לפני עשרות שנים, כשאיחוד הצלה היה עדיין רק חלום בראשו של הנער הצעיר אלי, רבים סברו שהרעיון להקים רשת ארצית של מתנדבים שתגיע במהירות לכל אירוע רפואי הוא מופרך. אבל אין כמו אמא שמאמינה, תומכת ודוחפת. היא זיהתה את הניצוץ בעיניו של בנה, את המסירות העמוקה ואת האמונה הבלתי מתפשרת בחשיבות הצלת החיים. מתוך אותו מרתף קטן, שהיה מתחת לחנות הספרים שהקימה יחד עם בעלה, שהוסב למטה הראשון של הארגון, היא הייתה זו שנתנה את הגב, את התמיכה והעידוד שהיו כל כך נחוצים, כדי להפוך את החזון למציאות.
"היא הייתה המצפן המוסרי שלי", ספד לה אלי ביר בכאב. "האמונה הבלתי מעורערת שלה בי, נתנה לי את הכוח להתגבר על כל קושי, על כל בירוקרטיה, על כל רגע של ייאוש. איחוד הצלה אינו רק ארגון שהקמתי, הוא גם חלק מהמורשת שהיא השאירה לי – מורשת של נתינה אינסופית, חסד ורצון עז לעזור לכל אדם באשר הוא".
"היא הייתה המצפן המוסרי שלי", ספד לה אלי ביר בכאב. "האמונה הבלתי מעורערת שלה בי, נתנה לי את הכוח להתגבר על כל קושי, על כל בירוקרטיה, על כל רגע של ייאוש. איחוד הצלה אינו רק ארגון שהקמתי, הוא גם חלק מהמורשת שהיא השאירה לי – מורשת של נתינה אינסופית, חסד ורצון עז לעזור לכל אדם באשר הוא"
״אמא הייתה אישה מדהימה, שכיבדה תמיד כל אדם באשר הוא, לא דיברה לשון הרע וגם לא הסכימה שאחרים ידברו. לכן אני אקבל על עצמי השנה לא לדבר לשון הרע ולהימנע מלהיות במחיצת מדברי לשון הרע ורכילות ככל שאוכל. אני קורא לכולם להצטרף אליי לפרויקט הזה לעילוי נשמתה".
חיה ביר זכתה לראות בחייה את התמיכה, המסירות וההשקעה שלה הופכת לאימפריית איחוד הצלה – רשת של למעלה מ 8,000 רופאים פרמדיקים וחובשים, הפרוסים בהתנדבות מלאה בכל רחבי הארץ, ולעיתים רבות שמים את חייהם על כף המאזניים בכדי להציל את חייהם של אחרים.
דמותה של חיה ביר היא תזכורת לכוחה של אמונה אהבה ותמיכה. מאחורי כל אדם שהצליח להגשים חלום גדול, עומדת לרוב דמות אחת שהאמינה בו יותר מכולם. במקרה של אלי ביר, הדמות הזו הייתה אמו האהובה, חיה, שהעניקה לו את הכוח ואת הרוח להקים את הארגון שהציל וימשיך להציל אינספור חיים של אנשים.
יהי זכרה ברוך.
תמונה:
אלי ביר ואימו ז"ל. "האמינה בי לאורך כל הדרך"
