לכבוד יום המורה שחל לאחרונה, המורה חן דזניגר, מורה בבית הספר ברנקו וויס הגיעה לערוץ 13 וחשפה את המקרה שהציל את חייה. היא חלתה בדום לב בחודש החמישי להריונה ושלושה תלמידים שנכחו במקום, גילו תושייה והצילו את חיים.
אביעד איטח, אחד מהתלמידים שעזר בסיטואציה הגיע אף הוא לאולפן, כאמור, שלוש שנים אחרי. המפגש שלהם היה עם חיבוק גדול ומלא בהתרגשות. "כל פעם מחדש זו התרגשות לראות אותו", אמרה חן. "אביעד, אלייה וניר הם המלאכים שלי בדמות אדם. הם הגיעו משום מקום והצילו אותי מאפס.
"הכל קרה בדיוק לפני 3 שנים. אני הגעתי לבית הספר, הייתי בחודש חמישי עם הבן הקטן שלי. בעלייה לבית הספר ראיתי את השומר ואמרתי לו בוקר טוב. הייתה לי תחושה שאני רוצה לשבת ולשתות כוס מים. אז התיישבתי וברגע הזה התמוטטתי על הבטן. אמרתי שאתיישב רגע ואשתה כוס מים. התיישבתי וברגע הזה התמוטטתי על הבטן. כאן התלמידים נכנסו לתמונה".
"הגעתי מצד אחד לבד", מספר אביעד. "ניר ואלייה הגיעו מהצד השני. ראינו דמות על הרצפה ולא הבנו מה קורה שם. דבר ראשון הפכנו אותה וראינו שהיא בהיריון, פחדנו להתעסק עם זה. תוך כדי התקשרנו למד"א. ניר התחיל בפעולות החייאה תוך כדי שאנחנו מדברים איתם בטלפון והם מתדרכים אותנו איך לעשות לה החייאה. בהמשך המורה שרון הגיע לאירוע, התחיל גם פעולות החייאה יותר אינטנסיביות ואז הגיעו כוחות מד"א".
היית מורה שלהם בביתה ספר?
"הייתי מחנכת כיתה י', אבל לא לימדתי אותם".
מבינים באותו הרגע שמדובר בחיים או מוות?
"זה היה רגע של לחץ ענק", הסביר אביעד. "יכולנו גם לפגוע בה. היא גם לא התעוררה וגם לא נשמה. כשהיא התעוררה באותו הרגע, לא עיכלנו את הרגע".
מה את זוכרת מאותם הרגעים?
"אני זוכרת רק דבר אחד, ששאלו אותי אם אני בסדר. ואמרתי להם שכן. אבל אז שוב איבדתי את ההכרה והתעוררתי בבית החולים. ברגע שהתעוררתי לרופאים היה להם מאוד חשוב לספר לי והיה להם גם מאוד חשוב שהם יבואו לבית החולים, וגם להגיד לשאר הילדים בעולם לא לפחד מזה. אז הם באו וראינו אותם יום למחרת. אני תכננתי שהם יהיו בברית וזה היה בקורונה".
אתם חיילים היום, אתה עתודאי. איך האירוע הזה השפיע עליכם כחבורה?
"אנחנו מדברים עליו הרבה. זה משמעותי עבורנו שנתקלנו בדבר כזה. וזה שיעור לחיים".
למעשה אביעד והחברים הם הצליחו לא רק אותך והתינוק.
"אחרי האירוע גילנו שזו מחלה גנטית ולא מוכרת והרבה מבני המשפחה, אז 5 מתוכם נשאים. לכן הם הצילו הרבה יותר מאותי ואת שחר. אני מעדכנת אותם כל פעם על עוד אחד שהם הצילו. זו באמת תושייה לא מובנת מאליה, זה מקרה שבקלות אפשר לקפוא ולא לדעת מה לעשות. אבל הם לא רק התקשרו למד"א הם טיפלו בי ועשו מה שהם יכולים לעשות.
"המקרה הזה שינה לי את נקודת המבט אל מול התלמידים. לפעמים הם לא מקשיבים ולא מתנהגים כמו שצריך. זה שבעצם תלמידים הראו תושייה זה מכניס פרופורציה אחרת. אני אומרת לעצמי, אם תלמיד מתחצף, אז לא נורא".
תמונה: צילום מסך מתוך הריאיון שצולם בערוץ 13
