עשרות אישומים נגד בכירי עירייה: כתב אישום הוגש לאחרונה על ידי פרקליטות מחוז ירושלים ומגולל את האישומים של מספר מעורבים בפרשת "הולילנד בית שמש" במאה עמודים ארוכים ומפורטים. לאורך כתב האישום צוין הקשר שנרקם בין יזמים ועסקנים לבין בעלי תפקידים בעירייה, במהלכם בוצעו פעולות עברייניות שונות במהלך פרויקט רחב ברחוב שפת אמת בעיר: ביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים, מרמה וזיוף בנסיבות מחמירות, עבירות על חוקי תכנון ובנייה, מרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס, הלבנת הון ועוד, כל אחד לפי חלקו.

על פי כתב האישום שהוגש באמצעות עורכי הדין זהר גיאת, סאמי חוראני וצור חוטה, מדובר בפרשה שעניינה קשר מושחת שנרקם בין יזמים ועסקנים לבין בעלי תפקידים בעיריית בית שמש, במהלך השנים 2010 עד 2018, ובפעולות העברייניות הרבות שבוצעו במהלך בניית פרויקט מקרקעין רחב-היקף על מגרש ברחוב שפת אמת 8 בבית שמש.

"בין השנים 2016-2010 קידמו היזמים בן דוד, קניג ומרציאנו, כל אחד לפי חלקו, בעצמם, או באמצעות חברות שהקימו, את הקמתו של הפרויקט. בחודש ספטמבר 2016 נמכרו הזכויות במגרש לידי ולדמן, והחל ממועד זה, ועד לפתיחת החקירה בתיק"

הקמת הפרויקט השאפתני התאפשרה רק בשל שחיתות חמורה של עובדי ציבור בכירים בעירית בית שמש באותן שנים – ביניהם סגן ראש העיר משה מונטג המואשם, בין היתר, בעבירות מרמה והפרת אמונים רבות, מהנדס העיר דני צרפתי, הנאשם, בין היתר, בקבלת שוחד מאחד היזמים, והיועץ המשפטי של הועדה המקומית מוטי ברקוביץ, הנאשם, בין היתר, בעבירות מרמה הפרת אמונים. עובדי הציבור אפשרו את תכנונו והקמתו של הפרויקט, אף שידעו כי מדובר בבניה למטרת מגורים, בניגוד לחוק.

על פי כתב האישום, נטלו הנאשמים מגרש שיועד לבניית "מוסד- מרכז תורני" בן 3 קומות לתועלת תושבי השכונה, ובאמצעות פעולות מרמה מתוחכמות ושחיתות שלטונית, הקימו עליו את "שיכון יואל": קומפלקס בניה רב קומות, הכולל מרכז מסחרי (3 קומות) ו- 3 מגדלים ובהם עשרות דירות מגורים, אשר נמכרו במחיר מוזל למשפחות בקהילה החרדית – תוך התעלמות מחוקי התכנון ותוך ביצוע עבירות מס והלבנת הון חמורות

הנאשמים המרכזיים בפרשה הם עובדי הציבור, והיזמים שהובילו את הפרויקט: עובדי הציבור – משה מונטג, יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, וסגן ראש העיר, דני צרפתי – מהנדס העיר, מרדכי ברקוביץ – יועמ"ש של הוועדה המקומית, היזמים שקידמו את הפרויקט בין השנים 2018-2016 הם: לייב ולדמן – יזם בתחום הנדל"ן ובעל הון, שלמה אייזנשטיין – עורך דין, היזמים שקידמו את הפרויקט בין השנים 2010 ל-2016 הם: מרדכי קניג – קבלן, אירית מרציאנו – עורכת דין ומיכאל בן דוד – יזם בתחום הנדל"ן.

בנוסף, כתב האישום הוגש גם כנגד נאשמים נוספים, ובהם חברות הקשורות בפרויקט. כתב האישום מפרט את העבירות על פני שישה אישומים.

האישום הראשון

הפרק הראשון מגולל באופן כרונולוגי את אופן הקמתו של פרויקט שפת אמת במהלך השנים 2018-2010. הפרויקט הושתת על אדני שוחד, מרמה, הפרת אמונים, עבירות מס, הלבנת הון ועבירות תכנון ובנייה. בין השנים 2016-2010 קידמו היזמים בן דוד, קניג ומרציאנו, כל אחד לפי חלקו, בעצמם, או באמצעות חברות שהקימו, את הקמתו של הפרויקט. בחודש ספטמבר 2016 נמכרו הזכויות במגרש לידי ולדמן, והחל ממועד זה, ועד לפתיחת החקירה בתיק, קידמו ולדמן ואייזנשטיין בעצמם, או באמצעות חברות ועמותות, שהקימו, את הפרויקט עבור חסידות סאטמר.

במקור, הוקצה המגרש בידי רמ"י לעמותת "בית ומנוחה", לשם הקמת "מוסד-מרכז תורני", בגובה שלוש קומות, לתועלת הציבור. אולם, בסוף התקופה, כתוצאה מהעבירות שבוצעו בידי הנאשמים, איש לפי חלקו, עומד כעת על המגרש שלד מבנה בגובה שמונה קומות, המיועד למרכז מסחרי ו-60 דירות, שנמכרו בידי ולדמן ואייזנשטיין לרוכשים שונים, כדירות מגורים, ללא כל זיקה או קשר ל"מוסד-מרכז תורני".

הפער הדרמטי האמור, בין ייעודו המקורי של המגרש על פי התב"ע, לבין פרויקט הנדל"ן שהוקם בו, הכולל מרכז מסחרי ועשרות דירות מגורים – הושג באמצעות שורה ארוכה ומתוחכמת של מעשי מרמה והסתרה על ידי הנאשמים, כל אחד לפי חלקו, כמו גם שורה של עבירות בתחומי התכנון והבניה והמס – כך שהפרויקט נבנה תוך התחמקות מהליך לשינוי ייעוד המגרש, מתשלום מיליוני ₪ לרמ"י בגין השבחת הנכס, ומיתר הדרישות המוטלות על יזם למסחר ומגורים.

"בהקמת פרויקט "שפת אמת" בוצעו גם שורה של עבירות חמורות בתחומי התכנון והבניה, תוך הימנעות מביצוע הליך לשינוי ייעוד המגרש, מתשלום מלוא הסכום הנדרש לרשויות בגין השבחת הנכס, ומיתר הדרישות והמיסים המוטלים על יזם הבונה מיזם למסחר ומגורים"

במסגרת זו, בין היתר, פעלו עובדי הציבור מונטג, צרפתי וברקוביץ תוך ניגוד עניינים חריף וסטיה מן השורה, ואישרו היתרי בניה לפרויקט – לטובת היזמים ולבקשתם – בניגוד לדיני התכנון והבניה.

לצד הפעולות האסורות והחריגות שעשה מונטג לקידום הפרויקט במסגרת "כובעו הציבורי" כיו"ר הועדה המקומית ומנהל אגף הנדסה, סייע מונטג לולדמן ואייזנשטיין, חברו הקרוב, למכור את דירות המגורים בפרויקט, תוך שהוא דואג להעמיד הלוואות לרוכשי הדירות במסגרת "כובעו הפרטי" כמנכ"ל הגמ"ח המרכזי – העוסק במתן הלוואות לצרכי שיכון במגזר החרדי.

במהלך השנים 2018-2017, במהלך בניית פרויקט "שפת אמת" קיבל מונטג מולדמן טובות הנאה שונות, אשר החריפו את ניגוד העניינים בו עמד, וזאת כאשר נקלע הפרויקט לקשיים ומונטג נדרש ביתר שאת לסייע בקידומו. במסגרת זו, תרם ולדמן, בין היתר, ארון קודש מפואר, בשווי של כרבע מיליון ₪, לבית הכנסת "משכן ישראל" בבית שמש, אשר הוקם בידי מונטג ואחרים, וקרוי על שם סבו של מונטג. ולדמן תרם מיליון ₪ להקמת בית כנסת ברמת בית שמש לקידום קמפיין הבחירות של מונטג לראשות העיר, והשניים ניסו לקדם יחדיו מיזם בנייה באדמות מנזר בית ג'ימאל בסמוך לבית שמש.

בהקמת פרויקט "שפת אמת" בוצעו גם שורה של עבירות חמורות בתחומי התכנון והבניה, תוך הימנעות מביצוע הליך לשינוי ייעוד המגרש, מתשלום מלוא הסכום הנדרש לרשויות בגין השבחת הנכס, ומיתר הדרישות והמיסים המוטלים על יזם הבונה מיזם למסחר ומגורים.

האישום השני

הפרק השני מתאר את העבירות הכלכליות הרבות שבוצעו במהלך הקמת פרויקט "שפת אמת". עבירות רבות של התחמקות מתשלום מיליוני שקלים לרשויות המס, הונאת נושים תוך שימוש באנשי קש, ופעולות הלבנת הון רבות שבוצעו ב"רכוש האסור" שנצבר במהלך ניהול הפרויקט. האישום השני נוגע לטובות הנאה שקיבל מהנדס העיר, צרפתי במסגרת תפקידו.

במהלך השנים 2018-2015, קיים צרפתי מערכת יחסים קרובה עם מאכער בשם יצחק רבר. במסגרת זו, קיבל צרפתי מרבר, מעת לעת, טובות הנאה שונות, במטרה להטות את שיקול דעתו, ולגייס את תמיכתו לטובת קידום עסקיו של רבר ושל לקוחותיו. צרפתי היה מודע לכך שטובות ההנאה אשר ניתנו והוצעו לו על ידי רבר הינן בעד פעולתו והשפעתו במסגרת תפקידו כמהנדס העיר, לקידום האינטרסים של רבר. בתמורה לטובות ההנאה האמורות, הייתה דלתו של צרפתי פתוחה בפני רבר בכל עת, והוא נהג כלפי רבר במשוא פנים, בכך שסייע לו, או ניסה לעשות כן, בטיפול בעניינים שונים של רבר מול אגף הנדסה, וקידם באופן אישי ענייני תכנון ובנייה שונים שהיו בטיפולו של רבר. רבר, מצדו, עשה שימוש בקשריו המיוחדים עם צרפתי לצורך קידומו האישי והעסקי, כבעל מהלכים במסדרונות אגף הנדסה בעירייה. צרפתי נמנע מלדווח על זיקתו האישית לרבר, טיפל בבקשות שהגיש רבר לאגף הנדסה וסייע לו. בעניינו של רבר הושג הסדר טיעון, ויוגש נגדו כתב אישום נפרד.

"במהלך השנים 2018-2015, קיים צרפתי מערכת יחסים קרובה עם מאכער בשם יצחק רבר. במסגרת זו, קיבל צרפתי מרבר, מעת לעת, טובות הנאה שונות, במטרה להטות את שיקול דעתו, ולגייס את תמיכתו לטובת קידום עסקיו של רבר ושל לקוחותיו"

בנוסף לפרשת "שפת אמת" המתוארת באישום הראשון, מכיל כתב האישום מספר אישומים נוספים הנוגעים לפרשיות צד שנחשפו במסגרת החקירה הנרחבת בפרשה.

פרויקט הבנייה נתפס ע"י המשטרה, כדי למנוע את המשך בניית הפרויקט, בהחלטה שקיבלה את אישורו של בית המשפט העליון, והמדינה תבקש את חילוטו.