כל כך הרבה גיבורים נפלו בקרבות השונים במלחמת "חרבות ברזל". לכל אחד יש סיפור, ולכל אחד יש משמעות וחשיבות להיותו חייל, לא משנה באיזו פלוגה, לא משנה באיזה תפקיד – העיקר להגן על העם מפני אויבנו. לוחם גולני אורי ניסנוביץ ה"יד הוא אחד מאותם יחידי סגולה בעמנו, שהקריב את עצמו למען המדינה, למען העם ונהרג בהיותו רק בן 21. רגע לפני שהוא נכנס לקרב בלבנון, בו הוא סיים את חייו, אמר לבני משפחתו "אם אני צריך להקריב את עצמי, זה בסדר'".
בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים הובא למנוחות בין שבת לראשון סמל אורי ניסנוביץ, לוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני, שנפל בהיתקלות בדרום לבנון. רוני, אביו של אורי ספד: "אורי לא היה צריך כלום ולא רצה שנקנה לו כלום חוץ מציציות מהודרות. הכרחנו אותו לקנות בגדים ונעליים. נדהמתי בהערצה לאישיותו שמתפתחת. אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שזה רק החינוך שלנו. עמדתי מהצד והתפעלתי. אורי דיבר על הכבוד להגן על בני ישראל מפני אויבינו, לא עניין אותו דבר מלבד החשיבות של מה שהוא עושה בצבא.
אביו של אורי ספד:
"אורי לא היה צריך כלום ולא רצה שנקנה לו כלום חוץ מציציות מהודרות. הכרחנו אותו לקנות בגדים ונעליים. נדהמתי בהערצה לאישיותו שמתפתחת. אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שזה רק החינוך שלנו. עמדתי מהצד והתפעלתי. אורי דיבר על הכבוד להגן על בני ישראל מפני אויבינו, לא עניין אותו דבר מלבד החשיבות של מה שהוא עושה בצבא"
"לפני הכניסה ללבנון הוא התקשר אליי והתחיל לדבר על מה שיקרה לו", המשיך את הספדו רוני. "אני העברתי נושא, ואז אורי הפסיק אותי ואמר 'אבא, תקשיב, אני מאושר במה שבחרתי ואני לא מצטער על מה שיקרה'", סיפר האב. בעזרת השם אנחנו נהיה משפחה שמחה כמו שאורי רצה".
אחותו של אורי ספדה: "אורוש אח קטן ואהוב שלנו. 14 שנה מפרידות בינינו. תמיד השווצתי בך, עם העיניים הכחולות והגדולות. היית כל כך שלם עם הכניסה ללבנון, אמרת שלזה התכוננת כל החיים. היה בך שקט שלא נבע מביישנות. אתה ההוכחה שאפשר גם צבא וגם תורה בלי פשרות. ידעת מה נכון והידיעה הזאת אפשרה לך לא לשפוט את מי שחושב אחרת. היית דוד מושלם. תשלח לנו כוח. תנוח על משכבך בשלום אח אהוב שלנו".
אחותו של אורי ספדה:
"תמיד השווצתי בך, עם העיניים הכחולות והגדולות. היית כל כך שלם עם הכניסה ללבנון, אמרת שלזה התכוננת כל החיים. היה בך שקט שלא נבע מביישנות. אתה ההוכחה שאפשר גם צבא וגם תורה בלי פשרות. ידעת מה נכון והידיעה הזאת אפשרה לך לא לשפוט את מי שחושב אחרת"
דניאל, אחיו של אורי אמר, "אורי הוא האח השישי מתוך שבעה אחים ואחיות. גדלנו באילת. הוא התחנך בישיבת מצפה רמון ונלחם לשרת בקרבי. היה לו בקע והוא לא סיפר לאף אחד. הוא עבר ככה את הטירונות, אין לנו מושג איך הוא עשה את זה. לאחר מכן הוא כמעט הודח שוב בגלל עניין רפואי והוא נלחם להישאר.
"הוא מאוד אהב את הארץ והיה מחובר לארץ. הוא תמיד היה מטפל במטע שהיה לו כשהוא חזר מהצבא. הוא תמיד אמר שהוא עושה את מה שהוא עושה 'למען הארץ'. הוא תמיד היה מרגיע אותנו. בחודש האחרון רצו להוציא אותו לקורס מ"כים והוא סירב כי הוא אמר שהקורס יגרום לו לא להיכנס עם החברים שלו ללבנון. בשבת האחרונה הוא היה בבית והקפצתי אותו לתחנה במוצ"ש. הוא היה נראה רגוע והיה נראה שהוא בטוח במה שהוא עושה".
התקרית של ניסנוביץ
במהלך פעילות בדרום לבנון, כוחות צה"ל נכנסו למבנה לאחר הכנה מקדימה שכללה ירי טנק והשלכת רימונים. למרות ההכנה, מחבל שהצליח להסתתר במבנה פתח באש לעבר הלוחמים. אף שהמחבל חוסל במהירות, הוא הספיק לירות ולפגוע באורי. במהלך ההיתקלות, הכוח קיבל סיוע של אש ארטילרית וטנקים.
האב, רוני, סיפר על בנו אורי: ״אורי היה חוזר מהצבא, מחליף בגדים ונוסע לעבד את מטע הזיתים שטיפח. רק ביום שישי האחרון הוא קנה עמודים כדי לגדר את המטע. אורי דיבר על הכבוד להגן על ישראל מפני אויבנו. לפני הכניסה הראשונה שלו ללבנון התעורר אצלי חשש. בכניסה השנייה הוא שוחח איתי ואמר ׳אם אני צריך להקריב את חיי, זה בסדר׳. עם קבלת ההודעה חשבתי שזה נורא, ושעם ישראל הפסיד את אורי. אני מאחל שאנחנו נהיה משפחה שמחה כמו שאורי היה רוצה״.
רוני אביו:
לפני הכניסה הראשונה שלו ללבנון התעורר אצלי חשש. בכניסה השנייה הוא שוחח איתי ואמר ׳אם אני צריך להקריב את חיי, זה בסדר׳. עם קבלת ההודעה חשבתי שזה נורא, ושעם ישראל הפסיד את אורי. אני מאחל שאנחנו נהיה משפחה שמחה כמו שאורי היה רוצה״
חמשת אחיו ואחיותיו ספדו לו יחד בכאב: ״היית ילד צנוע, אוהב כל אדם, את האדמה ואת הארץ. היה בך שקט שלא נבע מביישנות, אלא מבהירות ומתוך ידיעה פנימית של מה טוב ומה נכון. אתה ההוכחה שאפשר גם וגם – צבא בלי פשרות, ותורה בלי פשרות. סליחה שהיית צריך לסיים את החיים במקום כל כך מפחיד, חודש לפני יום הולדת 22. תודה על כל מה שהראית לנו, לימדת אותנו איך לחיות״.
האח הגדול פנה לקהל הנוכחים ולעם ישראל בבקשה לאחדות: ״בבקשה, בואו נהיה מאוחדים ושאורי יהיה האחרון. אני מתחנן, בואו נשנה את הגישה ונגיד ׳אני לא מסכים איתך, אבל בוא נדבר׳. רק תגידו אחד לשני ׳בוא׳״.
נציג צה״ל, אלוף משנה דן חפץ, ספד לו: ״אורי, חיים שנגדעו באחת. נולדת וגדלת למשפחה של ערכים, של אהבת העם והארץ. היית מלח הארץ. בקרב האחרון היית בחוד ההסתערות בעומק לבנון, ובמהלכו נפלת. יצאת כשאתה מצויד באמונה בצדקת הדרך, בערכים שקיבלת בבית ובערכי רעות, דבקות במטרה ונחישות של חטיבת גולני. ביצעת את שירותך בצניעות ובענווה שכה אפיינו אותך. מפקדיך ראו בך מוביל, והציעו לך לצאת לקורס מ״כים, אך דחית זאת על הסף מתוך אמונה כי זו העת להילחם על המולדת. גדוד 13 וחטיבת גולני מרכינים ראשם בפרידה הכואבת מנשוא. לעד תהיה חלק מאיתנו. היה שלום״.
חמשת אחיו ואחיותיו ספדו לו יחד בכאב:
״היית ילד צנוע, אוהב כל אדם, את האדמה ואת הארץ. היה בך שקט שלא נבע מביישנות, אלא מבהירות ומתוך ידיעה פנימית של מה טוב ומה נכון. אתה ההוכחה שאפשר גם וגם – צבא בלי פשרות, ותורה בלי פשרות. סליחה שהיית צריך לסיים את החיים במקום כל כך מפחיד, חודש לפני יום הולדת 22"
ראש ישיבת ההסדר אבינועם באביתר, הרב דוד אמיתי ספד לאורי הי"ד: "אורי שלנו. איש של הליכה והתקדמות אין סופית. אהב והתמסר לתורה ולאדמת ארץ ישראל. אורי למד בישיבה יחד עם גלעד ניצן ומעוז מורל הי"ד שנפלו גם".
מפקד חטיבת גולני, אלוף משנה עדי גנון, שוחח עם חיילי החטיבה על רקע האבידות הרבות שספגה בימים האחרונים. "אנחנו לוחמי חטיבת גולני חווינו אובדניים גדולים, קשים וכואבים בשנה זו. כל אובדן של אח לנשק הוא חלל שלא יתמלא", אמר גנון. "למרות הכאב והאובדן הקשה ולאורם של הנופלים, החטיבה תמשיך להילחם בחזית ההתקפה בדרום לבנון כפי שנלחמנו מפרוץ המלחמה. גם הפעם, אנו ממשיכים בגאווה במשימתנו: הגנה על מדינת ישראל והכרעת האויב".
