אחרי שנתיים וחצי שבהן תמך בקואליציה ממושבי האופוזיציה, יו"ר הציונות הדתית נתי גבאי חתם על הסכם כניסה רשמי. בזמן שבלשכת ראש העיר חוגגים קואליציית ענק של 22 חברים, בקרב תושבים רבים עולה תהייה קשה: מי ידאג כעת לאינטרסים של הציבור הכללי והדתי-לאומי בעיר?
המהלך הפוליטי שהושלם בבית שמש, עם חתימת ההסכם הקואליציוני בין ראש העיר שמואל גרינברג ליו"ר הציונות הדתית נתי גבאי, מוצג על ידי השניים כ"חיזוק" וכ"מהלך של אחריות". אלא שמאחורי החגיגות והחיוכים בלשכה, המציאות בשטח מורכבת – ומדאיגה – הרבה יותר.
נתי גבאי ראש מטה בתקופת עליזה בלוך.
השותפות השקטה שהפכה לרשמית
במשך שנתיים וחצי פעל גבאי, מי שהציג את עצמו כממשיך דרכה של ראש העיר לשעבר עליזה בלוך, כלוויין של הקואליציה מתוך האופוזיציה. הוא תמך בהחלטות והעניק רשת ביטחון, והשבוע המשחק הדו-פרצופי הזה פשוט הפך לרשמי עם חתימת ההסכם.
המהלך, שמרחיב את הקואליציה העירונית ל-22 חברים (מתוך 25), נולד מתוך שיתוף פעולה הדוק בין הזירה המקומית לארצית. מי שהובילו את המהלך מאחורי הקלעים הם יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', כאשר ח"כ צבי סוכות שימש כמתווך בפגישות שנערכו בלשכת ראש העיר.
חיסול האופוזיציה בבית שמש
הנתון הרשמי אולי מציג בגאווה קואליציה רחבה מקיר לקיר, אך הנתון האמיתי והמדאיג הוא חיסולה למעשה של האופוזיציה העירונית בבית שמש.
אם ככה מתנהלת האופוזיציה בעיר, עולה תהייה קשה:
- מי ישמור על התושבים?
- מי ידרוש שקיפות מול הנהלת העירייה?
- מי יאתגר את החלטות הקואליציה וישמש כבלם?
עבור אלפי תושבים בבית שמש שמרגישים כבר עכשיו שאין מי שדואג להם ומייצג את קולם, כניסתו של גבאי לקואליציה היא בעיקר סגירת הדלת האחרונה לביקורת עניינית במועצת העיר.
השאלה שמדירה שינה מעיני התושבים
בסופו של דבר, מדובר בסטירת לחי מצלצלת לציבור הבוחרים ובהפקרתם המוחלטת בשטח של אלו שרצו לראות אלטרנטיבה שלטונית וביקורתית במועצה.
כעת, אותנו התושבים צריכה להדיר שינה מעינינו שאלה אחת גורלית: מי בכלל נשאר לדאוג לציבור החילוני והדתי-לאומי בבית שמש?
