המקרה של יעקב הררי, אזרח ישראלי-ארגנטינאי שמתגורר עם משפחתו בבית שמש הסעיר מדינה שלמה. לפני כ-500 ימים שזה 15 חודשים, הררי נכלא בוונצואלה בעקבות עלילות שווא שהוא טרוריסט. בכלא בוונצואלה הוא הוחזק בתנאים קשים וסבל מאנטישמיות ומאלימות נפשית ופיזית. סיפרו לו שאישתו התאבדה, ולאחר מכן בדיון משפטי גזרו עליו 25 שנות מאסר בגלל תמונות שמצאו אצלו בנייד.
אחרי מסע מפרך ומיגע, ומאמצים רבים מטעם השגרירות ונציגים ממשלתיים – הררי שוחרר והשבוע, יום שלישי הוא חזר לישראל, לחיק משפחתו בבית שמש לאחר יותר משנה במאסר. "האמנתי כל הזמן שאחזור הביתה", סיפר הררי. "ידעתי שהילדות שלי פועלות להביא לשחרורי ושהמדינה לא תשכח אותי".
משה שטרית שעזר לשחרורו:
"'רוב הזמן שהה הררי בתוך התא, ורק שעה אחת ביום נתנו לו לצאת החוצה. הוא אף סיפר כי הסוהרים אמרו לו שאשתו התאבדה כדי לשבור אותו. 'פסיכולוגית הוא איש חזק והיה מאוד עמיד', אמר שטרית. במחלקה שלו בכלא היו הרבה אסירים אמריקנים, תימנים ופקיסטנים, ובסך הכל היו איתו נציגים מ-48 מדינות'"
הגיע לוונצואלה למטרת עסקים
הררי הוא איש עסקים ישראלי שפעיל במרכז ודרום אמריקה ועבד בכל המדינות באזור. באוקטובר 2024 הוא הגיע בפעם הראשונה לוונצואלה דרך קולומביה לצורך עסקים, ובשלב מסוים משטרו של מדורו החליט שהוא שכיר חרב ועצר אותו יחד עם עוד עשרות אזרחים זרים. עם מעצרו נותק הקשר עמו, ולמשפחתו לא הייתה שום אפשרות ליצור איתו קשר.
הררי הוחזק בכלא אל-רודיאו 1 בתנאים קשים מאוד, ללא הליך משפטי מסודר וללא טיפול רפואי, לצד עשרות אסירים מקומיים וזרים. הוא סיפר לתקשורת שאמר לבכירי הכלא כי, "אין לי שום קשר לנושא ביטחוני ולשום דבר שקשור לביטחון. אני איש בן 72 לא בריא שלוקח כדורים. אני לא שכיר חרב אלא איש עסקים תמים".
לאחר מכן הררי שיתף שחלק מהאסירים ששהו במחלקה שלו התאבדו בגלל התנאים הקשים. לדבריו, אחד מהם תלה את עצמו עם סדין, ובשל כך הסוהרים לקחו לו ולכל האסירים הזרים את הסדינים והשמיכות. הוא סיפר כי הם קפאו מקור והתכסו רק במגבת. "היה חסר אוכל ותנאי המחייה היו נוראיים", סיפר בבהלה.
"רק לאחרונה גזרו על הררי 25 שנות מאסר לאחר שהרשיעו אותו כי ניהל בית ספר לחבלה. רשויות הביטחון של ונצואלה הגיעו למסקנה שהוא מומחה חבלה בגלל שראו בטלפון שלו תמונות של קרובי משפחה במדי צה"ל מהמילואים – ואמרו לו שהוא שליח של המוסד וצה"ל"
סבל מאנטישמיות חמורה
מכיוון שהררי הגיע לוונצואלה ונעצר בהאשמת שווא שהוא פעיל טרור, הוא סבל מאנטישמיות. משה שטרית סגן ראש העירייה ליווה את המשפחה באותה התקופה, סיפר כי "במלחמה הפנו כלפיו עקיצות ואמירות לדברים שקשורים לישראל. האשימו אותו שהוא שכיר חרב ושהוא בא ממדינה של רוצחי ילדים. זה הגיע מהסוהרים. במבצע 'עם כלביא', אחד הסוהרים חגג מולו שהאיראנים הפילו חמישה מטוסים ישראליים, דבר שכמובן לא היה ולא נברא".
שליח של המוסד וצה"ל
רוב הזמן שהה הררי בתוך התא, ורק שעה אחת ביום נתנו לו לצאת החוצה. הוא אף סיפר כי הסוהרים אמרו לו שאשתו התאבדה כדי לשבור אותו. "פסיכולוגית הוא איש חזק והיה מאוד עמיד", אמר שטרית. במחלקה שלו בכלא היו הרבה אסירים אמריקנים, תימנים ופקיסטנים, ובסך הכל היו איתו נציגים מ-48 מדינות.
רק לאחרונה גזרו על הררי 25 שנות מאסר לאחר שהרשיעו אותו כי ניהל בית ספר לחבלה. רשויות הביטחון של ונצואלה הגיעו למסקנה שהוא מומחה חבלה בגלל שראו בטלפון שלו תמונות של קרובי משפחה במדי צה"ל מהמילואים – ואמרו לו שהוא שליח של המוסד וצה"ל. למרות הכול, לאורך כל התקופה הררי היה בטוח שבסוף הוא יחזור הביתה, וזה גם מה שאמר לאנשים בתא שלו. "הייתי בטוח שהילדות שלי דואגות לי", אמר הררי.
"ממשרד החוץ נמסר כי במהלך כל תקופת מאסרו, המחלקה לישראלים בחו"ל ליוותה וטיפלה בהררי ועמדה בקשר רציף עם משפחתו. לאור העובדה שלא מתקיימים יחסים דיפלומטיים בין ונצואלה לישראל, פעל משרד החוץ, בין היתר באמצעות שגרירות ישראל בקולומביה, מול שגרירויות זרות וגורמים דיפלומטיים"
מרגע שמדורו נלכד על ידי ארה"ב, במשפחתו הבינו שנפתח חלון הזדמנויות. "מה שקרה בסופו של דבר זה שעם תחילת שחרור הנתינים הזרים הגיע תורו וגם הוא שוחרר", אמר שטרית. "שוחררו במקביל כמה עשרות. המשפחה החליטה מהרגע הראשון לפעול בדיסקרטיות מחשש שיעקב ייפגע. לא הייתה שום יכולת ליצור איתו קשר. כל השיח איתו היה מול אנשים שיצאו מהכלא או נציגי מדינות אחרות שהיו פעילים בוונצואלה.
"יעקב הררי הוא אדם בן 72 שלוקח תרופות. זה לא השכיר חרב הקלאסי שאני יכול לדמיין. הוא סיפר שבכלא היו האשמות הזויות נגד כל האסירים. כל אחד הואשם שהוא סוכן זר. זה משטר פרנואידי", הוסיף שטרית. הררי נשאל אם הוא מתחרט שהגיע לוונצואלה מלכתחילה, והשיב: "יש בוונצואלה אנשים טובים ואני מצטער שהגעתי לשם. אני מקווה שעכשיו שיהיה חילופי שלטון המדינה תשגשג". ישראל לא שילמה שום תמורה בשביל שחרורו של הררי.
ממשרד החוץ נמסר כי במהלך כל תקופת מאסרו, המחלקה לישראלים בחו"ל ליוותה וטיפלה בהררי ועמדה בקשר רציף עם משפחתו. לאור העובדה שלא מתקיימים יחסים דיפלומטיים בין ונצואלה לישראל, פעל משרד החוץ, בין היתר באמצעות שגרירות ישראל בקולומביה, מול שגרירויות זרות וגורמים דיפלומטיים במספר מדינות ידידותיות לישראל כדי לאפשר ביקורים אצל הררי בכלא, להיות איתו בקשר ולסייע לו לאורך תקופת מאסרו. בין היתר, הועברו אליו באמצעות אותם גורמים דיפלומטיים תמונות של נכדו במטרה לשמור על קשר אנושי ולספק לו תמיכה מורלית.
משרד החוץ:
"עניינו של הררי הועלה בשיחות מדיניות, והופעלו ערוצים דיפלומטיים שונים מול כמה מדינות במטרה לקדם את שחרורו. כמו כן, פעל גם מתאם השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה, גל הירש, מול ערוצים בינלאומיים בקידום הנושא. השבוע עודכנה משפחתו של הררי בדבר שחרורו וההתרגשות שם הייתה גדול"
"עניינו של הררי הועלה בשיחות מדיניות, והופעלו ערוצים דיפלומטיים שונים מול כמה מדינות במטרה לקדם את שחרורו. כמו כן, פעל גם מתאם השבויים והנעדרים במשרד ראש הממשלה, גל הירש, מול ערוצים בינלאומיים בקידום הנושא", מסר משרד החוץ. "אמש עודכנה משפחתו של הררי בדבר שחרורו וההתרגשות שם הייתה גדולה. הוא הוטס בטיסה ישירה לרומא, שם קיבל ליווי וסיוע מהשגרירות הישראלית, ונחת לפני זמן קצר בישראל. משרד החוץ מבקש להודות למדינות שסייעו, בניהן ידידותינו ארצות הברית, גרמניה, איטליה ואוסטריה".
בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם הררי, ובשיחה השתתפו גם בנותיו יעל ויערה. "הן ביקשו להביע הערכה למדינת ישראל, לראש הממשלה, לקהילה היהודית בקראקס ולשליחי המדינה כולם על המאמץ הבלתי פוסק לשחרר את אביהן מן הכלא ולהשיבו הביתה", נמסר מלשכת רה"מ. "ראש הממשלה בירך את משפחת הררי ואיחל לבני המשפחה וליעקב בריאות, שיקום מהיר וחזרה לשגרת חיים תקינה לאחר הסיוט שעברו".
עוד נמסר כי "ראש הממשלה הביע הערכה לאנשי משרד החוץ, למוסד ולמתאם השו"נ גל הירש על פועלם, וביקש להודות לממשל האמריקני, לממשלת גרמניה, לממשלת אוסטריה ולממשלת איטליה על הסיוע שהושיטו לישראל בתהליך השבתו של יעקב ארצה".
לשכת ראש הממשלה:
"בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם הררי, ובשיחה השתתפו גם בנותיו יעל ויערה. הן ביקשו להביע הערכה למדינת ישראל, לראש הממשלה, לקהילה היהודית בקראקס ולשליחי המדינה כולם על המאמץ הבלתי פוסק לשחרר את אביהן מן הכלא ולהשיבו הביתה"
הררי שוחרר במסגרת שחרור האסירים הפוליטיים בוונצואלה, בצל לכידתו של הנשיא ניקולס מדורו בידי ארה"ב. הידיעה על שחרורו דווחה לראשונה על ידי הארגון הלא ממשלתי Foro Penal, המאמת רשימות של משוחררים, ואושרה מאוחר יותר על ידי הפעילה והנציגה הדיפלומטית לשעבר בארגנטינה, אליסה טרוטה.
הררי שוחרר ממאסר ברקע הניסיון של ממשלת ונצואלה לפייס את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כשהודיעה על שחרורם של 116 אסירים. לפי הממשלה מדובר ב"מחווה של רצון טוב". מדורו, נזכיר, מואשם על-ידי ארה"ב יחד עם אשתו סיליה פלורס – שנלכדה גם היא במבצע האמריקני – בניצול המנגנון השלטוני של ונצואלה כדי לעשות הון עתק מהברחות של אלפי טונות קוקאין.
טראמפ אמר ששחרור האסירים בוונצואלה מתבצע לבקשתה של ארה"ב, ושיבח את ממשלתה של הנשיאה הזמנית דלסי רודריגס. "הם נהדרים, הם נתנו לנו כל מה שרצינו", אמר על רודריגס ושריה.
בינואר 2025 הודיע שר הפנים דיוסדדו קאביו כי 125 שכירי חרב נעצרו בוונצואלה, ובהם אזרח ישראלי. לפי המידע שפורסם אז הררי נעצר בוונצואלה אחרי שחצה את הגבול מקולומביה. את הדיווח על מעצרו מסרה לישראל בת הזוג של חבר ונצואלי שאיתו חצה הררי את הגבול. בישראל טענו אז שסיבת מעצרו לא ידועה וכן היכן נכלא, שכן הניסיונות ליצור קשר עם הררי לא צלחו ומקום הימצאו אינו ידוע. מאז הפרשה נשמרה מתחת לרדאר ולא התפרסמו עוד דיווחים על הישראלי.
