מדוע פעל יו"ר ועדות הערר במשך 6 שנים בלי כתב מינוי? בנימין זלמנוביץ כיהן כיו"ר ועדות הערר, שעוסקות בעררי תכנון ובנייה, מ־2016 והיה חלק מרכזי בקבלת ההחלטות באישור וביטול היתרי הבנייה של איקאה אשתאול. אבל מסתבר כי השרים גדעון סער ואיילת שקד חתמו באופן רטרואקטיבי על כתב המינוי שלו רק בספטמבר, 6 שנים לאחר שהחל לכהן בתפקיד – כך נודע למערכת "שוס הדרך". עכשיו, החלטותיו של זלמנוביץ בתקופה שפעל ללא סמכות לכאורה מוטלות בספק. מה המשמעות של ההחלטות שהתקבלו לגבי איקאה אשתאול?
ועדות הערר עוסקות בעררים על החלטות ועדות מקומיות לתכנון ובנייה אמרו, "המינוי הרטרואקטיבי היה דרוש משום שבמשרד המשפטים לא נמצא כתב מינוי תקף". עורכי דין מומחים לתכנון סבורים כי העובדה שהתקבלו החלטות במוסדות התכנון תחת יושב ראש שמכהן לכאורה ללא כתב מינוי פותחת את הדלת לתביעות לביטול החלטות של המוסדות האלה.
"עורכי דין מומחים לתכנון סבורים כי העובדה שהתקבלו החלטות במוסדות התכנון תחת יושב ראש שמכהן לכאורה ללא כתב מינוי פותחת את הדלת לתביעות לביטול החלטות של המוסדות האלה"
ב־5 בספטמבר חתמו השרים סער ושקד על כתב מינוי שכותרתו "הארכת מינוי לתפקיד ממלא מקום יושבי ראש ועדות הערר". האיש שמונה לתפקיד מתוקף המסמך הזה הוא עורך הדין בנימין זלמנוביץ, שבשנים 2009–2012 שימש רכז תכנון ובנייה בלשכה המשפטית של משרד הפנים. הוא יכהן כממלא מקום ועדות הערר במחוזות תל אביב, צפון, מרכז, ירושלים ודרום.
אלא שעל פי התאריכים בכתב המינוי מרבית תקופת כהונתו כבר התקיימה – תוקף המינוי הוא מה־21 באוגוסט 2016 ועד ה־1 באוגוסט 2023. המסמך הזה מקנה לזלמנוביץ את המינוי לממלא מקום יו"ר בשני סוגים של ועדות ערר: האחת דנה בעררים על החלטות של ועדה מקומית לתכנון ובנייה, למשל ערר על היתר בנייה או על אישור תוכנית בנייה. ועדת הערר האחרת דנה בעררים על פיצויים שמשולמים למי שנפגע מהחלטה תכנוניות וכן עררים על היטלי השבחה.
"ועדות הערר תחת זלמנוביץ בתקופה שבה פעל לכאורה בחוסר סמכות קיבלו כמה החלטות דרמטיות שאף פורסמו בתקשורת. במאי 2020 הוא איפשר את פתיחתו של סניף איקאה באשתאול"
אלא שכתב המינוי הקודם של זלמנוביץ נחתם ב־1 באוגוסט 2016 ובו הוא מונה אך ורק לממלא מקום יושב ראש ועדת ערר לפיצויים והיטלי השבחה במחוזות תל אביב ירושלים ודרום. ב־6 השנים שחלפו מאז המינוי הזה זלמנוביץ שימש בפועל גם כיו"ר ועדת הערר שדנה בהחלטות תכנוניות של הועדות המקומיות במחוזות אלה.
ועדות הערר תחת זלמנוביץ בתקופה שבה פעל לכאורה בחוסר סמכות קיבלו כמה החלטות דרמטיות שאף פורסמו בתקשורת. במאי 2020 הוא איפשר את פתיחתו של סניף איקאה באשתאול. הדיון התקיים בעקבות ערר שהגישה בצעד יוצא דופן מתכננת הוועדה המחוזית ירושלים באותה עת, שירה תלמי, נגד החלטה של הוועדה המקומית מטה יהודה. תלמי טענה כי מטה יהודה אישרה לאיקאה תוספת שטחים בחוסר סמכות. זלמנוביץ דחה את הערר, אך שנה אחר כך בית המשפט המחוזי הפך את החלטתו וקבע כי היתר הבנייה יבוטל.
"זלמנוביץ מונה לראשונה לממלא מקום ועדות הערר בנובמבר 2015 לתקופה של כשנה שהוארכה כאמור ב־2016. בדרך כלל כהונה של יו"ר ועדה היא 7 שנים, כך שלא רק שהמינוי רטרואקטיבי, הוא גם מאפשר לזלמנוביץ לכהן בתפקיד תקופה ממושכת מהמקובל"
באותה תקופה זלמנוביץ דחה גם עתירה כנגד תוספת שטח למרכז ביג פאשן באשדוד. חצי שנה אחר כך הוא ביטל החלטה של הוועדה המרחבית הראל להקפיא היתרי בנייה בתוכנית של קרן ריאליטי לבניית כאלף דירות.
העובדה כי לא נמצא כתב מינוי תקף נחשפה ביוני השנה בעקבות פנייה במסגרת חוק חופש המידע למשרד המשפטים של "עמותת "ירושלים שקופה" בראשות הרב נתן קרמר, אשר פועלת לקידום שקיפות ומינהל תקין במוסדות השלטון.
הגילוי עורר סערה במשרד המשפטים, שהחליט לאפשר חתימה על כתב מינוי רטרואקטיבי כדי להימנע ממצב שבו נפתחות מחדש החלטות של זלמנוביץ. אבל גם ההחלטה הזו מעורר שאלות. ראשית, משום ששקד וסער חתמו על כתב המינוי בספטמבר, בתקופת ממשלת מעבר. על פי הנחיית היועצת המשפטית לממשלה, בתקופה כזו הממשלה צריכה להימנע ממינוי בכירים. שנית, זלמנוביץ מונה לראשונה לממלא מקום ועדות הערר בנובמבר 2015 לתקופה של כשנה שהוארכה כאמור ב־2016. בדרך כלל כהונה של יו"ר ועדה היא 7 שנים, כך שלא רק שהמינוי רטרואקטיבי, הוא גם מאפשר לזלמנוביץ לכהן בתפקיד תקופה ממושכת מהמקובל.
"העובדה כי לא נמצא כתב מינוי תקף נחשפה ביוני השנה בעקבות פנייה במסגרת חוק חופש המידע למשרד המשפטים של "עמותת "ירושלים שקופה" בראשות הרב נתן קרמר, אשר פועלת לקידום שקיפות ומינהל תקין במוסדות השלטון"
עו"ד ד"ר קייס נאסר, מומחה בתכנון ובנייה ושותף במשרד עורכי דין מ. פירון, מסביר כי "כתב המינוי של השרים הוא מהותי ולא טכני, במובן זה שאין תוקף לכהונה בתפקיד ללא כתב המינוי, ואדם היושב בתפקיד ללא כתב מינוי תקף פועל כעקרון בחוסר סמכות".
מעמותת "ירושלים שקופה" נמסר: "מדובר ב'מחטף' אנטי דמוקרטי מובהק אשר לא יעמוד במבחן בית המשפט. לשר מכהן אין סמכות למנות אדם לתפקיד באופן רטרואקטיבי, בוודאי כאשר אותו מינוי מכשיר הלכה למעשה החלטות מעין שיפוטיות".
ממטה התכנון הלאומי במשרד הפנים נמסר: "בעת הארכת תוקף המינוי נפל פגם טכני לעניין הוועדה העוסקת ברישוי שהוסדר בדיעבד כעת. יודגש כי במינויו לוועדת הערר לפיצויים לא נפל כל פגם. לאחר בחינה משפטית מעמיקה הוחלט כי למען הסר ספק יאושרר המינוי ביחס לכל התקופה הרלוונטית".
"עו"ד ד"ר קייס נאסר, מומחה בתכנון ובנייה ושותף במשרד עורכי דין מ. פירון, מסביר כי "כתב המינוי של השרים הוא מהותי ולא טכני, במובן זה שאין תוקף לכהונה בתפקיד ללא כתב המינוי, ואדם היושב בתפקיד ללא כתב מינוי תקף פועל כעקרון בחוסר סמכות"
ממשרד המשפטים נמסר: "משרד הפנים פנה למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, בעניין כהונתו של עו"ד בני זלמנוביץ בתפקיד יו"ר ועדות ערר לפי חוק התכנון והבנייה. במסגרת הפנייה נטען כי בשל שגגה, כהונתו של עו"ד זלמנוביץ בתפקיד יו"ר ועדת ערר העוסקת בנושאי רישוי פקעה בשנת 2016, ולא הוארכה, אך בפועל, עו"ד זלמנוביץ המשיך למלא את התפקיד. בנסיבות אלו התעוררה השאלה אם ניתן להאריך את כהונתו באופן רטרואקטיבי, על מנת למנוע מצב פגיעה באלו שההחלטות עוסקות בעניינם, ולשמור על הוודאות המשפטית ביחס להחלטות שהתקבלו.
"לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין, ובהתחשב בכך שניתן לראות באי חידוש כתב המינוי כפגם פרוצדוראלי, שכן אין ספק שמר זלמנוביץ' עמד בתנאי הכשירות לכהונה ושהמשך הכהונה בפועל נעשה בתום לב, החליט המשנה ליועצת לאשר מבחינה משפטית הוצאת כתב מינוי תוך החלתו למפרע מיום פקיעת המינוי הקודם".
