הצליחו לדמות את הימים במעברה במחזה אחד: מי שזכה לקנות כרטיס למחזה המוזיקלי של "ילדי המעברה" שהתקיים בהיכל התרבות, נחשף לזיכרונות חיים מרגשים מימי המעברה שהוקמה בימים הראשונים של בית שמש. היה אפשר לראות איך ילדי המעברה שיחקו בשלוליות, רצו בין האוהלים והצריפים, בין כיתות הלימוד, שיחקו בגולות, היו עומדים בתור לחלוקת הצעצועים ונהנים בעיקר מדברים פשוטים. היו שם תושבים רבים שהביאו איתם תרבויות שונות ובוודאי עדות אחרות, המוסיקה הייתה מגוונת, המאכלים והריחות כך שכל מי שהגיע למחזה הצליח להיזכר, לזהות ולהתרגש. המחזה גרם לצופים לקבל הצצה לעולם הילדות במעברה, שרבים מהם וותיקים, תושבי העיר וממקמי העיר. אלו שהיו אחראיים על ההפקה והבימוי, אספו חומרים במשך חודשים. נפגשו עם וותיקי העיר וליקטו מכל אחד סיפור ועוד סיפור, אילו בגדים הם לבשו, איזה ציוד הם השתמשו בו, מכלי מטבח ועד למשחקים – הכל נאסף עד לכדי מחזה אחד, מושקע ומיוחד שעלה בדיוק בחגיגות ה-72 לעיר בית שמש.
בלוך:
"72 שנה מלאו לעיר בית שמש ואין דרך מרגשת יותר לחגוג את זה מההצגה ילדי המעברה בהיכל התרבות בית שמש. הכותב דביר שרייבר תושב העיר יחד עם 100 שחקנים, ילדים, מבוגרים וכל מה שביניהם, מספרים את הסיפור היפה שלנו ואת ההתחלה המרגשת. כיף גדול לראות את ההפקה, העשייה ובעיקר את הזיכרונות. אין כמו בית שמש"
עשרות תושבים קנו כרטיסים והגיעו עם ילידיהם כדי ליהנות ולהתחבר להיסטוריה של העיר. ראשת העירייה, ד"ר עליזה בלוך הגיעה למחזה ואמרה, "72 שנה מלאו לעיר בית שמש ואין דרך מרגשת יותר לחגוג את זה מההצגה ילדי המעברה בהיכל התרבות בית שמש. הכותב דביר שרייבר תושב העיר יחד עם 100 שחקנים, ילדים, מבוגרים וכל מה שביניהם, מספרים את הסיפור היפה שלנו ואת ההתחלה המרגשת. כיף גדול לראות את ההפקה, העשייה ובעיקר את הזיכרונות. אין כמו בית שמש".
בין השחקנים היה ניתן לראות את שני יצחקי שגילמה את זלדה, יוחי קדוש שגילמה את הסבתא של ישראל אבוקסיס, גלית רוט, דקי בום חדד ועוד רבים ונוספים.
יוחי קדוש אמרה: "ילדי המעברה היה הגשמת חלום. גם לשחק וגם להיזכר עם בני משפחתי בחיי המעברה. לא היה כלום והיה הכל. הרבה שמחה, עשינו יש מאיין. תודה על ההזדמנות לשחק לצד שחקנים מוכשרים ילדים מדהימים ובמאית מקצועית ומוכשרת בטירוף. תודה לקהל המקסים שבא לצפות בהצגה ולפרגן, תודה לכל הצוות הנפלא שלקח חלק בהלבשה, בריקוד, במוסיקה ובתפאורה. מאמינה שזו רק התחלה".
מי שעוד היה אחראי על העשייה הגדולה הוא, מ"מ וסגן ראשת העירייה, משה שטרית שעבד בשותפות עם מנהל רשת המתנ"סים מימון בן חמו. על הבימוי הייתה אחראית לא אחרת מאשר הדר בן חמו, שמובילה תיאטרון נשי במגזר הדתי וניהלה את המחזה עד לפרטים הקטנים. מירי רבינוביץ דאגה לתלבושות מהממות ומי שכתב את התסריט היה דביר שרייבר. כולם תושבי העיר.
