המלחמה באוקראינה חושפת פעם נוספת את הישראלי הטוב: השבוע יצאה משלחת בת שלושה מתנדבים של איחוד הצלה מסניף בית שמש לגבול מולדובה, בכדי לסייע לפליטים האוקראינים ולהביאם ארצה. שלושתם מוגדרים כמלאכים בכתום, והשם ניתן להם לא רק בגלל המעילים הכתומים שהם לובשים, אלא גם כי בכל פעם שהם מגיעים לאירוע, הם עושים הכל על מנת להציל חיים, ובעיקר לסייע בכל מה שניתן. אחד מהמתנדבים שנסע למולדובה, היה דודו עמר, תושב העיר שדואג בימים ובלילות לתעד את המסע שלו עם המשפחות וילדיהם במולדובה. שוחחנו איתו השבוע, על המייל ושיחת הטלפון הראשונה שקיבל לצאת למסע, על משימות החילוץ שקיבלו ועל מצב הפליטים האוקראינים. איך הם מתמודדים עם המלחמה, והאם הסיוע עזר למצבם?
"את המייל להצטרף למשלחת קיבלתי במוצאי שבת ב-23:30 בלילה", סיפר מתוך תחושת שליחות דודו עמר, "בלי להסס לרגע השבתי בחיוב. לא יכולתי לעמוד מנגד ולצפות בכל המחזות הקשים שמתחוללים באוקראינה ולא לסייע. יחד איתי מסניף בית שמש הצטרפו למשלחת אתי פרץ ורחל הולצר, נשים גדולות עם לב ענק. היה לנו זמן להתארגן שעות בודדות, נתבקשנו להיות בשדה כבר למחרת ב-13:00 לתדריך, התארגנות ועלייה למטוס".
דודו עמר:
"אנחנו מסייעים להם בבגדים, במשחקים לילדים, בעזרה לרישום מול הקונסול. ומלבד הדברים הבירוקרטים שמעסיקים אותם, אנחנו דואגים להעלות להם את מצב הרוח, להנעים את זמנם ברגעים הקשים. אנחנו כאן כי אנחנו רוצים לסייע ככל שניתן ובכל מה שצריך""את יודעת איך זה לראות משפחה שלמה עם שקית ביד ולהבין שכל החיים שלהם נמצאים עכשיו בתוך שקית קטנה הזו? פשוט קורע את הלב", סיפר בכאב עמר. "אז אתה מנסה לחבק להכיל ולתת תחושת ביטחון שהם הולכים למקום טוב יותר"
אילו מחשבות ותחושות הרגשתם בדרך לשם?
"תחושה של חוסר וודאות. המצב באוקראינה רק הולך ומחמיר, ואתה לא באמת מה אתה הולך לפגוש בשטח".
עמר ושתי המתנדבות הנוספות, נחתו בשלום וקיבלו משימה ביום הראשון. הם חולקו לצוותים ולכל צוות היה את המשימה שלו, "שובצתי כראש צוות של מתנדבים שהם מלאכים כחלק מהמשלחת. ביום הראשון למבצע הצוות שלי שובץ במתחם בו נמצא החפק הראשי, אליו הגיע גם הקונסול על מנת לזרז את הרישומים של אותם יהודים המבקשים לעלות ארצה", סיפר בנחישות, "שם התקבצו פליטים רבים שהגיעו חלקם מבולבלים בתקווה לקבל את האישור שהם מורשים להיכנס לארץ", סיפר, "פשוט גאווה לראות את אותם פליטים מתגאים בזה שהם יהודים או שיש להם סממן יהודי, מה שנתן להם תקווה לברוח מהתופת ולעלות לארץ".
אתם לא מפחדים להיתקע שם בזמן המלחמה?
"אנחנו עושים את כל מה שנדרש, אנחנו כאן כדי לעזור, גם אם נצטרך להיות בתוך מחנות הפליטים בהם מתרכזים אלפי אנשים".
המתנדבים שטסו לסיוע במולדובה שבאוקראינה מפוזרים במקומות שונים בהם התמקמו הפליטים. לכל אחד מהם יש תפקיד שונה אך המטרה היא אחת: לסייע ולאפשר להם לעלות ארצה, כי עד עכשיו הם הרגישו תקועים, ובלי יכולת להתנייד ממקום למקום, ובטח שלא לעלות ארצה בתנאים ובאיומים שהם מקבלים מידי יום מרוסיה. כשהם ראו את פניהם של המתנדבים, בכל חלק הביקור, הם מתרגשים. "רואים אותנו עם המעילים הכתומים ואת רואה את האור והתקווה שלהם בעיניים", סיפר בהתרגשות עמר.
במה אתם מסייעים להם, מלבד העלייה ארצה?
"אנחנו מסייעים להם בבגדים חמים, בובות, במשחקים לילדים, באוכל שמיועד לפליטים ובעזרה לרישום מול הקונסול. ומלבד הדברים הבירוקרטים שמעסיקים אותם אנחנו דואגים להעלות להם את מצב הרוח, להנעים את זמנם ברגעים הקשים. אנחנו כאן כי אנחנו רוצים לסייע ככל שניתן ובכל מה שצריך", אמר עמר. "את יודעת איך זה לראות משפחה שלמה עם שקית ביד ולהבין שכל החיים שלהם נמצאים עכשיו בתוך שקית קטנה הזו? פשוט קורע את הלב. אז אתה מנסה לחבק להכיל ולתת תחושת ביטחון שהם הולכים למקום טוב יותר".
אחרי שעטפו את הפליטים בעזרה ובחום, הם ריכזו את אלו שהיו מעוניינים לעלות ארצה ובבוקר יום שלישי האחרון, צוות המשלחת ארגן טיסת חילוץ עבור פליטים שנתרמה עבור איחוד הצלה על ידי יהודים מארה"ב ששהו איתם מספר ימים. "אנחנו ווידאנו שהפליטים שהיו מעוניינים יעלו למטוס לישראל בבטחה", שיתף עמר, ונזכר ברגעים האלו בהם הוא צופה בהם עולים על המטוס.
אחרי שהם סיימו את תפקידם במולדובה, הם עברו לאזור נוסף בגבול "פאלאנקה", "מדובר במרחק נסיעה של כחצי שעה מאודסה המפוגזת", חשף עמר, "אפשר היה לשמוע מעלינו את המטוסים בשמיים".
כשהגעתם, מצב הפליטים היה שונה ממולדובה?
"כשהגענו ראינו מראות קשים מאוד. נשים, ילדים וזקנים ללא הבעלים, בוכים וחסרי אונים, עוברים את הגבול וחלקם אל הלא נודע, אחרי שעברו שעות של נסיעה ומשאירים את כל החיים שלהם מאחור, ובכלל לא יודעים אם יהיה להם אפילו לאן לחזור, חלקם תינוקות, חלקם נכים על כיסא גלגלים, חלקם חולים שנזקקו לסיוע רפואי בשטח".
מראות קשים. איך הם הגיבו כשראו אתכם?
"היה להם מין ניצוץ בעיניים כשהם ראו אותנו. וזה אמר הכל, גם ללא מילים, הם הבינו שהגיעו למקום מבטחים. באנו לעזור ולסייע. מיד כשעברו את הגבול למולדובה כיבדנו אותם באוכל שהכנו במיוחד עבורם במהלך הלילה, ולילדים חילקנו ממתקים ומשלוחי מנות שהגיעו מהארץ, ובובות משחקים שהגיעו במיוחד על ידי תרומות מהארץ. לזקנים בדקנו לחץ דם, בדיקת סוכר, לחלקם נתנו תרופות בשטח, לחלקם עזרנו עם הציוד לעלייה לאוטובוס שלקח אותם למחנה הפליטים הסמוך. לפנינו עוד ימים של שהות כאן במטרה לסייע ככל שניתן ולעלות ארצה את הפליטים היהודים שרק מבקשים להיות במקום שטוב בו יותר".
כרגע לפי הדיווחים של המתנדבים, מזג האוויר מאפשר להם להיפגש עם הפליטים לאורך היום והלילה, אך לפיהם – לא משנה באיזו שעה ביום הם רואים את הפליטים האוקראינים, קשה לפספס את תחושת הכאב והייאוש שהמלחמה השאירה בהם. "הציבור מיוחד", הסביר עמר, "יש להם תחושה שהמלחמה לא תיגמר. כרגע הם נמצאים ביום ה-26-27 והם לא מצליחים לראות את הסוף, לא קל לראות את זה".
הנהלת סניף איחוד הצלה בבית שמש מברכים ומחזקים את המתנדבים שיצאו אל אזורי התופת באוקראינה. זו המשלחת השלישית של איחוד הצלה שיוצאת לסייע במקרי חירום של אוקראינה. כשראשונים לצאת היו דני בן דוד ודייב שרפמן לאחר מכן משה לנדסמן ודוד לף וכעת דודו עמר, רחל הולצר ואתי פרץ. המתנדבים שטסו בתחילת השבוע ישהו במולדובה שבאוקראינה כעשרה ימים ויסייע ככל הניתן לפליטים מאוקראינה.
המראות הקשים:
"כשהגענו ראינו מראות קשים מאוד. נשים, ילדים וזקנים ללא הבעלים, בוכים וחסרי אונים, עוברים את הגבול וחלקם אל הלא נודע, אחרי שעברו שעות של נסיעה ומשאירים את כל החיים שלהם מאחור, ובכלל לא יודעים אם יהיה להם אפילו לאן לחזור, חלקם תינוקות, חלקם נכים על כיסא גלגלים, חלקם חולים שנזקקו לסיוע רפואי בשטח"
"היה להם מין ניצוץ בעיניים כשהם ראו אותנו. וזה אמר הכל, גם ללא מילים, הם הבינו שהגיעו למקום מבטחים. באנו לעזור ולסייע. מיד כשעברו את הגבול למולדובה כיבדנו אותם באוכל שהכנו במיוחד עבורם במהלך הלילה, ולילדים חילקנו ממתקים ומשלוחי מנות שהגיעו מהארץ, ובובות משחקים שהגיעו במיוחד על ידי תרומות מהארץ"
"הנהלת סניף איחוד הצלה בבית שמש מברכים ומחזקים את המתנדבים שיצאו אל אזורי התופת באוקראינה. זו המשלחת השלישית של איחוד הצלה שיוצאת לסייע במקרי חירום של אוקראינה"
מצטרפים למערך החילוץ
מלבד מתנדבי איחוד הצלה שטסים בשבועות האחרונים לסייע בחילוץ הפליטים, גם משטרת ישראל שלחה בימים אלו משלחת של שוטרים ומתנדבים לפולין, על מנת לסייע לעולים ולפליטים מאוקראינה שנמלטו מרוסיה בעקבות המלחמה.
כחלק מהסיוע, שעליו החליט ביום חמישי האחרון המפכ"ל יעקב שבתאי, שלוחת נעורים של המכללה הלאומית לשוטרים תפונה במטרה לארח את הפליטים שיגיעו ארצה. המשלחת תכלול 15 שוטרים דוברי רוסית שיצאו אל פולין, שם היא תשהה במשך כשבועיים.
כמו כן, המשטרה הציבה בנמל התעופה בן גוריון שוטרים ומתנדבים דוברי רוסית על מנת שאלה יסייעו ללוות את המגיעים ארצה בשלב הקליטה וכדי לעזור להם בקבלת המסמכים הרלוונטיים, סל קליטה וסיוע כספי ראשוני לעולם.
המפכ"ל שבתאי: "המשטרה לא נשארת אדישה אל מול המתרחש באוקראינה, וניקח חלק במאמצי המדינה לסייע ככל שניתן לפליטים ולעולם מאוקראינה. מטרתנו היא להבטיח שהם יגיעו ארצה בבטחה, עם מינימום בירוקרטיה וקליטה מהירה בארץ, וכמובן לאפשר להם שהייה נוחה ובטוחה בישראל".
מאיר שפיגלר, פרויקטור הצוות הלאומי לעלייה: "ההירתמות המיידית של גופי הביטחון ושל הגופים האזרחיים מחזקת את התחושה שהחוזקה העיקרית של מדינת ישראל היא החוסן החברתי שלה והערבות ההדדית שבצידה".
