משפחת וקנין מרחוב ארלוזורוב בעיר, התעוררה לפני כחודש לאירוע מטלטל שמלווה אותם עד היום. איציק (64) ונאווה (62) וחמשת ילדיהם התחילו את יומם רגיל כשלפתע הריחו ריח שרוף יוצא מאחד החדרים של הילדים. "היינו בבית, הילד שלנו אבינועם, ילד עם צרכים מיוחדים, היה בחדר שלו וצפה בזמן הזה בטלוויזיה", סיפרה נאווה. "הנכד שלי שהיה בבית באותם הרגעים צעק לנו 'סבתא! סבתא! תברחו מהבית יש אש בחדר של אבינועם'. לא הצלחתי להבין למה יש אש בחדר של הבן שלי. איציק בעלי, פחד מאוד ורץ מהר לכיוון החדר שלו, כשהוא פתח את הדלת הוא לא ראה אותו. חיפש אותו בחדרים אחרים וגילה שהוא מתחבא באמבטיה", אמרה בכאב, "הוא מילא את האמבטיה במים כי הוא רצה לנסות לכבות את השריפה. כשבעלי ראה אותו, הוא ביקש ממנו לרדת למטה ובינתיים מילא גיגית במים. כשהוא בא לשפוך את המים על האש הוא החליק פנימה", מספרת עם דמעות בעיניים. "הוא היה צריך לגרור את עצמו החוצה כשהשריפה מתפזרת ממקום למקום. הבנו שאי אפשר להשתלט על המצב לבד, ירדנו למטה, הנכד שלי בן ה-19, האורחת שישנה בחדר הסמוך ותוך שניות כל הבית עלה באש".
נאווה: "הנכד שלי שהיה בבית באותם הרגעים צעק לנו 'סבתא! סבתא! תברחו מהבית יש אש בחדר של אבינועם'. איציק בעלי, פחד מאוד ורץ מהר לכיוון החדר שלו, כשהוא פתח את הדלת הוא לא ראה אותו. חיפש אותו בחדרים אחרים וגילה שהוא מתחבא באמבטיה"
רגעי האימה שתיארה נאווה, הרגישו לה כמו נצח. אך למרות הכל המחשבה הצלולה של בעלה הצילה אותם. "המזל הגדול שהיה לנו שרגע לפני שיצאנו מהבית וברחנו, הורדנו את החשמל", סיפרה. "הסתכלנו על הבית מבחוץ, כולו התמלא אש שחור משחור, לא יכולנו לנשום. אני התבלבלתי, לא הבנתי מה הצעד הבא שאנחנו צריכים לעשות. לקחו לי כמה שניות להתעשת ולצלצל לכבאות. למרות שחשבתי שלקח להם המון זמן להגיע, כי כל שנייה היא נצח, הבית ממש נהרס כולו, הם הגיעו והתחילו להשתלט על האש. היה לנו מאוד קשה לצפות בזה", אמרו איציק ונאווה, "חדר המדרגות, שלושת הילדים, הריהוט, הבגדים, החלונות, הכל נשרף והתפוצץ. זה היה איום ונורא. עד היום הריח הנורא של השריפה בבית ולא עוזב".
נאווה ואיציק גרים בביתם בבית שמש מזה 27 שנים ואף פעם הם לא חוו בעיות של שריפה, אף לא קטנה. שניהם נכים, איציק חולה במחלת ריאות קשה, סובל מדום נשימה, אחרי ניתוח מעקפים ונכה צה"ל. נאווה חולת פרקים ופיברומיאלגיה שניהם נכים מאה אחוז, מוכרים בביטוח לאומי ומקבלים קצבה חודשית. היום בשל המצב הם גרים אצל השכן, שעוזר להם בימים אלו בדברים הבסיסיים. הבת שלה גרה באותו הבניין שנשרף, עם שבעת ילדיה ללא חשמל כחודש ימים. עד לימים אלו החשמל לא סודר בבית ולמשפחה אין תקציב שיכול לכסות את הנזק.
אתם יודעים איך פרצה השריפה?
"אנחנו לא יודעים. האש פרצה בתוך החדר של הבן שלי וזה הדבר היחידי שאנחנו יודעים. ניסנו לבדוק גם עם מכבי האש, גם להם אין מושג. הגיעו גם המהנדסים, אבל גם הם לא ידעו להגיד. הלוואי והיו יודעים".
יש לכם ביטוח על הציוד? על הבית?
"מסתבר שאין לנו", אמרה בצער נאווה. "היה לנו, אבל כשהתקשרתי לבנק שבו לקחתי את המשכנתא הם התכחשו ואמרו שבגלל שהמשכנתא שלי קטנה אין לי ביטוח. שאלתי אותם – אין יכול להיות? בחיים לא ביטלתי את הביטוח אז עכשיו זה בגלל שיש לי משכנתא קטנה? הלכתי לבנק, שהוא מאוד מוכר בעיר, ואמרתי ריבונו של עולם כל החיים שלי אני משלמת משכנתא, גם כשהיינו גרים בהרצל והיה לי פיצוץ מים בבית הפעלתי את הביטוח של המשכנתא והם באו לתקן. למה לא פה? לא הצלחתי להבין. כל הזמן הם חזרו על זה שביטלתי את הביטוח וגם בגלל שהמשכנתא קטנה. חשבתי לעצמי שלא נשאר לי הרבה כסף לשלם על המשכנתא, יכולתי לשלם אותה ולסיים את התשלומים אבל לא עשיתי את זה כי רציתי שיהיה לי ביטוח. פניתי לרווחה, רציתי שיפנו אותי לעורך דין שיעזור לי להתמקח איתם, אבל עד עכשיו לא חזרו אליי בעניין".
"הבן מילא את האמבטיה במים כי הוא רצה לנסות לכבות את השריפה. כשבעלי ראה אותו, הוא ביקש ממנו לרדת למטה ובינתיים מילא גיגית במים. כשהוא בא לשפוך את המים על האש הוא החליק פנימה", מספרת עם דמעות בעיניים. "הוא היה צריך לגרור את עצמו החוצה כשהשריפה מתפזרת ממקום למקום"
למה את חושבת שהבנק התנהג ככה?
"אני חושבת שבגלל שאנחנו מבוגרים אז הם לא מבטחים את הנכס, הם גם לא עושים ביטוח לאנשים חולים. מבחינתם יש להם את הקריטריונים שפועלים לטובתם. אני לקחתי את כל המשכנתאות האלה לפני 30 שנה, אז היו לי את כל הביטוחים ופתאום אין? מה אני אגיד לך. כרגע אני מגרדת את החיים שלי כדי להחזיר את הבית למצב נורמלי ולחזור הביתה".
האם הגיעו אנשים מהעירייה לתמוך באותו היום?
"כן, ראשת העירייה הגיעה והלכה. אני ראיתי בזה הצגה", הסבירה נאווה. "גם חברי העירייה הגיעו, וזהו. מאז הם לא ביקרו שוב. כן העבירו אותי לעוזרת סוציאלית מקסימה ברווחה, אלייה אני מגיעה כמה פעמים כדי לפרוק את מה שעובר עליי. מהרווחה הבטיחו שיתנו לנו תקציב לקנות מיטות, כל כך שמחתי כשהיא אמרה לי את זה. כי באמת, הכל נשרף. אז חיכיתי לזה ממש. במקביל הם גם נתנו לאבינועם, לילד עם הצרכים המיוחדים תלוש לקנות בגדים. אחר כמה ימים הלכתי אליהם שוב לגבי המיטות ואז הם אמרו שהתקציב נגמר. שאין אפשרות לעזור".
אמרו לך מה הם כן יכולים לעשות?
"לא. אין פתרון. כל יום חמישי אני הולכת לדבר עם העוזרת הסוציאלית ומדברת איתה, בוכה לפעמים על המצב שאני עוברת, הבית שנשרף והכל. מה אני יכולה לעשות? אם הבוסים אומרים שאין תקציב, אז אין תקציב למיטות. חשבתי שאם אני משלמת להם מיסים, לפחות במצב הקשה הזה אוכל לקבל מהם סיוע".
היום אתם גרים אצל השכן, אתם יודעים לכמה זמן?
"לא. אין לי מושג כמה זמן נגור אצלו, כי כרגע אין לנו תקציב לתקן את הבית בכלל. המצב על הפנים".
היו אנשים שעזרו לכם בתקופה הזו?
"כן. אני חייבת לציין לטובה את ארגון 'עת לעשות' שתרמו לנו קצת, לוקחים את הילד וכל יום יוצאים איתו. גם דוד זריהן שולח סלי אוכל, הוא מגיע ועוזר במה שאפשר. גם פנחס אדרי, שלום אדרי, דרור זריהן, חיים המשגיח ברבנות, משה שטרית, המשפחה של בעלי, אחים שלו – באמת הם עושים המון עבורנו בימים האלה".
איך אתם מרגישים היום?
"לא פשוט. כל פעם שאני עולה לבית למעלה אני רואה שחור בעיניים. כולו מלא בחול, הורידו את הריצוף, את הבלטות, את הדלתות, ארונות, מיטות, טלוויזיות, מחשבים, בגדים והשאירו קירות שחורים. הכל נהרס, כל הזיכרונות. הכל.
"אנחנו משתדלים לשמור על מורל גבוה", אמרה נאווה. "אנחנו אנשי אמונה והאמונה שלנו היא זו שמחזיקה אותנו. אי אפשר להגיד רע, בחיים לא. מה שה' עושה זה לטובה וזה שכל המשפחה שלי בחיים זה נס. נס החנוכה שלנו וזו המתנה שקיבלתי מהקדוש ברוך הוא. אני ומשפחתי קיבלנו את החיים במתנה".
את חושבת שהייתם יכולים למנוע את השריפה?
"לא. ממש לא. בוקר, אור, שמש זורחת, יום יפה. מה יכול לשרוף לי את הבית? הילדים שלי בבית כולם. בעלי עושה אתה טיפול שלו, לוקח את הכדורים, אוכל את ארוחת הבוקר שלו, והבית פתאום התלקח בשניות והוא לא מאבד את הראש וביקש ממני לנתק את החשמל ואני עומדת מבחוץ ורואה איך הבית נשרף, איך הלהבות עולות ואני אומרת ריבונו של עולם תודה שהצלת אותנו".
מתגלגלים
משפחת וקנין מתגלגלת בחי, הצומח והדומם. הם לא יודעים מה יהיה מחר, האם הם יצליחו לבנות את מה שנהרס? האם הם יחזרו לבית שבו גידלו את ילדיהם, בית שהיה להם מפלט? בימים אלו הם פונים לעזרה, ומסבירים, "אין רווחה בבית שמש. אנחנו רק מחכים שנרגיש יותר טוב ונפעל לטובת כל התושבים שזקוקים לרווחה. לא מצליחים להבין מה הם עושים עם כל התקציבים ואולי המצב היחידי שאנחנו זקוקים להם ובו הם לא יכולים לסייע לנו. אנחנו צריכים אנשים מקצוע שיגיעו לסייע לנו – מטייח, רצף, צבעי, כל העבודות של הבית. מישהו שמבין בחשמל. אנשים שיתרמו לנו בגדים, ריהוט, הכל. אנחנו גם צריכים עורך דין שיעזור לנו לבדוק לגבי הביטוח של המשכנתא. אולי זה משהו שיהיה אפשר לסדר. כל איש מקצוע שיכול לעזור לנו, אין לי אפשרות לשלם בימים אלה. הכל הלך".
"הסתכלנו על הבית מבחוץ, כולו התמלא אש שחור משחור, לא יכולנו לנשום. אני התבלבלתי, לא הבנתי מה הצעד הבא שאנחנו צריכים לעשות. לקחו לי כמה שניות להתעשת ולצלצל לכבאות. למרות שחשבתי שלקח להם המון זמן להגיע, כי כל שנייה היא נצח, הבית ממש נהרס כולו, הם הגיעו והתחילו להשתלט על האש"
נאווה התנדבה מעל 15 שנה במשטרה, בבתי אבות, בבתי הקשיש, עושה הפרשות חלה לכולם באהבה ופתאום שהיא נמצאת בצד שבו היא זו שצריכה עזרה, התחושות הן לא פשוטות. "אך ברגע אחד שבו אני נתקלת במצב דומה, זה קשה. לבקש עזרה זה קשה".
תגובת העירייה: "העניין נמצא בטיפול הגורמים המקצועיים באגף הרווחה והשירותים החברתיים וכל מידע בנושא יימסר אך ורק לתושב".
מתגייסים לעזרת המשפחה: נאווה, איציק וחמשת ילדיהם זקוקים לעזרה שלכם – כל אדם שיכול לתרום, מעוניין לעזור או לתת יד – תבוא עליהם הברכה. המשפחה מתגוררת ברחוב ארלוזורוב. מספר טלפון להעברת כסף בביט: 054-2207200, רות.
