הלמ"ס: שיאנית הנפשות למשפחה היא בית שמש

הממוצע למשפחה בעיר המתחרדת עומד על 5.31 נפשות, ואילו הממוצע הארצי הוא 3.73. עוד עולה כי כ־24% מהמשפחות הערביות מונות שש נפשות ויותר לעומת כ־11% מהמשפחות היהודיות
חזן

נתוני הלמ"ס מוכיחים – בבית שמש יש יותר משפחות מרובות ילדים: בערים הגדולות, המונות למעלה מ־100 אלף תושבים, השיעור הגבוה ביותר של משפחות הכוללות זוגות עם ילדים עד גיל 17 היה בבית שמש – כ־68% לעומת כ־48% בממוצע הארצי. השיעור הגבוה ביותר של משפחות חד־הוריות עם ילדים עד גיל 17 היה בבאר שבע – כ־9% לעומת כ־6% בממוצע הארצי.

כאמור ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא בבית שמש (5.31), בבני ברק (4.92) ובירושלים (4.24), בעוד שהממוצע הארצי עמד על 3.73. עוד עולה מהנתונים כי השיעור הגבוה ביותר של משפחות הכוללות זוגות ללא ילדים היה בתל אביב-יפו – כ־41% לעומת כ־25% בממוצע הארצי. בלמ"ס ציינו כי מספר הנפשות הממוצע למשפחה עולה ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר, אך הפער בין דתיים לחילונים בקרב המשפחות היהודיות גבוה יותר לעומת הפער בקרב המשפחות הערביות.

עידן מערכות
הממוצע הגבוה ביותר נמצא בבית שמש

"השיעור הגבוה ביותר של משפחות הכוללות זוגות עם ילדים עד גיל 17 היה בבית שמש – כ־68% לעומת כ־48% בממוצע הארצי. השיעור הגבוה ביותר של משפחות חד־הוריות עם ילדים עד גיל 17 היה בבאר שבע – כ־9% לעומת כ־6% בממוצע הארצי"

אשתקד היו בישראל כ־2.17 מיליון משפחות, לעומת כ־1.83 מיליון משפחות שהיו בשנת 2011. כך מסרה  השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שפרסמה נתונים לרגל יום המשפחה. המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.73 נפשות ללא שינוי בעשור האחרון. במשפחות היהודיות היו 3.59 נפשות בממוצע, ובמשפחות הערביות – 4.43 נפשות בממוצע.כ־24% מהמשפחות הערביות מונות שש נפשות ויותר לעומת כ־11% מהמשפחות היהודיות. כמחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17, כששיעור הזוגות ללא ילדים במשפחות היהודיות (כ־29%) גבוה לעומת המשפחות הערביות (כ־10%).

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי כ־2.87 מיליון ילדים עד גיל 17 גרו במשפחות, כך שמרביתם (כ־91%) גרו עם שני ההורים, והיתר גרו עם הורה אחד בלבד. כ־12% מכלל המשפחות בישראל עם ילדים עד גיל 17 הן משפחות חד־הוריות (כ־137 אלף) בדומה לשיעורן בעשור האחרון.המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד־הוריות בישראל היה 1.79 לעומת 2.52 במשפחות של שני הורים. בראש כ־87% מהמשפחות החד־הוריות עומדת אישה, וכ־19% מכלל האימהות החד־הוריות בעלות ילדים עד גיל 17 הן רווקות.

הממוצע למשפחה עולה ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר

"המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.73 נפשות ללא שינוי בעשור האחרון. במשפחות היהודיות היו 3.59 נפשות בממוצע, ובמשפחות הערביות – 4.43 נפשות בממוצע.כ־24% מהמשפחות הערביות מונות שש נפשות ויותר לעומת כ־11% מהמשפחות היהודיות. כמחצית מהמשפחות מורכבות מזוג הורים ולפחות ילד אחד עד גיל 17"

כ־95% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים, והיתר (כ־101 אלף) הם זוגות החיים ביחד ללא נישואים. בקרב הזוגות הנשואים שעובדים שיעור גדול מעבודות הבית, כגון כביסה ובישול, מבוצעות על ידי הנשים (כ־676%), נוסף על השתתפותן בפרנסת המשפחה. לעומת זאת, רוב הגברים (כ־80%) אחראים בלעדית על התיקונים בבית. שני שלישים ויותר סבורים שהערכה, כבוד ונאמנות הם הסוד להצלחה של קשר זוגי, ושיעור הגברים והנשים הסבורים כך דומה.במשקי בית של זוג עם ילדים משקי הבית עם מועסקים גבוה מהשיעור במשקי בית ללא ילדים (84.2% לעומת 64.7% בהתאמה). במשקי בית של זוג עם ילדים כשגיל הילד הצעיר הוא 18־24 שנים, קיים שיעור גבוה עוד יותר של משקי בית עם מועסקים – כ־95.1%. 28.8% מהסטודנטים (גברים ונשים) שלמדו אשתקד במוסדות להשכלה גבוהה היו נשואים. שיעור הנשואות בקרב הסטודנטיות היה גבוה לעומת שיעור הנשואים בקרב הסטודנטים (30.1% ו־26.9% בהתאמה). עוד עולה מהנתונים כי 27.5% מהסטודנטיות היו אימהות, כך שבלימודי תואר ראשון שיעורן עמד על 14.2%.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

new1
new1
new1

עוד כתבות שאולי יעניינו אותך:

דילוג לתוכן