ספק אם יצליחו לערער על ההחלטה: מוסדות החינוך החרדיים סירבו ללימודי הליבה המקובלים במשרד החינוך ויספגו קיצוץ בתקציב השנתי וגם סילוק מהרשתות החינוך המפלגתיות. כך הודיע השבוע משרד החינוך ל-22 תלמודי ביתה, חלקם מבית שמש עם שינוי משמעותי בקבלת התקציב השנתי לחינוך במוסדות. המשמעות של ההחלטה היא: שכל מי שיסרב ללמד לימודי ליבה כמו, אנגלית ומדעים, יאבד 25 אחוזים מהתקציב בסוף שנת הלימודים. במקום ליהנות מ-100 אחוז תקציב. בשלב הנוכחי, ועד לרגעי סגירת הגיליון, מוסדות נוספים נמצאים בבירור – האם הם יחליטו לשלב מקצועות ליבה או לא, אלו שיסרבו – מודעים בהחלט להשלכות. יחד עם זאת ובמקביל לכל מה שמבצע משרד החינוך, חברי כנסת דורשים לבטל את תכנית הליבה לחרדים.

מה יקרה קודם?

משרד החינוך הודיע השבוע כאמור ל-22 תלמודי תורה חרדים על סילוקם מרשתות החינוך המפלגתיות. משמעות הדבר היא הורדת התקציב שלהם מ-100% מהתקציב לחינוך יסודי ממלכתי ל-75% ושלילת תקציבים נוספים. זאת בעקבות סירובם לשאת מלוא תוכנית הליבה כמתחייב ברשתות. עם זאת המהלך ייצא לפועל רק בסוף שנת הלימודים ועד אז יש להם עוד אפשרות להחליט אחרת. בנוסף ישנה אפשרות לערער על ההחלטה אבל כיוון שהמוסדות לא ניסו לשפר את תוכנית הלימודים מאז הוזהרו לפני חצי שנה, ספק אם יעשו זאת עכשיו.

"משרד החינוך ל-22 תלמודי ביתה, חלקם מבית שמש עם שינוי משמעותי בקבלת התקציב השנתי לחינוך במוסדות. המשמעות של ההחלטה היא: שכל מי שיסרב ללמד לימודי ליבה כמו, אנגלית ומדעים, יאבד 25 אחוזים מהתקציב בסוף שנת הלימודים. במקום ליהנות מ-100 אחוז תקציב"

על הפרק עוד כ- 100 מוסדות נוספים ברשתות ומחוץ להן נמצאים בתהליך של בירור ושיפור תכנית הלימודים, בייחוד הוספת לימודי אנגלית ומדעים.

במערכת החינוך החרדית ארבעה סוגי מוסדות: החינוך הממלכתי חרדי שבו לומדים תוכנית ליבה מלאה; רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות כמו החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס שבהן לומדות רוב הבנות החרדיות ומיעוט מהבנים והן מקבלות תקצוב של 100% מהממלכתי למרות שהן פרטיות (במעמד מוכר שאינו רשמי) בתמורה ללימודי מאה אחוז ליבה; מוסדות במעמד מוכר שאינו רשמי אחרים שמקבלים 75% מתקציב ממלכתי ואמורים ללמד 75% מתוכנית הליבה ומוסדות פטור שהפיקוח עליהם מוגבל וחלקי ומקבלים 55% מהתקציב.

ב-15 השנים האחרונות הצטרפו כמאה תלמודי תורה לבנים לרשתות המפלגתיות במטרה לקבל מאה אחוז תקצוב אבל רבים מהם לא שינו את תוכנית הלימודים. עכשיו הם צריכים להחליט אם לתגבר את לימודי הליבה או לצאת מהרשתות, כפי שיקרה כנראה ל-22 המוסדות שקיבלו הודעה על סילוקם.

יש מוסדות שהסכימו

ממסמך שהעביר מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך שי קלדרון לוועדת לביקורת המדינה של הכנסת לקראת הדיון ה-14 בנושא הפיקוח על תוכנית הליבה בחינוך החרדי שנערך השבוע, עולה כי יותר ממאה מוסדות הצליחו להשלים את החוסרים בדרישות הליבה ובין היתר שולבה תוכנית לימודים במדעים בתלמודי התורה המוגדרים מוסדות פטור.

אלא שחבר הכנסת משה קינלי טור פז המוביל את סדרת הדיונים הסביר שהיכולת של תלמודי התורה לעמוד בדרישות היא שהונהגה תוכנית ליבה נפרדת לחינוך החרדי שמאפשרת להם כמעט לא ללמד אנגלית ודרש לבטל אותה. ההגדרה של תוכנית ליבה היא מינימום הידע, המיומנויות והערכים שהמדינה רוצה להקנות לכל הילדים כלומר תוכנית ליבה נפרדת היא סוג של פרדוקס. ח"כ מיקי לוי מיש עתיד הבהיר שאם התוכנית הנפרדת לא תבוטל יש עתיד תעתור לבג"ץ.

"המהלך ייצא לפועל רק בסוף שנת הלימודים ועד אז יש להם עוד אפשרות להחליט אחרת. בנוסף ישנה אפשרות לערער על ההחלטה אבל כיוון שהמוסדות לא ניסו לשפר את תוכנית הלימודים מאז הוזהרו לפני חצי שנה, ספק אם יעשו זאת עכשיו"

קלדרון דיווח בתשובה לשאלת טור פז שבשבועות הקרובים יושלמו החישובים כמה כסף יש לקזז למוסדות שלא עמדו בחובות הליבה בשנה שעברה. טור פז דרשה לקזז גם על שנים קודמות אך קלדרון ענה שהוא החל לערוך ביקורות מקיפות רק בשנה שעברה.

סגן החשב הכללי יהונתן רזניק דיווח שביום ראשון הושלם ניתוק הרשתות החרדיות ממערכת המחשב הממשלתית מרכב"ה.

קלדרון אישר שמכון מחקר שעורך בדיקה לגבי מבנה המחוז החרדי בודק את האפשרות להוציא ממנו את החינוך הממלכתי חרדי שהוא בעצם הזרוע העיקרית של המדינה לשילוב תוכנית ליבה וממלכתיות בציבור החרדי. החשש הוא שמאחורי הבדיקה עומד הרצון של המפלגות החרדיות להקשות על מעבר מוסדות פרטיים לממלכתי חרדי. טור פז אמר שזו "הצעה הזויה מסוכנת שעומדת בניגוד לכל הגיון מקצועי. מקווה שתקבר קבורת חמור".

קלדרון דיווח שמספר הישיבות התיכוניות החרדיות שמכינות לבגרות גדל בעשור האחרון פי 23 מ-3 ל-40. בישיבות האלה נערכת הכנה לצבא. כן הודה קלדרון שאין כל הכנה או הדרכה לצבא בישיבות הקטנות החרדיות שבן לומדים רוב הנערים החרדים.

בג"צ ידון נגד תקצוב המוסדות

בית המשפט העליון דן השבוע (יום שני) בעתירה דרמטית נגד מדיניות התקצוב של רשתות חינוך חרדיות, בטענה להיעדר לימודי ליבה. המדינה עדיין לא הגישה תגובה לגופו של עניין, ושר החינוך מתחנן להשמיע את עמדתו.

העתירה מופנית נגד משרד החינוך, משרד האוצר, רשת מעיין החינוך התורני "בני יוסף" ומרכז החינוך העצמאי. העותרת טוענת כי מוסדות חרדיים המוגדרים כ"מוכרים לא רשמיים" זוכים לתקצוב מלא – למרות שאינם עומדים בחובת לימודי הליבה, לא משתתפים בבחינות מיצ"ב, ולרוב אינם כפופים לפיקוח אפקטיבי מטעם משרד החינוך.

"ב-15 השנים האחרונות הצטרפו כמאה תלמודי תורה לבנים לרשתות המפלגתיות במטרה לקבל מאה אחוז תקצוב אבל רבים מהם לא שינו את תוכנית הלימודים. עכשיו הם צריכים להחליט אם לתגבר את לימודי הליבה או לצאת מהרשתות, כפי שיקרה כנראה ל-22 המוסדות שקיבלו הודעה על סילוקם"

לטענת חדו"ש, הדבר מנוגד לחוק יסודות התקציב, שמחייב תקצוב לפי עמידה בתנאים שנקבעו, ובפועל מעניק העדפה בלתי חוקית לרשתות החרדיות. העתירה מבקשת לחייב את המדינה להפעיל פיקוח אפקטיבי, לתקצב לפי עמידה אמיתית בתנאי הליבה, ואף לשקול הפסקת תקצוב למוסדות שאינם משתפים פעולה.

משרד החינוך והאוצר, שמיוצגים על ידי פרקליטות המדינה, לא הגישו עד כה תגובה עניינית לעתירה. הם טוענים כי מתווה פיקוח חדש גובש בדרג המקצועי רק לאחרונה (18.12.2025), אך מדובר בטיוטה שלא אושרה, וטרם נקבעה עמדת המדינה. בשל כך ביקשה המדינה לדחות את הדיון, אך בית המשפט דחה בקשה זו.

במקביל, נחשף כי הממשלה הקימה צוות שרים לגיבוש מדיניות לחינוך החרדי – אך גם זו אינה מגובשת, ושר החינוך יואב קיש אף ביקש מהיועצת המשפטית לממשלה לאפשר לו ייצוג נפרד בעתירה.

רשת מעיין החינוך התורני טענה בתגובה כי מדובר בעתירה מגמתית "רצופת אי דיוקים", שמבקשת לשלול תקצוב מהמגזר החרדי ולפגוע במעמד רשתות החינוך שהוקנה להן בחוק. לדבריהם, הם פועלים בשיתוף פעולה עם משרד החינוך וראמ"ה, והחלו בהחלת תוכנית "אופק חדש" על כלל מוסדותיהם, הכוללת שעות השתלמות, שיפור פדגוגי ופיקוח.

לטענת החינוך העצמאי, משרד החינוך פועל "מעל ראשם", גיבש מתווה מבלי לשתף את הרשתות או לאפשר להן תגובה. הם מזהירים מפני פגיעה חד-צדדית ובלתי מידתית בזכויותיהם, ותוהים כיצד יתכן שמוסדות המיועדים להיבחן יגלו על עמדת המדינה רק בדיון עצמו.

השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ורות רונן ציינו בהחלטתם כי בהיעדר תגובת המדינה, לא ניתן בשלב זה לבחון את בקשת השר לייצוג נפרד.

"מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך אישר שמכון מחקר שעורך בדיקה לגבי מבנה המחוז החרדי בודק את האפשרות להוציא ממנו את החינוך הממלכתי חרדי שהוא בעצם הזרוע העיקרית של המדינה לשילוב תוכנית ליבה וממלכתיות בציבור החרדי. החשש הוא שמאחורי הבדיקה עומד הרצון של המפלגות החרדיות להקשות על מעבר מוסדות פרטיים לממלכתי חרדי"

חשוב להכיר

מוסדות החינוך החרדיים הם מוסדות פרטיים שחלקם מתוקצבים על ידי משרד החינוך. אלו שמתוקצבים על ידי משרד החינוך חייבים בפיקוח, ובימים האחרונים הגיע למוסדות מפקח שבדק האם הם עומדים בתנאים של משרד החינוך. כמו: לימוד מקצועות ליבה.

לפי בדיקה של מערכת "שוס הדרך" אלו שלא ילמדו מקצועות ליבה, התקציב שלהם יקוצץ, כך לפי משרד החינוך. ואלו שכן ילמדו – יזכו בתקציב מלא. חשוב לומר כי התקציב שניתן למוסדות אלו, אינו תואם לתקציב שניתן למוסדות שעומדים בכל הפרמטרים של משרד החינוך, והקיצוץ המדובר הוא יחסי.

בנוסף לפי בדיקתנו, אין העירייה יכולה להתערב לכאורה וכן גם משרד החינוך (מלבד התקצוב) במקצועות הנלמדים בבתי הספר וכן גם בניהול. רוב המוסדות החרדיים הם חופשיים לבטא את עצמם וללמד לפי האורח הדתי בהם הם מאמינים. כך למשל:

מוסדות פטור. מוסדות חינוך יסודיים הפועלים בצורה עצמאית, ומרבית הלומדים בהם הם בנים. מוסדות אלו זוכים ל־55% מהתקצוב שמקבלים מוסדות ממלכתיים, ובהתאמה מחויבים ל־55% מלימודי הליבה.

מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר). מוסדות הפועלים בצורה עצמאית בלא שיוך לרשת ובלא מעמד משפטי אחר. מוסדות אלו זוכים ל־75% מהתקצוב שמקבלים מוסדות ממלכתיים, ובהתאמה מחויבים ל־75% מלימודי הליבה.

חשוב גם להדגיש כי מקצועות הליבה שמשרד החינוך מחייב אותם ללמד לא תואמים בכמות הידע ובכמות השעות – לבית ספר שהוא ממלכתי דתי או חילוני. אלא הלימודים נלמדים ברמה מסוימת ומזערית על מנת לשלב את בני המגזר בחברה כולה.