מקרה יוצא דופן: בית משפט השלום בתל-אביב קבע לאחרונה כי חברת הביטוח "מנורה" תפצה ביותר ממיליון שקלים אימא של צעיר אשר נדרס למוות בכביש בינעירוני ליד בית שמש. אף שנסיבות חייו של המנוח כללו בין השאר צריכת סמים ואלכוהול, שחרור מצה"ל על סעיף נפשי והוא היה במצב פסיכוטי ביום הדריסה – השופט אמיר צ'כנוביץ דחה את טענת "מנורה" לפיה הצעיר התאבד, תוך שהדגיש כי הראיות מספרות אחרת.
התאונה הקטלנית אירעה ביוני 2017 על כביש 3835 כאשר נסיבותיה שנויות במחלוקת בין הצדדים. בתביעה שהגישו אימו של המנוח ואחיו התאום, הם טענו כי המנוח נפגע מהמשאית בעת שניסה לחצות את הכביש. כתוצאה מהתאונה הוא נפצע אנושות וכעבור שמונה ימי אשפוז הוא מת מפצעיו כשהוא בן 20 בלבד. לשיטת התובעים, מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק ומכאן שעל "מנורה", כמבטחת המשאית, לפצות אותם על הנזקים שנגרמו כתוצאה ממות יקירם.
חברת הביטוח, מנגד, טענה שמדובר בהתאבדות מכוונת המוחרגת מהגדרת "תאונת דרכים", כך שהיא פטורה מאחריות. לטענתה, המנוח המתין על מעקה בטון שנמצא על הגשר שמעל נחל שורק וכשראה שהמשאית מתקרבת – קפץ אל הכביש הבינעירוני הסואן על-מנת לשים קץ לחייו.
לטענת "מנורה", ההתאבדות נעשתה על רקע מצבו הנפשי הקשה של המנוח, שהגיע לשיאו ביום התאונה. החברה ציינה כי בנערותו השתמש בסמים ואלכוהול כאשר בהמשך קב"ן שחרר אותו מצה"ל עם פרופיל 21, ואף ביום הדריסה נרשמה לגביו הפרעה פסיכוטית.
תחילה דחה השופט צ'כנוביץ את גרסת הקפיצה לה טענה ההגנה. הוא ציין כי בהודעה שמסר נהג המשאית למשטרה בסמוך למועד התאונה, הלה אישר שהמנוח עבר גדר בטיחות בצדי הכביש ואז נפגע ממנו.
גרסת הנהג בהליך הנוכחי לפיה המנוח לא חצה את הכביש אלא קפץ אל תוכו היא "עדות כבושה" העומדת בסתירה לגרסתו הראשונית במשטרה והשופט לא נתן בה אמון.
השופט הוסיף כי הסתירות שעלו בעדות הנהג, לעומת דו"ח בוחן התנועה שהינו ממצא אובייקטיבי אשר לא רומז במאומה על התאבדות – אינה מאפשרת לקבל את תזת ההגנה. בפרט הדברים אמורים כשהבוחן לא זומן לעדות.
בנוסף דחה השופט את ניסיון ההגנה להיבנות ממצבו הנפשי המעורער של המנוח, שכן התיעוד הרפואי בעניינו של המנוח לאורך השנים שולל נטיות אובדניות. הפסיכיאטר שבדק אותו שעות ספורות לפני התאונה אמנם אישר שהמנוח נמצא במצב פסיכוטי, אולם באותה נשימה הוא גם שלל מסוכנות עצמית.
לדברי השופט גם יתר הנסיבות מלמדות שהמנוח נדרס שלא ברצונו. כך למשל, אימו העידה כי הוא שוחח עמה בטלפון כשעתיים לפני שנדרס, נשמע במצב רוח טוב וביקש ממנה שתספר אותו כשיגיע הביתה. גם העובדה שהמנוח לא "הבטיח את מותו" באמצעות קפיצה מהגשר לוואדי, הנמצא כ-20 מטר מתחתיו, ובמקום זאת בחר (לטענת ההגנה) לקפוץ ממעקה בטון בגובה חצי מטר בלבד – אינה מתיישבת עם השכל הישר וניסיון החיים.
לפיכך השופט קבע שמדובר בתאונת דרכים וכי על "מנורה" לשלם לאמו של המנוח, כיורשתו היחידה, פיצוי בסך 1,017,751 שקל עבור הפסד השתכרות בשנים האבודות, הוצאות קבורה ומצבה, אובדן שירותי תמיכה וכאב וסבל. בנוסף נפסקו לטובת האם השכולה שכ"ט עו"ד בסך 132,307 שקל וכן הוצאות משפט.
תמונה:
בית המשפט דחה את טענת "מנורה" | צילום: מתוך אתר רשות השופטת
