מהצעד הזה חששו התושבים: השבוע נודע למערכת "שוס הדרך" כי שני המגזרים הגיעו להסכם פשרה שמשמעותו: חלוקה שווה בין הקהילה האתיופית לחרדית וזאת לאחר סכסוך ארוך שנים בין השניים, שנולד על שטחים, בתי כנסת ומרחבים ציבוריים משותפים. את הסכם הפשרה המדובר הוביל ראש העירייה, שמואל גרינברג ועל פי העירייה הושגה אחדות והסתיים אחד מהסכסוכים הארוכים והמורכבים בתולדות העיר.
לאחר שני עשורים של מתחים, הגיעו הצדדים להסכם פשרה חסר תקדים שגובש ביוזמת עיריית בית שמש. על פי ההסכם, תבוצע חלוקה שוויונית של המרחבים הציבוריים שבמחלוקת: הקהילה האתיופית תקבל הקצאה של 750 מ"ר, והקהילה החרדית תקבל אף היא הקצאה זהה של 750 מ"ר. ההסכם משקף מדיניות ברורה של ראש העירייה, הרואה חשיבות עליונה ביצירת איזון הוגן, שוויון בין מגזרים וחיזוק המרקם החברתי בעיר.
"ההסכם משקף מדיניות ברורה של ראש העירייה, הרואה חשיבות עליונה ביצירת איזון הוגן, שוויון בין מגזרים וחיזוק המרקם החברתי בעיר"
גרינברג אמר: "מדובר ברגע היסטורי לבית שמש. הצלחנו לאחות שסע של עשרים שנה – מתוך כבוד הדדי, הקשבה ושותפות אמיתית. אני מבקש לשבח את יו"ר ועדת המשנה להקצאות, ישעיה ויסמן, שפעל במסירות, באחריות ובחכמה כדי להביא להסכמה שמכבדת את כל הצדדים. זו הוכחה שאפשר גם אחרת – בשיח, באיזון ובאמון".
חבר מועצת העיר, נציג הקהילה האתיופית, הרב ישראל בוגלה, בהודעה לאחר אישור ההקצאה לקהילה הערב במועצת העיר: "ערב משמח ומרגש לקהילה האתיופית בבית שמש עם אישור ההקצאה אחרי עיכוב של שנים. אני רוצה לומר תודה לכל השותפים במועצת העיר ובראשם ראש העיר שמואל גרינברג על הבשורה המרגשת".
"ההסכם משקף מדיניות ברורה של ראש העירייה, הרואה חשיבות עליונה ביצירת איזון הוגן, שוויון בין מגזרים וחיזוק המרקם החברתי בעיר"
"על פי ההסכם, תבוצע חלוקה שוויונית של המרחבים הציבוריים שבמחלוקת: הקהילה האתיופית תקבל הקצאה של 750 מ"ר, והקהילה החרדית תקבל אף היא הקצאה זהה של 750 מ"ר"
מה עם הציבור החילוני?
תושבי העיר כולה שנחשפו להסכם הפשרה בין האתיופים והחרדים, החלו לשאול "ומה עם הציבור החילוני?" לפי התגובות ברשת החברתית, התושבים החילוניים בעיר, שככל הנראה מתמודדים באותה הצורה עם הקהילה החרדית, מבקשים שייתנו להם מענה הולם בהתאם למצב שהם מתמודדים איתו.
כך כתבו השבוע: "איפה הציבור המסורתי חילוני? ההורים שלי גרים שם גועל נפש נהיה כמו מאה שערים. הגיע הזמן שיפנו את השטח למישהו אחר לפחות", אמרה תושבת מהעיר.
"איזה הזוי שגם בארץ ישראל ישנו פילוג בין יהודים, מה שלפי התורה משקף את ההפך מערבות הדדית", הגיב תושב נוסף לנושא ההפרדה. "האם ראש העירייה הדתי, לא רואה בכך ביטול דין תורה? זה מזכיר משטרים אפלים של ימין לחיים ושמאל למוות להבדיל. מה נהיה עם העולם הזה?".
תושבת העיר:
"איפה הציבור המסורתי חילוני? ההורים שלי גרים שם גועל נפש נהיה כמו מאה שערים. הגיע הזמן שיפנו את השטח למישהו אחר לפחות", אמרה תושבת מהעיר"
תושבת נוספת אמרה: "זה שטח שהביאו לציבור האתיופי ואז החרדים באו והשתלטו. והופ בסוף גם החרדים קיבלו. ככה יושב הסכסוך. כאילו חסר להם בתי כנסת מכל המקומות נפלו דווקא על הבית כנסת של העדה האתיופית. לא מובן".
אחד מהתושבים סיכם, "בחירה של הציבור אם להילחם או לשחרר. מה לעשות שהציבור הזה מתרבה בקצב גדול וכבר בגיל 19+ מחפשים דירה כדי להקים בית. כשהיו מאות דירות להשכרה ברמה ד' רק חסידים באו ויישבו את השממה בזמן שכולם אמרו שאין כאן כלום. אז כן עשו כמה הפגנות מפוברקות כדי שהציבור הכללי ישמע על זה בתקשורת ויקבל פיק בירכיים. בפועל יכול להיות כאן שכונה מגוונת אם לציבור הכללי והדתי לאומי היה רצון להילחם אבל מכיוון שהרבה יותר קל לעבור לעיר אחרת ( מה שלציבור החרדי אין… קהילה חרדית מבית שמש לא תעבור מחר לאמצע ראשל״צ…) אז אנשים ויתרו, רשמו פוסט זועם ובזה תם הטקס. בזמן שזוגות צעירים בגילאי 19-21 במגזר החרדי כבר משכירים דירות ויוצרים את הרוב השכונתי ורוצים להיות קרובים להורים".
"איזה הזוי שגם בארץ ישראל ישנו פילוג בין יהודים, מה שלפי התורה משקף את ההפך מערבות הדדית. האם ראש העירייה הדתי, לא רואה בכך ביטול דין תורה? זה מזכיר משטרים אפלים של ימין לחיים ושמאל למוות להבדיל"
מערכת "שוס הדרך" מקווה שההסכם יעשה נחת לתושבים מהמגזר האתיופי והחרדי, ולא להפך.
מתקשים לקבל את ההחלטה
נושא חלוקת המרחב הציבורי בבר אילן עלה השבוע בישיבת מועצת העיר. שבה הובא לדיון הצעה להקצות שטח של 750 מ"ר לקהילה האתיופית בשכונה לצורך הקמת בית כנסת ומועדון נוער ו-750 לקהילה החרדית. מסתבר שלמרות שראש העירייה מציג את הנושא "כפשרה" תושבי השכונה מאוד זועמים על ההחלטה.
לטענת התושבים החרדים השכונה, "השטח המדובר היה מיועד במקור לצרכי חינוך של הקהילה המקומית, לרבות בית ספר, תלמוד תורה וגני ילדים", אמרו. התושבים טוענים בנוסף כי ראש העירייה התחייב להם בעבר כי השטח ישמור על ייעודו החינוכי, אך כעת מבקש לשנות את ההחלטה.
לטענת התושבים החרדים השכונה:
"השטח המדובר היה מיועד במקור לצרכי חינוך של הקהילה המקומית, לרבות בית ספר, תלמוד תורה וגני ילדים", אמרו. התושבים טוענים בנוסף כי ראש העירייה התחייב להם בעבר כי השטח ישמור על ייעודו החינוכי, אך כעת מבקש לשנות את ההחלטה"
החלוקה לא מספיקה
נציגי הקהילה המקומית החרדית הביעו התנגדות למהלך, בטענה שהקהילה האתיופית מונה כ-20 איש בלבד, בעוד שהם מייצגים קהילה גדולה יותר הזקוקה לפתרונות חינוכיים. לדבריהם, ההקצאה הנרחבת וחסרת הפרופורציות מעוררת שאלות רבות לאור העובדה שקהילות אחרות ברמת בית שמש החדשה מתמודדות עם מחסור במתקנים ציבוריים ונאלצות להיאבק על כל הקצאה קטנה בהרבה מהשטח העצום שניתן לקהילה זעירה. התושבים מדגישים כי אין להם כל התנגדות לדאגה לקהילה האתיופית כשלעצמה, אלא לחלוקת המשאבים שלדעתם אינה מותאמת לגודל הקהילות השונות ולצרכיהן.
מבקשים להגדיל את ההקצאה
ההחלטה שהתקבלה עוררה זעם בקרב הקהילה החרדית המתפתחת בשכונת בר אילן. מהסיבה הפשוטה שהם זקוקים, כך לטענתם, לבתי כנסת פתוח אליו הם מגיעים לאורך כל שעות היום, מעבר לחברי הקהילה האתיופית. בנוסף, הרי זה ברור שיש צורך במוסדות מתאימים עבור הילדים של התושבים החרדים. לטענתם הם מתמודדים עם מצוקה קשה וצריכים לנסוע מחוץ לשכונה כדי להתאים להם מקום.
החרדים מוסיפים:
"ההקצאה הנרחבת וחסרת הפרופורציות מעוררת שאלות רבות לאור העובדה שקהילות אחרות ברמת בית שמש החדשה מתמודדות עם מחסור במתקנים ציבוריים ונאלצות להיאבק על כל הקצאה קטנה בהרבה מהשטח העצום שניתן לקהילה זעירה"
לטענת הקהילה החרדית: "שלילת היכולת של הקהילה להתפתח ולדאוג לצרכיה הבסיסיים תהווה מכה אנושה לציבור גדול בשכונה. נציגי התושבים מבקשים מחברי המועצה לדחות את ההצעה ולבחון חלופות אחרות המותאמות טוב יותר לצרכי השכונה".
שכונת בר אילן בבית שמש היא אזור מגורים שבו מתגוררות קהילות שונות ומגוונות, בשנים האחרונות חלה צמיחה משמעותית באוכלוסייה החרדית בשכונה המונה מעל 250 משפחות עם מאות ילדים כ"י. עלייה זו מובילה ללחץ גובר על התשתיות הציבוריות ולמצוקה אמיתית של חברי הקהילה שדורשים לקבל לידיהם מענים ופתרונות ראויים.
