סמ"ר אוריאל אוזן בן 30, במקור מבית שמש, נשוי ואב לגבריאל היה מבין הראשונים שנכנסו לבארי בשני ג'יפים ממוגני ירי, כדי לחלץ מהתופת את התושבים הנצורים. אך בקיבוץ הכינו להם מחבלי חמאס הפתעה – בדמות טילי RPG מתקדמים עם ראשי נפץ כפולים ומקלעים סובייטיים חודרי שריון. בתוך שניות הפכו הג'יפים לכדורי אש גדולים. תשעת יושביהם נהרגו במקום – מלבד אוזן, הנהג שניצל באורח נס.
עם תחילת המערכה, ביום שבת 7 באוקטובר, הוקפצה יחידת מתפ"א של המשטרה ללחימה במחבלים ביישובי העוטף. היחידה עוסקת בשגרה באכיפה בענייני מקרקעין ובמתן מענה לאירועים חריגים, כמו הפרות סדר והפגנות.
"זיהינו שלושה מחבלים על הכביש שניסו לברוח", משחזר אוזן. "דרסתי אחד מהם, אחד ברח אל מחוץ לקיבוץ ואחד לתוכו. התחלנו לרדוף אחריו, ולפתע חטפנו RPG. הג'יפ התרומם באוויר ונחת. אני זוכר שאלירן אברג'ל הי"ד הסתער על המחבלים, אני מסתכל מהחלונות ורואה 30 מחבלים שנמצאים קרוב אלינו וחלק מהם יורים עלינו כדורים של רובה מסוג קלאצ' ורימונים"
"היה ערפל קרב, תמונת המצב לא הייתה אמיתית", אומר מפקד היחידה, נצ"מ איל ראון. "בסביבות 11:30 הבנו שיש אזרחים שקוראים לעזרה, ושאנחנו צריכים לחלץ אותם. בדיעבד הבנו שמחבלים נכנסו ליישוב בסביבות 7:00 בבוקר ועשו שם פוגרום. לא התאמנו לאירוע בסדר גודל כזה. חשבנו על חמישה-עשרה מחבלים – לא על אלפיים".
גם כשהגיעו לבארי התמונה לא הייתה ברורה. ההחלטה הייתה להיכנס עם שני ג'יפים ממוגני ירי לסריקה. את הכוח הוביל רפ"ק ואדים בליך ז"ל, שישב בג'יפ שבו נהג אוזן. הלוחמים שנותרו חיסלו את רוב המחבלים, עד שנורו.
"זיהינו שלושה מחבלים על הכביש שניסו לברוח", משחזר אוזן. "דרסתי אחד מהם, אחד ברח אל מחוץ לקיבוץ ואחד לתוכו. התחלנו לרדוף אחריו, ולפתע חטפנו RPG. הג'יפ התרומם באוויר ונחת. אני זוכר שאלירן אברג'ל הי"ד הסתער על המחבלים, אני מסתכל מהחלונות ורואה 30 מחבלים שנמצאים קרוב אלינו וחלק מהם יורים עלינו כדורים של רובה מסוג קלאצ' ורימונים על מנת לפתוח את הג'יפ וברגע הזה אנחנו ממשיכים לחסל מחבלים.
"ואז היה איזה רגע שהקצין שלי, ודים בליך ה"יד חטף צרור בבטן וכדור ביד, ואז הוא סוגר את הדלת ומסתכל עליי. לוקח כמה נשימות בזמן שהג'יפ מתחיל לעלות באש ופשוט פותח את הדלת ומסתער על המחבלים. בשלב הזה אני פותח את הדלת ורץ 20 מטרים כדי להסתתר ובזמן הזה יש עליי ירי. מצאתי מקום מסתור, אני לוקח כמה נשימות ומתחיל להשיב באש לכיוון המחבלים שהיו ליד הג'יפים. לאחר שתי מחסניות הרגשתי שאני מאבד הכרה. הוצאתי את הנייד ושלחתי מיקום ללוחם מהיחידה שהיה מחוץ לקיבוץ. ואז אני זוכר שנפלתי על הגב ושם כבר הייתי ללא הכרה. אחרי כמה דקות התעוררתי, קמתי והתחלתי להתקדם לכיוון היציאה מהקיבוץ. שם חיכה לי ג'יפ חילוץ שהסיע אותי לטיפול רפואי מהחובשים והפרמדיקים של היחידה".
"ואדים הציל את חיי", אמר אוזן. "הוא חטף כדור בזמן החלפה של מחסנית, וגם אחרי שנפגע הוא המשיך לירות דרך חרך בג'יפ ומשך את האש אליו".
בחילופי האש הצליחו לוחמי היחידה לחסל 22 מחבלים.
"ואז היה איזה רגע שהקצין שלי, ודים בליך ה"יד חטף צרור בבטן וכדור ביד, ואז הוא סוגר את הדלת ומסתכל עליי. לוקח כמה נשימות בזמן שהג'יפ מתחיל לעלות באש ופשוט פותח את הדלת ומסתער על המחבלים. בשלב הזה אני פותח את הדלת ורץ 20 מטרים כדי להסתתר"
היום, חודש אחרי התופת. איך אתה?
"אני אומר תודה לאבא שבשמיים שנתן לי את החיים במתנה ותודה לאחים שלי, שנלחמו והגנו בגופם על אזרחי מדינת ישראל. זכיתי לשרת ולהילחם לצידכם ולעולם לא אשכח אתכם גיבורי ישראל. ודים בליך הי״ד, אוראל שלום אלון הי״ד, מולוגטה גדיף הי״ד, אלירן אברגיל הי״ד, דן גנות הי״ד, בוריס דנילוב הי״ד ודור מנגדי הי״ד – לוחמי יחידת מתפ״א".
"מצאתי מקום מסתור, אני לוקח כמה נשימות ומתחיל להשיב באש לכיוון המחבלים שהיו ליד הג'יפים. לאחר שתי מחסניות הרגשתי שאני מאבד הכרה. הוצאתי את הנייד ושלחתי מיקום ללוחם מהיחידה שהיה מחוץ לקיבוץ. ואז אני זוכר שנפלתי על הגב ושם כבר הייתי ללא הכרה"
מה אתה יכול לספר עליהם? איך הייתה העבודה המשותפת?
"החברים שלי ליחידה הם לוחמים ואמיצים וכל מה שעניין אותם זה להגן על אזרחי מדינת ישראל, לוחמים שכיף להעביר איתם משמרות גם בשעות הכי קשות וגם אחרי 20 שעות עבודה".
הבנתי שנפצעת, איך אתם היום?
"היום אני בהחלמה ואחרי זה מתחיל שיקום בעזרת ה׳".
האם אתם מרגיש אשמה שניצלת?
"אני לא מרגיש אשמה שאני היחידי שניצל, להיפך נשארתי כדי לספר על הגבורה של החברים שלי שהיו שם והצילו בגופם חיי אזרחים".
האם חזרת לעבודה? האם אתה מתוכנן לחזור לרצועה או לצפון כדי לסייע בלחימה?
"אני מאוד רוצה לחזור ואני אחזור בעזרת ה׳, במיוחד בתקופה הזאת ואמשיך את הדרך של החברים שלי שנלחמו בבארי".
