הבקשה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה שלושה שבועות לפני פתיחת השנה – מערערת את השגרה והחיים לה היו רגילים זוגות ומשפחות חרדיים בעיר. לפיה ההחלטה נולדה כתוצאה מכך שהמדינה לא מוסמכת עוד לעודד לימודים תורניים של מועמדים חרדים לשירות ביטחון באמצעות מימון ממשלתי. ולכן, כך לפי היועצת המשפטית, נדרש להפסיק את המימון למי שאחד מבני המשפחה לומד במוסד תורני בזמן שהוא מיועד לשירות ביטחון.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה העבירה את דבריה לשר העבודה, יואב בן צור מש"ס. ובמכתבה הסבירה את ההחלטה: "ראשית, קיומה של זיקה ישירה, במסגרת פרק ג' 1, שפקע ביום 1.7.2023, בין דחיית השירות לבני הציבור החרדי ובין לימודיהם התורניים. זיקה זו יסודה בהיותם של הלימודים התורניים התכלית הבסיסית להימנעות מגיוס, והפעילות הבלעדית שבה אמור המלש"ב החרדי לעסוק, כאחד התנאים האישיים שנדרשו לשם קבלת דחיית השירות. כתוצאה מכך, עם פקיעת מקור הסמכות החוקי לדחיית השירות הגורפת, נשמט אף הבסיס החוקי למימון הממשלתי המיועד לעידוד לימודיהם של המלש"בים החרדים.
התגובה של ש"ס:
"ההחלטה לשלול מאימהות חרדיות עובדות את סבסוד מעונות היום, שלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים, רק בגלל שהבעל לומד תורה – זו בריונות משפטית אכזרית והתעמרות בילדים חסרי ישע. מדובר באות קין מחפיר על מצחה של מערכת משפטית"
"שנית, היותם של מבחני התמיכה במעונות היום כלי בידי המדינה לעודד את שילובם של הורים בשוק העבודה, כאשר אחת הפעילויות שהמבחנים ראו בהם שווי ערך לעבודה או ללימודים מכווני תעסוקה, בצד שירות צבאי סדיר ושירות לאומי, הם לימודים תורניים של מלש"בים".
שר העבודה, שקיבל את המכתב של היועצת המשפטית והחלטתה, קיים דיון חירום והתייעצות עם גורמי המקצוע הרלוונטיים, על מנת לבחון את נושא ביטול הסבסוד למעונות יום. "השר רואה באופן חמור את הפגיעה הקשה והישירה נגד אותם פעוטות חסרי ישע שיישארו ללא מסגרות חינוכיות מפוקחות". בתגובת בן צור צוין כי "הוא רואה בגזירת הפעוטות פגיעה קשה בכלכלת המשפחות שכן אלפי אימהות יעזבו את מעגל העבודה ויהפכו ממשפחות נורמטיביות למשפחות נתמכות. השר ימשיך במאבק הצודק והמוסרי למען אותן פעוטות בכלל הכלים המשפטיים ולא יעצור את המאבק עד שהצדק עבורן ייצא לאור״.
ש"ס: "זו בריונות"
בהמשך, התגובה של ש"ס לא איחרה להגיע והם הביעו התנגדות להחלטתה של היועצת המשפטית ואמרו, "ההחלטה לשלול מאימהות חרדיות עובדות את סבסוד מעונות היום, שלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים, רק בגלל שהבעל לומד תורה – זו בריונות משפטית אכזרית והתעמרות בילדים חסרי ישע. מדובר באות קין מחפיר על מצחה של מערכת משפטית האמורה להיות המגן והסעד של נשים שהחליטו להיכנס למעגל העבודה ולתרום למשק הישראלי תכלית הסבסוד היא עידוד תעסוקת נשים. הנשים החרדיות בשיעור תעסוקת נשים הגבוה ביותר ב-OECD. החלטה אומללה זו תחזיר אותן אחורה", מסרו.
במפלגה הוסיפו: "סוגיית מעמדם של בני ישיבות נידונה בימים אלה בוועדת חוץ וביטחון ונעשים מאמצים להגיע להסדר חוקי בשיתוף פעולה עם מערכת הביטחון. התעמרות בנשים חרדיות עובדות כאמצעי לחץ – היא איוולת מוחלטת שלא תוציא אברך אחד מבית המדרש ותרחיק כל פתרון בנושא. נבחן את הכלים המשפטיים העומדים בפניה כדי לבטל את ההחלטה השערורייתית שדגל שחור מתנוסס מעליה".
"השר בן צור ביקש מהייעוץ המשפטי במשרדו לשנות את מבחן התמיכה לזכאות להנחה במעונות יום, כך שלפי הקריטריונים גם במקרה שהורה אחד עובד, כמו למשל אם המשפחה, עדיין תהיה לאברכים זכאות להנחה"
ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, אמר כי "הם מדברים כל הזמן ומטיפים לנו מוסר על תעסוקת נשים ועל שוויון, עד שזה מגיע לחרדים – הם זורקים את הכל ונלחמים נגדנו. רשעים שאין כדוגמתם".
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש מיהדות התורה, האשים כי הייעוץ המשפטי "גורר ילדים קטנים לקרב ופועל להרעבתם", כלשונו. "הייעוץ המשפטי חושף את האמת – לא צורכי הצבא מעניינים אותם, אלא אך ורק רדיפה אובססיבית נגד עולם התורה והמשפחה החרדית", טען. "אין להם גבולות".
מאז פסיקת בג"ץ הקובעת כי לא ניתן עוד לפטור חרדים משירות צבאי בהיעדר חוק המסדיר את מעמד "תורתו אומנותו", השר בן צור ביקש מהייעוץ המשפטי במשרדו לשנות את מבחן התמיכה לזכאות להנחה במעונות יום, כך שלפי הקריטריונים גם במקרה שהורה אחד עובד, כמו למשל אם המשפחה, עדיין תהיה לאברכים זכאות להנחה. כמו כן, נשלח מכתב מטעם הייעוץ המשפטי במשרד, ובו קריאה לבחון את בקשתו של השר. המהלך של שר העבודה לשינוי דרגות הסבסוד נועד לתת מענה ולמנוע את האפשרות של שלילת הזכאות להורים לפעוטות במגזר החרדי.
הפסקת התקצוב לבני ישיבות היא מכה קלה יחסית וניתנת לספיגה דרך תרומות, שכן מדובר בסך הכול במאות שקלים לאברך בחודש – אך ביטול סבסוד המעונות הוא פגיעה קשה יותר במצבם הכלכלי של הורים חרדים, כי מדובר בסכומים גדולים יותר, המגיעים לאלפי שקלים לפחות – חודש בחודשו.
הקו המשפחתי מתערער
משפחות חרדיות שהיו רגילות לקבל סבסוד של אלפי שקלים מהמדינה על מעונות יום, קיבלו את הבשורה קשה מאוד. מה הן יעשו כעת? האם הן ימשיכו לעבוד או יצמצמו את שעות העבודה כדי להיות עם הילדים בבית? שוחחנו השבוע עם נשים מהמשפחות החרדיות בעיר, ושמענו את קולן.
תושבת העיר אמרה השבוע כי "הציבור החרדי בבית שמש פחות גועש על זה. כי היינו באותו המקרה כאשר ליברמן ניסה לעצור את סבסוד המעונות לחרדים. אז בסוף בג"ץ עצר את זה אבל אפשר לומר שהתרגלנו. ברמה האישית נשים כן מחפשות פתרונות. אני שומעת את זה ביומיים האחרונים כל הזמן. זה אומר שהרבה הורים יעברו ממעון מפוקח למשפחתון שעובד עד אחת בצהריים, בעלות של משהו כמו 600 שקלים בחודש. זה אומר מקום לא מפוקח, פחות מושקע, לא מקצועי, בסלון בית, ולא תמיד מותאם לילדים. בציבור החרדי יגלו הבנה. נשים שעובדות בעבודה שאפשר לקחת הביתה ישימו את הילד במעון כזה יום קצר, ייקחו אותו ויהיו איתו בבית וימשיכו את העבודה בשעות הערב והלילה אחרי שהילדים יישנו. בבתי הספר המורות עם הילדים הקטנים ינסו לעבוד רק בשעות המוקדמות כדי להספיק להחזיר אותם מוקדם. בעבודות המשרדיות יפזרו את העבודה על פני הבוקר והלילה", סיכמה רבקי טאובר, תושבת בית-שמש בריאיון ל-Ynet.
תושבת העיר:
"הציבור החרדי בבית שמש פחות גועש על זה. כי היינו באותו המקרה כאשר ליברמן ניסה לעצור את סבסוד המעונות לחרדים. אז בסוף בג"ץ עצר את זה אבל אפשר לומר שהתרגלנו. ברמה האישית נשים כן מחפשות פתרונות. אני שומעת את זה ביומיים האחרונים כל הזמן"
תושבת אחרת הוסיפה לדבריה כי היא נשואה לאברך כולל. לאחרונה היא רשמה את בנה למעון מתוך הבנה שתמשיך בעבודתה במשרד עורי דין. אך מאז יום ראשון בו התקבלה ההחלטה של היועצת המשפטית, היא חושבת מה לעשות. "תראי יש לי בן גדול שנמצא בגן עירוני ובן קטן שרשמנו למעון והוא צריך להתחיל בו עוד שבועיים וחצי. אני עובדת ובעלי אברך שרוב היום לומד בכולל. כבר פגשנו את המנהלת והמטפלת שלו, הכל היה מתוכנן. עכשיו אנחנו מבינים שהמעון יעלה לנו בערך 3,200 שקלים, במקום 1,600. זה הבדל מאוד גדול. אנחנו חושבים עכשיו מה לעשות. או שנשלח אותו למשפחתון פרטי ואצטרך לצמצם את המשרה שלי או לעבוד יותר מהבית. אעשה את המאמץ, העיקר שלא תופחת אפילו רבע שעה מלימוד התורה של בעלי. זה דבר שלא אתן לו לקרות גם אם אצטרך לעשות ויתורים גדולים. אנחנו כנשים חרדיות רגילות להקריב עבור לימוד התורה. אנחנו מוותרות על דברים שאנחנו רוצות בסופר, על הכנסה גבוהה יותר שיכולה להיות אם שנינו נעבוד".
תושבת נוספת שיתפה כי היא לקראת סיום חופשת הלידה שלה. ממש בתחילת הלימודים עתידה לסיים אותה. ולאחר מכן תכננה להתחיל עבודה חדשה כשהיא עם תינוקת טרייה, שהייתה אמורה להיות במעון יום. אך הבקשה של היועצת המשפטית ערערה אותה וגורמת לה לחשוב מה לעשות כעת. "הייתי עד עכשיו עצמאית", היא מספרת, "וחשבתי לחזור מחופשת הלידה לעבודה כשכירה. עם שני ילדים במעון היינו צריכים לשלם 2,000 שקלים בחודש. בעלי לומד בכולל ומקבל מלגה ואני עובדת. עכשיו עם ההחלטה הזאת אני מבינה שנשלם 6,400 שקל. זה לא סכום שאני אשלם למעון. נשאיר אותם בבית. נעשה להם סדר יום של גן ואני אנסה לעבוד. ברור שההכנסה שלי תפגע, אבל אי-אפשר לצאת לעבוד עם שני תינוקות בלי מסגרת, וגם אי-אפשר לשלם כזה סכום".
תושבת נוספת:
"אנחנו חושבים עכשיו מה לעשות. או שנשלח אותו למשפחתון פרטי ואצטרך לצמצם את המשרה שלי או לעבוד יותר מהבית. אנחנו כנשים חרדיות רגילות להקריב עבור לימוד התורה. אנחנו מוותרות על דברים שאנחנו רוצות בסופר, על הכנסה גבוהה יותר שיכולה להיות אם שנינו נעבוד"
על פי דוח של משרד העבודה, הצטמצמו הפערים בשוק העבודה בין חרדיות ליהודיות שאינן חרדיות. שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות עולה משתי סיבות: נשים בשנתוני גיל צעירים יותר עובדות יותר; שיעורי התעסוקה בתוך כל שנתון גילי עולים לאורך הזמן. לדוגמה, בקבוצת הגיל 31-29, שיעור התעסוקה עמד על 49% בשנתוני הלידה 1970–1972 ועל 73% בשנתוני הלידה 1991–1993. דווקא ההחלטה האחרונה עלולה לפגוע בתעסוקת נשים חרדיות.
לאור הקולות של הנשים החרדיות בהמשך השבוע ביקש שר העבודה יואב בן צור לדחות את יישום הוראות היועמ"שית גלי בהרב-מיארה להפסקת סיוע למשפחות חייבי גיוס בסבסוד מעונות יום. במכתב ששלח למשנה ליועמ"ש כתב השר כי "חוות הדעת מתעלמת משלום וביטחון הפעוטות והיציבות הכלכלית של המשפחות". במקביל, ח"כ ישראל אייכלר הגיש הצעת חוק לעקיפת ההחלטה.
