מפחיד ולא צפוי: שני בני אדם נהרגו בסוף השבוע האחרון בהתרסקות מטוס קל סמוך למבוא בית"ר שבהרי יהודה, עמית אברוצקי בן 31 ורחמים מרציאנו בן 66 זכרם לברכה. מרציאנו ואברוצקי יצאו ביום שבת לטיסה באווירון זעיר ממדים מדגם "סיירה" וייתכן שהתאונה הקשה נגרמה בשל מזג האוויר החורפי – כשהם הגיעו ליישוב צור הדסה נתקלו בערפל ומאז נותק איתם הקשר. חבריהם שידעו על מועד ומיקום הנחיתה, שמעו בקשר שהקשר נותק, יצאו לחפש אותם והזעיקו גורמי ביטחון והצלה למקום. צוות מד"א שהוזעק העניק להם טיפול, אך בסופו נאלץ לקבוע את מותם. צוותי רשות התעופה האזרחית הגיעו לזירת ההתרסקות ופתחו בחקירת נסיבות התאונה.
"מיד כשהתקבל הדיווח במגן דוד אדום בשעות הבוקר על המטוס שאבד איתו הקשר התחילו הסריקות וכשאותרו שברים בסמוך למבוא בית"ר נכנסו לשטח באמצעות אמבולנס 4×4", סיפר פרמדיק מד"א אלדד בנשטיין. "שני הגברים שכבו בסמוך לשברי המטוס שהתרסק כשהם מחוסרי הכרה וסובלים מפגיעות קשות ולאחר בדיקות רפואיות נאלצנו לקבוע את מותם".
מהמשטרה מסרו כי "גורמי הרפואה קבעו את מותם של שני תושבי מרכז הארץ שהיו בשנות ה-30 וה-60 לחייהם, ונמצאו על ידי השוטרים בזירת ההתרסקות כשהם ללא רוח חיים. כוחות משטרה רבים, ביניהם מתנדבי יחידת החילוץ עציון-יהודה של המשטרה, שוטרי מחוז ירושלים ומשמר הגבול, בפיקודו של מפקד תחנת מטה יהודה, פעלו במקום על מנת לפנות את ההורגים ולהמשיך את הטיפול בזירה".
"כשהתקבל הדיווח במגן דוד אדום בשעות הבוקר על המטוס שאבד איתו הקשר התחילו הסריקות וכשאותרו שברים בסמוך למבוא בית"ר נכנסו לשטח באמצעות אמבולנס 4×4", סיפר פרמדיק מד"א אלדד בנשטיין. "שני הגברים שכבו בסמוך לשברי המטוס שהתרסק כשהם מחוסרי הכרה וסובלים מפגיעות קשות ולאחר בדיקות רפואיות נאלצנו לקבוע את מותם".
היה מלח הארץ
עמית אברוצקי, בן 31 יליד אלפי מנשה, הוא אחד ההרוגים בהתרסקות המטוס הקל בהרי ירושלים. אברוצקי, שירת בשייטת 13 והיה מדריך צניחה. בשנים האחרונות עבד במועדון הצניחה "פרדייב", הדריך ב"פלייבוקס" והטיס מטוסי אולרטא-לייט. הוא הניח אחריו הורים, שני אחים ואחות. אביו סיפר על תחושותיו, "עמית, אח תאום לליאור ואח צעיר לאחיו הבכור עידן ואח בוגר לאחותו הצעירה רעות. עוד כשהיה צעיר עמית היה ספורטאי והיה משתתף בהרבה תחרויות ספורט ולחימה משולבת. הוא התגייס לצבא ובחר להתנדב לשייטת 13, סיים מסלול כלוחם. לאחר מכן הוא התחיל עם תחביבי הצניחה החופשית".
"הוא עשה קורס בקליפורניה ולמד תעופה", ציין. במקביל למד אברוצקי קיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. "היו לו סך הכל כ-1,500 צניחות. שלשום אכלנו יחד ארוחת שישי והוא אמר לי שהוא הלך לצנוח. דיברנו על כך שיש מזג אוויר לא טוב. הוא והטייס התכוונו להגיע למצדה במטוס אולטרה לייט והם נכנסו למזג אוויר קשה מאד בחצייה של קו הרכס עם אפס ראות.
"עמית באופיו לא חשש מאתגרים והיה מאד אמיץ. הבן שלנו ליאור, התאום שלו, התקשר אליי והודיע לי שהמטוס של עמית לא הגיע ליעד ואז אני ואשתי נסענו לאזור צור הדסה היכן שהם היו אמורים להיות. בדרך כבר אמרו לי להגיע לבית החולים הדסה עין כרם. כשהייתי בדרך לשם אמרו לנו שאין לנו מה לבוא ונסענו הביתה", שחזר. הוא מספר כי עד כה אינו ידע מה קרה: "אנחנו בכאב גדול. עמית היה בחור מאוד אמיץ ועם חוש הומור, תמיד שמח ותמיד היה המסמר של המשפחה.
"לא כל מי שטס באולטרה לייט נהרג, זה תחום לא מפוקח והרבה דברים צריכים להיעשות, אולי אפילו שינוי חקיקה, זו תאונה מאוד מיותרת. צריך לתחקר את האירוע הזה. אני אעקוב אחרי החקירה. אותנו זה כבר לא ינחם אבל ייתכן שזה יציל אחרים".
אבל כבד נפל ביישוב אלפי מנשה עם היוודע על מותו בטרם עת אברוצקי. מועצת אלפי מנשה פרסמה הודעת אבל מיוחדת על מותו של אברוצקי ז"ל: "ראש המועצה, עובדיה ותושביה משתתפים באבלם הכבד של משפחת אברוצקי ההורים פזית ומודי והאחים עידן, ליאור ורעות על מותו הטרגי, בטרם עת של עמית אברוצקי ז"ל. עמית רק בן 31 במותו גדל והתחנך בישוב, היה בחור מוכשר ומלא אנרגיות שאהב את החיים והחיים וכל מי שהיו סביבו, אהבו אותו. איש משכמו ומעלה. מלח הארץ. אבדה גדולה למשפחתו ולישוב. עמית מגיע ממשפחה שורשית ומוערכת בישוב, אימו פזית מוכרת לכל כמורה אהובה בצופה שרון. הלב נשבר".
חברו מאיר עבו ספד לו: "איזה עולם משוגע. אברוצקי אח שלי אני רוצה להגיד לך תודה על הזכות שניתנה לי להכיר אותך. הכרנו לראשונה אי שם ב-2010 ביום קלעים של הפלגה, הגעתי להדריך והנה לוחם עם כובע גולשים הפוך בא לעזור. קליק ראשון, ילד ים כזה עם שמחת חיים ואווירת חו"ל בבסיס. לאחר מכן ביום השחרור שלך, בהפלגה לקפריסין במסע שחרור יחד עם כל מחזור הגיוס שלך. קל היה להתאהב בך, רוח שטות ונשמה עמוקה. החברות המשיכה דרך מפגשים במועדון הצלילה 'הריף' הרצליה עד לקורס צלילה חופשית עם תום. לצד כל זה היה את העונג לעשות איתך מילואים, בתרגילים של הגדוד ובעיקר במטווחי הקלעים והצלפים. אברוצקי אני כבר מתגעגע.
"עמית רק בן 31 במותו גדל והתחנך בישוב, היה בלחימה משולבת, שירת בגבורה בשייטת 13. היה בחור מוכשר ומלא אנרגיות שאהב את החיים והחיים וכל מי שהיו סביבו, אהבו אותו. עמית היה צנחן במועדון פרדייב, הדריך ב'פלייבוקס', הטיס מטוסי אולטרא לייט ואהב מאוד לעסוק בתחומי אקסטרים"
"אז אני אוסף את הזיכרונות שלנו ביחד – הכל רץ לי בראש עכשיו שאני כותב לך: הנה אתה מגיע לעזור להעמיס ציוד מהמכולה של רפי, חצי ב' עם כובע גולשים הפוך וחולצת טריקו עם צווארון גזור או המבורגר באברדה אחרי אימון, הכי כיף להיזכר בתקופה של הקורס צלילה: אני נזכר איך היית מגיע עם חיוך ואומר לי 'מה אתה רציני עבו… תן, תן חיוך שנראה את הגומות היפות שלך…הופ הנה זה בא קלטו קלטו… איך הוא נחשף ומוציא חיוך….' אני כמובן שלא מצליח להחזיק פנים רציניות יותר. הצלחת להוציא ממני את הגומות.
"היה בך עומק, שאלת שאלות, לא הלכת אחרי העדר הסתכלת על החיים מהזווית המיוחדת שלך, לא מיהרת, לא רצית 'להתבגר' מהר מדי- דבר שמאוד הזדהיתי איתך. תודה שבחרת לשתף אותי בדילמות שלך, בסיפורים. הצלחת לגעת בכולם ואני לא מאמין שאשכרה אני צריך להיפרד ממך.
"רק בשישי האחרון הסתמסנו ובמחשבה של הודייה, תודה שנתת לי הזדמנות להגיד לך שלום. אני מקווה שהבנת שחיית חיים על מלא. צללת, צנחת, גלשת ואפילו התחלת ללמוד לטוס. חיית חיים אמיתיים ממש רקדת טנגו עם הטבע. אח יקר תנוח, ותבוא לבקר בחלומות. מתגעגע".
"קל היה להתאהב בך, רוח שטות ונשמה עמוקה. החברות המשיכה דרך מפגשים במועדון הצלילה 'הריף' הרצליה עד לקורס צלילה חופשית עם תום. לצד כל זה היה את העונג לעשות איתך מילואים, בתרגילים של הגדוד ובעיקר במטווחי הקלעים והצלפים. אברוצקי אני כבר מתגעגע"
אבדה גדולה
מרציאנו בן 66 תושב ראשון לציון, טייס ותיק מאוד, היה זה שהטיס את המטוס שהמריא מראשון לציון לכיוון המנחת במצדה. הוא השני שנהרג בהתרסקות המטוס הקל ליד הרי ירושלים. מרציאנו הנו דמות מוכרת במועדון הצניחה הישראלי וגם דמות ידועה ואהובה בראשון לציון, הוא הותיר אחריו חמישה ילדים ונכדים.
לפי דיווחי המשפחה, רחמים ועמית ז"ל עלו על המנחת מכיוון ראשון לציון לכיוון מצדה וככל הנראה בעקבות תנאי מזג האוויר, המטוס התרסק. מהבדיקה הראשונה עולה כי הטייסים דיווחו בקשר שהם נקלעו לערפל כבד באזור יישוב שורש, וכי הם אינם מצליחים לראות ולאחר מכן אבד הקשר עימם.
חבריהם של מרציאנו ואברוצקי, שהמתינו להם במנחת, שמעו שאבד אתם הקשר – ומיד יצאו לחפש אחריהם. הדיווח האחרון משני הטייסים התקבל מעל צור הדסה, אך לא שודר אות מצוקה. באזור ההתרסקות ליד מבוא ביתר אותרו שברי המטוס שעלה באש. "אני מדבר עליו והדמעות לא מפסיקות", ספד לו חברו הקרוב. "הוא היה שכן שלי והיינו חברים מהילדות יחד ביפו, יחד צנחנו, יחד היינו בחו"ל, הוא היה הרבה דברים. הכאב הוא גדול. הוא היה איש ענק עם לב מטורף, איש שאהב וידע לטרוף את העולם ולתת הרבה בחזרה. הוא לקח סיכונים וחלק הצליחו וחלק לא. זה פשוט לא נתפס".
"אני ורחו מכירים מהצניחה", סיפר חברו הטוב דרור גיאת. "החברות האמיתית בינינו נוצרה כשחבר שלי מת בתאונת צניחה ברוסיה ורחו היה זה שהרים אותי ברגעים הכי קשים. הוא רצה ואהב את המגע עם האנשים. הוא היה מלא שמחת חיים ורצה לטרוף את העולם והקצב היה מטורף".
חבר קרוב:
"הוא היה שכן שלי והיינו חברים מהילדות יחד ביפו, יחד צנחנו, יחד היינו בחו"ל, הוא היה הרבה דברים. הכאב הוא גדול. הוא היה איש ענק עם לב מטורף, איש שאהב וידע לטרוף את העולם ולתת הרבה בחזרה. הוא לקח סיכונים וחלק הצליחו וחלק לא. זה פשוט לא נתפס"
גיאת מספר שהיה אמור להיות עימו על הטיסה אתמול: "אני זה שהיה צריך להיות במטוס ובגלל שהבן שלי הצטרף לצניחות שיניתי את התוכנית. ניסיתי לשכנע אותו לשנות נתיב טיסה ולהגיע למועדון הצניחה. זמן קצר אחרי שהגעתי למועדון; נכנס הבעלים אלי פרץ והמנכ"ל שסיפרו לי שהוא אבד במכ"ם. הוא החליט להוציא רכבים לחיפושים".
"היינו הקבוצה הישראלית הראשונה שיצאה לצנוח שם" מספר חברו דר נחום. "אנחנו מכירים 20 שנה. הוא כבר היה צנחן עם ניסיון, אני מתחיל, והפכנו לחברים טובים. בעבר הוא נפצע בתאונת צניחה מאוד קשה וחייו ניצלו. הייתי איתו ברגעים הקריטיים כשהוא השתקם וחזר לצנוח. הוא היה טייס וצנחן מעולה"
בחודש שעבר חזר מרציאנו עם חבריו מצניחות בדובאי. "היינו הקבוצה הישראלית הראשונה שיצאה לצנוח שם" מספר חברו דר נחום. "אנחנו מכירים 20 שנה. הוא כבר היה צנחן עם ניסיון, אני מתחיל, והפכנו לחברים טובים. בעבר הוא נפצע בתאונת צניחה מאוד קשה וחייו ניצלו. הייתי איתו ברגעים הקריטיים כשהוא השתקם וחזר לצנוח. הוא היה טייס וצנחן מעולה".
חבר קרוב נוסף, מארק אילוז, הוסיף: "הכרנו בשנות ה-90. הייתי מדריך הצניחה הראשי בחוף הבונים, הוא בא לקורס ומאז התחברנו. הוא צנח אלפי פעמים בארץ ובעולם. הוא גם למד לטוס וכל איש תעופה יכל לספר שהאיש נולד עם סטיק ביד. הוא היה מוכשר מאוד. רחו היה חבר טוב ומצחיק עד דמעות. כל מפגש איתו זה חוויה בלתי רגילה. אבידה גדולה".