עולמו של יהודה גור אריה תמיד סקרן אותנו. היינו רואים אותו נוכח באירועים שמחים ועצובים, עוזר, תורם ונמצא תמיד בעשייה החברתית. יצאנו לבדוק: איך אדם בן 74, שתרם את רוב חייו למערכה הציבורית, ממשיך לתרום מזמנו הפנוי כפנסיונר לעירייה ולתושביה. השבוע יזמנו פגישה והחלטנו לצאת איתו למסע משותף, מהרגע בו הוא התאהב בבית שמש ונשאר בה ועד לאירועים שנחקקו לו בראש מימי הגבעות הירוקות. את הפגישה עם גור אריה קבענו במשרדו הקטן בעירייה, הוא קיבל אותנו בזרועות פתוחות ומיד גרם לנו לצלול לעולמו עם תעודות ההוקרה שתלה בכל חלקי החדר, "אין כבר מקום", אמרתי לו. הוא חייך במבוכה, "כן, חלקם מהטקסים שהנחתי".
עם חיוך שובה לב ועיניים מלאות זיכרונות היסטוריים, גור אריה מתחיל את סיפורו דווקא מהעלייה שלו עם משפחתו ארצה, "נולדתי במרוקו", אמר, "ההורים שלי עלו לארץ ב-1950 לקריות. ולאחר כמה שנים, הגענו לבית שמש ואני כאן מעל 40 שנה. בתחילת דרכי עסקתי בחינוך", נזכר, "אחר זה עסקתי בניהול, הנחייה ופיקוח ואז, לפני 35 שנה עברתי למערכה המוניציפאלית". מי שמכיר את העשייה של גור אריה, בטח זוכר שהוא היה סגן ראש העירייה בתקופתו של שלום פדידה ולאחר מכן כיהן כדובר עירייה בזמן כהונתו של דני וקנין. "אבל מעבר לכל התפקידים הרשמיים שעשיתי בחיי", היה חשוב לו להדגיש, "אני הכתובת לתושבי העיר בזמן שמחה, עצב, צער, הלוויות, אזכרות וזו הדרך שלי לתרום להם ולחברה".
"הדוברות בזמנו הייתה שונה מהדוברות כיום. מלבד הכתיבה והוצאת מידע לעיתונות היינו עסוקים גם בניחום אבלים, הנחיית הטקסים העירוניים ושמירת קשר עם התושבים שכן היום הכל דיגיטלי ואין כל כך מענה אנושי, אנחנו היינו עסוקים נטו בנתניה ועזרה לזולת"
היום גור אריה פנסיונר במשרה מלאה, אבל אתם לעולם לא תפגשו אותו במנוחה. "אני מנחה אירועים, מופעים וחידונים", סיפר. יש לו שלושה ילדים, בן גאון במתמטיקה, "אבל הוא העדיף לא להתעסק עם זה", אמר, "היום הוא יועץ קולנרי", חידד. ביתו המשיכה את דרכו ומתעסקת בעולם התקשורת ועורכת אתר אינטרנט גדול ומוכר והבת השלישית מוכשרת אף היא ועובדת בחברת אינטל. משפחתו אהובה עליו מכל, וכמובן נמצאת במקום הראשון, "הזמן שלי עם המשפחה הוא הדבר הכי חשוב לי. מידי שבוע הם מתארחים אצלנו ואני נוסע לפעמים להתארח אצלם וזה הדברים הכי כייף שאני עושה כרגע – הבילויים עם הנכדים והילדים".
ובחזרה לעשייה הציבורית, כמה שנים היית דובר העירייה?
"הייתי דובר בתקופת כהונתו של דניאל וקנין, כ-15 שנה".
ההתנהלות בדוברות הייתה שונה מהיום?
"כן. הדוברות בזמנו הייתה שונה מהדוברות כיום. מלבד הכתיבה והוצאת מידע לעיתונות היינו עסוקים גם בניחום אבלים, הנחיית הטקסים העירוניים ושמירת קשר עם התושבים שכן היום הכל דיגיטלי ואין כל כך מענה אנושי, אנחנו היינו עסוקים נטו בנתניה ועזרה לזולת".
הזיכרון שחקוק לו:
"משרד השיכון הוציא פרסומים על שכונת השחר שאמורה הייתה להיבנות לציבור הכללי בגבעות שהיום משמשות את רמת בית שמש. והפרסום יצא וכן התושבים החילונים מחוץ לעיר שרצו לבוא לראות היכן הולך להבנות הפרויקט, אך התושבים החרדים הפתיעו אותם והלכו רגלית לאזור בשבת וכך הבריחו אותם מהמקום"
האם היום אתה מסייע לדוברות העירייה?
"כמובן אנחנו בקשר רציף אני נעזר בשירותיהם וכן אני יוצא הרבה להנחות את הטקסים אז יוצא שאנחנו משוחחים מידי פעם".
אחרי העירייה יצא לך להתעסק בדוברות?
"לא אחרי תפקידי בעירייה לא יצא לי להתעסק בתפקיד הדוברות. המשכתי את דרכי בפעילות החברתית בעיר וכיום כאמור אני מתנדב בעירייה".
יש אירוע שסיקרת או שאתה זוכר היטב מהתקופה שהיית דובר?
"האירוע שאני זוכר שגרם לנו להבין לאן מועדות פני העיר בזמני כדובר העירייה, משרד השיכון הוציא פרסום מכרז דרך הגברת שמיר שהייתה בחורה חילונית בתפקיד מפתח במשרד השיכון, הם בחרו להוציא פרסומים של שכונת השחר שאמורה הייתה להיבנות לציבור הכללי בבית שמש בגבעות שהיום משמשות את רמת בית שמש, והפרסום יצא וכן התושבים החילונים מחוץ לעיר שרצו לבוא לראות היכן הולך להבנות פרויקט גבעות השחר לציבור הכללי בבית שמש הגיעו בשבתות כדי לנסוע למקום. אך התושבים החרדים הפתיעו אותם והלכו רגלית לאזור בשבת וכך הבריחו אותם מהמקום. כזכור הפרויקט בסופו של דבר התבטל והיום באזור הזה נבנו בתים לציבור החרדי".
אתה זוכר החלטה שהתקבלה ששינתה את פני העיר?
"כן נחזור לתקופתי אצל שלום פדידה, כסגן ראש העירייה. בזמנו לא היו חרדים בבית שמש. הם גרו בקרית מלאכי, חצור, בני ברק, ירושלים וכדומה. הייתה אז מצוקה לדיור החרדי ואז מיליונר חרדי מאמריקה החליט לתרום ל-50 משפחות עזרה כלכלית ופנה לעיריית בית שמש להקצות להם שכונה שהם יוכלו לגור בה. אז בזמנו שלום פדידה הסכים והבנייה התאפשרה בשכונת נחלה ומנוחה – בקריית החרדית היום, וכמובן שהכל התאפשר בזכות אותו מיליארדר אמריקאי שעזר ותרם, מאז כל השאר היסטוריה".
אתה מתגעגע להתעסק בדוברות?
"כיום יש לי הרבה זמן להסתובב ברחבי העיר. אני מקבל המון אהדה ברחובות וכולם שואלים לשלומי. תמיד כשאני עוזר למישהו הם דואגים תמיד להוקיר לי תודה, אני לא מעט שנים בפנסיה אך אין לי געגועים לעיסוק מכוון שאני מאמין שכל דבר בזמן שלו. ברגע שהסתיים משהו אני עובר לדבר הבא והיום אני ממשיך בעשייה שלי במסע אחר של הנחיית חידונים והנחיית טקסים, מגיע להרבה אזכרות כדי לנחם וגם להבדיל בדרשות הבר מצווה מי שזקוק לכתיבה או עזרה אני בהחלט זמין לעזור ושמח לעזור לכולם".
היום, אחרי ההחלטה של פדידה, הבנייה כמעט כולה בשביל החרדים. יוצא לך לדבר עם תושבי העיר הוותיקה על זה?
"אני בקשר רציף מידי יום עם תושבי הוותיקה. כמובן שיש אנשים שמאוכזבים מתפקוד העירייה הם גם מסתכלים על חצי הכוס המלאה, ולכן הדבר דיי מאוזן".
אתה מסוגל לדמיין את בית שמש מתחרדת?
"כיום העיר כבר מונה כ-60 אחוז חרדים לעומת 40 אחוז דתיים לאומיים וחילונים. אין ספק שהעיר נחשבת בהגדרה שלה כעיר חרדית ועדיין יש הרבה פעילויות לכל המגזרים".
מה דעתך על התדמית שיש על בית שמש?
"התדמית של בית שמש היא בסדר כל עוד היא לא עולה לכותרות בתקשורת הארצית, בית שמש יודעת להסתדר בפנים עם הקהילות המרובות שיש בה והקיבוץ גלויות".
מי לדעתך ראוי להיות ראש/ת העירייה הבא?
"קשה לי לדעת דבר כזה, כנראה התשובה אצל בורא עולם".
היית מאמין שתהיה ראשת עירייה לעיר?
"האמנתי כן. אך לפי הסטטיסטיקה לא היה נראה שהיא תבחר, שכן אז היו 55 אחוז רוב חרדי לעומת 45 אחוז. ככל הנראה, אולם אני לא בקיא בפוליטיקה, יש סיכוי גבוה שזרם חרדי מסוים התחבר לד"ר עליזה בלוך לפני הבחירות וזה מה שעזר לה להיבחר לראשות העיר. כי לפי המספרים זה לא היה נראה שיש סיכוי".
מה אתה חושב שחסר בעיר?
"לדעתי חסר מאוד בעיר עניין הבנייה לציבור הכללי, שכן אם פרויקט פינוי בינוי בביאליק וכן בשכונת סביון, רמת לחי ושכונת הגפן, אז בית שמש תכנס לתנופת בנייה גדולה שגם יכולה לגרום לחלק מהמשפחות הצעירות שעזבו בגלל מצוקת הבנייה בעיר, לחזור לפה. בנוסף המון תושבים שעזבו וגם ילדיי בעקבות משבר התעסוקה כי אין מקומות תעסוקה ראויים בעיר. אך היום אזורי התעשיה בעיר מאוד מתפתחים ואני חושב שזה יעזור מאוד ביחד עם הבנייה לאכלס את העיר מחדש עם אוכלוסייה צעירה ורעננה".
קצת פוליטיקה
הרבה דברים השתנו מאז שגור אריה היה בעשייה הציבורית, גם מבחינה פוליטית. למשל בתקופה הנוכחית ראשת העירייה החליטה להוריד סמכויות לכמה מסגניה. מהלך שהוביל לכאוס מאוד גדול גם בעירייה וגם בעיר. שוחחנו עם גור אריה על המקרה, סקרן אותנו גם כאן לדעת מה הוא חושב. "לזה אתייחס בכך שעליזה פעלה מתוך לקיחת הסמכויות של חברי הקואליציה שלה ברגע שהם הצביעו נגד כמה החלטות במליאת העיר", חשף, "אני מאמין שעליזה לא רצתה להגיע למצב הזה אך מתוקף תפקיד חברי הקואליציה שלה זה להיות חברי קואליציה ולא להצביע עם האופוזיציה, כיום אני שמח שהכל חזר לקדמותו ומקווה שכך זה יישאר".
עוד לפני שהגיעו החרדים:
"בתקופתי אצל שלום פדידה, בזמנו לא היו חרדים בעיר. הם גרו בקרית מלאכי, חצור, בני ברק, ירושלים וכדומה. הייתה אז מצוקה לדיור החרדי ואז מיליונר חרדי מאמריקה החליט לתרום ל-50 משפחות עזרה כלכלית ופנה לעירייה בכדי להקצות להם שכונה שהם יוכלו לגור בה. אז בזמנו שלום פדידה הסכים והבנייה התאפשרה בשכונת נחלה ומנוחה ומאז הכל היסטוריה".
איפה היית רואה את בית שמש בעוד 5 שנים?
"אני רואה את בית שמש בנויה לגובה ואנשים חמים ששומרים על קשר זה עם זה".
איפה נראה אותך בעוד 5 שנים?
"אני מקווה שאני כל עוד יוכל אני פה כדי לשרת את הציבור".
לקראת החג, תרצה לברך את תושבי העיר?
"אני רוצה לברך ולפני שאני מברך חשוב לי להגיד משהו – כולם היום עסוקים ללא יוצא מן הכלל בביעור החמץ שבין כותלי הבית וחשוב היום לבער את החמץ שבלבבות. פחות לשון הרע ופחות רכילות 'וטהר לבנו לעובדך באמת עיקר העיקרים' נאמר במדרש תנחומה. אמר להם הקדוש ברוך הוא, 'בני מה אני מבקש מכם? אני לא מבקש כלום אני מבקש דבר אחד שתאהבו זה את זה ותכבדו את זה זה. זה הבסיס בתורת ישראל. חסדי חב"ד נוהגים לומר, 'מה טוב ומה נעים שבט אחים גם יחד', לא זה ליד זה אלא ביחד. צריך לאמץ את הדברים האלו. אנשים צריכים להבין שתפילות ומצוות זה חשוב אבל גם בן אדם לחברו חייבים לכבד.
היית מאמין שתהיה ראשת עירייה לעיר?
"כן. אך לפי הסטטיסטיקה לא היה נראה שהיא תבחר, שכן אז היו 55 אחוז רוב חרדי לעומת 45 אחוז. ככל הנראה, אולם אני לא בקיא בפוליטיקה, יש סיכוי גבוה שזרם חרדי מסוים התחבר לד"ר עליזה בלוך לפני הבחירות וזה מה שעזר לה להיבחר לראשות העיר. כי לפי המספרים זה לא היה נראה שיש סיכוי"
"אני רוצה לאחל לכולם שאני אוהב אותם אהבה גדולה מאוד. פסח שמח וכשר ויהיה רצון כשם שזכינו לגאולה הראשונה נזכה לשמוע קול שופרו שיבשר את הגאולה הקרובה! אמן".
