מאת: זהר נוי
כשהודיה דמרי (10) חוזרת מבית הספר, היא נכנסת לחדר בביתה וקוראת ספרים. "אני פחות בקטע של הטלוויזיה", סיפרה, "אין לי טלפון ואני בסדר עם זה". אלא שכעת, אחרי הוצאת ספרה הראשון "נועם ועוגת ההרפתקאות" היא הפכה מחובבת ספרים מושבעת לסופרת בעצמה.
דמרי, ביתם של גדי ואוסנת, תלמידת כיתה ד' בבית הספר "אורות בנות" בעיר כתבה את הספר כשהייתה בת 9. המחשבה לכתוב ספר הגיעה בלילות, בין קריאת ספר אחד לאחר, ובתוך כמה ימים בכישרון יוצא דופן הצליחה לכתוב פעם אחר פעם את הספר ולייצר דמויות. מה שהיה לה יחסית קל, כי הדמויות הן לא אחרות מבני משפחתה אותם היא מאוד אוהבת. היום היא כבר בת 10 וספרה כבר הושק למכירה, ועל מה היא חושבת? על כתיבת הספר הבא.
"המחשבה לכתוב ספר הגיעה בלילות", סיפרה הודיה. "בין קריאת ספר אחד לאחר, ובתוך כמה ימים בכישרון יוצא דופן הצליחה לכתוב פעם אחר פעם את הספר ולייצר דמויות. מה שהיה לה יחסית קל, כי הדמויות הן לא אחרות מבני משפחתה אותם היא מאוד אוהבת"
מה הניע אותך לכתוב ספר? מלבד קריאת הספרים.
"זה התחיל בבית הספר. השתתפתי בתחרות ארצית לכתיבת ספר בה רציתי לזכות, אז כתבתי את הספר. הרעיון לסיפור בא לי ממחשבות על נסיכה שחוגגת יום הולדת ובין המוזמנים היה ילד פשוט. חשבתי על זה יומיים ובאחד הימים כתבתי את הסיפור, את העלילה ואת הפתרון. זה קפץ לי לראש".
איפה כתבת את הספר?
"כתבתי את הספר במחשב במשך יומיים. אחותי הגדולה עזרה לי עם תוכנת המחשב כי הקלדתי בעצמי את הספר על המחשב".
מאיפה הרעיון לעלילה?
"חלמתי על הרעיון במשך שני לילות – לילה אחד חלמתי על הסיפור הזה ובלילה השני חלמתי על החברות בין שני החברים נועם והנסיכה הודיה, ואז כתבתי את העלילה וחיברתי את החברות בין שני החברים נועם והנסיכה הודיה. מהחלום הזה נוצר הספר".
מה היה אחרי שכתבת את הסיפור?
"הקראתי אותו לאבא והראיתי לו את הסיפור, אבא התלהב מאוד", היא משחזרת.
גדי דמרי, אביה של הודיה מספר איך הוא הרגיש כשהוא קרא את הספר: "הבנתי שקורה משהו ולא אמרתי כלום, לא התערבתי ואהבתי את הקשר שלה עם אחותה שסייעה לה. התיישבתי והבנתי שיש עלילה, דמויות וקו מנחה. סיקרן אותי לדעת מה יהיה סוף הסיפור, וכשקראתי אותו אמרתי להודיה שזה יכול להיות ספר ילדים".
"חלמתי על הרעיון של כתיבת הספר במשך שני לילות – לילה אחד חלמתי על הסיפור הזה ובלילה השני חלמתי על החברות בין שני החברים נועם והנסיכה הודיה, ואז כתבתי את העלילה וחיברתי את החברות בין שני החברים נועם והנסיכה הודיה. מהחלום הזה נוצר הספר"
איך הגבת שאבא אמר שהספר יכול להיות ספר לילדים?
"רציתי להיות סופרת תמיד, וכשאבא אהב את הספר התלהבתי מאוד. חלמתי להוציא ספר ועשיתי את זה. משם זה התחיל להתגלגל".
מה עשתה לך הכתיבה?
"הרגשתי אושר והייתי שמחה. הייתי במחשב במקום להיות במסך אחר – אין לי טלפון וזה היה לטובה – היה כייף. אני גם כותבת יומן אישי – יש לי כבר שלושה יומנים להם אני מספרת הכול. אז כתיבה היא חלק מחיי".
גדי דמרי, אביה של הודיה:
"הבנתי שקורה משהו ולא אמרתי כלום, לא התערבתי ואהבתי את הקשר שלה עם אחותה שסייעה לה. התיישבתי והבנתי שיש עלילה, דמויות וקו מנחה. סיקרן אותי לדעת מה יהיה סוף הסיפור, וכשקראתי אותו אמרתי להודיה שזה יכול להיות ספר ילדים"
כל הספר כתוב על המשפחה שלך?
"הדמויות הן בני המשפחה שלי, רציתי להכניס את כל המשפחה שלי כי המשפחה שלי היא הכי יקרה לי ואני אוהבת אותם. בזכותם אני נמצאת כאן. חשבתי איזה תפקיד לתת לכל אחד והיה לי רעיון – את נועם אחי הבכור שמתי ככוכב ראשי – כי הוא גידל אותי. הכנסתי לסיפור גם את שילת אחי האמצעי מתחת לטליה וכן גם את ההורים שהם הכי גידלו אותי ואת מקס כי הוא הכלב שלנו ואני אוהבת אותו".
נראה שאת קשורה מאוד למשפחה.
"כן אני קשורה מאוד ואוהבת אותם. הם בשבילי הכול".
לא לוותר, לא להתייאש
לאורך כל הדרך הודיה לא התייאשה לרגע. היא המשיכה לכתוב, למרות שהיו אתגרים בדרך עד שסיימה. בספרה היא מתארת במקרים שונים איך לא לוותר על החלומות שלנו ועל הדברים שאנחנו אוהבים. "המסר הוא לא לוותר", אמרה. "לאורך הדרך הלך נועם ואיבד את העוגה, אבל הוא לא התייאש. למרות שהוא חש תסכול גם כשנכנס לארמון בידיים ריקות הוא לא התייאש וידע למצוא פתרון שהנסיכה תהיה מרוצה ממנו. נקודה נוספת היא הסתפקות במועט – מתנה רוחנית היא יותר טובה ויותר חזקה ממתנה חומרית. הסיפור מרמז על כך שלעיתים מתנות שאינן חומריות הן הטובות ביותר והן יוצרות חברות אמת, לנצח נצחים".
איך היה תהליך הוצאת הספר לאור?
"הייתי מעורבת בכל תהליך הוצאת הספר לאור מתחילתו עד סופו".
אביה גדי מוסיף: "יש המון שלבים בהוצאת ספר, הרבה פעמים הייתי מקבל פידבקים בהתאם לדעותיה. לפעמים אמרתי: 'אני לא פותח את המייל כדי לא לגבש דעה, אלא רק שהיא תגיע מבית הספר', התייעצנו והיא קיבלה את ההחלטה".
"הספר שלי מיועד לילדים קטנים בגילאי 4 עד 8 ויש לו מוסר השכל שהוא: אם לא עובד לך משהו תמשיך ותעשה עד שתצליח – לא להתייאש. בעיניי מתנה שאינה חומרית היא יותר טובה ממתנה חומרית. מה שלא חומרי יכול להישאר לנצח נצחים"
מה הכי אתגר אותך בשלבים של הוצאת הספר?
"הבחירה של המאייר וההוצאה לאור היו הכי מורכבים לי, הם שני שלבים שונים. אהבתי מאוד את האיורים המקוריים והנפלאים של צבי פדלמן שמאיר בשלל צבעים את הסיפור ומוסיף לייחודיות שלו".
תולעת ספרים
הודיה בת הזקונים במשפחת דמרי נמשכה לספרים כבר מגיל צעיר והיא מגדירה את עצמה כתולעת ספרים "כשעליתי לכיתה א' קראתי ספרונים קטנים. אני קוראת שני ספרים כל חודש, כל לילה לפני השינה אני קוראת פרק".
למי מיועד הספר?
"הספר שלי מיועד לילדים קטנים בגילאי 4 עד 8 ויש לו מוסר השכל שהוא: אם לא עובד לך משהו תמשיך ותעשה עד שתצליח – לא להתייאש. בעיניי מתנה שאינה חומרית היא יותר טובה ממתנה חומרית. מה שלא חומרי יכול להישאר לנצח נצחים".
אילו תגובות קיבלת מהחברים והסביבה?
"כל הכבוד, ילדה בת 9 מוציאה ספר, יש אנשים שאמרו שהם גאים בי מאוד, במיוחד המשפחה הכי פרגנה לי ואמרה שהם גאים בי".
איך הגיבו המורים והמנהל?
"עשיתי הרצאה בכיתה והמנהל אמר לי 'את התלמידה הראשונה בבית ספר שהוציאה ספר', והמורה התלהבה מאוד. המנהל הוסיף ואמר: 'בעוד 20 שנה אומר שהיא הייתה התלמידה שלי'".
איך הגיבו הילדים בבית הספר?
"הרוב המוחלט של החברות שלי פרגנו לי מאוד והעריכו אותי על שכתבתי ספר ואפילו עודדו אותי ואמרו לי 'כל הכבוד לך'. זה היה כייף לשמוע את המחמאות שלהם".
זה פגע לך בחיים האישיים?
"לא פגע לי ונשארתי אותו הדבר. אני משקיעה גם בספר וגם בתחום החברתי".
את מבינה שאת בין הסופרות והסופרים הצעירים בישראל?
"אני שמחה מאוד על כך. אני לא מאמינה שאני בין הסופרות הכי צעירות בארץ".
יש לך טיפים לילדים שיהיו מעוניינים להוציא ספר לאור?
"לא לוותר, תקשיבו לעצמכם ותאמינו בעצמכם, ואם אנשים אחרים אומרים לכם שלא כדאי, תחליטו אתם אם כדאי".
הספר "נועם ועוגת ההרפתקאות" זמין בחנויות הספרים המקוונות וישירות מול גדי במייל [email protected]
הודיה בקצרה
איזה ספר את אוהבת לקרוא?
"את הספר 'ילדי בית העץ'. לפני שהוצאתי את הספר וכתבתי את הסיפור, חלמתי לכתוב סיפור ולהיות סופרת כמו רן כהן אהרונוב".
איזו דמות היית רוצה לפגוש?
"הייתי רוצה לפגוש את רן כהן אהרונוב ולהגיד לו שאני גם סופרת ושאני רוצה לעשות סדרה שלמה על הספר שלי. לומר לו שאני מעריצה את הספרים שלו ולבקש ממנו לחתום לי עליהם ואני אחתום על
מה החלום שלך?
"להיות סופרת וכתחביב להיות זמרת וגם רקדנית".
הספר לדעתך יכול לתרום לקוראים צעירים?
"הספר יכול לתרום לקוראים צעירים, לשכבות כיתה ג' ולעזור להם להיות מוכנים לתחרות הארצית שתהיה להם בשנה הבאה כשהמסר הוא שהכול אפשרי – גם בגיל שלנו אפשר להתחיל להיות סופרים צעירים".
