בית המשפט המחוזי בירושלים גזר בסוף השבוע האחרון שלוש שנות מאסר על אלימלך שטרן רק בן 22 מבית שמש, שהורשע במגע עם סוכן זר וקשירת קשר לאיומים לאחר שביצע במהלך המלחמה משימות עבור סוכנים איראנים. בנוסף, אלימלך נקנס ב-10,000 שקלים. הפרקליטות, שדרשה לגזור על שטרן שבע שנות מאסר, תבחן אם להגיש ערעור לבית המשפט העליון.
השופטת חנה מרים לומפ ציינה בגזר הדין: "לא הייתה בתיק מחלוקת עובדתית. יש תסקיר חיובי שמלמד על אדם צעיר ואישיות חיובית. המאשימה גם הגישה חוות דעת שמלמדת על ההיקפים והמסוכנות של התופעה והצורך גם של בית המשפט להילחם בתופעה. יש עשרות אנשים ועשרות כתבי אישום בפעילות דומה שקשורה לאיראן. ההבדל הוא שהוא לא ידע שמדובר באיראן ושהוא עצם עיניים לעובדה שמדובר בסוכן חוץ, וגורם זר ולכן המדרג שלו נמוך יותר מנאשמים אחרים".
השופטת שגזרה את הדין:
"הוא לא יצא לחוץ לארץ או היה פנים אל פנים מול אנשים. הפעילות שהוא עשה היא לא ברף הגבוה. לכן קבעתי שמתחם העונש נע בין שנתיים לחמש שנות מאסר. מדובר באדם נורמטיבי שנקלע למשבר אישי וכלכלי. התחשבתי בנסיבות האישיות שלו ועל כך שהוא היה אדם מאוד חיובי בקהילה"
עוד ציינה השופטת: "הוא לא יצא לחוץ לארץ או היה פנים אל פנים מול אנשים. הפעילות שהוא עשה היא לא ברף הגבוה. לכן קבעתי שמתחם העונש נע בין שנתיים לחמש שנות מאסר. מדובר באדם נורמטיבי שנקלע למשבר אישי וכלכלי. התחשבתי בנסיבות האישיות שלו ועל כך שהוא היה אדם מאוד חיובי בקהילה. מצד שני, מדובר בעבירות שבוצעו תוך כדי מלחמה ובתופעה מאוד נרחבת. לכן קבעתי את העונש – השורה התחתונה היא שהלב נחמץ שאברך כזה הגיע מאיגרא רמה לבירא עמיקתא".
בפרקליטות אמרו בעקבות גזר הדין: "במסגרת הטיעונים לעונש, עמדנו באמצעות עו"ד ישי זיגמן על חומרת העבירות והמסוכנות הנשקפת מהפעלת אזרחים ישראלים בידי גורמי מודיעין זרים, הפועלים מתוך המדינה ובמרחב האזרחי עצמו. הפרקליטות הדגישה כי אין מדובר בפגיעה בגורם מופשט, אלא בפעילות עוינת היוצרת סכנה ממשית בשכונות מגורים, במרחב הציבורי ובשגרת חייהם של אזרחים תמימים וזו בדיוק המשמעות של פעילות עוינת המבוצעת 'מבפנים'".
הפרקליטות:
"מאז כתב האישום בעניינו של שטרן הוגשו יותר מ-30 כתבי אישום נוספים בעבירות דומות. מדובר בתופעה רחבה ומתפתחת של הפעלה איראנית בתוך מדינת ישראל, החוצה מגזרים ואינה מבחינה בין אוכלוסיות שונות. ריבוי המקרים והפיכתם לאירוע שכיח מעידים על כך שאין הרתעה מספקת"
עוד אמרו בפרקליטות: "מאז כתב האישום בעניינו של שטרן הוגשו יותר מ-30 כתבי אישום נוספים בעבירות דומות. מדובר בתופעה רחבה ומתפתחת של הפעלה איראנית בתוך מדינת ישראל, החוצה מגזרים ואינה מבחינה בין אוכלוסיות שונות. ריבוי המקרים והפיכתם לאירוע שכיח מעידים על כך שאין הרתעה מספקת. לא די בחשיפת המקרים ובהעמדת המעורבים לדין, אלא נדרשת הרתעה באמצעות ענישה מחמירה".
לפי כתב האישום שהוגש נגד שטרן ביולי 2024, האברך שמשתייך לחסידות ויז'ניץ היה בקשר באמצעות אפליקציית טלגרם עם פרופיל בשם "אנה אלנה", והתבקש לבצע משימות שונות בישראל, בהן הנחת ראש של כבש בביתו של שגריר ישראל בסבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית).
בנוסף, הוא התבקש לתלות מודעות בתל אביב, להטמין כספים בנקודות שונות בירושלים ובתל אביב, להעביר חבילות ובתוכן ראש חיה או בובה כרותים לצד סכין ומסר מאיים, במטרה להניחן בפתח ביתם של אזרחים ישראלים, ולשרוף יער. מהחקירה עלה כי שטרן הסכים לבצע את המשימות, למעט רצח ושריפת יער.
לטובת תליית המודעות, הטמנת הכספים והעברת החבילות גייס שטרן שני אזרחים ישראלים נוספים, אשר ביצעו חלק מהמשימות עבור תמורה כספית. לפי כתב האישום, עבור ביצוע המשימות קיבל שטרן תשלום מאותה "אנה אלנה" במטבע קריפטו.
כתב האישום נגד שטרן חשף כאמור כי האיראני ביקש ממנו להניח את ראש החיה – כבש – באריזת מתנה לצד זר פרחים, בין השאר בביתו של שגריר ישראל בסבא"א. "הנאשם פנה לחנויות וביקש לקנות ראש כבש, אבל זה לא היה בנמצא. הוא עדכן את 'אנה' כי אינו מאתר ראש בהמה, ו'אנה' אמרה לו שיקנה כבש שלם", נכתב בין השאר באישום – שבו תואר כי בסופו של דבר התבקש שטרן לרכוש בובה גדולה, לקנות סכין, אריזת מתנה וזר פרחים – ולהניח שם את החבילה.
שטרן שלח ל'אנה', לפי האישום, דוגמאות של זרים – והיא אישרה כי התכוונה לסוג כזה. לשאלה אם להכניס את הסכין לחבילה או רק את ראש הבובה, ענתה 'אנה' כי עליו להכניס את הסכין – והוא כתב שהוא חושש, פן ייכלא.
בכתב האישום צוין כי שטרן גם התבקש לשבור חלון רכב, או להצית רכב בזמן הפגנה – ולשלוח סרטון וידאו על כך. "אנה" הבטיחה לו 500 דולר עבור כל זכוכית שישבור, ו-3,000 דולר עבור כל רכב שיצית. "הנאשם שאל את 'אנה' אם ללכת להפגנות מצדה הימני או השמאלי של המפה הפוליטית, ו'אנה' השיבה כי זה לא משנה. בנוסף הציעה כי ישבור זכוכית של חלון חנות במהלך הפגנה בתל אביב או בירושלים", נכתב באישום.
פרקליטות מחוז ירושלים ביקשה כאמור מבית המשפט לגזור על שטרן שבע שנות מאסר בפועל, והדגישה את חומרת המעשים נוכח העובדה שבוצעו בעיצומה של מלחמה, ותוך מודעות לכך שמדובר בפעילות עבור מדינת אויב. לפי כתב האישום נגד שטרן, לא מדובר בפעילות חד-פעמית אלא בפעילות מתמשכת שדורשת ענישה מרתיעה.
פרקליטות המדינה גיבשה באחרונה מדיניות שלפיה ב"תיקי איראן" לא יהיו יותר הסדרי טיעון. למעשה, שטרן הוא הראשון מבין שורת מעורבים בריגול למען איראן מאז פרוץ המלחמה שדינו לא נגזר במסגרת הסדר טיעון – נתון שמקנה להליך חשיבות תקדימית.
גזר הדין ישמש אבן בוחן למדיניות הענישה בפרשות ריגול לטובת איראן, כשבמקביל מתנהלים עוד 35 משפטים נגד 57 נאשמים נוספים.
