קשה מאוד לפספס את הגדילה והשינוי שהעיר עברה בשנים האחרונות, מעבר לגדילה בכמות התושבים – העיר התרחבה והתפשטה גם ברמה הבנייה והכבישים. כעת, ובעקבות מהפכת הרכבת הקלה בערים הגדולות – גם בית שמש נכנסת לפרויקט הזה, וכבר לפני כמה שנים דנה באפשרות לקדם בעיר תחבורה ציבורית מתקדמת כמו: רכבת קלה.
בתכנית המתאר 3000 שהתחילה את דרכה בשנת 2021 בתקופת הקורונה, מתארים את המבנים הנוכחיים שקיימים בעיר הוותיקה, את הקושי בהתניידות ברכבת בעקבות המבנים הרעועים. לפי תכנית המתאר, "כחלק מהתכנית גובש מסמך מדיניות להתחדשות עירונית לעיר הוותיקה. מטרתה של המדיניות הינה חיזוק השכונות הוותיקות וקביעת מדיניות פיתוח בהתאם להתחדשות המרחב הפרטי באמצעות תכנית שונות כגון פינוי בינוי, תמ"א 38, ויוזמות נקודתיות לצד התחדשות המרחב הציבורי.
גרינברג:
"יש פרויקטים שנמצאים בשלב של אישורי דיירים, אחרים בשלבי תכנון והיתרים, והאתגר הגדול הוא גם התאמת התשתיות – כבישים, חניות ודרכי גישה – לעיר שמתחדשת"
כלומר כדי שהתחבורה הציבורית החדשה תוכל להתקיים בעיר, כך לפי תכנית המתאר, יהיה על הרחובות להיות רחבים יותר וזאת בזכות ההתחדשות העירונית. "לשם כך מנחה התכנית רוחב מינימלי לרחובות אשר יספקו את הצורך התנועתי העתידי הנדרש בשכונות האלו. שלד התכנית מכוון עוצמות פיתוח גבוהות למרקמים הצמודים לרשת הדרכים המרכזית (צירים 5 ו-6) והתחדשות במבני שיכונים וותיקים לצורך מימוש ברעיון חולקו הקווים: היכן שיעבור הקו האדום – תהיה עוצמת פיתוח גבוהה. כלומר: תהיה בנייה מרקמית ובנייה גבוהה. בנוסף, היכן שיעבור הקו הצהוב – תהיה רמת פיתוח בינונית, המאופיינת בבינוי של בין 5 ל-9 קומות. והקו הכחול המתוכנן שעובר בשדרות הרב הרצוג, שדרות יהודה בן זאב, רחוב הרצל ועוד – תתקיים רמת פיתוח נמוכה של עד 5 קומות בינוי".
תכנית המתאר, שקיימת מאז 2021 לפחות, מציגה בצורה מפורטת את תהליכי ההתחדשות העירונית בעיר וההיערכות לעוד כעשור שיחלו עבודות הבנייה של הרכבת הקלה בעיר.
מכיוון שהרכבת הקלה תעבור ברחובות ראשיים כמו רחוב הרצל והעליה, נכתב בתכנית המתאר כי, "במגרשים הגובלים ברחובות אלו, ניתן לעבות באופן משמעותי ולהציע בינוי המערב בנייה גבוהה ומרקמית באופן שאפשר להקים בו תחבורה ציבורית כמו רכבת קלה. בנוסף, כך נכתב בתכנית, "לאורך רחוב הרמב"ם יש לייצר הרחבה מידתית של חתך הרחוב כתנאי לתוספת זכויות משמעותית החורגת מ-5 קומות. יש לעודד איחוד מגרשים גובלים לטובתך שיתוף תשתיות. בשאר מגרשי המגורים הבינוי עד גובה 5 קומות אשר יכול לכלול דיור מיוחד מלבד שורת הבינוי האחרונה כלפי אזור התעשייה שצריכה להיבחן ברמת התכנון".
ראש העירייה:
"חלק מהפתרון התחבורתי טמון בתכנון הרכבת הקלה, שאמורה לחבר את בית שמש לירושלים. "אני מאמין שבעשור הקרוב זה יקרה. מי שיעלה לרכבת הקלה מתחת לביתו יוכל להגיע עד מרכז ירושלים"
"גרינברג התייחס גם לאחד הנושאים הרגישים ביותר בעיר בחודשים האחרונים – הניסיון לקדם התחדשות עירונית במתחם שנפגע מפגיעת הטיל במלחמה, מהלך שבסופו של דבר נגנז בעקבות התנגדות התושבים. לדבריו, מטרת המהלך הייתה להיטיב דווקא עם בעלי הדירות, שחלקם ביצעו לאורך השנים הרחבות בנייה שלא היו משוקפות ברישומי מס רכוש"
תכנית המתאר עוברת רחוב אחר רחוב ומתארת את השינויים ברמת ההתחדשות העירונית הצפויים לצאת לפועל בעשור האחרון. כאמור בעקבות הכנת העיר לתחבורה הציבורית העתידית המתוכננת.
בסיכום תכנית המתאר נכתב, "יש לעודד התחדשות עירונית במתחמים גדולים לטובת ניצול מיטבי של השטחים הנפסדים בין המבנים ומיקום נכון של הבנייה הגבוהה לעומת המרקמית במרחב. בנוסף, יש לכוון לפיתוח איכותי וחי לאורך ציר הרצל הכולל עירוב שימושים ותמהיל טיפולי בינוי אשר אינם נשענים רק על בנייה גבוהה. לאחר מכן נכתב כי יש להימנע ממהלכי התחדשות שמחריגים שטחים גובלים באופן אשר ימנע התחדשות בעתיד לטובת התחבורה הציבורית".
תכנית המתאר מסבירה שלב אחרי שלב איך נכון להיערך לקידום הרכבת הקלה בעיר. אין ספק שבשנים האחרונות בית שמש תיקח חלק משמעותית בתהליכי התחדשות עירונית וככל הנראה שזו הסיבה המרכזית לכך.
ראש העירייה שמואל גרינברג התראיין בנושא, וזאת בעקבות שהעיר גדלה ובקרוב תגיע, כך על פי התכנון, לחצי מיליון תושבים. למרות שבתכנית המתאר חשבו שהעיר תגדל לכ-336 אלף תושבים וכרגע הציפיות הן גבוהות יותר ואיתן גם התכנונים. בראיונו התייחס לתנופת הבנייה בעיר וכן לגבי ההתחדשות העירונית (כפי שציינו לאורך הכתבה – מתכנית מתאר 3000).
גרינברג הציג את החזון שלו בעשורים הקרובים, ולפיו בית שמש תהפוך בתוך שני עשורים לעיר השנייה בגודלה בישראל. בריאיון על כי, "לצד השכונות החדשות, אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של העיר הוא ההתחדשות העירונית. לאחר שנים שבהן כמעט לא נרשמה פעילות בתחום, כבר נמצאים שני פרויקטים בביצוע, ואלפים נוספים בשלבי תכנון ואישור. אנחנו נמצאים בסדר גודל של 11 או 12 אלף יחידות דיור שנמצאות בתהליכים האלה של התחדשות עירונית", אמר גרינברג. "יש פרויקטים שנמצאים בשלב של אישורי דיירים, אחרים בשלבי תכנון והיתרים, והאתגר הגדול הוא גם התאמת התשתיות – כבישים, חניות ודרכי גישה – לעיר שמתחדשת".
"לדבריו של גרינברג דווקא מתקפת הטילים המחישה את החשיבות של התחדשות עירונית בעיר הוותיקה, שבה מבנים רבים עדיין חסרי ממ"דים. "ראינו את הקושי של אנשים מבוגרים לרדת למקלטים. זו ההזדמנות לשדרג את הבניינים הישנים ולהתאים אותם למציאות של היום"
לדבריו, חלק מהפתרון התחבורתי טמון בתכנון הרכבת הקלה, שאמורה לחבר את בית שמש לירושלים. "אני מאמין שבעשור הקרוב זה יקרה. מי שיעלה לרכבת הקלה מתחת לביתו יוכל להגיע עד מרכז ירושלים".
גרינברג התייחס גם לאחד הנושאים הרגישים ביותר בעיר בחודשים האחרונים – הניסיון לקדם התחדשות עירונית במתחם שנפגע מפגיעת הטיל במלחמה, מהלך שבסופו של דבר נגנז בעקבות התנגדות התושבים. לדבריו, מטרת המהלך הייתה להיטיב דווקא עם בעלי הדירות, שחלקם ביצעו לאורך השנים הרחבות בנייה שלא היו משוקפות ברישומי מס רכוש. "חשבתי שיזמים יוכלו לתת להם פתרון טוב יותר מהפיצוי שהם יקבלו", הסביר.
אלא שלאחר פגישה עם התושבים החליט לסגת. "אמרתי להם: תרצו – יהיה, לא תרצו – אני מוריד את זה. הם לא רצו. כתבתי למינהל התכנון שאנחנו יוצאים מהתוכנית וביקשתי גם מרשות המסים להמשיך את תשלומי הפיצויים. אני נבחרתי כדי לשרת את התושבים. אם הם לא מרגישים שזה משרת אותם – אני לא הולך נגדם".
לדבריו, דווקא מתקפת הטילים המחישה את החשיבות של התחדשות עירונית בעיר הוותיקה, שבה מבנים רבים עדיין חסרי ממ"דים. "ראינו את הקושי של אנשים מבוגרים לרדת למקלטים. זו ההזדמנות לשדרג את הבניינים הישנים ולהתאים אותם למציאות של היום".
נושא נוסף שעלה בשיחה הוא השינוי הדמוגרפי שעוברת בית שמש. גרינברג אישר כי כיום קיים בעיר רוב חרדי, אך דחה את הטענה שבית שמש הפכה לעיר חד-מגזרית. "יש רוב חרדי, אבל אני מתעקש לומר שבית שמש נשארה עיר מעורבת", אמר. לדבריו, לצד הגידול הטבעי של הציבור החרדי, העיר ממשיכה למשוך אוכלוסיות מגוונות, ובהן גם עולים חדשים.
בהמשך אף התייחס לכך שמרבית ילדי כיתות א' כיום משתייכים לחינוך החרדי, אך הדגיש כי מבחינתו האחריות היא כלפי כלל התושבים. "אני שייך למפלגה חרדית, אבל מיום שנבחרתי אני ראש עיר של כולם. אני שומר על בתי הספר החילוניים שהם סמלי העיר, ודואג שלציבור הכללי יהיו חינוך, תרבות, מרכזי קניות, קאנטרי וכל מה שהוא צריך".
מעבר לבנייה למגורים, גרינברג מבקש לחזק גם את מנועי התעסוקה בעיר. הוא ציין כי בבית שמש מוקמים בימים אלה מרלו"ג הענק של קבוצת פוקס, חוות שרתים של מגה אור, פארק עסקים חדש ומגדלי משרדים, שנועדו לאזן את הגידול במספר התושבים.
לסיום נשאל מהו המסר שלו ליזמים ולמשקיעים. "בבית שמש יש תנועה כל הזמן. יש ביקוש אמיתי לדיור, יש מכרזים חדשים של רמ"י, והעיר נמצאת בצמיחה מתמדת. בית שמש היא היום הדבר הכי חם במדינת ישראל", אמר. ואף הוסיף באמירה שנועדה למשוך את תשומת לבם של אנשי הענף: "מי שלא שם – לא קיים".
חברת המועצה, תמי זוסמן שנחשפה לתכנית המתאר והייתה חלק מאוד משמעותי במאבק של תושבי רחוב הנשיא שביתם נפגע מטיל איראני במלחמה האחרונה, גילתה כי העיר אינה מוכנה לרכבת הקלה ושכבר כעת, על פי התכנית שאושרה, יש שאלות שעולות לגבי התכנון העתידי של ההרחבה. בפנייה למנהל התכנון, לוועדה המחוזית ולגורמי העירייה מבקשת חברת מועצת העירייה תמי זוסמן לבחון האם קידום תוכניות נקודתיות בעיר הוותיקה, בהיעדר מדיניות מחייבת ובטרם אושרה תוכנית המתאר בש/3000, עלול להקשות בעתיד על מימוש התכנון התחבורתי והעירוני הכולל של בית שמש. חברת מועצת העיר בית שמש, תמי זוסמן, פנתה למנהל התכנון, ליו"ר הוועדה המחוזית, לראש העירייה ולגורמי התכנון בעיר בבקשה לבחון פערים לכאורה בין התכנון הכוללני המתגבש במסגרת תוכנית המתאר בש/3000 לבין חלק מהתוכניות המקודמות כיום בעיר הוותיקה.
לדברי זוסמן:
"התכנון הנקודתי צריך להתאים את עצמו לתכנון הכוללני ולא להפך. כאשר אין עדיין מדיניות מחייבת לעיר הוותיקה ותוכנית המתאר טרם אושרה, חשוב לוודא שהתוכניות המקודמות כיום אינן יוצרות מציאות תכנונית שעלולה להקשות בעתיד על מימוש החזון התחבורתי והעירוני של בית שמש"
בפנייתה מציינת זוסמן כי במשך שנים נדונה מדיניות להתחדשות עירונית בעיר הוותיקה, אולם זו טרם אושרה כמסמך מחייב. במקביל, גם תוכנית המתאר הכוללנית של בית שמש טרם אושרה סופית. לדבריה, מצב זה מחייב בחינה מקצועית של השאלה האם התוכניות המקודמות כיום תואמות את התכנון העתידי של העיר.
זוסמן מצביעה על מסמכי תכנון ונספחי תנועה שפורסמו לאחרונה, מהם עולה כי רחוב העלייה מתוכנן לשמש בעתיד כציר תחבורה מרכזי הכולל מערכת הסעת המונים ורכבת קלה, ומבקשת לבחון האם כלל התוכניות המקודמות לאורך הציר ובאזורים נוספים בעיר הוותיקה תואמות את התכנון הכוללני המתגבש.
לדברי זוסמן: "התכנון הנקודתי צריך להתאים את עצמו לתכנון הכוללני ולא להפך. כאשר אין עדיין מדיניות מחייבת לעיר הוותיקה ותוכנית המתאר טרם אושרה, חשוב לוודא שהתוכניות המקודמות כיום אינן יוצרות מציאות תכנונית שעלולה להקשות בעתיד על מימוש החזון התחבורתי והעירוני של בית שמש".
עוד הדגישה זוסמן כי פנייתה אינה עוסקת בתוכנית מסוימת או בגורם כזה או אחר, אלא בצורך בבדיקה מקצועית ורוחבית של כלל התוכניות הרלוונטיות, במטרה להבטיח תכנון אחראי, עקבי וארוך טווח לטובת תושבי העיר.
לידים:
"אלא שלאחר פגישה עם התושבים החליט לסגת. 'אמרתי להם: תרצו – יהיה, לא תרצו – אני מוריד את זה. הם לא רצו. כתבתי למינהל התכנון שאנחנו יוצאים מהתוכנית וביקשתי גם מרשות המסים להמשיך את תשלומי הפיצויים. אני נבחרתי כדי לשרת את התושבים. אם הם לא מרגישים שזה משרת אותם – אני לא הולך נגדם'"
"תמי זוסמן מצביעה על מסמכי תכנון ונספחי תנועה שפורסמו לאחרונה, מהם עולה כי רחוב העלייה מתוכנן לשמש בעתיד כציר תחבורה מרכזי הכולל מערכת הסעת המונים ורכבת קלה, ומבקשת לבחון האם כלל התוכניות המקודמות לאורך הציר ובאזורים נוספים בעיר הוותיקה תואמות את התכנון הכוללני המתגבש"
