת, המדרכה הייתה חשוכה ולא מספיק מוארת ולכן לא היה ניתן להבחין בקופסת התקשורת. כתוצאה מהתאונה, נפגע התובע בפניו עם חתכים מעל גבה שמאל ועפעף תחתון משמאל", נכתב בתביעה, "מה שגרם לנכותו הרפואית והתפקודית. ממקום התאונה פונה למרכז לרפואה דחופה בהדסה עין כרם בירושלים כאשר סבל מכאבים עזים. במהלך הבדיקות אובחן התובע שהוא סובל מחתך מעל גבה שמאל ובאזור עפעף תחתון. בוצעו לו שטיפות רבות תחת הרדמה מקומית וסגירה של החתכים שכוסו בחבישה על ידי פלסטיקאי במרכז הרפואי. התובע קיבלו באותו הטיפול גם חיסון לטטנוס."במהלך הבדיקות אובחן התובע שהוא סובל מחתך מעל גבה שמאל ובאזור עפעף תחתון. בוצעו לו שטיפות רבות תחת הרדמה מקומית וסגירה של החתכים שכוסו בחבישה על ידי פלסטיקאי במרכז הרפואי. התובע קיבלו באותו הטיפול גם חיסון לטטנוס"
"בבית החולים הדסה עין כרם ביצע התובע בדיקה אצל רופא העיניים. הומלץ לו מנוחה בבית למשך מספר ימים וכן טיפול במשככי כאבים", נטען בכתב התביעה, "כמו כן הומלץ לו להשתמש במשחה לשיפור הצלקות. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע גם בשיניו. בבדיקה אצל רופא השיניים נמצא כי בשן 26 הכתר נשבר ויש צורך בהחלפתו. כמו כן בשתי השיניים הקדמיות היה צורך בהשלמת כותרת. בנוסף, כתוצאה מהתאונה נשברו משקפיו של התובע והוא נזקק למשקפיים חדשים. בעקבות הכאבים והמגבלות אשר מקורם בתאונה, נפגעו הנאות חייו ושגרת יומו של התובע בצורה משמעותית.
"פרופסור דן מלר, מומחה בכירורגיה פלסטית בדק את התובע ב-26.7.20 ומצא כי לתובע יש צלקת הפוכה דמות האות S הקיימת במצח מעל גבת העין השמאלית כשהיא שקועה מפני השטח והקצה התחתון שלה חודר אל בין שערות הגבה", כך לפי כתב התביעה, "כיום שנה וחצי לאחר אותה פציעה נותרה במקום צלקת שקועה שמהווה פגם מוזר שבולט לעין ומהווה פגם אסתטי.
"כתוצאה מהתאונה נפגע התובע גם בשיניו. בבדיקה אצל רופא השיניים נמצא כי בשן 26 הכתר נשבר ויש צורך בהחלפתו. כמו כן בשתי השיניים הקדמיות היה צורך בהשלמת כותרת"
"בנוסף, כתוצאה מהתאונה נשברו משקפיו של התובע והוא נזקק למשקפיים חדשים. בעקבות הכאבים והמגבלות אשר מקורם בתאונה, נפגעו הנאות חייו ושגרת יומו של התובע בצורה משמעותית"
"פרופסור מלר קבע את חוות דעתו כי בגין אותה התאונה סובל התובע מנכויות, "לאור צורת הצלקת ומיקומה, אין סיכוי לשיפור כלשהו בה והיא מקנה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% על בסיס תקנת הנכות", אמר מלר.
"עיריית בית שמש לא נקטה זהירות סבירה והפרה במעשיה את החובות המוטלות עליה מכוח חיקוקים", נכתב בכתב התביעה. "התובע יטען כי לא הייתה לו הידיעה או היכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו לתאונה וכי התאונה נגרמה על ידי מהמורה במדרכה משובשת שלעירייה הייתה השליטה המלאה עליה וכי נראה שאירוע התאונה מתיישב יותר עם המקנה שהעירייה לא נקטה זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהיא נקטה זהירות כאמור.
"התובע יטען כי החובות הראשוניות של העירייה כלפי האזרח בנוגע לשטח ציבורי היא לתיקונו, ניקיונו, סלילתו, תאורתו וניקוזו. האחריות המוטלת על הרשות המקומית לנקות אמצעי זהירות מפני אפשרות פגיעה של עוברי אורח. התובע יוסיף ויטען כי בנסיבות המקרה בה הנתבעת אפשרה את משך קיומו של המפגע במדרכה המשמשת מעבר לתושבי המקום מהווה העניין דבר מסוכן לפיכך על הנתבעת הראיה שלא הייתה לגבי האירוע התרשלות שתחוב עליה.
"עיריית בית שמש לא נקטה זהירות סבירה והפרה במעשיה את החובות המוטלות עליה מכוח חיקוקים", נכתב בכתב התביעה. "התובע יטען כי לא הייתה לו הידיעה או היכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו לתאונה וכי התאונה נגרמה על ידי מהמורה במדרכה משובשת שלעירייה הייתה השליטה המלאה עליה"
לחלופין יטען התובע כי חוסר הזהירות של הנתבעת מתבטאת בין היתר במחדלים הבאים: החזיקה או אפשרה את החזקת המדרכות כאשר הן פגומות או לקויות או בלתי תקינות. שהחזיקה או אפשרה את החזקת המדרכות באופן שכזה שנוצרו בו בורות ושלא פעלה בזמן סביר לתיקונם. שהחזיקה את המדרכות הכוללים מפגעים להולכי רגל העלולים להיפגע מבורות אלו. שלא דאגה לתקן את הבורות, שלא דאגה לטיפול תקופתי ולא שמרה על תקינותם, שלא הציבה שלטי אזהרה אשר יזהירו את הולכי הרגל או עוברי אורח מפני הבורות או הדרך המשובשת. שלא דאגה לגדר את המקום בו נוצרו הבורות או השקעים וכדומה".
הוצאות הנזקים שנגרמו מאז אותה הנפילה עומדים על כ-30 אלף שקלים: עזרת צד ג' ועזרה לעבר, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעות נלוות, הפסדי שכר וזכויות סוציאליות, הוצאות משקפיים, טיפולי שיניים, כאב וסבל, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לעתיד, הוצאות עבור עזרת הזולת בעתיד בטיפול וסיעוד, בעבודת משק הבית ואחזקת הבית, הפסדי השתכרות ופגיעה בשכר העתידי, אובדן תנאים סוציאליים כמו פנסיה לאחר גיל פרישה ונוספים".
עיריית בית שמש כאמור לא שלחה כתב הגנה עבור כתב התביעה שנשלח. על כן, השופט הוציא פסק דין ובו פירט: "לאחר שהנתבעת קיבלה לידה את כתב התביעה על נספחיו ולאחר שלא הגיבה כתב הגנה על ליום מתן פסק הדין, עליה לשלם את סכום התביעה במלואו".
על פי החוק, על הנתבעת חל לשלם את החוב 30 יום מיום מתן פסק הדין. אך העירייה לא שילמה. כעת עתיד להיפתח נגדה תיק הוצאה לפועל.
