מאת: אוסנת אלעזרי
"יש מחלה שכמעט כל אנשי בעולם חולים בה, והיא אהבת עצמית, ומזה נובעות כל המידות והתאוות הרעות. ומי שרוצה להיות חכם – ישתדל לאהוב את הזולת ובזה יתקן הכול, כי בזה תלוי הכול" במובן מסוים, מציאת ה' בכל אדם, מגדילה את ה' בך.
ואם התחלנו בעבודה עצמית, אפשר לומר שבעצם כל הפרשה עוסקת בעבדות: עבדות לזולת, לאחר, עבודת אמונה, זה נראה כאילו שאנחנו עבדים אבל לא, זוהי החירות האמיתית.
דַּבֵּר֙ אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃
ככה מתחילה הפרשה שלנו, בניית המשכן תהיה מתרומה שהלב שלך נמצא בה.
גם כשאנחנו נותנים תרומה חשוב להיות שמח במצווה לתת תרומה ביד חמה, כל איש אשר ידבנו ליבו.
רש"י מפרש לתת תרומה עם רצון טוב, באמת מילה מרגשת ."בני ישראל יעשו לשמי מקדש" אומר בורא העולמים למשה רבינו, "ואז אשכון בתוכם". ולמה בתוכם אם יעשו לך ה' מקדש למה שלא תשכון בו? זו בעצם כל הפרשה …
בפרשת השבוע מפורטים הכלים אותם יש להכין עבור ה'משכן', אותו מקדש עראי שינדוד עם בני-ישראל במדבר ובו יעבדו את האלוקים. ראשית יש לגייס תרומות מבני-ישראל. התרומות יורכבו מחומרים שונים שישמשו לבניית המשכן: מתכות יקרות, זהב כסף ונחושת, בדים מצמר ומפשתן, חלקם צבועים בצבעים מיוחדים. עורות אילים ותחשים עצי שטים, שמן זית זך, בשמים ואבנים טובות.
עם חומרים אלו יש לייצר את הכלים הבאים עבור המשכן הנוכחי וכן יש לעשות בעתיד, בהקמת בית המקדש בירושלים שתבנה בקרוב ב"ה. עד עכשיו ה' נתן כל כך הרבה לעם ישראל, כל מה שהיה צריך מעכשיו אתם תתנו .
תראו איך ה' מפעיל אותנו תיקחו ועשו, ועוד פעם ועשו וציפת ויצקת ה' מפעלי את עם ישראל בכל כך הרבה מטלות, יש משהו מאוד מיוחד בלעשות את הדברים עצמם יש לנו רגש מיוחד לדברים שאנחנו בונים .כשעלה במוחי הרעיון להוציא את הסידור לבת ישראל "יפה כלבנה ברה כחמה" אשר ראה אור לפניי שנתיים, לא ידעתי לקראת מה אני הולכת. עצם החיפושים אחר מי שייקח את הרעיון שלי ויסיים אותו, מי יהיה הדפוס שילווה את כל התהליך, הסכמות רבנים, הגעה העמדה שלא לשכוח שום דבר בשום שלב, אישור טלפוני מהרב פינטו שיחיה כדי שיהיה בסידור תיקון הנפש, הצבעים, העיצוב יש בזה משהו בליצור משהו שאתה בנית אותו, יש בזה יותר רגש, יותר חיבור. אנחנו בונים את בית המקדש והוא שלנו מכל הבחינות.
ה' יכול לבנות בית מקדש לבד, כמו שאני יכולתי להוציא הוצאה לאור ולשלם מכספי, "ידבנו ליבו", אנחנו בונים מקדש מאנשים נדיבים ככל שנעשה יותר כך הלב שלנו ימשך לעשיה שלנו והלב שלנו שם.
חלום יפה שחלמתי באותה תקופה: חלמתי על בר מזל ז"ל יושבת ליד שולחן סעודה ומחזיקה את הסידורים החדשים שאני מוציאה לבתי הספר "אלי אתה ואודך". מחזיקה אותם כמו לוחות הברית. צילמנו אותה וכולם הצליחו לראות אותה קמתי בתחושה עילאית שלחתי הודעה לרב שלמה אלעזרי גיסי היקר שהשיב לי את מה שאני מרגישה יותר משנה.
הרב אמר: "חודש טוב ומבורך תראי כמה נחת אתם עושים לה ואיזה זכות שגם אני חלק מזה. תמשיכו ותעשו לכבוד ה' מבורך ולנחת רוח לבתכם שמסבה אתכם ברוחה בשולחנכם ואוכלת מהרוחניות שמושפעת מהסידורים."
אני יודעת שאני עושה לה טוב היא כל הזמן מזכירה לי כמה ומה שיותר יפה זה שכל כך הרבה אנשים שותפים לזה .
בחזרה לפרשה: כל כך הרבה פרטים כל כך הרבה בקשות. מנורת הזהב, המשכן החצר, הכרובים הדלקת הנרות במשכן, הקב"ה ברא את העולם הזהב הכסף והחומרים היקרים על מנת שנשתמש בהם, הקב"ה בעצמו ציווה שנעשה משכן, המשכן בלב הוא חשוב אך נעשה ע"י ורק על ידי הקשר בין הלב למשכן הגשמי או בזמננו למקדש המעט בתי הכנסת גשמיים העשויים מחומרים יקרים ויפים על מנת לפאר את שם הבורא.
ורש"י מפרש: "שלא יהיה משקלה עם כל כליה, אלא ככר, לא פחות ולא יותר". הפצת אור וקדושה – היא חובה המוטלת על כל אחד בכל מצב, בין אם הוא במצב גבוה ו"רם", ובין אם הוא במצב קשה ו"מר" – מנורה לה' צריך לעשות.
תודה לבורא עולם שנותן לי את הזכות להפיץ אור וקדושה בכל יום ויום זה האושר והשמחה האמיתית .שמעתי סיפור על בחורה בלונדון שזכתה במיליונים. היא היתה בחורה רגילה פשוטה שעבדה למחייתה, כשזכתה בלוטו הכל השתנה. היא פשוט השתגעה היה לה הכל, היא יכלה לקנות לעצמה כל מה שרק רצתה, קנתה בתים ורכבי יוקרה. בגדים, מאות ואלפים של נעלים ולא היתה מאושרת. היא הגישה תביעה נגד אלה שנתנו לה את הכסף והרסו לה את החיים. מה הסיפור מלמד אותנו? להיות שמחים מדברים פשוטים ולהיות מאושרים מדברים רגילים. כאלה שאנחנו כל יום עוברים.
למשל: יום המשפחה חל השבוע, איזה כיף להכין לילדים ארוחת בוקר, לשטוף להם את הבקבוקים כל בוקר, לסדר להם את המיטה, לכבס כביסה, מטלות קטנות שבונות משכן מטלות רגילות כאלה קצת מעצבנות אבל זה האושר האמיתי "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". כמה אנחנו צריכים להעריך את היום יום שלנו הרגיל הקבוע השיגרה האהובה.
איך הרב שלי אומר? כל הזמן לראות את העולם דרך המשקפיים הוורודים, לראות דברים אחרת. כולנו רואים אותו עולם או מביטים על החיים דרך אין ספור סוגי משקפיים. תחליפו את צבע העדשות לוורוד והכל יראה אחרת.
תהיו מהצד הזה של מה אני כן, מה אני יכול לעשות בשביל הזולת. ואל תדאגו רק לעצמכם, יש אנשים שקשה להם שאין להם איך להכין שבת! אני מבטיחה שזה ימלא אתכם בתחושה שאי אפשר לתאר אותה במילים, זה ה' שישכון בתוככם.
זהו מצאנו.
שבת שלום
