שירותי השכרת הקורקינטים החשמליים השיתופיים שהחלו לפעול לאחרונה בעיר, על פניו נראים כמו התקדמות באפשרות להתנייד ממקום למקום עבור צעירי העיר. המהפך שהגיע לבית שמש, אחרי שרוב הערים הגדולות כבר התנסו בשירות, מאוד שימח את חלק מתושבי העיר, בעיקר את האוכלוסייה הצעירה. אך מה לגבי אנשים עם מוגבלויות? מסתבר, שרוב הקורקינטים החשמליים מוצבים על המדרכות וחוסמות את הדרך התקינה עבור אנשים עם מוגבלויות שונות, בניהם: לקויי ראייה.
שבוע אחרי הצבת הקורקינטים בעיר באזורים השונים, צלצל למערכת "שוס הדרך" מוטי אדרי (52), תושב העיר, לקויי ראייה שנולד עם בעיה גנטית משפחתית, וסיפר לנו על הצבת הקורקינטים סמוך לביתו, עליהם לא ידע בכלל עד שנאלץ להתמודד איתם בבוקר אחד כשהוא בדרך לעבודה. "אני גר ברחוב הרמב"ם", מגולל אדרי את סיפורו, "כמו בכל בוקר אני הולך לעבודה במפעל מוגן שנקרא 'המשקם' של ביטוח לאומי, ממול יד שרה, ולא ראיתי או ידעתי שהציבו את הקורקינטים על המדרכה ליד הבית שלי. אני לקוי ראייה כבד, וכדי שאוכל להבחין במשהו, אני צריך להיות ממש קרוב אליו וכשאני מתקרב, אני מצליח לראות עצם או דמות שמפריעה על המדרכה ולא יותר מזה. יום אחד הלכתי על המדרכה, והיו שם שלושה קורקינטים ואחד שכוב על הרצפה. הייתי צריך למצוא דרך ללכת. היו לי כמה אפשרויות, או שאני יורד לכביש ומנסה לעקוף אותם, או שאני מוצא דרך מקורית להיחלץ להם. שוב, אני לקוי ראייה ומכיר את המדרכות בעל פה כבר המון שנים, אבל לא יצא לי להיתקל במצב שבו אני צריך לחשוב איך אני ממשיך את הדרך. ללכת על הכביש לא הייתה אופציה מבחינתי, כי בבקרים כביש הרמב"ם הוא עמוס באוטובוסים, סואן ומסוכן ואני מפחד. בגלל בעיית הראייה שלי, אני לא רואה את מה שקורה מסביב, אלא רק שומע וזה מפחיד. בסוף הייתי צריך למצוא דרך והיא לעלות על הגדר של הגינה הסמוכה ולהמשיך", אמר בעצבות.
"אני לקוי ראייה כבד, וכדי שאוכל להבחין במשהו, אני צריך להיות ממש קרוב אליו וכשאני מתקרב, אני מצליח לראות עצם או דמות שמפריעה על המדרכה ולא יותר מזה. יום אחד הלכתי על המדרכה, והיו שם שלושה קורקינטים ואחד שכוב על הרצפה. הייתי צריך למצוא דרך ללכת. היו לי כמה אפשרויות, או שאני יורד לכביש ומנסה לעקוף אותם, או שאני מוצא דרך מקורית להיחלץ להם"
אדרי מספר לנו לראשונה שאנשים עם לקויי ראייה לומדים את הדרך שלהם כדי שיהיה להם הרבה יותר קל להתנייד. בשונה מאנשים עם ראייה טובה, שהם יכולים לאלתר ולהסתדר, הם צריכים לחשב את המסלול שלהם כדי לא להיפגע. איך ניתן למנוע את בעיית הנגישות ועדיין ליהנות משירותי הקורקינטים? "אי אפשר", מסביר אדרי, "בכל פעם הם מציבים את הקורקינטים על המדרכה בצורה אחרת ובכל בוקר אני צריך לחשב מסלול ולדאוג שאני מוצא דרך לעבור את המדרכה לכיוון העבודה. אולי אם הם היו בוחנים את האפשרות להציב את הקורקינטים במקומות מסוימים, אחרים, בהם אם אנשים עם מוגבלויות, זה היה יכול לעזור לנו.
"אחותי גרה ממולי, גם היא לקוית ראייה והיא מבקרת המון את אמא שלי. הייתי צריך להתקשר אלייה במיוחד, כדי להתריע בפנייה שיש כרגע מוצב חדש על המדרכות ושתיזהר ליפול או למעוד, כי באמת קשה לשים לב לזה. בייחוד בבקרים המוקדמים, כשהשמש מאוד חזקה ומסנוורת, ואנחנו לא יכולים לראות בוודאות מה מצפה לנו על המדרכה", שיתף אדרי בכאבו ועל המורכבות של העניין והמשיך, "אני פוחד. אני לא מצליח לראות את הקורקינטים מרחוק, בשביל שכן אצליח, אני צריך לעמוד ממש סמוך אליהם ואז צריך לחשוב איך לעבוד אותם. כל פעם אני מוצא דרך אחרת, לאחרונה עליתי על הגינה שלי, ועקפתי את הקורקינטים. היו פעמים שניסיתי ללכת בניהם בתקווה שלא אפול.
"ללכת על הכביש לא הייתה אופציה מבחינתי, כי בבקרים כביש הרמב"ם הוא עמוס באוטובוסים, סואן ומסוכן ואני מפחד. בגלל בעיית הראייה שלי, אני לא רואה את מה שקורה מסביב, אלא רק שומע וזה מפחיד. בסוף הייתי צריך למצוא דרך והיא לעלות על הגדר של הגינה הסמוכה ולהמשיך"
"אני בן 52", מסביר אדרי, "לא מפריע לי שיהיה לצעירים אפשרות ליהנות מקורקינטים חשמליים בעיר, אבל כשזה מפריע לי ומהווה עבורי כמכשול, זו בעיה. המדרכה צריכה להיות עבור הולכי רגל, צעירים, מבוגרים ובעלי מוגבלויות. לא לקורקינטים".
נפצעת בזמן שניסת לעבור את המדרכה כשהקורקינטים עלייה?
"לא. עוד לא נפצעתי בגלל זה. בגלל שאני לקוי ראייה כל חיי, אני מנוסה. הולך לאט מאוד ויוצא גם מוקדם לעבודה כדי לקחת את הזמן שאם במידה ויקרה משהו. הקורקינטים ממש חוסמים את המדרכה, ובגלל הצבתם אני מתעכב לעבודה כי אני צריך למצוא דרך לפלס בניהם".
התלוננת למוקד העירוני?
"כן. התקשרתי למוקד העירוני ואמרתי להם לגבי הבעיה. הם אמרו שיטפלו בזה, אבל אני לא רואה משהו שקורה. היום למשל קמתי בבוקר, ראיתי בין 6 ל-7 קורקינטים על המדרכה, ולא היה לי מקום ללכת על המדרכה. הפעם בחרתי להיצמד לעמוד התאורה ולעקוף אותו. אני מפחד מזה. אני לא רוצה ללכת בדרך לעבודה וליפול, להיפצע או להידרס. עכשיו כשאני יודע שזה נמצא שם באופן קבוע, אני נזהר יותר. אבל אי אפשר לדעת מה יכול לקרות".
רצינו לבדוק את התקדמות הפנייה של אדרי מול מוקד 106 של העירייה, ולכן ביקשנו ממנו את מספר הקריאה. "לא נתנו לי מספר קריאה", הסביר אדרי, "אמרו לי שזה בטיפול". חשוב להזכיר שכל פנייה למוקד עיריית בית שמש, מצריך מתן מספר פנייה לתושב בכדי שיוכל לבדוק באתר את ההתקדמות של הפנייה, האם היא טופלה, באיזה סטטוס היא ובמידה ואין התקדמות, לצלצל ולבדוק איפה היא עומדת. במקרה של אדרי, זה לא קרה.
העירייה:
"הפעלת הקורקינטים בעיר נבחנת. מנסים לראות כיצד לנהוג כך שניתן יהיה להפעיל אותם בעיר. הבעיה שמוצגת מורכבת וראוי שניתן עליה את הדעת. הבעיה תועבר למקבלי החלטות ותבחן עם כל כובד הראש"
"כשראיתי ששום דבר לא מתקדם מול העירייה, התקשרתי למשטרה", הסביר, "חשבתי שהמשטרה תעזור לי. כי כשאני מתקשר לעירייה ולא חוזרים, אני מבין שאולי אני צריך למצוא דרך אחרת. בשיחה עם המשטרה, ענתה לי שוטרת שאמרתי לי להתקשר אלייה בבוקר כשאהיה מול הקורקינטים ואז היא תבוא. אני מקווה שהיא תבוא, כי אני ממש מרגיש מפוחד. לא רק עליי, גם על אחותי. כל פעם אני צריך להזכיר לה להיזכר והיא גם מפחדת מזה".
הצבת הקורקינטים על המדרכה הם מכשול עבור לקויי ראייה אך לא רק, אלא גם לאנשים מבוגרים וקשישים, נכים על כיסא גלגלים ועל קביים שצריכים מדרכה פתוחה ונקייה כדי להתנייד. "ברחוב הרמב"ם יש הרבה אנשים מבוגרים שהולכים למכולת, וגם הם יכולים להיתקל בהם ולפחד מסכנה. צריכים למצוא לזה מקום נורמלי שלא יפריע לנו. המדרכה היא הדרך הנגישה ביותר עבור אנשים עם מוגבלויות, אנחנו מבקשים עזרה".
היו פעמים נוספות שהרגשת שהמדרכה לא נגישה לכם?
"האמת שכן, כבר המון שנים שהעירייה גוזמת כאן את העצים והצמחים ושמה את הפסולת על המדרכות. נכון שהם מגיעים לאסוף אחרי כמה שעות והכל בסדר, אבל הם חייבים להבין שיש אנשים עם מוגבלות כמוני, שרואים רק עם עין אחת וגם בה 20 אחוזים, השעות היחידות שאני נמצא בהם בחוץ הם באור יום, ובזמן הזה הם מבצעים את כל הדברים. אם הם לא מנקים בזמן, הם גורמים למדרכה להיות לא נגישה עבורנו ואז אני צריך להכיר את האזור מחדש".
אתה מרגיש שהמפגעים גורמים לך לא לצאת מהבית לפעמים?
"תראי, בגלל שאני לקוי ראייה, אני משתדל לא לצאת מהבית. היום שלי מתחיל מוקדם בבוקר ומסתיים בשעות המוקדמות של הצהריים. כשאני חוזר הביתה, אני לא יוצא שוב כי כשמחשיך אני כבר לא רואה. לכן עד שאני כבר יוצא מהבית, בשעות שבהן יש אור ולא בלילה, אני אשמח שהמדרכה תהיה נגישה לי ללכת בה", אמר בכאב אדרי. "אני חושב שצריך לעורר את המודעות בקרב אנשים עם מוגבלויות, ובפרט ללקויי ראייה. לא כולם רואים ואני מאמין שיש עוד אנשים כמוני בעיר שסובלים מהדברים האלה ולא יודעים למי לפנות".
פנינו לעירייה לקבלת תגובה, היא מסרה: "הפעלת הקורקינטים בעיר נבחנת. מנסים לראות כיצד לנהוג כך שניתן יהיה להפעיל אותם בעיר. הבעיה שמוצגת מורכבת וראוי שניתן עליה את הדעת. הבעיה תועבר למקבלי החלטות ותבחן עם כל כובד הראש".
תגובה אחת
העיריה מפקירה חיי אדם מול קורקינטים עלובים. אין עם מי לדבר המצב של החיים שלנו מחובל וגרוע שולטים בנו בפרטיות שלנו לגמרי. אולי עדיף לחזור לגור במעברות כי שם אין בריונות עיריייתית נגד התושבים שלה. לבכות