פתיחת שנת הלימודים הקרובה מוטלת בספק נכון ליוני 2024. עוד חודשיים ילדי העיר בית שמש אמורים לחזור לספסל הלימודים, אך כעת זה לא ממש בטוח. השבוע נודע למערכת "שוס הדרך" כי התקיימה פגישה הרת גורל בכנסת, עם וועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יעקב אשר שעסק באתגרי השלטון המקומי. ראש העירייה, שמואל גרינברג הגיע לכנסת כדי לקחת חלק בוועדה שכותרתה הייתה "השלטון המקומי לקראת תקופת כהונה חדשה – משימות ואתגרים". בוועדה השתתפו בין היתר מנכ"ל משרד הפנים רונן פרץ, יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס יו"ר המועצות האזוריות שי חג'ג וראשי רשויות מרחבי הארץ.
בדיון עלו אתגרים רבים אשר באים לפתחם של ראשי הרשויות ובפרט בתקופת המלחמה.
גרינברג על פתיחת השנה:
"הקבלנים מסרבים להמשיך את עבודתם. הם דורשים לעלות את ההסכם בשל סעיף ייקור מלחמה בשל החוסר בפועלים ואנחנו לא משופים על כך מהמדינה"
ראש העירייה, גרינברג התייחס למצוקה האדירה שנוצרה בבית שמש בשל עיכוב דרמטי בבניית מוסדות החינוך בעיר כחלק מהשפעות המלחמה, עובדה שמעמידה בסכנה את פתיחת שנת הלימודים הקרובה: "הקבלנים מסרבים להמשיך את עבודתם. הם דורשים לעלות את ההסכם בשל סעיף ייקור מלחמה בשל החוסר בפועלים ואנחנו לא משופים על כך מהמדינה" אמר גרינברג. "זהו מצב אבסורדי שעלול לגרום לקטסטרופה אמיתית, אלפי ילדים וילדות יוותרו ללא כיתות לימוד בפתיחת שנת הלימודים הקרובה. יש עוד חודשיים ואפשר להדביק את הפערים עדיין לא מאוחר, המדינה חייבת להתעורר ולסייע לרשויות המקומיות המשוועות לעזרה".
גרינברג זועק לעזרה:
"זהו מצב אבסורדי שעלול לגרום לקטסטרופה אמיתית, אלפי ילדים וילדות יוותרו ללא כיתות לימוד בפתיחת שנת הלימודים הקרובה. יש עוד חודשיים ואפשר להדביק את הפערים עדיין לא מאוחר, המדינה חייבת להתעורר ולסייע לרשויות המקומיות המשוועות לעזרה"
לא רק בבית שמש
רשויות רבות נוספות מתמודדות עם אתגרים בשל המצב המלחמתי במדינה. בעיקר רשויות שנמצאות בחזית. עבור תלמידי מחוז צפון למשל, השנה האחרונה הייתה אבודה. הם כמעט ולא למדו ויש להם חוסרים רבים. במצב מורכז זה, משרד החינוך נערך לפתיחת השנה באי וודאות מוחלטת.
לדברי שר החינוך יואב קיש, המשרד נערך בשני מתווים במקביל: רישום כפול של התלמידים בבתי הספר המקוריים ברשויות בצפון, ורישום בבתי ספר עורפיים שנפתחו וייפתחו ברשויות שאליהן התפנו עם המשפחות.
"קבענו את 1 באוגוסט כמועד האחרון לגבי אופן פתיחת שנת הלימודים באחד משני התרחישים", אמר קיש. "כרגע זו ההחלטה והיא יכולה להשתנות בהתאם למצב". הוא הוסיף כי הוקצו 140 מיליון שקלים להקמת בתי ספר עורפיים שישמשו את התלמידים מרשויות שלא פונו, אך מצויים בטווח הירי של חיזבאללה.
"בדיון שקיימה באחרונה ועדת החינוך של הכנסת נדונו הקשיים שעימם מתמודדת המערכת, התלמידים והמורים. גורמי חינוך בצפון ציינו כי בשל חוסר הוודאות בקרב ההורים, וכן לאחר שרבים "טעמו" את יתרונות מערכות החינוך ברשויות במרכז הארץ, קיים חשש שיותר מ-30 אחוז מהתלמידים לא יחזרו למסגרות החינוך שלהם"
על מנת להבין את ההיקף, 16,710 תלמידים פונו מיישובי הצפון לכל רחבי הארץ, כ-9,000 מהם פונו ליישובים במחוז צפון והיתר למחוזות אחרים. כך למשל, 684 תלמידים משובצים בשמונה בתי ספר שהעתיקו את מקומם, 3,168 תלמידים לומדים ב-60 מרכזי יחד, 4,044 תלמידים משובצים בבתי ספר קיימים, 1,016 משובצים בשישה בתי ספר ארעיים שהוקמו ו-950 ילדים בגילי גן או מעון משובצים במוסדות קיימים או במרכזי יחד.
בדיון שקיימה באחרונה ועדת החינוך של הכנסת נדונו הקשיים שעימם מתמודדת המערכת, התלמידים והמורים. גורמי חינוך בצפון ציינו כי בשל חוסר הוודאות בקרב ההורים, וכן לאחר שרבים "טעמו" את יתרונות מערכות החינוך ברשויות במרכז הארץ, קיים חשש שיותר מ-30 אחוז מהתלמידים לא יחזרו למסגרות החינוך שלהם.
"בשל חוסר הוודאות, רבים אחרים אינם יודעים היכן לרשום את ילדיהם – ביישוב שאליו התפנו, או להמתין עד לקבלת החלטה לגבי החזרה. היועצת הארגונית אורית דגני דיניסמן שהשתתפה בדיון בוועדה, אמרה כי החינוך הוא הבסיס להחלטת ההורים בנוגע למיקום המגורים – וכרגע מציעים להם חלופות לא מספיק טובות והם לא סומכים על יציבות המערכת"
בשל חוסר הוודאות, רבים אחרים אינם יודעים היכן לרשום את ילדיהם – ביישוב שאליו התפנו, או להמתין עד לקבלת החלטה לגבי החזרה. היועצת הארגונית אורית דגני דיניסמן שהשתתפה בדיון בוועדה, אמרה כי החינוך הוא הבסיס להחלטת ההורים בנוגע למיקום המגורים – וכרגע מציעים להם חלופות לא מספיק טובות והם לא סומכים על יציבות המערכת.
מתן דוידיאן, רכז החינוך בשלומי שמפונה לירושלים, אמר: "אין לנו שיבוצים לשנה הבאה במערכת החינוך בירושלים. עיריית ירושלים לא רוצה אותנו פה, והפסקנו את ההתקשרות איתה עד שמשרד החינוך יתערב".
שלי דדיה, מפונה משלומי לירושלים, סיפרה על הקושי של הילדים: "גם כשהם משתלבים בחינוך בירושלים, הם לא משתלבים איתם. הם ערים בלילות עד שעות מאוחרות. לא הולכים לבית הספר. שמונה חודשים בחוסר מעש".
כפי שהציגה רחל טיבי, נציגת תחום החינוך המיוחד בשלומי, "בחינוך המיוחד נמשכים הלימודים עד השעה 12 וחצי במקום עד השעה חמש. מהשעה 12 וחצי הם לבד בחדר במלון, חסרי אונים".
קרן רז פלר, מורה מפונה ממעיין ברוך שייצגה בדיון את הסתדרות המורים, אמרה כי יש עומס גדול על עובדי ההוראה שמחזיקים בכיתה המקורית שלהם וגם את הכיתה החדשה שאליה המורה המפונה משובץ להוראה.
מתן דוידיאן, רכז החינוך בשלומי שמפונה לירושלים:
"אין לנו שיבוצים לשנה הבאה במערכת החינוך בירושלים. עיריית ירושלים לא רוצה אותנו פה, והפסקנו את ההתקשרות איתה עד שמשרד החינוך יתערב"
"אנחנו נערכים לשנה נוספת של פיזור תלמידים בכל רחבי המדינה", אמר עופר זפרני, מנהל אורט דנציגר קריית שמונה, "כעת מתבצעת חשיבה והתארגנות של רשת אורט ובית הספר אורט דנציגר לכיוון הקמת בית ספר בטבריה. התכנון לרכז את אורט דנציגר בביג פוריה. הם יגיעו מחצור, כרמיאל, מרחב כינרת בטבריה, וילמדו שם כ-600 תלמידים".
אריאל פריש, מנהל ישיבת אורט המתמיד קריית שמונה, שבה לומדים 125 תלמידים המפוזרים כעת ב-35 מוסדות שונים ברחבי הארץ, סיפר על האתגרים ואמר כי "הילדים נעים בין קושי לתקווה, מנסים להשתלב אבל לא מאבדים את הרצון לחזור". לדבריו, "אי-הוודאות מאוד מעיבה על ההיערכות, יצאנו למיפוי מחודש להבין מה הצפי של הפיזור לאחר חופשת הקיץ, נמפה צרכים ונשבץ בהתאם מענים, במקביל נבנה תוכנית חברתית שעוסקת בעיקר במפגשי העצמה וחוסן, בדגש על שייכות, זהות וגאוות יחידה".
מנהלת מחוז הצפון במשרד החינוך, אורנה שמחון, אמרה בדיון בוועדת החינוך של הכנסת כי אין ילד שלא יהיה לו מענה. עם זאת, היא הודתה שלא תמיד רשויות מקומיות ששות לקבל תלמידים מפונים.
לדבריה, משרד החינוך נערך לפתיחת שנת הלימודים בתרחישים שונים של חזרה לבתים או המשך הפינוי על-ידי פתיחת מוסדות לימוד חלופיים. זאת באמצעות שיפוץ מבנים קיימים והוספת מבנים יבילים, וכל זה כבר מתוקצב בהחלטת ממשלה, לטענתה. עם זאת, הודתה שמחון כי "לא נוכל להבטיח שהתלמידים יקבלו את כל השעות".
קרן רז פלר, הסתדרות המורים, אמרה כי "יש עומס גדול על עובדי ההוראה שמחזיקים בכיתה המקורית שלהם וגם את הכיתה החדשה שאליה המורה המפונה משובץ להוראה"
מה לגבי צוותי ההוראה?
באשר למחסור בצוותי הוראה, שמחון טענה ששכנעה את הצבא לתת למחוז הצפון שלושה גרעיני נח"ל שהוכשרו להוראה, ובכפוף להסכמת הרשויות המקומיות הם ייכנסו למערכת בגליל העליון, מרום הגליל ומבואות החרמון.
בנוסף, לדבריה, כדי להתגבר על החוסר במורים שחלקם פונו, משרד החינוך גייס מורים ומנהלים שפרשו לגמלאות. בנוסף, המחוז דאג לקיים מרתונים לימודיים לתלמידים המפונים במהלך החופשות וניתנו שעות תגבור רבות. כמו כן, חיזק המשרד את החינוך הבלתי פורמלי בבתי המלון ובבתי הספר הזמניים.
