חוזרים להתחלה: מדינת ישראל ומתכננת מחוז ירושלים, שירה תלמי באבאי, התנגדו להיתרים שניתנו למתחם "איקאה אשתאול" ב-2020 על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה, חברת פארק מסחר ותעשייה אשתאול, ועדת הערר המחוזית וההסתדרות. בטענה כי החנות שקיבלה היתר בנייה ל-17 אלף מ"ר נבנתה בפועל עם חריגה של 8,500 מ"ר.

הם הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים ואמרו, "הוועדה נתנה תוקף לתכנית המכשירה בדיעבד עבירות בנייה בדרגה חמורה ביותר ובהיקפים חסרי תקדים במתחם. הדבר נעשה בהליך זוחל אך מכוון מטרה של תכנון ורישוי בשיטת ה'סלאמי'".

בעתירה נאמר, בין היתר, כי זהו מקרה חריג שבו מתכננת המחוז עותרת לבית המשפט נגד החלטה של ועדת ערר, אשר מקרה דומה לו אירע בעבר אגב בנייה של חנות “איקאה” בראשון לציון ובמקרים בודדים נוספים.

עמדת המדינה גובשה על דעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), עו”ד ארז קמיניץ, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים) עו”ד אורית קוטב, ופרקליטת מחוז ירושלים (אזרחי), עו”ד כוכבית נצח דולב, אשר סברו כי לא היה מנוס מהגשת העתירה ונקיטה בהליכים חריגים נגד תוכנית שחוסר החוקיות שלה הוא כה בוטה, וזאת כחלק מהמאבק בבניה בלתי חוקית שהפכה למכת מדינה. לעמדתם, מדובר במקרה קיצוני של עבירות בנייה שביצוען מהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק. הקדמת הבנייה לתכנון, תוך הצבת עובדות בשטח, ולאחר מכן פניה לרשויות כדי שיכשירו את הבינוי הלא חוקי באופן פסול ואת המהלכים שקדמו לו, הוא מצב שהמדינה לא תוכל להשלים עמו.

עתירת המדינה:
"הוועדה נתנה תוקף לתכנית המכשירה בדיעבד עבירות בנייה בדרגה חמורה ביותר ובהיקפים חסרי תקדים במתחם. הדבר נעשה בהליך זוחל אך מכוון מטרה של תכנון ורישוי בשיטת ה'סלאמי'"

נציין כי מנגד טענה חברת ‘ליבנה צפוני’, המתפעלת את סניף איקאה באשתאול, יחד עם חברת פארק מסחר ותעשייה אשתאול בע”מ, יזמית המתחם, כי כלל העבירות נידונו בוועדת הערר המחוזית – ואין להלין אלא על ההיתר שזו העניקה למקום. יתרה מכך, גם הוועדה המקומית פעלה ככל שנדרש ממנה, למרות שבשלב מסוים היא דנה בדברים ללא סמכות. בנוסף, לפי ניתוח הדברים בלשונו של השופט עולה, כי הייתה חריגה בעצם אישור בניית חנות מסחרית בלב אזור תעשייה. כאשר גם ועדת הערר המחוזית התעלמה מעניין זה שאישרה את התכנית.

“תוכניותיה טעונות הליך חדש, נקי ומוקפד, וגם אם ייתכן שלאחריו תידרשנה התאמות, ואולי גם הריסה חלקית מסוימת, תיוותר לבסוף החנות במקומה, וכך גם פרנסת העובדים. בוודאי מרביתם”, כתב השופט וקצב 90 יום כדי להגיע להסדר בעניין, בצורה “עניינית ומאוזנת”.

קבלת העתירה וביטול ההיתרים

השופט אלכסנדר רון, קיבל לאחרונה את עמדת המדינה והורה על ביטול החלטת כל הגורמים בעניין מתחם “איקאה אשתאול” וקבע כי תוקף התכנית המקומית וההיתרים שהוצאו מכוחה כאמור יפקעו. "חוק התכנון והבנייה נקרא כך כי התכנון צריך להקדים את הבנייה ולא הבנייה את התכנון", אמר השופט בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בירושלים.

חברת ניהול איקאה אשתאול:
"כלל העבירות נידונו בוועדת הערר המחוזית – ואין להלין אלא על ההיתר שזו העניקה למקום. הוועדה המקומית פעלה ככל שנדרש ממנה, למרות שבשלב מסוים היא דנה בדברים ללא סמכות"

בנוסף, השופט רון קבע כאמור כי החלטת הוועדה המקומית מינואר 2020 בטלה, וכן החלטת ועדת הערר והיתרי הבנייה שהוצאו מכוח התוכנית. מאחר שמדובר בחנות פעילה, קבע רון, תוקף התוכנית וההיתרים שהוצאו לא יפקע מיד, אלא בתוך 90 יום. כמו כן את שאלת האכיפה הותיר רון לדרגים מנהליים על פי סמכויותיהם, והוסיף כי הוא תקווה שהצדדים ינהלו משא ומתן בנוגע לסוגיה זו. בית המשפט אף הטיל הוצאות משפט על היזמית איקאה ועל הוועדה המקומית.

עקפו את החוק

השופט רון מתח ביקורת על הטענה שהעלו איקאה והחברה היזמית כי העתירה הוגשה בשיהוי, ובאופן שלא מתיישב עם החוק. "אך מעט חבל שלא נתנה היא בעצמה את דעתה לשיקול זה כשבנתה את שבנתה קודם אישור התוכנית המקומית, בבחינת טול קורה מבין עיניך", אמר.

עוד צוין בפסק הדין כי "קשה להשתחרר מהתחושה שיש לייחס חלק לא מבוטל מהתנהלות המשיבות לשאיפה לעגן בתוכנית בנייה ובדין עבודות שבוצעו שלא כדין, במועד בו לא היו בנמצא היתרי בנייה ואף קודם שאושרה בוועדה המקומית. החלטת הוועדה המקומית במחצית ינואר להיחפז ולדון בתוכנית למרות שנתבקשה במפורש שלא לעשות כן, אמנם דקות לא רבות קודם לכן, מתיישבת גם היא היטב עם תחושה זאת.

הפרקליטות:
"לא היה מנוס מהגשת העתירה ונקיטה בהליכים חריגים נגד תוכנית שחוסר החוקיות שלה הוא כה בוטה, וזאת כחלק מהמאבק בבניה בלתי חוקית שהפכה למכת מדינה. מדובר במקרה קיצוני של עבירות בנייה שביצוען מהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק

"הקדמת הבנייה לתכנון, תוך הצבת עובדות בשטח, ולאחר מכן פניה לרשויות כדי שיכשירו את הבינוי הלא חוקי באופן פסול ואת המהלכים שקדמו לו, הוא מצב שהמדינה לא תוכל להשלים עמו"

"יתרה מכך יש בנסיבות אלה אחיזה גם להערכה שלפחות חלק מהגורמים שהובילו לאישור התוכנית המקומית, על הבעיות שבה, בפרט ביחס לשינוי חלקי הייעוד, נבע מהרצון להתאמת התוכניות למצב שהתהווה בשטח, ובידוע שעמדה על הפרק בנייה נרחבת שנועדה לחנות גדולה ובולטת שכבר עמדה לפני פתיחה".

השופט קבע כי איקאה והיזם צחי נחמיאס הקימו "בנייה לתכלית מסחרית בהיקף חורג על חשבון ייעוד תעשייתי, אישור תוכנית מקומית בניגוד לעמדת יו"ר הוועדה המחוזית, ביודענו שגם אם יצאו תקלות תחת ידו, ויצאו, מקומו בהליך מעוגן בשלושה רבדים שונים, ללמדך על חשיבתו לצורך שמירת האינטרס הציבורי, והעובדה שהמהלך התכנוני, שמיצויו אמור היה להקדים את הבנייה, רדף אחר בנייה שהקדימה, ושלא כחוק, רובה ככולה, את אישור התוכניות".

לדברי השופט, "את העגלה לפני הסוסים אין לרתום, ולא בכדי לא נקרא החוק, למשל, חוק הבנייה והתכנון".

"אין אפוא, על הפרק, תוכנית מקומית שניתן לברך עליה בצורתה הנוכחת, וממילא תשליך מסקנה זו במישרין גם על מעמד היתרי הבנייה שהוצאו מכוחה", כתב השופט רון בפסק הדין.

מהפרקליטות נמסר כי "עמדת המדינה גובשה על פי דעת גורמים מקצועיים רבים, אשר סברו כי לא היה מנוס מהגשת העתירה ונקיטה בהליכים חריגים נגד תוכנית שחוסר החוקיות שלה הוא כה בוטה, וזאת כחלק מהמאבק בבניה בלתי חוקית שהפכה למכת מדינה. לעמדתם, מדובר במקרה קיצוני של עבירות בנייה שביצוען מהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק. הקדמת הבנייה לתכנון, תוך הצבת עובדות בשטח, ולאחר מכן פניה לרשויות כדי שיכשירו את הבינוי הלא חוקי באופן פסול ואת המהלכים שקדמו לו, הוא מצב שהמדינה לא תוכל להשלים עמו".