האירוע המטלטל קרה בחודש מרץ 2018, דאז עבדה התובעת (60) כמורה וכמנהלת אדמיניסטרטיבית במרכז קאנטרי בבית שמש. "הייתי בריאה ופעילה, עסקתי רבות בריקודי עם", סיפרה בבית המשפט. אלא שאז הגיעה התאונה החריגה ששינתה את חייה: לדבריה זה קרה בעת שצעדה מרחוב הארזים לשדרות בן-זאב, במטרה לפגוש בני משפחה שהמתינו לה לצורך נסיעה משותפת לאירוע משפחתי.
במהלך צעידתה, סיפרה האישה כי נתקלה במכשול בדמות מחסום דוקרנים שהוצב בכניסה לרחוב. כתוצאה מכך נפלה קדימה ונחבלה באופן חמור בכל חלקי גופה, ובעיקר בברכה ובשוקה השמאליות. היא פונתה באמבולנס להדסה עין כרם, ובהמשך נאלצה לעבור לא פחות מ-5 ניתוחים. ואולם פציעתה הותירה בה אותותיה: רגלה הפגועה התקצרה, וכיום היא הולכת בצליעה.
גם ברמה הנפשית היא נפגעה. כך צוין בבית המשפט שבעקבות המקרה היא פיתחה פוסט טראומה והפרעת הסתגלות משמעותית, המלווה בביטויי דיכאון. תביעתה הוגשה כנגד עיריית בית שמש והדיירים שהחליטו על הצבת המחסום.
טענתה הייתה: הנחת הדוקרנים בלב שכונת מגורים, בדרך המשמשת הן רכבים והן הולכי רגל – תוך חסימה במקביל של מעבר צעידה בטוח – היא רשלנות.
מנגד טענו הדיירים בכתב התביעה שיש לייחס לתובעת אשם תורם, משבחרה לעבור מעל הדוקרנים. העירייה הצטרפה לטיעון זה, והוסיפה שמדובר בשטח פרטי אשר האחריות לתחזוקתו ובטיחותו מוטלת על הנתבעים האחרים, הם הדיירים, ומשכך על התביעה נגדה להידחות.
אבל השופט גנצ'רסקי קבע שכלל הנתבעים אחראים במידה כזו או אחרת לתאונה הכואבת, בשילוב אשם תורם מסוים שיש לייחס לתובעת עצמה. בראש ובראשונה נקבע שעצם הצבת מחסום הדוקרנים בנתיב מעבר ציבורי – לצד חסימת דרכי גישה חלופיות להולכי רגל – היוותה מפגע רשלני, המבסס את אחריות הנתבעים.
אשר לחלוקה הפנימית בינם לבין עצמם, קבע השופט שהדיירים – כמחזיקי הקרקע – הם האחראיים העיקריים (70%), בעוד העירייה חייבת אף היא בפיצוי, משלא דרשה את הסרת המחסום ולא דאגה למעבר חלופי בטוח להולכי רגל. לצד זאת נקבע ש-25% מהפיצוי לנפגעת ינוכה כאשם תורם, משהודתה כי ראתה את הדוקרנים וניסתה לדלג מעליהם, אלא שלדבריה "המוח שלה לא חישב נכון". עובדה זו, בשילוב עם היכרותה את המקום, מטילה עליה, לדברי השופט, מידת אחריות מסוימת.
בשלב הערכת הנזק מצא השופט שעקב התאונה נגרמה לתובעת נכות משוקללת בשיעור כ-35%, אשר רובה ככולה תפקודית. צוין, בהקשר הזה, שבשל פציעתה הקשה, ולצד סדרת הניתוחים שנאלצה לעבור, הייתה האישה מובטלת מתעסוקה למשך ארבע שנים תמימות, כאשר רק ביולי 2022 חזרה לשוק העבודה, בתפקיד מזכירה רפואית.
על הרקע הזה פסק בית המשפט לנפגעת התאונה – בניכוי רשלנותה התורמת – פיצויים ושכ"ט עו"ד בסך כ-508 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט. הסכום יצטרף לכ-210 אלף שקל להם נמצאה התובעת זכאית בביטוח לאומי בשל האירוע.
לידים:
"במהלך צעידתה, סיפרה האישה כי נתקלה במכשול בדמות מחסום דוקרנים שהוצב בכניסה לרחוב. כתוצאה מכך נפלה קדימה ונחבלה באופן חמור בכל חלקי גופה, ובעיקר בברכה ובשוקה השמאליות. היא פונתה באמבולנס להדסה עין כרם, ובהמשך נאלצה לעבור לא פחות מ-5 ניתוחים"
"קבע השופט שהדיירים – כמחזיקי הקרקע – הם האחראיים העיקריים (70%), בעוד העירייה חייבת אף היא בפיצוי, משלא דרשה את הסרת המחסום ולא דאגה למעבר חלופי בטוח להולכי רגל. לצד זאת נקבע ש-25% מהפיצוי לנפגעת ינוכה כאשם תורם, משהודתה כי ראתה את הדוקרנים וניסתה לדלג מעליהם"
"בשלב הערכת הנזק מצא השופט שעקב התאונה נגרמה לתובעת נכות משוקללת בשיעור כ-35%, אשר רובה ככולה תפקודית. צוין, בהקשר הזה, שבשל פציעתה הקשה, ולצד סדרת הניתוחים שנאלצה לעבור, הייתה האישה מובטלת מתעסוקה למשך ארבע שנים תמימות, כאשר רק ביולי 2022 חזרה לשוק העבודה, בתפקיד מזכירה רפואית"
תמונה: רווח הפקות, שדרות בן זאב
