הסיפור של החשמונאים פוגש אותנו כל שנה בחגיגות חג החנוכה. בקרוב יתקיים כנס ארכיאולוגי של בית שמש, ושם יזכו לשמוע תושבי העיר והאזור את הסיפור הכולל של החשמונאים: איפה הם התמקמו, אילו אתרים קיימים היום לביקור ומאיפה הכל התחיל. הכנס משותף עם עיריית בי שמש, רשות העתיקות, המכון הישראלי לארכיאולוגיה, בית ספר שדה כפר עציון, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן והמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. האירוע יתקיים ביום שני, כ"ה כסלו (19.12.2023). התכנסות מהשעה 16:30 בהיכל התרבות בית שמש. ההשתתפות בכנס ללא עלות.

הסיפור של החשמונאים גורם לנו לחשוב על העיר, מודיעין, אזור מוצאם של מתתיהו הכהן ובניו. אך תקופת שלטונם של החשמונאים באה לידי ביטוי גם באזורים אחרים, ומעניין לדעת שבאזור רמת בית שמש, לב-לבה של ארץ יהודה, הייתה התקופה החשמונאית ראשיתה של תקופת פריחה ושגשוג של יישובים יהודיים רבים, עיירות, כפרים וחוות, שהיו פזורים על הגבעות ברמת בית שמש במשך כ-300 שנה.

מתי פעלו החשמונאים? מרד החשמונאים החל בשנת 167 לפני הספירה, ואת ימי הממלכה החשמונאית נהוג לספור מתקופת שלטונו של הכהן הגדול, שמעון התרסי. אולם קשה לשים את האצבע על הנקודה המדויקת בזמן שבה התחילה התקופה החשמונאית של היישוב היהודי ברמת בית שמש. חלק מהישובים היהודיים בבית שמש נוסדו בחלקה השני של המאה ה-2 לפני הספירה, אך יישובים אחרים, ובהם חורבת כיך, קמו למעשה עוד קודם לכן, בתקופה ההלניסטית ובתקופה הפרסית, ותושביהם היהודיים מהתקופה החשמונאית, הם למעשה צאצאים של יהודים שחיים באזור מזה דורות.

חורבת כיך משתרעת בלבה של רמה א', בפינת הרחובות נחל רפאים ונחל לוז. מומחי מנהל השימור של רשות העתיקות שימרו בחודשים האחרונים את השרידים הקדומים שחשפה באתר אלנה קוגן-זהבי מרשות העתיקות, ואלה שולבו בגינה ציבורית מקסימה שהקימה עיריית בית שמש. כיום אפשר להגיע עם הילדים, ליהנות ממתקני שעשועים ומדשא ירוק, וגם להתרשם מהמקווה, הגת ובית הבד, ולקרוא עוד על האתר בשלטים מאירי העיניים שהוצבו במקום.

נחל זנוח: התפתחות נוהג הטהרה ביהדות

לא רחוק מרמה א', בעיגול הצפוני בשכונת המשקפיים (רחוב הרב אברהם שפירא), משתרע האתר הקדום נחל זנוח. בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום נחשפו חלקים של כפר יהודי קטן, דומה במאפייניו לאתר בחורבת כיך. תושביו עסקו אף הם בחקלאות, ובין ענפי הפרנסה שלהם, נמנה גם גידול היונים, כפי שמלמדות מערות הקולומבריה הרבות שנחשפו בסביבת האתר. במערות אלה נחצבו גומחות קטנות סביב דופנות המערה. אלו היו קיני יונים שגודלו במקום. מקובל בקרב החוקרים כי לגידול היונים היו כמה מטרות: הן שימשו למאכל, לשימוש בלשלשת לדישון, ואולי גם להקרבת קורבנות בבית המקדש.

עקב גילויו של הכפר היהודי בשכונת המשקפיים נאסרה בנייה במקום, והאתר הארכיאולוגי הוא מעין 'אי ירוק' בתוך רצף הבנייה ברחוב. אמנם, טרם הוקצו המשאבים להפיכת המקום לגן פתוח ומסודר (כמו בחורבת כיך), אך לשמחתנו, תלמידי הישיבה 'אהבת ישראל' אימצו את המקום: הם מנכשים עשבים, מסמנים שבילים, ואף בנו באתר ספסלים ופחי אשפה.

תחנה שלישית: תל בית שמש

לא פחות משבעה מקוואות טהרה מהתקופות החשמונאית והרומית הקדומה נחשפו בחפירות בתל בית שמש בשנים האחרונות. למעשה, עד לפני שנים אחדות, היה מקובל לחשוב שתל בית שמש משתרע רק ממערב לכביש 38 – כביש אורך, המחבר בין שפלת יהודה באזור בית גוברין, דרך בית שמש, ועד לשער הגיא.

ואולם, חפירות הארכיאולוגיות שנערכו ממזרח לכביש, בהובלתו של בועז גרוס מהמכון הישראלי לארכיאולוגיה ואוניברסיטת תל אביב, לקראת הרחבת הכביש ביוזמת נתיבי ישראל, חשפו תל גדול הרבה יותר ממה שחשבנו קודם לכן, ובו שרידי יישוב בתקופות שלא היה ידועות באתר. בין השאר נחשף במקום, לראשונה, כפר יהודי מהתקופות החשמונאית והרומית הקדומה.

"הסיפור של החשמונאים גורם לנו לחשוב על העיר מודיעין, אזור מוצאם של מתתיהו הכהן ובניו. אך תקופת שלטונם של החשמונאים באה לידי ביטוי גם באזורים אחרים, ומעניין לדעת שבאזור רמת בית שמש, לב-לבה של ארץ יהודה, הייתה התקופה החשמונאית ראשיתה של תקופת פריחה ושגשוג של יישובים יהודיים רבים"

 גילויו של החלק המזרחי, 'החדש', בתל בית שמש, הציב את תושבי העיר והאזור בדילמה. מצד אחד, נחשפו תגליות ארכיאולוגיות מרשימות, ומן הצד השני, אותן תגליות מרשימות 'ניצבו בדרכו' של כביש 38 והרחבתו, הנדרשת כל כך לעיר המתפתחת, וקם קול ציבורי רם לשנות את תוואי הכביש או להעבירו במנהרה תחת התל (כפי שנעשה בתל חדיד עבור כביש 6).

לאחר מאבקים ציבוריים, הוחלט על פתרון ביניים – תוואי הכביש צומצם מהתכנית המקורית. חלק מהשרידים ישומרו וישולבו בפארק ארכיאולוגי לטובת הציבור, וחלק ישוחררו לפיתוח. עוד הוחלט על בנייתו של גשר להולכי רגל, שיחבר בין שני חלק התל, המערבי והמזרחי. בימים אלו ממש התחילו עבודות הפיתוח, שיימשכו כמה שנים, כך שכרגע השרידים הארכיאולוגים בחלקו המזרחי של תל בית שמש אינם נגישים לביקור הציבור.

אך מי שיבחר להגיע לכנס "בימים ההם בזמן הזה: הכנס הארכיאולוגי של בית שמש וסביבותיה", יזכה לשמוע על אודות התל ותגליותיו, כמו גם על אתרים אחרים מרמת בית שמש הקדומה. הכנס משותף לעיריית בית שמש, רשות העתיקות, המכון הישראלי לארכיאולוגיה, בית ספר שדה כפר עציון, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן והמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב.

האירוע יתקיים ביום שני, כ"ה כסלו (19.12.2023). התכנסות מהשעה 16:30 בהיכל התרבות בית שמש. ההשתתפות בכנס ללא עלות.

תמונה:

המסע בעקבות החשמונאים. חורבת כיך | צילום: המכון הישראלי לארכיאולוגיה