משרד הבריאות יצא עם הודעה חריגה כי נמצאו מקרים קשים של ילדים ומבוגרים שנדבקו במחלת החצבת. רק בחודש וחצי האחרונים הם דיווחו על 73 מקרים של ילדים ומבוגרים שחלו במחלה, 17 מתוכם נמצאו רק בשבועיים האחרונים. 18 חולים אושפזו, 15 מהם ילדים.
לפי משרד הבריאות הערים שבהן הכי הרבה ילדים לא מחוסנים לחצבת הן צפת, בית שמש וכפר חב"ד וירושלים. הערים שמוגדרות כמוקד התפרצות הן בני ברק, מודיעין עילית וירושלים. השבוע נוספה אליהן גני תקווה, שם זוהה חולה רביעי.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי בצפת שליש מהילדים עד גיל שש (33%) לא מחוסנים. אחריה בית שמש (24%), כפר חב"ד (24%), ירושלים (21%), חריש (18%) וטבריה (18%). ערים נוספות ברשימת הערים שבהם הכיסוי החיסוני נמוך הן רחובות, אשקלון, ראשון ובני ברק – בכל אחת מהן 13% מהילדים עד גיל שש אינם מחוסנים.
"לפי משרד הבריאות הערים שבהן הכי הרבה ילדים לא מחוסנים לחצבת הן צפת, בית שמש וכפר חב"ד וירושלים. הערים שמוגדרות כמוקד התפרצות הן בני ברק, מודיעין עילית וירושלים. השבוע נוספה אליהן גני תקווה, שם זוהה חולה רביעי"
מנתוני משרד הבריאות עולה כי מתחילת מבצע החיסונים לפני כחודש (4/5) ועד כה, ניתנו 39,768 מנות חיסון – מתוכן 23,793 מנות ראשונות של חיסון מגיל שנה. קצב ההתחסנות במנה ראשונה עמד על 945 מתחסנים במנה ראשונה ליום. מתוך מנות אלה, 21,442 מנות חיסון ראשונות ניתנו לילדים בגילאי שנה עד שש.
עיקר מאמץ ההתחסנות הוא ב-17 הרשויות שהוזכרו שבהן הכיסוי החיסוני נמוך באופן יחסי וגודל האוכלוסייה הנדרשת לחיסון משמעותי. בעקבות מאמצי החיסון נרשמה עליה של 2-3% בשיעור הכיסוי החיסוני בבית שמש, בני ברק אופקים וירושלים.
מבין 73 החולים המאובחנים לחצבת, ארבעה הינם מקרי ייבוא מחו"ל (ישראלים שנדבקו בבלגיה, סרביה, רוסיה ווייטנאם), 14 נדבקו בישראל אך מקושרים לתחלואה מחו"ל והיתר הם מקרי הדבקה מקומית ללא קשר ברור לחו"ל, או שמקור ההדבקה לא ידוע. מרבית החולים הם ילדים מתחת לגיל, 18 מתוכם 10 מתחת לגיל שנה ועל כן לא הגיעו לגיל בו ניתן החיסון בישראל.
בהלת החיסונים
בתחילת מאי העירייה יצאה עם הודעה כי היא מקימה ניידת לחיסונים נגד מחלת החצבת בשכונות החרדיות בעיר. הסיבה: חשש מהתפרצות מחלת החצבת. "לכו להתחסן ומנעו התפשטות המחלה, שסיכוניה מגיעים עד מוות", נכתב בהודעת העירייה.
מחלת החצבת הנה מחלה נגיפית ומדבקת. רק באפריל 2025 האחרון עדכן משרד הבריאות על שמונה חולי חצבת חדשים שנמצאו ביישובים שונים, בני ברק מודיען עילית, זה בנוסף לשמונה חולים בשתי משפחות בירושלים. רשימת הערים האלה, המאופיינות במצב סוציואקונומי נמוך, ובעיקר חרדיות.
ומכיוון שהנתונים שעלו הצביעו על כך שמדובר לרוב במשפחות חרדיות, העירייה ביקשה לשים לב, ולמנוע הידבקות או התפשטות המחלה. בנוסף, העירייה פנתה למשרד הבריאות וביקשה להציב ניידת לחיסון האוכלוסייה החרדית.
הודעת העירייה:
בתחילת מאי העירייה יצאה עם הודעה כי היא מקימה ניידת לחיסונים נגד מחלת החצבת בשכונות החרדיות בעיר. הסיבה: חשש מהתפרצות מחלת החצבת. 'לכו להתחסן ומנעו התפשטות המחלה, שסיכוניה מגיעים עד מוות', נכתב בהודעת העירייה"
במשרד הבריאות הדגישו כי על אדם שהיה במגע עם חולה חצבת, להמשיך בבדיקות ובחיסונים על פי ההנחיות. משרד הבריאות ממליץ לנשים הרות שאינן מחוסנות בשתי מנות, לאנשים הסובלים מדיכוי חיסוני ולתינוקות שיש חשש כי היו בקרבת חולה חצבת – לפנות לרופאים המטפלים בכדי לשקול מתן חיסון סביל נגד חצבת. במשרד הבריאות מדגישים את חשיבות מתן חיסוני השגרה נגד מחלות כמו חצבת, שחלקן עלולות לגרום לסיבוכים קשים ולמוות.
מחלת החצבת; זיהוי וחיסון
חצבת הנה מחלה שיכולה להידרדר מאוד מהר והיא גם מדבקת מאוד. חשוב לדעת איך לפעול כאשר מזהים את התסמינים ולדעת איך למנוע אותה # ואם עוד אין לכם תסמינים, רוצו להתחסן
מחלת החצבת הנה מחלה זיהומית ונגיפית מדבקת מאוד. היא מתבטאת בחום, הרגשה כללית רעה, נזלת ופריחה והיא יכולה לגרום לסיבוכים קשים ומסכני חיים. אם מופיעים תסמינים אלו חשוב להימנע משהייה במרחבים הציבוריים כמו: תחבורה ציבורית, קניונים וכדומה. מומלץ להגיע למרפאה או למיון לבדיקות.
אדם לא מחוסן שבא במגע עם חולה במחלה יש סיכון של יותר מ־90% להידבק בה. הסיבה היא ברורה – המחלה מועברת מאדם לאדם באמצעות הפרשות מדרכי הנשימה ובמגע עם אדם חולה.
"אדם לא מחוסן שבא במגע עם חולה במחלה יש סיכון של יותר מ־90% להידבק בה. הסיבה היא ברורה – המחלה מועברת מאדם לאדם באמצעות הפרשות מדרכי הנשימה ובמגע עם אדם חולה"
בין 20 באפריל לתחילת מאי 2025 אובחנו בישראל 20 חולי חצבת כאמור – כמעט כולם מעולם לא התחסנו, ואחד מהם היה מחוסן חלקית בלבד.
בשנים האחרונות בישראל נרשמה עלייה חדה בתחלואה בחצבת. למשל בשנים 2019-2018 נדבקו במחלה יותר מ־4,250 בני אדם (לעומת 33 נדבקים בלבד בשנה שלפני כן), וכמה מהחולים אף נפטרו כתוצאה מסיבוכי המחלה.
מספטמבר 2023 ועד תחילת 2024 נרשמו כמה התפרצויות של חצבת באזורים שונים בארץ (תל־אביב, בית־שמש, כינרת, חיפה, ירושלים) בעקבות "יבוא" של המחלה מחו"ל והתפשטותה בקרב ילדים שאינם מחוסנים או שאינם מחוסנים באופן מלא.
הזינוק הזה בתחלואה בישראל קשור לעלייה בתחלואה בעולם כולו. בארצות־הברית, למשל, התקבלו מתחילת 2025 ועד אפריל 2025 דיווחים על כ־1,000 חולי חצבת, רובם ככולם מעולם לא התחסנו. זאת לעומת כ־280 חולים במשך כל שנת 2024.
נתונים מדאיגים על עלייה בתחלואה מגיעים גם מקנדה ומאירופה – מה שמגדיל את סכנת ההדבקה של ישראלים שחוזרים מחו"ל. אלה עלולים להפיץ את המחלה בקרב ישראלים שכלל לא יצאו מהארץ.
הסכנה גדולה במיוחד בקרב אוכלוסיות שבהן יש "כיסים" של אי־התחסנות או התחסנות שאינה מלאה (שקיבלו פחות משתי מנות חיסון). החשש הוא מפני התפרצות בדומה לזו שהייתה ב־2018, אז אף היו כמה מקרי תמותה כתוצאה מהמחלה.
"הסיכון לסיבוכים כתוצאה מהמחלה גבוה יותר בילדים שטרם מלאו להם 5 שנים ובמבוגרים בני 20 שנים ויותר. הסיכון גבוה במיוחד בקרב ילדים שסובלים מתת־תזונה, לרוב בארצות מתפתחות, בקרב נשים הרות ובקרב מי שסובלים ממערכת חיסונית מדוכאת"
בעקבות העלייה בשיעורי התחלואה קרא ארגון הבריאות העולמי להגביר את מאמצי ההתחסנות.
משרד הבריאות בישראל נערך לתת חיסונים למי שנחשפו לחולי חצבת וטרם התחסנו או שהתחסנו באופן חלקי בלבד.
מי נמצא בסיכון להידבק?
"כל מי שלא חוסנו או לא חלו במחלה. אנשים שסובלים מדיכוי חמור של מערכת החיסון עלולים לחלות אף אם חוסנו או חלו בעבר".
מהם תסמיני החצבת?
"תקופת הדגירה – פרק הזמן מרגע החשיפה לנגיף ועד להופעת התסמינים של מחלת החצבת – נמשכת בממוצע כ־14 יום (בין 6 ימים ל־21 ימים).
הסימנים הראשונים אינם ספציפיים: חום, חולשה, שיעול, נזלת ודלקת עיניים (לעיתים עד כדי קושי לפקוח עיניים באור) – כמו בהרבה מחלות נגיפיות אחרות.
"כמה ימים (2 עד 4) לאחר הופעת הסימנים הלא ספציפיים מופיעה הפריחה האופיינית של חצבת: כתמים אדומים מתמזגים. הפריחה מתחילה בפנים ובצוואר ומתקדמת כלפי מטה – לעבר הגב והגפיים, לרוב ללא עירוב כפות הרגליים.
"לעיתים ניתן למצוא נגעים בחלל הפה עוד לפני הופעת הפריחה על העור. לשלב הפריחה מתלווים תסמינים שונים ובהם חום גבוה ממושך, בלוטות לימפה מוגדלות, שיעול, כאבי גרון ודלקת עיניים.
"לאחר כ־48 שעות מתחילת הפריחה היא מתחילה לדעוך, לעיתים עם הופעת קשקשת על הנגעים המחלימים. לרוב חולפת הפריחה כליל בתוך שבוע מהופעתה. השיעול עלול להימשך עוד כשבועיים".
כיצד מאבחנים חצבת?
"המראה של הפריחה וכיוון התפשטותה אצל חולה שסובל מחום ומדלקת עיניים מצביעים על כך שמדובר – בסבירות גבוהה – בחצבת. החשד מתחזק עוד יותר אם החולה חי, לומד או עובד בסביבה שבה כבר אובחנו חולי חצבת.
"אישור של האבחנה ניתן לקבל באמצעות בדיקת PCR של רוק או של תאים מחלל הלוע (בדומה לבדיקה שעושים לאבחון קורונה). אפשרות אחרת היא לעשות בדיקת PCR מדגימת שתן.
"ניתן לבדוק גם הימצאות נוגדנים בדם לנגיף החצבת, אך בדיקה כזאת אינה שימושית לאבחון המחלה בזמן אמת. ערכה העיקרי של בדיקת נוגדנים היא במתן הערכה האם האדם מחוסן (עקב מחלה בחצבת בעבר או קבלת חיסון בעבר)".
עלולים להיות סיבוכים למחלת החצבת?
"כן, ולא מעט. סיבוכים מופיעים בכשליש מהמקרים. הסיבוכים הנפוצים ביותר הם שלשולים, דלקת אוזניים בפעוטות ודלקת ריאות. נוסף על אלה עלולים להיות סיבוכים נדירים אך מסכני חיים, כמו: תמותה ודלקת ריאות.
"הסיכון לסיבוכים כתוצאה מהמחלה גבוה יותר בילדים שטרם מלאו להם 5 שנים ובמבוגרים בני 20 שנים ויותר. הסיכון גבוה במיוחד בקרב ילדים שסובלים מתת־תזונה, לרוב בארצות מתפתחות, בקרב נשים הרות ובקרב מי שסובלים ממערכת חיסונית מדוכאת".
מה קורה אם אדם היה במגע עם חולה חצבת ואיננו מחוסן?
"עד 72 שעות לאחר החשיפה יינתן חיסון פעיל (זהו החיסון הרגיל שניתן בשגרת החיסונים. מדובר בחיסון חי מוחלש). חיסון כזה עשוי למנוע את הופעת המחלה או להקל על חומרתה. ניתן לתת אותו גם לתינוקות בגיל חצי שנה עד שנה, אך במקרה כזה החיסון לא ייחשב להם במניין חיסוני השגרה".
יש אנשים שלא יכולים לקבל חיסון פעיל?
"כן, למשל אנשים שסובלים מדיכוי של מערכת החיסון או נשים הרות, מומלץ לקבל בתוך 6 ימים ממועד החשיפה חיסון סביל שמבוסס על נוגדנים. חיסון כזה מיועד לאנשים הבאים: נשים הרות שלא קיבלו בעבר אף לא מנה אחת של חיסון פעיל נגד חצבת, תינוקות שטרם מלאו להם 6 חודשים, תינוקות בני 6 עד 11 חודשים, שחלפו 72 שעות ויותר מאז חשיפתם לנגיף החצבת, אנשים שסובלים מדיכוי של מערכת החיסון כתוצאה ממחלה או בעקבות טיפול תרופתי (למשל מושתלי איברים)".
האם חצבת מסוכנת להיריון?
"חצבת עלולה לגרום ללידות מוקדמות ולהפלות. יש גם דיווחים על מקרים מעטים שבהם המחלה פגעה בעובר. עם זאת, עקרונית המחלה אינה נחשבת לפוגעת בהתפתחות העובר".
אחרי שחולים במחלה, יש סיכוי לחזרתה?
"לא. חלית ושרדת? יש לך הגנה לכל החיים".
