המחדל מעמיק: אחרי שיחות ישיבה ממושכות, הוחלט – עשרות מיליוני שקלים יוקדשו לחידוש תשתיות, פיתוח ובינוי בשכונות חפציבה, הקריה החרדית ורמת בית שמש ב'. ומה עם הוותיקה? רחובות הליבה של העיר הוותיקה, רמב"ם וביאליק, נותרו מחוץ למעגל התקציב.
מצב זה הוביל לפער גדול בין אזורי הפיתוח החדשים לבין מרכז בית שמש הוותיק, אשר סובל ממה שתושבים מגדירים כ"הזנחה פושעת": כבישים מתפוררים ומלאי בורות, מדרכות הרוסות ומסוכנות להולכי רגל ותשתיות מים וביוב מתיישנות שמהוות סכנה קריסה לקראת החורף. התושבים אומרים: "אנחנו משלמים ארנונה מלאה – הם נהנים מההשקעות".
תושבי העיר הוותיקה כועסים ומתוסכלים. הם טוענים כי הם משלמים ארנונה מלאה וללא הנחות, בעוד תושבים בשכונות חדשות או חרדיות נהנים לעיתים מהקלות או גבייה חלקית – אך זוכים לכל שירותי הפיתוח העירוניים: סלילת כבישים, תחזוקת גנים ושיפוץ מוסדות חינוך.
תושבת רחוב ביאליק אמרה: "אני מרגישה טיפשה שהאמנתי להם שוב", שיתפה בכאב. "אני משלמת ארנונה של אלפי שקלים בשנה, ובכל בוקר יוצאת עם הילדים למדרכה שבורה ומסוכנת. אבל בחפציבה אני רואה גנים מטופחים, כבישים חדשים ותאורה מצוינת. זה לא פייר! אני ממש מרגישה טיפשה שהאמנתי שוב לאותם אנשים שאם נתמוך בהם נחזיר את החיות לשכונות הוותיקות. אני כבר לא אאמין להם יותר – עדיף היה להצביע למי שכן נאמן לבוחריו".
תושב רחוב רמב"ם הוסיף לדבריה: "מרגיש כמו עונש על כך שאנחנו שומרי חוק", אמר. "בעירייה יודעים שאנחנו אזרחים שמשלמים בזמן, אז כנראה שקל יותר להזניח אותנו. מי שלא משלם – מקבל עוד ועוד השקעות. זה מרגיש כמו עונש על כך שאנחנו אזרחים שומרי חוק. איפה כל אלה שהבטיחו לנו שינוי לפני הבחירות? איפה אתם עכשיו שצריך להילחם על תקציבים לשכונות שהקימו את העיר הזאת?".
תושבים נוספים אמרו, "אנחנו מרגישים שקופים".
אם צעירה מרמת בית שמש ב' מציגה את הצד השני של המטבע: "גם לנו מגיע לקבל שירותים. נכון שיש פערים בארנונה, אבל זו מדיניות העירייה, לא אשמת התושבים. האחריות היא לחלק משאבים בהוגנות, לא ליצור נתק בין ישן לחדש".
תושב מרחוב בני דן אמר: "אנחנו מרגישים שקופים לחלוטין מול נציגים בעירייה. באגפי התכנון והביצוע עסוקים בשיפוץ שבילים לא רלוונטיים, בזמן שהתשתיות הקורסות מחכות לטיפול, במיוחד לקראת החורף."
התושבים בעיר הוותיקה מסכמים במסר חד: שוויון בנטל חייב לבוא יחד עם שוויון בשירות. הם דורשים שהעירייה תפסיק להעדיף באופן גורף את אזורי הפיתוח החדשים, ותתחיל להשקיע באופן מאוזן והוגן גם בשכונות הוותיקות שנושאות בנטל הארנונה כבר שנים ארוכות.
האם זעקת המרכז הוותיק סוף סוף תגיע לאוזניים הנכונות, או שהבורות ברמב"ם וביאליק ימשיכו להעמיק?
