הרצח שייזכר לנצח: השבוע התקיימה העצרת לזכרן של שבע בנות העיר שנרצחו בנהריים. ראשת העירייה ד"ר עליזה בלוך נכחה במקום ואמרה, "דווקא כאן במקום בו בוצע טרור אכזרי חשוב להזכיר את האחריות המשותפת שיש לכולנו".
מתוך דבריה של ראשת העירייה, "החברה הישראלית נמצאת במציאות מטלטלת. מחלוקות משסעות את החברה הישראלית. כל צד בטוח בצדקת דרכו. גם בתוך הסערה חשוב שכולנו נזכור שחלום הישראלי גדול וחשוב מכולנו. דווקא כאן, במקום בו בוצע טרור אכזרי נגד נערות צעירות רק בגלל שהן יהודיות וישראליות, חשוב לשוב ולהזכיר את האחריות המשותפת שיש לכולנו, ולא משנה מאיזה צד אנחנו, לחיים המשותפים. יש שתי דרכים לפתור מחלוקות ודילמות: הסדרה או הכרעה. ההכרעה היא קרב.
משה שטרית:
"סיפורן של הבנות קשה להעביר לדור הבא. אנחנו חיים במדינה שעל הקמתה והמשך קיומה שילמו רבים את המחיר הכבד מכל אבל מדינת ישראל ממשיכה. עצוב לה לפעמים, אבל היא מרימה את הראש מעלה וממשיכה להביט אל העתיד – עוד משפחה מוקמת, עוד שכונה מתאכלסת ועוד עולים מצטרפים. אז מה המסר? אלו החיים שלנו כאן ובעזרת ה' נמשיך, יחד"
יש בה מנצח ומפסיד. ההסדרה היא גשר. אנחנו בחרנו בגשר. ההסדרה היא ניסיון לאפשר לכולם לקיים חיים משותפים יחד. לא תמיד כולם מרוצים, אבל כולם מבינים שהשלם יותר גדול מכולנו. דווקא מכאן, ולזכרן של שבע הבנות, חשוב שהקול הזה ישמע חד וברור. את הקול הזה שותפיי ואני מנסים לקיים מדי יום בעיר בית שמש. חינוך מותאם לכל הקהילות, תרבות המאפשרת לכל תושב למצוא את מקומו, מרוץ נשים ובמקביל שמחת בית השואבה, ישיבה קטנה ופאב צעירים. כולם מרכיבים את בית שמש. נמשיך בשליחות הזאת כצוואת האסון הנורא שהתרחש כאן".
משה שטרית, סגן ומ"מ ראשת העירייה נכח בעצרת ואמר, "ב-13 במרץ ימלאו 26 שנים לטבח הנתעב בנהריים, בו נרצחו שבע מבנות העיר ובהן – נטלי אלקלעי, שירי בדייב, נירית כהן, קרן כהן, יעלא מאירי, עדי מלכה ז"ל וסיון פתיחי זכרן לברכה. הציון לחלוף 26 השנים ולזכרן של הבנות נערך ביום ראשון, 19.02, הטקס המסורתי באתר ההנצחה לזכרן – מתחם 'גבעת הפרחים שנקטפו'.
"כאן על במה זו, מקובל שעלינו, נושאי הדברים, לומר דברים חשובים ובעיקר נכונים לדור העתיד שמרכיב את הקהל. להעביר מסר ראוי, אך את סיפורן של הבנות קשה להעביר לדור הבא. אנחנו חיים במדינה שעל הקמתה והמשך קיומה שילמו רבים את המחיר הכבד מכל אבל מדינת ישראל ממשיכה. עצוב לה לפעמים, אבל היא מרימה את הראש מעלה וממשיכה להביט אל העתיד – עוד משפחה מוקמת, עוד שכונה מתאכלסת ועוד עולים מצטרפים.
"אז מה המסר? אלו החיים שלנו כאן ובעזרת ה' נמשיך, יחד, עם אחד. אז תלמידים יקרים, היו גאים במי שאתם, במה שאתם ובמדינה הנפלאה שלנו. יהי זכרן של בנותינו נצור ושמור בליבנו לעד".
תמונה: צילום מתוך האנדרטה לזכרן של 7 הבנות
