המשבר של מחסור הכיתות בעיר התגלה כמה חודשים לפני פתיחת השנה. התברר שיש כמות גדולה יותר של ילדים ביחס לכמות בתי הספר וגני הילדים והעירייה מאז נאבקת להשלים את הפער. השבוע התקיים דיון בכנסת בנושא מחסור הכיתות, שלפי נתוני מבקר המדינה – החוסרים קיימים בכל הארץ. רק שבבית שמש המצב חמור הרבה יותר. אלפי כיתות קרוואנים חסרות. ובכיתות שכבר קיימות יש צפיפות גדולה ו- 40 תלמידים נאלצים ללמוד יחד בחדר אחד.
בדיון בכנסת כאמור נחשף מחסור של אלפי כיתות וגם עלו טענות להסטת תקציבים, עומסים ברשויות והתרעה כי הפער יגדל ל־6,500 כיתות עד 2027.
"מנהל הביקורת במשרד מבקר המדינה, אילן מוריץ, הציג את ממצאי הדוח וציין כי תוכניות החומש אינן נותנות מענה למחסור ההולך וגדל בכיתות לימוד וכי הפער מתרחב מתוכנית לתוכנית. עוד עלה כי שיעור ניכר מהכיתות פועל במבנים יבילים, חלקם מתיישנים, וכי קיימת צפיפות גבוהה בכיתות"
הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ אלון שוסטר, קיימה דיון בדוח מבקר המדינה לשנת 2022 בנושא פיתוח מוסדות חינוך ובנייה חדשה. הדיון התקיים גם בעקבות פניית ארגון ישראל חופשית, שהציג פרסומים המעלים חשש לשימוש בתקציבי בינוי כיתות לימוד למטרות שאינן ייעודן. שוסטר אמר כי "בשנת הביקורת עמד המחסור בכיתות לימוד תקניות על 10,219 כיתות בגני הילדים ובבתי הספר", וציין כי הדוח מצביע על היעדר תכנון רב־שנתי, פערים בין תכנון לביצוע ומחסור בתמונת מצב כוללת. הוא הוסיף כי יש לבדוק את "החשד לשימוש הולך וגובר שלא לומר בלתי ראוי בתקציבי בינוי כיתות לימוד למטרות של בניית בתי כנסת, אולמות אירועים ועסקים פרטיים".
ממצאי המבקר: "הפער מתרחב מתוכנית לתוכנית"
מנהל הביקורת במשרד מבקר המדינה, אילן מוריץ, הציג את ממצאי הדוח וציין כי תוכניות החומש אינן נותנות מענה למחסור ההולך וגדל בכיתות לימוד וכי הפער מתרחב מתוכנית לתוכנית. עוד עלה כי שיעור ניכר מהכיתות פועל במבנים יבילים, חלקם מתיישנים, וכי קיימת צפיפות גבוהה בכיתות. בחלק מהכיתות שנבדקו מספר התלמידים עלה על 30, לעומת ממוצע של כ־23 תלמידים במדינות ה־OECD.
ראש עיריית בית שמש, שמאול גרינברג, נאבק בכנסת לצמצום פער בינוי הכיתות בעיר ותיאר מציאות קשה בשטח: "אני מקים כיום 30 בתי ספר במקביל בעיר כאשר עלות ההשתתפות העירונית בכל מוסד עומדת על כ-15 מיליון שקל. המשמעות היא נטל מצטבר של כחצי מיליארד ש"ח על כתפי העירייה – סכום שעלול להוביל להקרסת הרשות המקומית", התריע. "לא בטוח שאוכל לעמוד בעלויות האלו". הוא הוסיף כי "כיום יש לי כיתות של 40 תלמידים בקרוואן בתנאים לא אידיאליים". בהמשך הוא הציג בפני חברי הוועדה את עומק המשבר בעיר, וציין כי בית שמש היא העיר בעלת קצב הגידול הגבוה ביותר בישראל. לדבריו, "בכל יום נולדת בעיר כיתה חדשה", בעוד שקצב הבינוי והתקצוב אינו מדביק את הגידול הדמוגרפי.
ראש עיריית בית שמש, שמאול גרינברג:
"אני מקים כיום 30 בתי ספר במקביל בעיר כאשר עלות ההשתתפות העירונית בכל מוסד עומדת על כ-15 מיליון שקל. המשמעות היא נטל מצטבר של כחצי מיליארד שקל על כתפי העירייה – סכום שעלול להוביל להקרסת הרשות המקומית"
ראש העירייה גרינברג אמר כי המדינה קידמה הסכמים לפתרון מצוקת הדיור הארצית, אך לא סיפקה מענה מלא לתשתיות החינוך הנדרשות לתושבים החדשים. לדבריו, האחריות אינה יכולה ליפול על הרשויות המקומיות בלבד. בסיום קרא לממשלה ולמשרד האוצר לגבש תוכנית ממשלתית ייעודית, מוגדרת בזמן, לצמצום פערי בינוי הכיתות בתוך שלוש שנים. "לא מדובר בתוכנית לעשור קדימה, אלא בצורך מיידי ודחוף. ללא התערבות ממשלתית משמעותית, הנפגעים הישירים יהיו התלמידים, ההורים והמערכת כולה", אמר ראש העירייה.
גם ראש עיריית ראש העין, רז שגיא, התריע מפני מחסור עתידי חמור בכיתות והצביע על עלויות גבוהות של בינוי ומיגון. נציגת עיריית קריית מוצקין ציינה כי העיר מיצתה את עתודות הקרקע שלה ונדרשת להשקעות משמעותיות במסגרת התחדשות עירונית, תוך פערים בין התקצוב הממשלתי ליכולת המימוש.
נתוני משרד החינוך קשים: 2,500 כיתות חסרות
סמנכ"לית הבינוי והפיתוח במשרד החינוך, כרמית הרוש, אמרה כי "אנחנו מצליחים לנצל היטב את התקציב. נכון להיום, 85% ניצול על החומש הזה". לדבריה, חוסר מימוש נובע מרשויות שלא השלימו תהליכי בנייה. היא ציינה כי בבית שמש קיימות הרשאות של 600 מיליון שקלים שטרם נוצלו. הרוש הוסיפה כי כיום הפער עומד על כ־2,500 כיתות, וצפוי לגדול עד 2027 בעוד כ־4,000 כיתות. נציג משרד האוצר, דן פיקמן, אמר כי האוצר בוחן את תקצוב הכיתות לקראת החומש הבא וכי "כל תוספת צריכה להיות בגיבוי מקצועי".
"'לא בטוח שאוכל לעמוד בעלויות האלו'. הוסיף גרינברג 'כיום יש לי כיתות של 40 תלמידים בקרוואן בתנאים לא אידיאליים'. בהמשך הוא הציג בפני חברי הוועדה את עומק המשבר בעיר, וציין כי בית שמש היא העיר בעלת קצב הגידול הגבוה ביותר בישראל. לדבריו, 'בכל יום נולדת בעיר כיתה חדשה", בעוד שקצב הבינוי והתקצוב אינו מדביק את הגידול הדמוגרפי'"
רו"ח דרור לוי מארגון ישראל חופשית טען כי המחסור האמיתי עומד על כ־20 אלף כיתות, וכי הפער נובע מהסטת תקציבים. הוא ציין כי בישיבת יחזקאל באלעד הוגשה בקשה ל־8 כיתות לימוד בעלות 6 מיליון שקלים, "כשהיה צורך ל־2.5 כיתות בלבד", וכי התקציב שימש למטרות אחרות. נציגי משרד החינוך דחו את הטענות לשימוש שיטתי בלתי ראוי בתקציבי הבינוי והדגישו כי אגף הבקרה מבצע בדיקות שוטפות. נציגי משרד האוצר ציינו כי הנתונים שהוצגו מטרידים וכי ייתכן שיש צורך בחיזוק כלי הפיקוח.
ומי הכי סובלים? התלמידים
המחסור בכיתות בבית שמש עולה מידי שנה, כבר ב-2023 התריעו על מחסור של כמה מאות, וכיום, שנתיים אחרי המחסור הגיע לאלפי כיתות | כמות הילודה רק עולה מידי שנה, והתלמידים נאלצים ללמוד בכיתה אחת עם עוד עשרות תלמידים בצפיפות
על פי נתוני משרד המבקר מלפני כשנתיים עלה כי גם כשיש כיתות, הן לא עומדות בסטנדרטים. פורסם כי נמצאו שורה של ליקוים בטיפול הרשויות המקומיות בתחזוקה ובבטיחות של בתי ספר על־יסודיים (חטיבות ביניים ותיכונים). מהנתונים עולה כי ב־65% מהם נמצאו ליקויים בבטיחות ובאחזקה.
דוח מבקר המדינה העלה שורה של ליקויים שעלולים להיות מסכני חיים במוסדות החינוך. מהדוח עולה כי ב־65% מבתי הספר (13 מתוך 20) שנבדקו נמצאו ליקויי תחזוקה של נזילות מהגגות וסימני רטיבות בקירות. כמו כן, ב־65% מבתי הספר נמצאו ליקויי בטיחות חוזרים בדלתות, בארונות או במתקני השתייה.
כדי שהרשויות יוכלו לבנות מוסדות חינוך, משרד החינוך מעביר להן כספים. נוסף על כך, הוא מעביר מדי שנה כסף לרשויות המקומיות לטובת שיפוץ בתי ספר. אלא שהדוח קובע כי הכסף הזה לא מספיק. לדוגמה: משרד החינוך העביר בשנת 2022 סכום של 193 אלף שקלים לשיפוץ קיץ של 20 מוסדות חינוך. בפועל הסכום הזה היה נמוך ביחס לצרכים של אותם מוסדות. עוד עולה כי הרשויות עצמן לא תמיד מעבירות את הכספים לבתי הספר, וגם אם עשו זאת – העבירו לכל בתי הספר העל־יסודיים אותו הסכום, וזאת בלי להתחשב במצבם הפיזי ובמה שנדרש לתקן.
*כל התמונות בכתבה הן אילוסטרציה. אין האמור אומר שהעומס או המחסור בבתי הספר המצולמים*
