חגיגות יום העצמאות ה-76 התקיימו בערב יום שני האחרון ברחבי העיר. זאת למרות המציאות המורכבת והקשה ביותר במדינה. מהטקסים, הסרטים, העדויות, הסיפורים המצמררים, המרגשים והעצובים מאוד של הנופלים והנרצחים ושל המשפחות השכולות, למעבר לחגיגות, זיקוקים, הופעות ויציאה לרחובות.
השנה החגיגות היו הרבה יותר מצומצמות. המעבר הזה היה קשה וטעון פי כמה וכמה, כשאנחנו עדיין בתוך הטראומה הלאומית והמקומית שלנו וכשנוספו השנה עוד שמות של טובים וטובות מעירנו. הרגשות השנה יכולים להיות מציפים הרבה יותר. כעס, עצב, אכזבה וחרדה, הן בין אותן התחושות שעלולות להגיע אלינו ואל הילדים בעוצמה גדולה יותר.
"השנה החגיגות היו הרבה יותר מצומצמות. המעבר הזה היה קשה וטעון פי כמה וכמה, כשאנחנו עדיין בתוך הטראומה הלאומית והמקומית שלנו וכשנוספו השנה עוד שמות של טובים וטובות מעירנו"
השנה ההורים החליטו כאמור לחגוג את חג העצמאות כבשגרה באופן יחסי, וזאת כדי לשדר "ביטחון" עבור ההמשכיות וקיום המדינה למען הילדים. ההורים הסבירו כמה חשוב להם לעודד את הילדים, ולגרום להם לשמוח ופחות לשקוע בעצב. במיוחד כאשר מדובר בילדים בגילים קטנים יותר. הורים מבית שמש סיפרו למערכת העיתון כי, "רצינו לייצר עבורם שגרה וביטחון כדי להדגיש את המשמעות של יום העצמאות. רצינו להעביר להם מסר – שדווקא למרות כל מה שעברנו השנה, מדינת ישראל חוגגת את יום העצמאות".
איך הצלחתם להגביל את הצפייה שלהם בסרטונים, בסיפורים ובמקרים הקשים?
"החשיפה לתכנים ברשתות, בטלוויזיה ובטקסים השונים נותנים לילדים שלנו ערך, מהבנת האהבת הארץ והמדינה ועד לכבוד והערכה לאלו שהקריבו את החיים שלהם למען מדינת ישראל. ניסנו עד כמה שאפשר להגביל את הצפייה בתקופה האחרונה, בעיקר כי הכל רגיש ומורכב. ויחד עם זאת גם לתת מקום לשאלות, לרגשות קיצוניים וכל מה שצריך כדי שהכל יעבור יחסית בטוב".
תוכלו לתת דוגמא?
"עבדנו איתם על נשימות", סיפרה אחת האימהות לעיתון. "שאלנו אותם מה הם מרגישים, כאב או פחד וניסנו גם לבדוק מה הם חווים בגוף. הילדים שלנו הם מאוד מודעים לכן היה לנו חשוב להבין אותם ולדבר איתם כדי לעזור להם".
"אנחנו ניסנו לתת להם להתעסק עם הידיים", הוסיפה אמא אחרת. "אפשרנו להם לצייר יותר, להסביר אפילו את מה שהם מרגישים בעזרת ציור, להתחפש או להכין איזו גלימה שתעשה להם טוב. יש ילדים שלא אוהבים תחפושות באמצע החיים? אצלנו זה עבד. והילדים הרגישו שהגלימה ממש מגנה עליהם".
"דיברנו עם הילדים על התחושות שלהם רגע לפני שהגיע יום הזיכרון. לפי הבנתי גם בבית הספר דיברו איתם", הוסיפה אמא אחרת. "נתנו להם לפרוק את כל מה שיש להם על הלב, דיברנו איתם רגשות וכמובן שהיה לנו חשוב להזדהות ולהסביר שגם אנחנו חווים כאב"
איך עודדתם שיח פתוח?
"דיברנו עם הילדים על התחושות שלהם רגע לפני שהגיע יום הזיכרון. לפי הבנתי גם בבית הספר דיברו איתם", הוסיפה אמא אחרת. "נתנו להם לפרוק את כל מה שיש להם על הלב, דיברנו איתם רגשות וכמובן שהיה לנו חשוב להזדהות ולהסביר שגם אנחנו חווים כאב. הצגנו את שני הצדדים של המטבע. היום יותר מתמיד, הילדים שלנו מבינים את הערך העצום של ההקרבה של הנופלים ששילמו בחייהם למען המדינה. היום מבינים את המשמעות של המשפט הזה באופן העוצמתי ביותר. אז לדבר כאב והזדהות ממש עוזר להם".
האם הצלחתם לשמור על שגרה?
"בכל הימים האלה היה לנו חשוב יותר מתמיד לשמור על השגרה. המשכנו לצייר, לשחק, ללמוד, לאפות ולצאת לטיולים. ממש המשכנו את הפעילויות הרגילות שהילדים מכירים. שגרה היא אחד המתכונים שמאפשרים להם לשמור על תחושת השליטה וביטחון. פעילויות שדווקא לא קשורות ליום הזיכרון מאפשרות להפחית חרדה, מתח ולחץ".
"ניסנו לאפשר לילדים לחוות את הימים בדרכם שלהם", אמרו ההורים. "ללא שיפוטיות, בלי כעס על הילדים. וגם אם שמנו לב שהם מתחילים לשקוע בעצב, או הפוך ניסנו שלא לבקר או לשפוט אותם אם הם פורצים בצחוק. הבנו עם הזמן שכל תגובה היא נורמלית במציאות הלא נורמלית בה אנו חיים"
"ניסנו לאפשר לילדים לחוות את הימים בדרכם שלהם", אמרו ההורים. "ללא שיפוטיות, בלי כעס על הילדים. וגם אם שמנו לב שהם מתחילים לשקוע בעצב, או הפוך ניסנו שלא לבקר או לשפוט אותם אם הם פורצים בצחוק. הבנו עם הזמן שכל תגובה היא נורמלית במציאות הלא נורמלית בה אנו חיים. דיברנו איתם, עודדנו אותם שהמלחמות האלה לא היו לשווא. הם מאפשרים לנו לחיות את חיינו כאן".
משה שטרית:
"הימים הלאומיים מאחורינו, והשנה הייתה להם משמעות אחרת. בתשפ״ד יום השואה, הזיכרון ולהבדיל יום העצמאות נצבעו בצבעים שונים מבדרך כלל. זה הפך את האירועים העירוניים למאתגרים יותר. ברוך ה׳ הצלחנו להפיק אירועים גדולים, ערכיים, מרגשים ועוצמתיים במיוחד"
בתוך כל הכאוס והאי וודאות חשוב להחזיק תקווה לילדים. גם אם נדמה שעכשיו זה לא הדבר המרכזי להתעסק בו, חשוב לחגוג יחד את יום העצמאות. לצאת לרחובות, לעשות על האש ולבלות עם החברים. בדיוק וכפי שהם היו רגילים. זה אפילו מומלץ בשביל לאוורר את הרגשות והתחושות ולהתחזק. "כשהילדים ממשיכים בשגרה, הם מאמינים שצבא ההגנה לישראל חזק", אמרה אחת האימהות. "שהצבא שומר עלינו, ואז משמעות המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות תהיה של מעבר לעצמאות אמיתית".
שמואל גרינברג:
"באנו להנות ולשמוח אבל לצערנו יש כאלה שלא יכולים לשמוח איתנו. עם ישראל נמצא במצב לא פשוט אך למרות הכל נשמח על הנס שנקרא מדינת ישראל"
ממונה תרבות ספורט ואירועים והמשנה לראש העירייה, משה שטרית, אמר, "הימים הלאומיים מאחורינו, והשנה הייתה להם משמעות אחרת. בתשפ״ד יום השואה, הזיכרון ולהבדיל יום העצמאות נצבעו בצבעים שונים מבדרך כלל. זה הפך את האירועים העירוניים למאתגרים יותר. ברוך ה׳ הצלחנו להפיק אירועים גדולים, ערכיים, מרגשים ועוצמתיים במיוחד. שמנו דגש על התקופה אותה עם ישראל עובר וניסינו לשלב את המסורת העירונית הרגילה עם אירועי השנה האחרונה. אז עכשיו שלב התודות: תודה לראש העיר שמוליק גרינברג, תודה לצוות אגף אירועים וספורט, תודה לרשת המרכזים הקהילתיים ובמיוחד לצוות זינמן על הובלת אירועי יום השואה ולצוות פסגות השבע על הובלת אירועי יום הזיכרון ולממונה, סגן ראש העיר חנוך דרנגר, תודה לאגף קהילה ובכללם צוות יד לבנים ומחלקת הנוער, תודה למינהל התפעול ובכללם גופי האחזקה, הניקיון והפיקוח, תודה למחלקה לרישוי עסקים, תודה לאגף הביטחון ולממונה המשנה לראש העיר מוטי לייטנר, ואחרונים חביבים, תודה לאלפים הרבים של תושבי בית שמש שהשתתפו באירועים השונים. בעזרת ה׳ בשורות טובות לכולם, הצלחה לחיילנו, בריאות לפצועים ושיבתם הביתה של החטופים".
ראש העירייה, שמואל גרינברג הוסיף, "באנו להנות ולשמוח אבל לצערנו יש כאלה שלא יכולים לשמוח איתנו. עם ישראל נמצא במצב לא פשוט אך למרות הכל נשמח על הנס שנקרא מדינת ישראל. רוצה להגיד תודה למשנה לראש העירייה, ממונה תרבות ספורט ואירועים, משה שטרית ולכל הנוגעים בהפקת אירוע מרגש זה. עם ישראל חי".
