ממשלה נורבגיה יצאה עם הודעה דרמתית ומסעירה כי היא אינה מוכנה יותר להשקיע בכל חברה שתורמת למלחמה בעזה ובשטחים הפלסטיניים. לפי הדיווח הראשוני של נורבגיה, הפרלמנט הנורבגי דחה את ההצעה שהגיעה מחברת "מנועי בית שמש" והוא גם הודיע כי הם מתכננים למחוק את כל השקעותיה מכל החברות שפעילות בשטחים הפלסטינים הכבושים.

בנוסף היא גם בוחנת אם למכור אחזקות בחמישה בנקים ישראליים.

ממשלת נורבגיה הודיעה כאמור ביום שלישי האחרון, על סקירה של תיק קרנות העושר הריבוניות שלה כדי להבטיח שחברות ישראליות ש"תורמות לכיבוש הגדה המערבית או למלחמה בעזה" לא יושקעו בהשקעות.

זאת בעקבות דיווח של העיתון היומי  "Aftenposten" לפיו הקרן ששוויה 1.9  טריליון דולרים רכשה בשנים2024-2023  אחזקות בחברת "מנועי בית שמש" שמייצרת חלקי מנועים עבור מטוסים של צה"ל, כולל מטוסי קרב.

ראש ממשלת נורבגיה יונס גר סטרה אמר לרשת השידור הציבוריתNRK  כי "השקעת הקרן במניית החברה מדאיגה. אנחנו חייבים לקבל הבהרה בנושא כי קריאת הדיווח גורמת לי אי נוחות", אמר סטרה.

בנק ההשקעות Norges Bank (NBIM  שמנהל את הקרן רכש 1.3%  ממניות "מנועי בית שמש" ב-2023 והעלה נתון זה ל-2.09% עד סוף 2024 כשהוא מחזיק במניות בשווי 15.2  מיליון דולרים כך עולה מרישומי הבנק האחרונים הזמינים.

"לאור הדיווח ב-Aftenposten והמצב הביטחוני בעזה ויהודה ושומרון, הבנק המרכזי יבצע סקירה של אחזקותיו הישראליות", הודיע שר האוצר ינס סטולטנברג.

"ממשלת נורבגיה הודיעה כאמור ביום שלישי האחרון, על סקירה של תיק קרנות העושר הריבוניות שלה כדי להבטיח שחברות ישראליות ש'תורמות לכיבוש הגדה המערבית או למלחמה בעזה' לא יושקעו בהשקעות"

מנכ"ל Norges Bank  ניקולאי טנגן, אמר לטלוויזיה הנורבגית כי "מנועי בית שמש "לא הופיעה באף רשימה שחורה כמו של האו"ם או מועצת האתיקה של הקרן עצמה.

קרן ההשקעות הריבונית של נורבגיה, הגדולה בעולם, חזיקה ב-8,700 חברות ברחבי העולם. בסוף 2024 היא החזיקה מניות ב-65 חברות ישראליות בשווי 1.95 מיליארד דולרים, כך עולה מנתוניה. בשנה האחרונה היא מכרה את אחזקותיה בחברת אנרגיה ישראלית ובקבוצת תקשורת, ומועצת האתיקה שלה הודיעה כי היא בוחנת אם להמליץ על מכירת אחזקות בחמישה בנקים ישראליים.

מערכת יחסים ארוכת שנים

האחזקות של הקרן הנורבגית ב"מנועי בית שמש" נמשכות כבר במשך שנתיים, וכך גם האחזקות שלה בחברות ישראליות נוספות. אך כאשר התפרסמו טענות בקבוצה "היסטוריונים למען פלסטין" בעיתון נורבגי בנוגע למעורבות של החברה הישראלית "מנועי בית שמש" בעסקות עם חיל האוויר הישראלי אז התחילה הסערה הציבורית האמיתית שחיה ובועטת ברחבי נורבגיה בימים אלו.

"כאשר המלחמה בעזה פרצה אחרי מתקפות הטרור ב-7 באוקטובר 2023 ודעת הקהל הנורבגית פנתה בחדות נגד ישראל הודיעה הקרן על בחינה מחדש של כל השקעותיה. לבסוף היא הסתפקה בכמה חברות בודדות כולל בארה"ב"

הטענות דיברו על הפעילות העסקית של החברה, לפיו היא "מרוויחה" מהמלחמה המתרחשת בעזה וכך גם אזרחי נורבגיה משקיעים במשך המלחמה.

זה אינו החיכוך הראשון של קרן העושר הנורבגית עם ישראל. אך במקרה הנוכחי הלחץ הציבורי הכריע את הממשלה לקבל החלטה דרסטית. הקרן הודיעה על הפסקת השקעות בעבר בחברות הפעילות בשטחים בין אם כאלו בתחום הבנייה, בתחום התשתיות, אפילו בתחום הטלפוניה כמו בזק ולאחרונה בתחום אספקת האנרגיה והדלק של חברת פז.

"האחזקות של הקרן הנורבגית ב'מנועי בית שמש' נמשכות כבר במשך שנתיים, וכך גם האחזקות שלה בחברות ישראליות נוספות. אך כאשר התפרסמו טענות בקבוצה 'היסטוריונים למען פלסטין' בעיתון נורבגי בנוגע למעורבות של החברה הישראלית 'מנועי בית שמש' בעסקות עם חיל האוויר הישראלי"

ככה מופו חברות ישראליות מהשקעות הקרן המנהלת 1.9 טריליון דולר.

כאשר המלחמה בעזה פרצה אחרי מתקפות הטרור ב-7 באוקטובר 2023 ודעת הקהל הנורבגית פנתה בחדות נגד ישראל הודיעה הקרן על בחינה מחדש של כל השקעותיה. לבסוף היא הסתפקה בכמה חברות בודדות כולל בארה"ב.

הדרישה שעלתה בעבר –  לסלק את כל המוסדות הפיננסים הישראלים מרשימת ההשקעות – לא נענתה. איגוד העובדים הגדול במדינה פרסם מכתב פומבי שבו קרא לממשלה לחסל את כל השקעותיה, אבל הקרן לא נכנעה. האופוזיציה דרשה צעדים דומים, אך הממשלה לא התקפלה. כלי התקשורת, בליווי פעילים למען פלסטינים, פירסמו מכתבים פומביים ועתירות, אך אוסלו נשארה בעמדתה המקורית. שר האוצר ינס סטולנטברג, לשעבר מנכ"ל נאט"ו, הבהיר כי הקריטריונים האתיים אינם מחייבים חרם על כל חברה ישראלית, למרות שזה למעשה היה הלך הרוח בציבור.

הלחץ הכריע

על רקע התמונות של המשבר ההומניטרי בעזה ומספרי ההרוגים שגדלים מידי יום הראו כי הלחץ הכריע. העיתון "אפטנפוסטן פירסם תוצאות ה"חקירה" של הארגון הלא-ממשלתי, לפיה חברת "מנועי בית שמש" סיפקה שירותים לחיל האוויר הישראלי. זה היה מספיק. הקשר לחיל האוויר שמפציץ בעזה עשה את שלו. גם העובדה כי הקרן הגדילה מעט את אחזקותיה בחברה, המייצרת חלקים למנועי סילון, עוררה סערה, למרות שמדובר במידע פומבי. סטולנטברג לפתע אמר כי מדובר בנושא מדאיג, וראש הממשלה קרא לקרן לבחון מחדש את כל השקעותיה בישראל.

"זה אינו החיכוך הראשון של קרן העושר הנורבגית עם ישראל. אך במקרה הנוכחי הלחץ הציבורי הכריע את הממשלה לקבל החלטה דרסטית. הקרן הודיעה על הפסקת השקעות בעבר בחברות הפעילות בשטחים"

לפתע ההשקעה ב-65 חברות ישראליות מוטלות בספק. מדובר בשווי של 2.2 מיליארד דולר.

מנהל הקרן ניקולאי טנגן, הבהיר כי ביממה האחרונה עדיין לא ברור הקשר בין מנועי בית שמש למלחמה בעזה. אמר, "אין דגלים אדומים בנוגע לפעילות שלה". מנהל וועדת האתיקה של הקרן אמר כי, "חלק גדול מההאשמות נמצא מחוץ למה שנחשב אסור על ידי ההנחיות.

כעת, העיתונים בנורבגיה עוסקים בשאלה מי ידע מה ומתי. יש דיווחים על שמנהלי הקרן אמרו ש"התדמית של ישראל בנורבגיה מעולם לא הייתה גרועה יותר. נורבגיה אולי רוצה לרכוש נשק מישראל ומהחברה – מנועי בית שמש, אבל זה לא מספיק. הם לא רוצים שום קשר למלחמה ולמלחמה אין כל ברירה אלא להיכנס ללחץ הציבורי".

מנהל הקרן ניקולאי טנגן אמר במסיבת העיתונאים באוסלו, "אני רואה את אותן התמונות כמו כולם, זה נורא לראות".