התחקיר שאנחנו הולכים לחשוף בפניכם השבוע, נערך כבר מספר שנים מתחת לראדר תוך מעקב ממוקד על המחצבות וההתפתחות שלהן בשטחי בית שמש והסביבה. במהלכו התבררו ונחשפו המון פרטים, כמו: תכניות גדילה מפלצתיות של מחצבות, שיותר מעשור כבר גורמות לסבל משמעותי באיכות החיים של תושבי השכונות הסמוכות. וכעת, עם הבנייה החדשה ברמת בית שמש ותכנוני המגורים החדשים, יקרבו עוד יותר את המתגוררים בה, לאזורי זיהום מרכזיים באופן שעלול לסכן את בריאות התושבים ואף לפגוע באיכות חייהם.
השפעת בניית המחצבות וקיומן, ישפיע גם על השכונות הסמוכות לה (רמת בית שמש א' וב') אך חשוב להדגיש שכל תושבי העיר והסביבה יושפעו מהרחבת המחצבות. בנוסף, גם אתרי הטבע היפיפיים להם אנחנו רגילים, גם הם ילכו וייעלמו עם התרחבות בניית המחצבות.
כעת קיימות 5 מחצבות הצמודות למזרח העיר וליישובי הסביבה, מגבעות עדן ועד נחם – והם למעשה הולכות לגדול באופן משמעותי יחד עם מפעלי בטון חדשים וישנים, ובכך להגביר עוד יותר את מפגעי הזיהום והרעש באזור. למערכת "שוס הדרך" הגיעו לאורך השנים תלונות של תושבים על רעשים וזיהום אוויר כתוצאה מקיום המחצבות, ולפי ממצאי המחקר שביצענו, הפגיעה בתושבים יכולה להיות מסוכנת אפילו יותר בעקבות שאיפה של האבק, וזו מסוגלת לפגוע באיכות חייהם ובעיקר בבריאותם.
איך הגדילה של המחצבות הולכת להשפיע ולהיראות?
בשלב הראשון תהיה גדילה מאסיבית של 5 המחצבות הקיימות. מדובר בסדר גודל של מאות רבות של דונמים, אלו הן דהר אל עירק, זנוח ועציונה.
כולן נמצאות סמוך לבית שמש. דבר שכאמור עשוי להגביר את רמת זיהום האוויר, מה שיפגע בבריאות ובאיכות החיים. בעיקר בבריאות הנשימתית, לאור פליטת יתר של חלקיקי אבק. לפי בדיקה מעמיקה, ההחלטה להרחיב את המחצבות נולדה מתוך רצון שלא לסגור את המחצבות ולא לשקול להקים אותן מחדש במקום אחר. בהבנה וידיעה שזה עשוי ככל הנראה לגרום לסיכונים מסוימים באורח ואיכות חיי התושבים ואף לפגוע באזורי שמורות הטבע הרבות, והשטחים הירוקים באזור.
תושבים המתגוררים בעיר וכאלה שהיו גרים בה בעבר, מספרים על ענני האבק שמכסים את בית שמש, בעקבות אלפי המשאיות הנעות ללא הפסקה לצד כבישי השכונות ומפזרות את הזיהום לאורך הנסיעה שלהן, כל זה קורה כבר שנים. בנוסף הם מדברים על המאבקים שהם ביצעו לאורך השנים שנכשלו בזה אחר זה. ולמה? כי היה להם מאוד קשה לנהל מאבק לצד אוכלוסייה שאיננה מודעת לזכויותיה או ליכולתה שלה להילחם על הזכויות הללו.
ב-2010 קבע דוח איכות הסביבה ש"אזור בית שמש הוא אחד מהאזורים בהם נמדדה כמות זיהום אוויר (חלקיקים) מהגבוהות בארץ". בנוסף, העיר עצמה סובלת מזיהום חלקיקי אוויר המגיע באופן טבעי מהמדבר, כך שאפקט המחצבות רק מחמיר את המצב.
"ב-2010 קבע דוח איכות הסביבה ש"אזור בית שמש הוא אחד מהאזורים בהם נמדדה כמות זיהום אוויר (חלקיקים) מהגבוהות בארץ". בנוסף, העיר עצמה סובלת מזיהום חלקיקי אוויר המגיע באופן טבעי מהמדבר, כך שאפקט המחצבות רק מחמיר את המצב"
"במהלך שנות ה-2000, כשהתרחבה העיר והוקמו שכונות רמה א' וב' הקרובות באופן יחסי למחצבות, המודעות למחצבות הייתה בעלטה. אף אחד מהתושבים לא עודכן מראש על מפגעי המחצבות הצפויים כשהם רכשו את בתיהם. רבים מהם נמנים מהאוכלוסייה החרדית, שאינם מודעים לזכויות שלהם"
במהלך שנות ה-2000, כשהתרחבה העיר והוקמו שכונות רמה א' וב' הקרובות באופן יחסי למחצבות, המודעות למחצבות הייתה בעלטה. אף אחד מהתושבים לא עודכן מראש על מפגעי המחצבות הצפויים כשהם רכשו את בתיהם. רבים מהם נמנים מהאוכלוסייה החרדית, שאינם מודעים לזכויות שלהם או לבעיית הזיהום שקיימת באזור. מתברר, כך לטענתם, שלא נודע להם על בעיית זיהום מראש באזור לפני רכישות הדירות, למרות שזו ככל הנראה חובת הראשות המקומית לעדכן אותם.
דויד וינר, נשוי ואב ל-7 ילדים, מתגורר מזה כ-5 שנים בביתו החדש בשכונת המשקפיים. אישתו גדלה בשכונה מאז הקמתה. דויד, מהנדס חלל לשעבר בנאסא והיום מנהל בחברת היי-טק – חווה על בשרו את תופעת המחצבה ממש כשהגיע לגור בשכונה.
"אישתי פה מאז שהקימו את השכונה", מספר דויד. "יש פה בערך 600 משפחות ובקרוב יהיו פה 800 משפחות ולכל אחת כ-5 ילדים. כשהגענו הנה וקנינו את הבית לא באמת הבנו את המשמעות, אף אחד לא הבין. אנשים לא הכירו ואף אחד לא סיפר להם מה זה לחיות עם מחצבה שממש בצד השני של הכביש". הוא מספר ומצביע על המחצבה ממרפסת ביתו. "עכשיו היא לא עובדת כמה חודשים, היה מכרז ומכינים אותה להרחבה והגדלה. אבל בקרוב הכל יחזור", הדגיש. "בגלל שהיא לא עובדת אפשר לראות שהעצים פה ירוקים עכשיו, אבל בדרך כלל הכל אפור. ומה המסקנה? אם העצים כולם אפורים, אז גם גם האוויר וגם הבתים וגם הנשימה שלנו. אנחנו פה בקומה הרביעית, אבל פותחים את החלונות והכל מלא אבק כל יום".
כמהנדס המבין גם בבניינים וגם בפיצוצים, הוא חושף את תופעת הפיצוצים והסכנה שמאחוריהם. "כשהגענו זה היה קצת מפחיד האמת. אף אחד לא היה מוכן לפיצוצים הללו, והיינו צריכים להבין מה קורה כשיש פיצוץ. זה מעניין. כשעושים פיצוץ אתה לא שומע את הרעש בהתחלה, אלא קודם הבית כולו מתחיל לרעוד. ואז אתה קולט שיש משהו מוזר ואתה מסתכל החוצה, רואה ענן עולה כמו פצצת אטום מעל המחצבה ורק אז אתה שומע את קולות הפיצוץ שמגיעים אליך. זה מחזה מפחיד ומוזר. את הפיצוצים הם עושים בכל שעות היום. למשל ב-7:00 בבוקר או ב-6:00 בבוקר, כשאנחנו במיטה ולפתח אנחנו מרגישים את כל הבית זז. ויש לפעמים גם בשש בערב כשאני יושב על הספה ופתאום כל הבית זז. זה לא שדברים נשברים, אבל נוצרים סדקים בבית שאנחנו מתקנים בעצמנו, לבד. והם כל הזמן נפתחים שוב ושוב אנחנו מתקנים".
כמהנדס דויד מצביע על האפקט המסוכן יותר של הפיצוצים, "בדרך כלל סדקים במבנים מתחילים מלמטה, מהיסודות, מתנודות של הבניין מלמטה, ומשם הם עולים למעלה אבל אצלנו זה הפוך. הסדקים מתחילים מלמעלה ולאט הם יורדים למטה. היום אפשר לראות אותם גם למטה. למה זה קורה? כי הבניין לא מזדעזע מלמטה, אלא מההדף הפיצוץ הנישא באוויר ופוגע בחלק העליון שלו. אף אחד לא בודק את זה, אבל רואים את זה בעין בלי בעיה".
לדברי דויד, הסדקים הללו מאיימים לפגוע בהמשך הזמן במבנה כולו והם פוטנציאל לסכנה שחייבים לטפל בה ולעצור את הפיצוצים. כשמבינים את רוחב הפגיעות קשה שלא להזדהות עם התושבים, אבל בין זה לבין התארגנות המונית שלהם – הדרך עוד ארוכה.
דויד וינר, תושב העיר:
"כשהגענו לשכונת המשקפיים זה היה קצת מפחיד האמת. אף אחד לא היה מוכן לפיצוצים הללו, והיינו צריכים להבין מה קורה כשיש פיצוץ. זה מעניין. כשעושים פיצוץ אתה לא שומע את הרעש בהתחלה, אלא קודם הבית כולו מתחיל לרעוד. ואז אתה קולט שיש משהו מוזר ואתה מסתכל החוצה, רואה ענן עולה כמו פצצת אטום מעל המחצבה"
בבית שמש קשה לגייס את התושבים למאבק מאורגן. עקב אופי המשפחות וחוסר המודעות של רבים מהם לזכויותיהם כאמור. דויד מכיר את התופעה, וממשיך למרות הכל לגייס אותם למאבק.
" זה קשה", אומר דויד. "בשכונה שלנו יש אנשים שקמים מוקדם בבוקר, הולכים ללמוד בכולל או להתפלל ואחר כך הולכים לעבודה. הם חייבים להתפרנס. לכל אחד פה יש 4-5 ילדים וצריך גם לשים אותם במסגרות ולהוציא אותם בצהריים ולטפל במשפחה. אלו אנשים עמוסים ואין להם זמן לנהל מלחמות. אבל אנחנו לא מתייאשים ונמשיך להילחם עבור כולם".
מלבד דויד, תושבים נוספים החליטו לנסות לשים לנושא הזה סוף. מדובר בתושבים הגרים בעיקר בצפון בית שמש ובמושב נחם הצמוד לעיר מצפון. כשהחלו לבדוק לעומק את הנזקים, הם שמו לב שהאבק לא רק צובע את הסביבה כולה באפור, אלא שהוא נדבק לכל מקום, פוגע בחקלאות הירוקה, מאפיל על אתרי הפאנלים הסולריים שבבעלות התושבים, משבש את פעילותם ואף משפיע על איכות האוויר והנשימה כמו שציינו קודם.
את המאבק הובילו אז אלי וענונו מבית שמש ואיתן חברוני מהיישוב נחם. חברוני מספר, "אני לפחות 15-20 שנה בסיפור הזה. התחלתי במאבק נגד מפעל המלט והמשכתי במאבק נגד המחצבות. חברתי אז לאלי וענונו. אני מהצד של נחם והוא מהצד של בית שמש". חברוני מצביע על השכונות שאפשר לראות מביתו, "ניתן לראות מכאן את רחוב הרמב"ם, המשלט, חפציבה וכל השכונות הללו נפגעות ממחצבת הר טוב ופה לידנו, היו מפעלי נשר שפגעו באזור כולו. יש פה גני ילדים, בתי ספר ואזורי מגורים וכולם סובלים מהאבק הזה".
תושב שכונת המשקפיים:
"בדרך כלל סדקים במבנים מתחילים מלמטה, מהיסודות, מתנודות של הבניין מלמטה, ומשם הם עולים למעלה אבל אצלנו זה הפוך. הסדקים מתחילים מלמעלה ולאט הם יורדים למטה. היום אפשר לראות אותם גם למטה. למה זה קורה? כי הבניין לא מזדעזע מלמטה, אלא מההדף הפיצוץ הנישא באוויר ופוגע בחלק העליון שלו. אף אחד לא בודק את זה, אבל רואים את זה בעין בלי בעיה"
חברוני הוא מוותיקי היישוב, שמסביר לעומק את הנושא, "המושב שלנו הוא של נחלות. לי למשל יש נחלה ויש לי פאנלים סולריים וצימרים. לאחרים יש לולים או חקלאות וכולם נפגעים. קח למשל את הפאנלים הסולריים – רוב בעלי הנחלות שיש להם לולים שמו סולרי מעל המבנים, אבל מה קורה? הכל מתמלא אבק בשנייה וזו שכבת אבק שמחייבת ניקוי והניקוי? עולה המון כסף. וזה לא רק הפאנלים, אלו הם הזכוכיות, החלונות והמכוניות – הכל מלא אבק כל השנה". חברוני מספר שגם החקלאות נפגעת מכך. " כל הכרמים והענבים התמלאו אבק כל הזמן, זה פגע ביבול, קשה מאוד לעבוד ככה ותראה – הכרמים פה מסביב נטושים כבר כמה שנים".
הפיקוח על המחצבות; מחדל גדול
דו"ח מיוחד של הכנסת שהתפרסם באוגוסט 2024, קבע שהמשרד לאיכות הסביבה מתקשה לפקח על המחצבות, הזיהומים והנזקים הנגרמים מהם בגלל מחסור חמור בכוח אדם. תקנים רבים אינם מאוישים, מרבים המחצבות לא מוסרות למשרד את נתוני הדיגום שלהן וגם כאשר מגיע פיקוח – הוא נוקט בצעדים שאינם משנים את התנהלות המחצבות הפועל.
בנוסף, מציין הדוח כי בשנת 2022 הוחלט על ועדה שתקבע תקנים חדשים לזיהום אוויר ומדידתו, אבל הוועדה עדיין לא סיימה את תפקידה. לפי תקני הפיקוח, על מפקח רשמי להגיע לבדיקה במחצבה אחת ל-5 שנים. לפי הדוח – בשלוש השנים – 2021-2023 התקיימו 51 סיורים ב-21 מחצבות. רק 4 סיורים היו ביקורי פתע, יתר הסיורים תואמו מראש.
כמו כן לפי הדו"ח, הרגולציה בישראל מחייבת מאת המחצבות לנקוט באמצעים לצמצום האבק שנוצר מפעילותן, באמצעות כיסוי מסועים, שרוולי שפיכה אגרגטים, הרטבת קרקע, התזה וערפול, שימוש במתקן שטיפת גלגלי כלי רכב ועוד. למרות זאת, קובע הדוח שמבין 43 מחצבות בישראל רק 17 מחצבות דרשו להקים תחנת ניטור איכות אוויר בניטור רציף, ומתוך אלו רק 10 מחצבות מקיימות את הדרישה. הדוח מפרט על היבטים נוספים הקשורים לחוסר פיקוח, אך הבולט כאמור הוא נושא ניטור האוויר ואחד המחדלים בהקשר זה מתרחש מתחת לאף של תושבי נחם ובית שמש.
בית שמש לא היחידה
ככל הנראה מדובר בתופעה מוכרת הקיימת בערים נוספות כמו: בית שאן, ערד, הפזורה הבדואית ועוד. למעשה מחצית מהמחצבות הפעילות כ-25 מתוך 49 ממוקמות סמוך ליישובים ונמצאות סמוך ליישובי פריפריה, בעיקר היכן שגרים אוכלוסיות חלשות ומתקשות לעורר התנגדות ולעמוד על זכויותיהן.
דוגמה ליישוב שכן הצליח להתנגד ולהשיג תוצאות – יישוב מסילת ציון, שלא רחוק מבית שמש, בו גרים תושבים במעמד יחסית גבוה עם מודעות סביבתית ויכולת להילחם על זכויותיהם – לפני כ-15 שנה עלתה הצעה להעביר עודפי עפר מבניית הרכבת למצבה ישנה לידם ואף להפעילה מחדש. הקימו התושבים קול צעקה ופרסמו כתבות בעיתונים. הלחצים שהם הפעילו גרמו לכך שהתכנית תבוטל. מקרה שקרה ב-2008.
"מלבד דויד, תושבים נוספים החליטו לנסות לשים לנושא הזה סוף. מדובר בתושבים הגרים בעיקר בצפון בית שמש ובמושב נחם הצמוד לעיר מצפון. כשהחלו לבדוק לעומק את הנזקים, הם שמו לב שהאבק לא רק צובע את הסביבה כולה באפור"
זהו רק חלק מהמחקר על מחדל המחצבות שקיים באזורנו, ואנחנו מאמינים שנחשוף בפניכם מידעים נוספים. ועד לכאן חשוב לסכם כי בית שמש היא עיר המוקפת שמורות טבע ירוקות ואיכותיות, שהפכה עם השנים למאגר חציבה שמזהם, מלכלך ופוגע באזור כולו וגם בתושבים.
תחקיר זה יוצא לאור כי חשוב שתושבי העיר עכשיו ובעתיד, יכירו את המצב הזה, את הנתונים ואת הסכנות ויקבלו החלטות איך להגיב לכך.
