הם יצאו לרקוד, נקלעו לטרור לא אנושי ונחטפו: אליה כהן ועוד שלושה מבלים – הירש גולדברג-פולין, אור לוי, אלון אהל – הובלו לעזה על ידי מחבלי החמאס ב-7 לאוקטובר. הירש נרצח במנהרה, אור שוחרר בשבת האחרונה אחרי 491 ימים בשבי ואלון ואליה נותרו בתנאים בלתי נסבלים ולא אנושיים מתחת לאדמה. בקרוב, כך לפי ההסכם, הם אמורים להשתחרר. בת זוגתו של אליה, שנלחמת עבור חזרתו לאורך כל תקופת השבי חשפה השבוע עדויות של מי שהיה איתו בשבי וניצל, לפיה "הוא לא יודע שאני בחיים", אמרה. זיו ואליה היו יחד במיגונית, אך היא הצליחה לשרוד את הזוועות והוא נחטף.
זיו עבוד, זוגתו של אליה:
"עכשיו אני יודעת לספר שאתה לא יודע שאני בחיים. מתוך עדויות של אנשים שהיו איתך בשבי, אני יודעת שאתה לא יודע מה עבר עלינו כאן ומה עשינו אפילו לא מעט כי היית מנותק לחלוטין. אתה לא יודע גם איך אני מחכה לך, איך כל יום שעובר בלעדייך או ללא עדכון הופך להיות קשה יותר ויותר"
אל זיו הצטרפה אימו של אליה, סיגי, שגילתה בימים האחרונים על התנאים הקשים שחווה בנה, "אנחנו יודעים שהם קשורים לשלשלאות", אמרה בכאב גדול. "מהיום שהם נחטפו עד היום, שזה בלתי נתפס. בן אדם שנה ו-4 חודשים קשור בשלשלאות, ועומדים עליו שומרים עם נשק שלוף, ולא זזו מהם שנייה אחת", שיתפה. "התייחסו אליהם כמו לחיות. הם כמעט לא קיבלו אוכל, לא ראו אור יום, היו במנהרות מהיום שהם נחטפו ועד היום. ואני לא מדברת על התעללויות, אני לא יודעת מה הם עברו שם".
זוגתו של אליה כהן כתבה ברשת החברתית פוסט ושיתפה על המידע החדש שהתקבל לידה, "עכשיו אני יודעת לספר שאתה לא יודע שאני בחיים. מתוך עדויות של אנשים שהיו איתך בשבי, אני יודעת שאתה לא יודע מה עבר עלינו כאן ומה עשינו אפילו לא מעט כי היית מנותק לחלוטין. אתה לא יודע גם איך אני מחכה לך, איך כל יום שעובר בלעדייך או ללא עדכון הופך להיות קשה יותר ויותר. אני לא יכולה להסביר כמה זה כואב לדעת שאתה סובל, שאתה רעב, שקשה לך – אבל שאתה גם חזק. אני רוצה שתדע שבמשך כל התקופה הזו לא רק שהיית אזוק ברגליים, אלא גם בלבבות של כל מי שאוהב אותך. אני יודעת שמה שקרה וקורה לך בשבי הוא בלתי נתפס, שאתה עובר את אחד הדברים הקשים ביותר. וזה כל כך קשה להיות כאן, בלי אופציה להקל עליך, בלי יכולת לחבק אותך.
סיגי אימו של אליה:
"אנחנו יודעים שברוך ה' אליה חי, אנחנו יודעים שהם קשורים לשלשלאות מהיום שהם נחטפו עד היום, שזה בלתי נתפס. התייחסו אליהם כמו לחיות. הם כמעט לא קיבלו אוכל, לא ראו אור יום, היו במנהרות מהיום שהם נחטפו ועד היום. ואני לא מדברת על התעללויות, אני לא יודעת מה הם עברו שם"
"לפעמים כל מה שאני רוצה זה רק את הרגעים הקטנים – את השיחות שלנו, את הצחוק, את כל הרגעים שלנו את הדברים הקטנים שעשו את החיים שלנו לכאלה יפים. אני סובלת כל רגע בשקט, כי אני יודעת שהכאב שלך גדול משלי. אני יודעת שאתה לא יודע שאני כאן מחכה, אבל אני לא מפסיקה לקוות ולחכות. כל יום. כל רגע. שתדע שהכאב שלך הוא גם שלי. אני אוהבת אותך, וכל הזמן הזה רק מגביר את הרצון שלי להביא אותך הביתה, עד שנוכל לחזור לחבק אחד את השני שוב, שנוכל להחלים ולהרגיש שוב חיים".
במקביל, בריאיון לאולפן ווינט סיגי אימו של אליה דיברה על הקושי בידיעה שהוא מוחזק בתנאים קשים. "הבטן שלי מתהפכת ואני בטלטלה מטורפת. אם חשבנו שידענו משהו אז אנחנו לא הבנו כלום. הבוקס בבטן שחטפנו במוצ"ש עם כל השמחה של אות החיים שקיבלנו, לא תיארתי לעצמי עד כמה גרוע המצב שהם נמצאים בו".
איך את מרגישה סיגי?
"מה שמעניין אותי עכשיו זה שהבן שלי יחזור ושכולם יחזרו. השבויים שחזרו בשבת הם ההוכחה שכולם, כל מי שנשאר שם צריך לחזור הביתה היום. אם עד עכשיו כאילו הם ידעו וטייחו, עכשיו הם לא יכולים לטייח. הנה תסתכלו הגיעו לפה אנשים שנראים כמו ניצולי שואה, ועברו שם שואה. הם כולם צריכים לחזור הביתה. זה יותר חשוב מכל דבר אחר".
"אני אומרת לאותם אנשים שנגד העסקה: אתם לא רוצים לעשות עסקה אין בעיה, אל תעשו", אמרה בכאב סיגי. "תכניסו את הילד שלכם לשם במקום הילד שלי ואז תגידו שאתם לא רוצים עסקה. כל עוד הילד שלכם לא נמצא שם לכם זכות להשאיר את הילדים האלה שם"
מה סיפרו לכם על אליה? איזה מידע הועבר אליכם?
"אנחנו יודעים שברוך ה' אליה חי, אנחנו יודעים שהם קשורים לשלשלאות מהיום שהם נחטפו עד היום, שזה בלתי נתפס. בן אדם שנה ו-4 חודשים קשור בשלשלאות, ועומדים עליו שומרים עם נשק שלוף, ולא זזו מהם שנייה אחת. התייחסו אליהם כמו לחיות. הם כמעט לא קיבלו אוכל, לא ראו אור יום, היו במנהרות מהיום שהם נחטפו ועד היום. ואני לא מדברת על התעללויות, אני לא יודעת מה הם עברו שם".
מה דעתך על אלו שמתנגדים להמשך העסקה?
"אני אומרת לאותם אנשים: אתם לא רוצים לעשות עסקה אין בעיה, אל תעשו. תכניסו את הילד שלכם לשם במקום הילד שלי ואז תגידו שאתם לא רוצים עסקה. כל עוד הילד שלכם לא נמצא שם אין לכם זכות, אין לכם זכות להשאיר את הילדים האלה שם, אין לכם את הזכות ואת הפריבילגיה הזו".
האם הוא העביר מסר?
"הוא אמר שהוא מאוד-מאוד מתגעגע והוא מאוד מחכה לחזור הביתה".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר YNET.
ובעולם מקביל: משחיתים עגלת קפה לזכר נרצח נובה
עגלת הקפה "קפה עמית" הייתה אמורה להיפתח במסילת ציון השבוע לזכרו של עמית יצחק דוד ז"ל שנרצח בנובה – אך הושחתה יום לפני הפתיחה | המשפחה: "למרות המכה הקשה, אנחנו נחושים להקים את המקום בחזרה"
בני המשפחה וחבריו של עמית יצחק דוד ז"ל, מבית שמש שנרצח ב-7 לאוקטובר 2023 על ידי החמאס, עבדו במשך חודשים על מיזם ההנצחה לזכר אהובם. אחרי שהוא נרצח, הם הוציאו קמפיין מימון המונים להקמת עגלת קפה לזכרו, "קפה עמית", בישוב מסילת ציון שליד בית שמש. אלא שיום לפני הפתיחה המרגשת, המשפחה נחרדה לגלות שהמקום הושחת כליל בידי אלמונים.
המשפחה:
"פרצו, גנבו את הציוד שקנינו, והשחיתו את העגלה. כל הציוד נגנב. אבל המפלצות לא הסתפקו בזה. הם השחיתו ממש, דאגו שמהמכה הזו לא יהיה קל להתאושש. שפכו דליי צבע על הסחורה, פתחו את מטף כיבוי האש והתיזו על הכול. קרעו, זרקו, פיזרו, ציירו דברים מגונים"
"חשכו עינינו שוב, חזרנו ל-7 באוקטובר", מספרים בעצב בני המשפחה: "פרצו, גנבו את הציוד שקנינו, והשחיתו את העגלה. כל הציוד נגנב. אבל המפלצות לא הסתפקו בזה. הם השחיתו ממש, דאגו שמהמכה הזו לא יהיה קל להתאושש. שפכו דליי צבע על הסחורה, פתחו את מטף כיבוי האש והתיזו על הכול. קרעו, זרקו, פיזרו, ציירו דברים מגונים".
השלל שנגנב מעגלת הקפה כלל רכוש יקר ערך ובו בין השאר מכונת קפה, מטחנה, קופה רושמת, מדפסות, מכונת קרח ומכונת אייס קפה. בני המשפחה מספרים כי הם רכשו את כל הביטוחים האפשריים, אך לא מצאו חברה שתסכים לבטח עגלת קפה מפריצות וגניבות: "את מצלמות האבטחה אפילו לא הספקנו לחבר – גם אותן גנבו. חזרנו כמה חודשים אחורה".
"השלל שנגנב מעגלת הקפה כלל רכוש יקר ערך ובו בין השאר מכונת קפה, מטחנה, קופה רושמת, מדפסות, מכונת קרח ומכונת אייס קפה. בני המשפחה מספרים כי הם רכשו את כל הביטוחים האפשריים, אך לא מצאו חברה שתסכים לבטח עגלת קפה מפריצות וגניבות"
הוריו וחבריו של עמית לא מתכוונים לוותר ובימים אלו יוצאים למסע להקמת בית הקפה מחדש: "בלוגו של הקפה כתוב משפט שעמית אמר: 'תחייכו, תהיו טובים', וזה מה שנעשה. אנחנו לא מתכוונים לבקש מעם ישראל שוב לפתוח את הארנק. הוא עשה את חלקו, ואנחנו מעריכים את זה מאוד". כדי להתמודד, בכוונת המשפחה למצוא בתי עסק שיסייעו בהשלמת הציוד שנגנב בתשלום סמלי, ויהפכו להיות שותפים בבית הקפה כעמותה ללא מטרות רווח. מהציבור הם רק מבקשים לשתף את הסיפור במטרה למצוא בעלי עסק שיסכימו להירתם למשימה. עם זאת, לאחר פניות רבות, פתחו מחדש במשפחה את האפשרות לתרום גם כספית, וכעת ניתן לתרום להנצחתו של עמית בבית הקפה באמצעות אתר Giveback.
עמית, תושב בית-שמש, היה בן 24 בהירצחו: "הוא היה הבן הבכור מתוך שלושה ילדים במשפחה", סיפר אביו, "התחנך בפנימיית בויאר היוקרתית בירושלים, שירת כלוחם ומפקד בהנדסה הקרבית ולאחר שחרורו עבד כקב"ט במלון באילת. לאחר שסיים את עבודתו נסע עם חברים לדרום אמריקה וחזר לארץ באפריל 2023".
"אנחנו לא מתכוונים לבקש מעם ישראל שוב לפתוח את הארנק. הוא עשה את חלקו, ואנחנו מעריכים את זה מאוד". כדי להתמודד, בכוונת המשפחה למצוא בתי עסק שיסייעו בהשלמת הציוד שנגנב בתשלום סמלי, ויהפכו להיות שותפים בבית הקפה כעמותה ללא מטרות רווח. מהציבור הם רק מבקשים לשתף את הסיפור במטרה למצוא בעלי עסק שיסכימו להירתם למשימה"
מאחר שהתעניין בנדל”ן, לאחר שחזר מהטיול החל עמית ללמוד תיווך וייעוץ משכנתאות יחד עם אמו. "זה היה מאוד מרגש", מספר האב, "הם היו האמא והבן שכולם אהבו בלימודים. באוגוסט הם סיימו את הלימודים, הוא קיבל את התעודה, עבר לגור בבאר-שבע ב-1 בספטמבר והתחיל לעבוד בתחום. את העסקה הראשונה שלו הוא עשה כבר אחרי שבועיים וזה ריגש אותו מאוד כי כולם אמרו לו שבנדל"ן העסקה הראשונה מגיעה רק אחרי כמה חודשים".
בסוכות חזר עמית לבית הוריו ובערב שבת יצא למסיבת נובה עם חברים. "ב-9:50 אשתי קיבלה טלפון ממספר לא מזוהה וברקע היה עמית שאמר לה 'אמא אני אוהב אותך'. הוא חזר על זה כמה פעמים, והשיחה נותקה. לימור שמעה בקולו שאלה השניות האחרונות שלו", מספר יגאל, "ביום שני הראו לי תמונה של עמית שוכב ליד רכב כשכולו ספוג בדם. למרות שזיהיתי אותו, אמרתי לכולם שזה לא הוא כי רציתי לקבל קודם הודעה רשמית. יום לאחר מכן ההודעה הגיעה". הוא סיפר כי "לעמית היה חיוך תמידי על הפנים. החברות הייתה אצלו ערך עליון. כל אחד הרגיש שהוא חברו הטוב".
תמונות:
ברקוד לסריקה ולתרומה ל"קפה עמית"
עמית יצחק דוד ז"ל. נרצח בפסטיבל הנובה
הקפה של עמית שהושחת כליל
המשפחה: הוא תמיד אמר 'תחייכו, תהיו טובים', וזה מה שנעשה"
ההרס שנמצא בבית הקפה, "השחיתו הכל"
