העלייה לישראל בחודשים האחרונים לא מפתיעה את משרד העלייה והקליטה וכן את הסוכנות היהודית. לאורך כל ההיסטוריה, המון יהודים ויהודיות עלו לישראל, ובכל פעם ממדינות אחרות. לכל עלייה יש סיבה משלה, ולכל משפחה יהודית שמחליטה להגיע יש סיפור. אך השנה סיפורי העלייה שונים והם נובעים כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל" שמחריפה ככל שהזמן חולף, והרצון לחזור לשורשים, להתגייס, להילחם למענה – מעיד על ציוניות גבוהה, אך מעבר לכל על אהבה גדולה לבית שנקרא ישראל.  

משפחת סאקס מדרום-אפריקה החליטה לעלות לישראל למרות הכל, "יקר כאן אבל החיבור לארץ גובר על כל הקשיים", אמרו השבוע בריאיון לווינט. הם אומנם עלו לפני שלושה חודשים, אבל כבר היה להם ברור שהם יתמקמו בבית שמש.

שירין (45) ואהרון (50) סאקס עלו עם ארבעת בניהם  – רפאל (19), דניאל (17), גבריאל (15) ויונתן (9), וכאמור הם מתגוררים בבית-שמש. שניהם נולדו בדרום-אפריקה. שירין הייתה מורה יותר מ-20 שנה וניהלה בית ספר משלה. בארץ היא מצאה עבודה כמורה לאנגלית. ובעלה אהרון עובד מרחוק בתכנות מחשבים עבור חברה אמריקנית.

"העלייה באנטישמיות ובמתחים החברתיים הגוברים בדרום-אפריקה. משפחות רבות חשו שהביטחון שלהן בסכנה, במיוחד לנוכח אירועים שכוונו נגד הקהילה היהודית. רצינו לספק סביבה בטוחה לילדים. ובישראל נוכל לקיים את אמונתנו בגלוי וללא פחד. בנוסף, זה חיבור לשורשים"

בנוסף שירין היא ספורטאית. היא ובנה דניאל השתתפו בתחרויות פאוור-ליפטינג (הרמות כוח) מקומיות ובינלאומיות בדרום-אפריקה, ועכשיו, בצירוף מקרים מדויק, הם מתאמנים כדי להשתתף בתחרות הפאוור-ליפטינג שתיערך בדצמבר בתל אביב. בנוסף, היא רצה ומתאמנת למרתון שיתקיים בלרנקה, קפריסין, בחודש הבא. "אני אלבש חולצה להזדהות עם החטופים והמאבק להחזרתם", אמרה. "זו מטרה שמעבר למטרה הפיזית. זה מסע רגשי".

מה הסיבה שבחרתם לעלות לישראל?

"המניעים היו מגוונים", שיתפה שירין. "ראשית, העלייה באנטישמיות ובמתחים החברתיים הגוברים בדרום-אפריקה. משפחות רבות חשו שהביטחון שלהן בסכנה, במיוחד לנוכח אירועים שכוונו נגד הקהילה היהודית. רצינו לספק סביבה בטוחה לילדים. ובישראל נוכל לקיים את אמונתנו בגלוי וללא פחד. בנוסף, זה חיבור לשורשים. יש לנו משיכה רגשית עמוקה לארץ ישראל, ורצון לגדל את הילדים במדינה שבה יוכלו לאמץ את זהותם היהודית במלואה. ישראל גם מציעה הזדמנויות רבות לצמיחה אישית ומקצועית. הכלכלה דינמית ורוח החדשנות מאפשרת למצוא קריירות חדשות. קיבלנו השראה מסיפורים של עולים אחרים שעלו לכאן והצליחו. גם החום והחברות בחברה הישראלית משכו אותנו. אז למרות החששות לגבי המצב הביטחוני, הרגשנו שזה צעד קריטי ודחוף. לא ברחנו מאיפה שחיינו, אלא בחרנו בחיים חדשים עם חיבור ותקווה. זו הייתה חוויה עמוקה ומשנת חיים ומלאה בהכרת תודה. יש לנו תחושת ביטחון חזקה, כשאנחנו רואים את נוכחות השם גם בקשיים וגם בניסים. המחיה יקרה, אבל העושר שבחיים, בתרבות ובחיבור לבארץ גובר על כל הקשיים".

"לא ברחנו מאיפה שחיינו, אלא בחרנו בחיים חדשים עם חיבור ותקווה. זו הייתה חוויה עמוקה ומשנת חיים ומלאה בהכרת תודה. יש לנו תחושת ביטחון חזקה, כשאנחנו רואים את נוכחות השם גם בקשיים וגם בניסים. המחיה יקרה, אבל העושר שבחיים, בתרבות ובחיבור לבארץ גובר על כל הקשיים"

איך הייתה ההתאקלמות?

"הגעתי ביולי עם שני הבנים הקטנים, ולאחר שישה שבועות בעלי והילדים האחרים הצטרפו" שירין גוללה את סיפור העלייה של משפחתה. "עוד קודם, במארס, הייתי כאן לשבוע כדי לעשות הכנות – סיירתי בשכונות מגורים ובבתי ספר פוטנציאליים, כדי להבטיח מעבר חלק כשנבוא. בחרנו ברמת בית-שמש בזכות האווירה המקדמת והקהילה המגוונת, וזה אפשר לי להתנהל באנגלית, תודה לאל, כי העברית שלי עדיין בתהליך. אני מרגישה שסוף-סוף הגענו הביתה. המסע הזה היה מלא בציפייה ובכובד המתוק-מר של השארת חיינו הקודמים מאחור. אבל כשאני עומדת כאן עכשיו אני מרגישה הכרת תודה עמוקה וחיבור לארץ הזו".

איך אתם מסתדרים מבחינה כלכלית?

"כבר במארס קיבלתי הצעת עבודה כמורה לאנגלית החל משנת הלימודים החדשה, וזה הקל על ההחלטה הסופית לעלות, כיוון שלא הייתי חייבת ללמוד את השפה במהירות. גם בעלי ממשיך לעבוד וזה מספק יציבות כלכלית נוספת. למזלנו, למרות שהוא עובד עם חברה אמריקנית, העבודה שלו לא דורשת יותר מדי שיחות וידיאו ב-3 לפנות בוקר".

"בחרנו ברמת בית-שמש בזכות האווירה המקדמת והקהילה המגוונת, וזה אפשר לי להתנהל באנגלית, תודה לאל, כי העברית שלי עדיין בתהליך. אני מרגישה שסוף-סוף הגענו הביתה. המסע הזה היה מלא בציפייה ובכובד המתוק-מר של השארת חיינו הקודמים מאחור. אבל כשאני עומדת כאן עכשיו אני מרגישה הכרת תודה עמוקה וחיבור לארץ הזו"

מה עם מגורים?

"שכרנו דירה ואנחנו מקבלים סיוע בשכירות לשישה חודשים כחלק מסל הקליטה. כשהגענו הדירה הייתה כמעט ריקה, לאחר שמכרנו את ביתנו בדרום-אפריקה יחד עם כל הריהוט – רק החפצים בעלי הערך הרגשי נשארו. תוך שבוע ריהטנו אותה, ואני מאוד אוהבת את הספה שקנינו, שאני יכולה לנוח עליה אחרי יום של עבודה והתרוצצות.

המסע הזה היה מלא בציפייה ובכובד המתוק-מר של השארת חיינו הקודמים מאחור. אבל אני מרגישה שסוף סוף הגענו הביתה".

הסתדרתם עם מסגרות לילדים?

"כן. רפאל לומד בישיבה בירושלים. דניאל לומד בכיתה י"א בבית ספר דובר אנגלית בירושלים, שאליו הוא נוסע מדי יום. גבריאל ב'ישיבה קטנה' (לגילי 14-17) ברמת בית-שמש, ויונתן בבית ספר בשכונת 'משקפיים'. הפגישות מראש עם בתי ספר פוטנציאליים עזרו לנו למצוא את מה שמתאים ולהבטיח השתלבות חלקה. בתי הספר כאן מציעים בדרך כלל תמיכה לתלמידים שאינם דוברי עברית, שזה בהחלט מקל, כי אני לא בטוחה שהייתי יכולה לעזור להם בשיעורי הבית".

מרגישים בהבדל בין המחירים בארץ לעומת דרום-אפריקה?

"ההתמודדות בארץ הייתה עבורי מאירת עיניים. המצרכים בסופר והציוד לבית הספר יקרים יותר בהשוואה לדרום-אפריקה, כך שקניות הן אתגר. לגלות אילו מותגים ומאכלים כל אחד יאהב מרגיש כמו שעשועון טלוויזיה – 'הם יאהבו את זה או שזה יישאר בחלק האחורי של המקרר?' בנוסף ליוקר המחיה, משימות יומיומיות לעיתים קרובות לוקחות כאן יותר זמן מהצפוי, מקניות מצרכים ועד התקנת שירותים שונים. למדתי שסבלנות היא המפתח – לפחות יש לי זמן להרהר בהחלטות חיי בזמן ההמתנה בתור. באופן כללי, המעבר לארץ היה שילוב של אתגרים ותגמולים".

איך אתם מתניידים?

"בהתחלה הסתמכנו על תחבורה ציבורית, שהיא יעילה, אבל אני שוקלת לקנות רכב בקרוב. אני לא בטוחה כמה רחוק אנהג בשלב זה. בתחבורה הציבורית לוקח זמן להגיע ליעדים, אבל כאמור, למדתי להעריך את הזמן הזה – הוא מאפשר לחשוב, ליהנות מהנוף ואפילו לתפוס תנומה קלה".

אתם מוצאים זמן ומקום בתקציב המשפחתי לבילויים ופעילויות פנאי?

"יצאנו לטיולים משפחתיים כדי להכיר אתרים ומקומות. אחד מהטיולים הוא בלתי נשכח עבורי – לירושלים ולכותל. נהנינו גם מיום נהדר בים".

עולים ועולים

אל משפחת סאקס מצטרפים עוד אלפי ישראלים שעלו ממדינות שונות לישראל. רק בשנה העברית האחרונה (תשפ"ד) עלו לישראל כ-31 אלף עולים, שהגיעו מלמעלה מ-100 מדינות שונות ברחבי העולם, זאת למרות מלחמת חרבות ברזל. כך עולה מנתוני משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית. עוד עולה מהנתונים כי בשנת תשפ"ד חל גידול בולט בפתיחת תיקי עלייה בקרב המתעניינים בעלייה ממדינות המערב. כחלק ממאמצי השיקום של מדינת ישראל, משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית יקדמו בשנים הקרובות תוכניות להגברת העלייה ארצה.

ומהיכן הגיעו העולים בתשפ"ד? בתקופה שבין 16 בספטמבר 2023 ל-19 בספטמבר 2024 עלו מרוסיה כ-19,850 עולים, מארצות הברית ומקנדה למעלה מ-3,340 עולים בסיוע נפש בנפש; מצרפת למעלה מ-1,820 עולים; מאוקראינה כ-980, מבלארוס 795, מבריטניה כ-560, מארגנטינה למעלה מ-450; מגיאורגיה למעלה מ-310, מדרום אפריקה כ-280, מברזיל כ-250, מאוזבקיסטאן כ-220, מגרמניה יותר מ-160, מאזרבייג'ן יותר מ-150, מאוסטרליה 135 עולים, ממקסיקו כ-130, ומקזחסטן 105 עולים.

"רק בשנה העברית האחרונה (תשפ"ד) עלו לישראל כ-31 אלף עולים, שהגיעו מלמעלה מ-100 מדינות שונות ברחבי העולם, זאת למרות מלחמת חרבות ברזל. כך עולה מנתוני משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית"

קרוב לשליש מהעולים השנה (31%) הם צעירים בגילי 35-18. מדובר בכ-9,600 צעירות וצעירים שהגיעו לבנות כאן את עתידם המקצועי והמשפחתי בצל המלחמה ומהווים מנוע צמיחה לחברה ולמשק. רבים מהם נקלטו בתוכניות מיוחדות של משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית, ורבים מהם אף מתגייסים לצה"ל.

עוד כ-20% מהעולים השנה הם בגילי 0 עד 17 (למעלה מ-6,000), כ-21% בגילי 36 עד 50 (כ 6,570 עולים), וכ-13% בגילי 51 עד 60 (כ-3870 איש). 5% מהעולים שהגיעו הם בגילי 61 עד 65 (כ-1570) ואילו 10% מהעולים שהגיעו בתשפ"ד הם בגילי 66 ומעלה (כ-2920). כ-16,030 מהעולים ומהעולות שהגיעו השנה הן נשים (52%) וכ-14,530 הם גברים (48%).

מאז 7 באוקטובר, למרות המלחמה, חל זינוק בולט בפתיחת תיקי עלייה לישראל ממדינות המערב. צרפת היא המדינה המובילה בפתיחת תיקי עלייה ונרשם בה זינוק חד של כ-352% בבקשות לפתיחת תיקי עלייה. בצרפת נפתחו תיקי עלייה לכ-6,040 נפשות בתשפ"ד, לעומת כ-1,330 בתקופה המקבילה אשתקד. מארצות הברית חל גידול של כ-60% ונפתחו תיקי עלייה לכ-6,590 נפשות מפרוץ המלחמה; מקנדה נרשם גידול של 87% עם פתיחת תיקים ליותר מ-870 נפשות ומבריטניה גידול של 62% עם פתיחת תיקי עלייה ליותר מ-880 נפשות.

שר העלייה והקליטה, אופיר סופר:

"מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר אנו עדים לגל עלייה מרגש וייחודי. בשנה האחרונה הגיעו לישראל עשרות אלפי עולים מכל רחבי העולם, שבחרו לעלות דווקא ברגעים המאתגרים ביותר. זהו ביטוי חזק ועוצמתי לקשר העמוק של יהודי התפוצות לישראל"

העיר שקלטה הכי הרבה עולים השנה היא נתניה, שאליה הגיעו למעלה מ-4,700 עולים חדשים בתשפ"ד. אחריה תל אביב עם כ-4,480 עולים חדשים. בהמשך נמצאת חיפה שבה נקלטו יותר מ-3,870 עולים, ירושלים עם כ-2,260 עולים, בת ים עם כ-1,880 ואשדוד שקלטה כ-1,100 עולים במהלך השנה החולפת.

שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, אמר: "מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר אנו עדים לגל עלייה מרגש וייחודי. בשנה האחרונה הגיעו לישראל עשרות אלפי עולים מכל רחבי העולם, שבחרו לעלות דווקא ברגעים המאתגרים ביותר. זהו ביטוי חזק ועוצמתי לקשר העמוק של יהודי התפוצות לישראל. העלייה הזו מסמלת את הזיקה העמוקה של העם היהודי לארצו, מביאה עמה תקווה וגאווה, ומהווה מנוע צמיחה משמעותי לחברה ולכלכלה שלנו. אנו עושים רבות כדי להבטיח קליטה ראויה ומכובדת לכל עולה, ובנוסף פועלים לעודד עולים רבים נוספים להגיע ארצה. השבוע קיימנו תרגיל נרחב במטרה להיות ערוכים לגל עלייה גדול, וכולי תקווה שנמשיך לראות מספרים הולכים וגדלים, רבבות רבות מיהודי התפוצות, שמחליטים לקבוע את חייהם בישראל".

יו"ר הסוכנות היהודית, אלוף במיל' דורון אלמוג, הוסיף: "עלייה לארץ היא מנוע צמיחה אדיר. היא מביאה איתה חוסן וחדשנות בכל תחומי החיים. בביטחון, במדע, ברפואה, בכלכלה, בחינוך, בתרבות, בספורט ועוד. היא מביאה איתה תקווה. בימים אלה, העולות והעולים הם סמל לרוח הנפלאה של העם היהודי. רוח של מסירות ואהבה. רוח שנחוצה לנו יותר מתמיד. בעלייתם לארץ, בייחוד בתקופה זאת, הם מבטאים אהבה ללא תנאי ומעניקים תנופה גדולה לבנייה ותקומה. אני מייחל לעוד מיליון עולים בשנים הקרובות שיבואו לסייע לבנות ישראל חדשה, חזקה יותר וטובה יותר. כזו שחותרת למצוינות ולעולם לא שוכחת את החלשים. ישראל של חברת מופת".