המועמד החרדי: הרב שמואל גרינברג
הרב שמואל גרינברג הודיע ביולי האחרון שהוא מתכנן להתמודד לראשות עיריית בית שמש, ובאוגוסט 2023 החל את קמפיין הבחירות שלו. גרינברג עזב את תפקידו בעיריית ירושלים, והתמסר כל כולו לקראת הבחירות שהיו אמורות להתקיים בסוף אוקטובר כשהסלוגן שלו היה "יותר מעשים פחות דיבורים".
שמואל גרינברג (47), אב לחמישה וסב לשלושה גר בבית שמש מעל 20 שנים, וכיהן כחבר מועצת העיר בית שמש כ-11 שנים בתור סגן ראש העירייה וכמשנה לראש העירייה, לאחרונה כאמור סיים את תפקידו כראש מערך החינוך החרדי בירושלים ובתקופה האחרונה התחיל את מסע הבחירות לראשות העיר בית שמש. גרינברג הסביר כי הוא רוצה להביא לעיר הרבה יותר תעסוקה, הרבה יותר חינוך ותרבות, הרבה יותר השקעה בתשתיות ובראש סדר העדיפויות- השירות לתושב. גרינברג אמר דאז, "תושבי בית שמש צריכים אוזן קשבת שגם תשמע את הצרכים וגם תדע לממש ולקדם אותם, בשנים האחרונות נשמעו כאן הרבה סיסמאות אך בפועל צריך להצעיד את בית שמש קדימה".
"אחרי ההודעה על דחיית הבחירות, הרב שמואל גרינברג נשאל האם הוא מתכונן לחזור לעבודתו בעיריית ירושלים, והוא הסביר שהוא מתכנן להמתין לקיום הבחירות בבית שמש. אך אך השבוע נמסר למערכת "שוס הדרך" כי ככל הנראה בגלל דחיית הבחירות, שמואל גרינברג שוקל לחזור לתפקידו באגף החינוך החרדי בעיריית ירושלים"
מה עשה גרינברג מאז דחיית הבחירות בשל המלחמה?
המטה של הרב שמואל גרינברג, הפך לחמ"ל סיוע. צוות הפעילים והמתנדבים וכלל משאבי מטה הבחירות נרתמו לעשייה עבור תושבי בית שמש המצטרפים למערך הלחימה ולבני משפחותיהם, ולסיוע לקליטה ואירוח של משפחות מהדרום המעוניינים להתארח בעיר בית שמש. גרינברג הסביר את הסיבה לשמה הוא הקים את המטה, "הדבר הטבעי ביותר במצב המורכב בו אנו נמצאים הוא לנצל את המשאבים העומדים לראשות מטה הבחירות שלי לטובת הפעילות החשובה הזו".
אחרי ההודעה על דחיית הבחירות, הרב שמואל גרינברג נשאל האם הוא מתכונן לחזור לעבודתו בעיריית ירושלים, והוא הסביר שהוא מתכנן להמתין לקיום הבחירות בבית שמש. אך אך השבוע נמסר למערכת "שוס הדרך" כי ככל הנראה בגלל דחיית הבחירות, שמואל גרינברג שוקל לחזור לתפקידו באגף החינוך החרדי בעיריית ירושלים. גם אם יחזור לעירייה יוכל עדיין להתמודד ולא וויתר כמובן על הריצה.
המועמדת לראשות: ד"ר עליזה בלוך
ד"ר עליזה בלוך, היא ראשת העירייה המכהנת משנת 2018. כהונתה הייתה אמורה להיבחן מחדש בסוף אוקטובר האחרון, אך המלחמה פרצה ודחתה כאמור את מועד הבחירות לפברואר 2024. רגע לפני פרוץ המלחמה, נעשה סקר מאוד מעניין ב-5 לאוקטובר ובו עלו השערות לגבי תוצאות הבחירות, כאשר בלוך הציגה תמיכה של 44 אחוזים בהצבעות בסיבוב הראשון ושני המועמדים הנוספים, אבוטבול וגרינברג נמצאים בפער גדול מאחוריה עם 29 אחוזים ו-27 אחוזים בהתאמה.
הסקר נערך בקרב 2,537 נדגמים מקרב כלל האוכלוסיות בבית שמש, מכלל המגזרים והשכונות. 53% מתושבי העיר מחזיקים ברשותם טלפון סלולרי חכם והם נדגמו באמצעים דיגיטליים טכנולוגיים, ו-47% מהתושבים הם בעלי טלפון כשר שנדגמו באמצעות מערכת קולית אוטומטית.
מה עשתה בלוך מאז דחיית הבחירות בשל המלחמה?
כראשת העירייה המכהנת היא דאגה לחלק תעודות הוקרה למוסדות שאכלסו תלמידים בעקבות המלחמה, שיבחה עמותות וארגונים כמו, "עזרת אחים" שהתגייסו לעשייה חברתית וקהילתית למען החוסן של הלוחמים בעורף, הודתה למתנדבי זק"א מבית שמש על הצלת החיים ועבודת הקודם שהם עושים. בנוסף, לאחרונה התקבלו החלטות לגבי הטבות לחיילי ומפקדי מילואים, למשפחות בהם יש חיילים ומפקדי מילואים ועוד.
"כראשת העירייה המכהנת היא דאגה לחלק תעודות הוקרה למוסדות שאכלסו תלמידים בעקבות המלחמה, שיבחה עמותות וארגונים כמו, "עזרת אחים" שהתגייסו לעשייה חברתית וקהילתית למען החוסן של הלוחמים בעורף, הודתה למתנדבי זק"א מבית שמש על הצלת החיים ועבודת הקודם שהם עושים"
מה הדבר הכי חם שהיא טיפלה בו לאחרונה?
ד"ר עליזה בלוך, ראשת העירייה רצתה לכנס ישיבת מועצה ובה רצתה לדון על תבר"ים בסך 285 מיליון שקלים כדי לקדם כל מיני נושאים תקועים בעיר, כמו: בניית הבריכה. בלוך אמרה: "חובתנו להמשיך לנהל את העיר על הצד הטוב ביותר. בבית שמש ישנם 170 אלף תושבים שצריכים שירות ואנחנו נהייה כאן בשבילם".
מה שקרה בפועל, רבים מבין חברי המועצה לא התייצבו לישיבה ובחרו לא להגיע וכך, הכסף נשאר תקוע.
מדובר בכסף שבית שמש קיבלה מהממשלה, תקציב גדול שצריך לעבור אישור מצד הרוב העירייה כדי שיהיה ניתן להשתמש בו. אם חברי המליאה לא יתייצבו בהמשך על מנת לדון בחלוקת התקציב ומימושו, הכסף ככל הנראה, יחזור למדינה ולא ימומש בעיר.
חבר מועצת העיר, ישראל מנדלסון" אמר, "עומדים כאן 300 מיליון שקלים לפיתוח אזור תעשייה ועשרות מיליונים למוסדות חינוך, שאף אחד לא יספר לכם שיש בחירות ובגלל זה לא מאשרים. אם אנשים חושבים שראשת העירייה לא תישאר, אז נאשר את זה לראש העיר הבא".
מועמד ש"ס: הרב משה אבוטבול
הרב משה אבוטבול, כיהן כראש עיריית בית שמש לפני כהונתה של ראשת העירייה הנוכחית, עליזה בלוך. הוא סיים את תפקידו ובחר להמשיך את חייו הפוליטיים בכנסת. היום משה אבוטבול מכהן כסגן שר החקלאות והשנה החליט לעשות צעד ולחזור לפוליטיקה המקומית. הוא הגיש מועמדות נוספת לבחירות המקומיות בבית שמש, והביע את רצונו לחזור ולהתמודד מול בלוך וגרינברג.
מפלגת ש"ס הודיעה שתעמיד את סגן השר משה אבוטבול כמועמד לראשת העירייה והסבירו כי, "אבוטבול שימש במשך עשור כראש עירייה מוצלח החתום על תנופת הבניה הענקית", אמרו והוסיפו, "הרב אבוטבול הוא הנציג החרדי האותנטי והמנוסה ביותר לעיר בית שמש".
״אני היחיד שהקמתי פה קואליציה רחבה מקיר לקיר. דאגתי לכל האוכלוסיות ולכל הקהילות. הציבור החרדי, הציבור המסורתי והציבור הכללי קיבלו ממני ביד רחבה ובשותפות מלאה. ב-5 שנים האחרונות קיבלתי מאות פניות מתושבים שאומרים: טעינו. אין לנו אוזן קשבת. התושבים זוכרים את קבלות הקהל והירידה לשטח שהובלתי, הקמנו מערך אדיר של פניות ציבור בעיר״
המועמד לראשות העירייה אבוטבול אמר: ״אני היחיד שהקמתי פה קואליציה רחבה מקיר לקיר. דאגתי לכל האוכלוסיות ולכל הקהילות. הציבור החרדי, הציבור המסורתי והציבור הכללי קיבלו ממני ביד רחבה ובשותפות מלאה. ב-5 שנים האחרונות קיבלתי מאות פניות מתושבים שאומרים: טעינו. אין לנו אוזן קשבת. התושבים זוכרים את קבלות הקהל והירידה לשטח שהובלתי, הקמנו מערך אדיר של פניות ציבור בעיר״.
מה עשה אבוטבול מאז דחיית הבחירות בשל המלחמה?
הרב משה אבוטבול המשיך את העשייה שלו בכנסת, כסגן שר החקלאות. והקפיא את הקמפיין הפוליטי המקומי בשל המלחמה. בזמן הזה הוא הגיש בקשה להרחיב את הסמכויות של תפקידו, נסע יחד עם המפלגה לתמוך ולעזור לחקלאים בדרום שהעסק שלהם נפגע כתוצאה מהמלחמה, דאג להפעיל ארגוני התנדבות ולתווך בין מתנדבים לחקלאים שיסייעו לבעלי שטחים חקלאיים בעבודות בשל עזיבת העובדים הזרים את הארץ.
בהמשך הרב אבוטבול פתח את וועדת הכלכלה בכנסת בפרק תהילים, למען השבת החטופים, לרפואת הפצועים והצלחת החיילים.
כעת אבוטבול מכהן כסגן שר החקלאות, ובתקווה שכאשר יתקרבו הבחירות הוא ישוב לקמפיין הפוליטי שלי.
כעת, מבחינת שלושת המועמדים – אין התקדמות מבחינת הקמפיינים הפרסומיים הפוליטיים שלהם. המועמדים הנוספים שהיו על הפרק, אינם על הפרק יותר בשל דחיית הבחירות והמלחמה. כעת אלו שלושת המועמדים היחידים שנמצאים בכותרות של הבחירות לראשות המקומית, ובקרוב, במידה ולא תתקיים דחייה נוספת, נדע מי יהיה ראש העירייה הבא.
"הרב משה אבוטבול המשיך את העשייה שלו בכנסת, כסגן שר החקלאות. והקפיא את הקמפיין הפוליטי המקומי בשל המלחמה. בזמן הזה הוא הגיש בקשה להרחיב את הסמכויות של תפקידו, נסע יחד עם המפלגה לתמוך ולעזור לחקלאים בדרום שהעסק שלהם נפגע כתוצאה מהמלחמה, דאג להפעיל ארגוני התנדבות ולתווך בין מתנדבים לחקלאים שיסייעו לבעלי שטחים חקלאיים"
שאלות נפוצות
תקופה המלחמה טרפה את כל החוקים והנהלים, ולכן יש המון שאלות ודברים שאינם ברורים לציבור ולמשרתי המילואים | ביררנו עבורכם את הפרטים הקטנים, ומצאנו תשובות לכל השאלות החשובות באמת
מה המשמעויות של בחירות בצל מלחמה?
מכיוון שיש סיכוי שהמלחמה תימשך עד ואחרי מועד הבחירות, הצבא נערך לקיום בחירות בהתאם להחלטת הדרג המדיני. המשמעות של כך היא: שרוב תושבי המדינה נמצאים בשירות מילואים פעיל ובעלי זכות הצבעה. על כן, צה"ל נערך לאפשרות של מימוש הצבעה מחוץ לגבולות המדינה, כיוון שלא ניתן יהיה לאפשר הוצאתם של חלק מהמשרתים מהלחימה. בנוסף, בצה"ל מבקשים להאריך את ההצבעה המוקדמת מ-72 שעות ל-8 ימים.
מה יעשו משרתי מילואים המתמודדים בבחירות?
הממשלה הנחתה את צה"ל להעביר למזכירות הממשלה את עמדתו באשר לאפשרות שחרורם של המועמדים לבחירות לרשויות המקומיות הנמצאים כיום בשירות מילואים פעיל, מי מהם לא ניתן לשחרר וכן, פילוח מדויק באילו רשויות יש מועמדים שלא ניתן לשחררם.
כ-3,982 ממשרתי המילואים שגויסו במסגרת המלחמה מתמודדים לבחירות לרשויות המקומיות, 2,346 מהם מצאים בצו 8. 70 משרתי מילואים פעילים מועמדים לראשות עיר או מועצה אזורית.
בשגרה, משרתי מילואים ששמם נכלל ברשימת בחירות לרשויות מוקפאים משירות, מרגע הגשת הרשימות עד יום הבחירות. בעקבות המלחמה תוקנו הפקודות, כעת מועמדים יכולים להמשיך בשירות מילואים פעיל בכפוף לצורך הביטחוני בהם ולאישור ראש אכ"א.
מה עלות דחיית בחירות למשק?
לפי נתוני משרד הפנים, שולמו עד כה מקדמות מימון בחירות בסך 275.7 מיליון שקל. עלות דחיית הבחירות נאמדות בכ-25 מיליון שקל, נכון לעכשיו. סך מוערך זה כולל לוגיסטיקה, מחשוב, תקשורת, הדרכות וכמובן תגבור היערכות צה"ל, תגבור קלפיות ניידות ותגבור האופרציה לנוכח תגבור מעטפות כפולות. סך זה לא כולל עלויות הגדלת יחידות המימון של הרשימות אשר מותנה בהחלטות ועדה ציבורית.
הכסף הגדול מושקע בקמפיינים של המועמדים. על כל מועמד ברשימה שמצליח להיבחר, מקבלים עליו החזר מהמדינה, ובגלל שלא התקיימו הבחירות, "נזרק" מלא כסף "לפח", ולא התקבלו החזרים עד כה. מדובר ב-1.3 מיליארד שקל. כלומר, בסך-הכול בסביבות 1.5 מיליארד שקל הושקעו בבחירות עד כה.