"חיינו הם לא הפקר", זעקו השבוע תושבי שכונת המשקפיים בהפגנת ענק מול בניין העירייה. "הבטחות לחוד ומציאות לחוד", הוסיפו, וזאת כי מזה חודשים הם מלינים על מצב שכונתי גרוע: כביש צר שמאפשר מעברים צפופים ואף תאונות דרכים רבות וכן, בנייה לא הגיונית של בתי ספר ו-14 גנים בשכונה שברובם אינם תואמים לאופי הדתי של התושבים.
"אחרי ניסיונות רבים בהן ניסנו להגיע להידברות עם ראשת העירייה בעניין העומסים הקיימים בכבישים והעומסים העתידיים שעשויים להיות עקב בניית בתי הספר והגנים, ניתנו לנו תשובות חיוביות וחשבנו שזה הולך להשתפר. אך מאז ההפגנה הראשונה שקיימה בשכונה, שום דבר לא התקדם. יש תכנון של בתי ספר שנבנים ללא תשתית תואמת והם משתלטים על שטחים שמיועדים למסגרות ומבנים שיועדו לשכונה עוד טרם כניסתה של עליזה בלוך לתפקיד. נוסף להכל, יש את עניין החניות שלא סיימו את בנייתם והמחסור שכרגע קיים יגדל עם הקמת המוסדות הנוספים", אמרו תושבי השכונה.
אל ההפגנה הגיעו כ-80 תושבים, רובם תושבי השכונה עם שלטים שהוכנו מראש והעלו בפעם השנייה מזה שלושה חודשים את מצוקת הכבישים, הבנייה והחנייה. "על אף שהעלנו את הקשיים, אנחנו לא מקבלים מענה הולם. הגיע הזמן שיתעוררו בעירייה לפני שיהיה מאוחר מידי", הסבירו מארגני ההפגנה. שוחחנו השבוע עם אושרית קלטר, מובילת ההפגנה, תושבת העיר שהתאהבה בשכונת המשקפיים ובתושביה. "אני ילידת המקום", הסבירה באהבה, "ההורים שלי גרים בעיר 45 שנים ואני אוהבת לגור כאן. אך יחד עם זאת, אני מרגישה מצוקה בגלל המצב", אמרה בצער. "לפני ארבע שנים היה אכלוס והחלטנו, אני ומשפחתי לקנות דירה בשכונת המשקפיים. היא הייתה נראית שכונת בוטיק ולפי התוכנית שהציגו לנו היו אמורים להיבנות מוסדות תואמים לאופי שלנו, מקווה, בתי כנסת וסופר קרוב. אך החליטו לעשות שינוי בתוכניות עם הזמן ובמקום מה שנאמר לנו מראש, כעת המצב הוא שמתכננים לבנות ארבעה בתי ספר ו-14 גני ילדים ובינתיים, אין פתרון לבתי הכנסת, אין פתרון למקווה או למכולת קטנה לקנייה של מוצרים בסיסיים. בשביל שאוכל ללכת ולקנות מצרכים אני צריכה לנסוע רחוק. זה משנה את כל איכות החיים", אמרה קלטר. "בנוסף לכל אלו, הם שינו את מבנה הכביש. עכשיו הוא מאוד צר, כך ששני רכבים לא יכולים לעבור במקביל אלא לעלות על המדרכות ליד שהן כשלעצמן בנויות בצורה לא פרופורציונאלית. הן רחבות ביחד לכביש. יש פקקים, אין מקומות חנייה ומתרחשות שם המון תאונות דרכים מידי יום. אני חושבת לעצמי שאם אדם לא קנה דירה יחד עם חנייה נאלץ לחנות רחוק מאוד ממקום מגוריו וכשיפתחו כאן בתי ספר נוספים, לא יישארו מקומות חנייה לתושבי השכונה", שיתפה בכאב.
נשמע מורכב. איך העירייה הגיבה?
"פנינו למהנדסת העירייה, ענבר וויס והיא הקשיבה ופנינו במקביל גם לשמעון גולדברג בנושא. הרגשנו שדברים לא זזים, שמזלזלים בטענות שלנו. לכן החלטנו לכתוב מכתב לעליזה בלוך. יאמר לזכותה שהיא הגיעה להפגנה הראשונה ושמעה את כל מה שאנחנו עוברים. באותו המעמד היא גם הבטיחה דברים ומאז שום דבר לא התקדם. עברו כבר שלושה חודשים".
מה הובטח לכם?
"הם אמרו שהכניסה למשקפיים לא בטיחותית ולכן יתקנו את זה. שהם ירחיבו את הכביש בכניסה וכי התכנון לקוי. לגבי בתי הספר, ד"ר בלוך אמרה שהיא תבדוק ותיתן תשובות ברורות. התושבים מאוד מתוסכלים ומאוכזבים. האנשים פה אקדמאיים שמשלמים מלא על הארנונה והמינימום שאנחנו מבקשים הוא בטיחות, הקמה של מוסדות רלוונטיים עבור תושבי השכונה, חנייה ולהפסיק עם הבנייה הבלתי פוסקת הזו.
"אנחנו לא מוכנים שכל בתי הספר האלו יוקמו בשכונה. מה עם מכולת? מתנ"ס? קופת חולים? דברים בסיסיים. למה אני צריכה להרחיק לכת בשביל ליהנות משכונה עם איכות חיים? לא ביקשנו קאנטרי ולא דברים שהם מעבר לדברים בסיסיים. ביקשנו דברים מינימאליים".
אושרית קלטר, מובילה ההפגנה:
"החליטו לעשות שינוי בתוכניות עם הזמן ובמקום מה שנאמר לנו מראש, כעת המצב הוא שמתכננים לבנות ארבעה בתי ספר ו-14 גני ילדים ובינתיים, אין פתרון לבתי הכנסת, אין פתרון למקווה או למכולת קטנה לקנייה של מוצרים בסיסיים"
מאז ההבטחות, ניסתם לברר איפה הנושא עומד?
"כן, כל פעם אני משתפת את ראשת העירייה בסרטונים מהשטח, פקקים שמצטברים ושום דבר לא עזר. ביום חמישי התפרסמה הידיעה שאנחנו עושים הפגנה ולפתע העירייה התעוררה. קיבלנו שיחת טלפון שבדיוק ביום של ההפגנה הם עושים שיחה בנושא. עכשיו הם התעוררו? זה כבר היה מאוחר מידי. אני יודעת שראשת העירייה רואה שיש לנו מחדל בשכונה אבל אני צריכה שהיא תעשה מעשים. אי אפשר רק לדבר".
סיפרת שיש הרבה תאונות בכביש הצר.
"כן. יש המון תאונות דרכים ואנשים יוצאים פגועים גם בגוף וגם ברכב. יש כאלה שתיקנו את הרכבים שלהם באלפי שקלים ויש מבוגרות שנפלו במדרכות שעוד לא סיימו לבנות אותן. חמישה חודשים שהן לא יוצאות מהבית בגלל מצבן הבריאותי וגם כי הן חוששות ששוב הן יצטרכו להתמודד עם מדרכות לא בנויות ונפילות קשות".
קלטר הסבירה שההפגנה הייתה כפי שרצתה. "הייתי מאוד מרוצה שהגיעו הרבה אנשים שזעקו את כאבם. אחרי זמן מה, איתמר בר טוב, מנכ"ל העירייה ירד מבניין העירייה על מנת לדבר איתנו. הוא אמר שהוא מקשיב לבעיות ושהוא ישתדל לפעול. ושוב. אני לא מחפשת לשמוע, אני רוצה לראות מעשים. שבענו מדיבורים, אנחנו צריכים פתרונות".
איך הרגשת אחרי ההפגנה?
"ימים יגידו. יש לי אמון במי שבחרתי ואני עדיין מאמינה שד"ר עליזה בלוך תעזור לנו. השבוע אנחנו מתכננים לעשות ישיבה כל חברי הוועד של השכונה ונותנים שבוע לטיפול בנושא. במידה ולא יטפלו אנחנו נרחיב את ההפגנות".
"הבן שלי פתח את הראש"
אל דבריה הקשים של קלטר הצטרף דוד ויינר, תושב השכונה ואחד ממארגני ההפגנה. "בני נפצע קשה כשהוא הלך על המדרכה", סיפר לנו השבוע, "המדרכות לא בטיחותיות והילד שלי רק בן שנה וחצי נפל וחתך את הראש. היום יש לו צלקת באמצע הראש והכל בגלל שלא נותנים לנו מענה", אמר בכאב.
לפי ווינר, "מדובר בסיפור שנמשך מהתקופה של משה אבוטבול, ראש עיריית בית שמש לשעבר. "שינו את המבנה של הכביש – הפכו אותו לצר ואת המדרכות לרחבות מידיי, דבר שאמור להיות הפוך בכלל. יש המון תאונות בכביש, ילדים ומבוגרים מועדים בלי סוף. יש המון שטח בשכונה, למה לא משתמשים בו נכון?". מלבד הסיפור האישי והכואב של וויינר, הוא מספר על כך שיש שטחים בשכונה שהיו מיועדים לבתי כנסת, מקווה, פארק ציבורי ונוספים ולקחו את השטחים האלה והחליטו לבנות שם במקום בתי ספר וגנים חדשים. לקחו מאיתנו את כל הדברים שרצינו כשהחלטנו לקנות כאן דירה".
דוד ויינר, תושב השכונה:
"בני נפצע קשה כשהוא הלך על המדרכה", סיפר לנו השבוע, "המדרכות לא בטיחותיות והילד שלי רק בן שנה וחצי נפל וחתך את הראש. היום יש לו צלקת באמצע הראש והכל בגלל שלא נותנים לנו מענה"
"אני מרגיש זלזול. השקענו כסף בדירה, אנחנו משלמים ארנונה בצורה סדירה ולמרות זאת אנחנו לא מקבלים מענה. אנחנו אנשים טובים שרק רוצים שימצאו להם פתרון ראוי למצב החדש. בהפגנה הראשונה שעשינו, הם אמרו שיטפלו. אבל במקום לטפל, הם עשו את מה שהם תכננו מלכתחילה"
וויינר מסביר שבגלל שאין בתי כנסת בנויים כפי שהובטח בתוכנית מלכתחילה, הוא החליט לבנות בית כנסת מאולתר בחניון תת קרקעי. "לא הותירו לנו ברירות. איך יכול להיות שבכל השכונה אין בית כנסת אחד שאפשר להתפלל בו בכבוד?".
איך אתה מרגיש בימים אלו עם המצב?
"מתוסכל. אני מרגיש זלזול. השקענו כסף בדירה, אנחנו משלמים ארנונה בצורה סדירה ולמרות זאת אנחנו לא מקבלים מענה. אנחנו אנשים טובים שרק רוצים שימצאו להם פתרון ראוי למצב החדש. בהפגנה הראשונה שעשינו, הם אמרו שיטפלו. אבל במקום לטפל, הם עשו את מה שהם תכננו מלכתחילה. במקום הפארק הציבורי הם בנו דיור מוגן ואף הרחיבו אותו. פשוט מתסכל. ניסיתי לפנות בעצמי לגורמים אחרים בעירייה, אבל פיטרו אותם. כמו למשל, משה שטרית ואנשים מהבית היהודי. כעירייה לא מתפקדת מאז פירוק הקואליציה".
"אני מרגיש שהכל דיבורים"
אורון אופק, ממארגני ההפגנה ותושב שכונת המשקפיים הצטרף אף הוא לשיחה והציג נקודת מבט אחרת, "אני חושב שהעירייה מתעכבת עם ההחלטה בגלל עניין תקציבי", הסביר אופק. "כנראה בגלל שאין קואליציה אין אפשרות לעשות שינויים או לקבל החלטות".
אופק זימן פגישה עם ראשת העירייה בלשכה ושם לראשונה הרגיש שהיא מורחת אותו. "אני מרגיש שהכל דיבורים, לוקחים את כל מה שאישרו לנו בהקצאה הראשונה ולא עושים עם זה שום דבר. יש מקומות בסיסיים שצריכים להיבנות כאן, אם זה מכולת, בתי כנסת וכדומה. בתוכניות הישנות היו סימנים לבנייה של בתי כנסת, אבל העירייה החליטה לשנות את המפה. היא הסבירה לנו שהם בעד שיטה חדשה, וחשבו לבנות מעל הגן בית כנסת. אני לא אומר שזה לא הגיוני, אבל צריך למצוא לזה פתרון כי אם לא יהיו היתרי בנייה, שום דבר גם מהפתרון הזה לא יצא לפועל.
אורון אופק, תושב השכונה:
"אני מרגיש שהכל דיבורים, לוקחים את כל מה שאישרו לנו בהקצאה הראשונה ולא עושים עם זה שום דבר. יש מקומות בסיסיים שצריכים להיבנות כאן, אם זה מכולת, בתי כנסת וכדומה. בתוכניות הישנות היו סימנים לבנייה של בתי כנסת, אבל העירייה החליטה לשנות את המפה. היא הסבירה לנו שהם בעד שיטה חדשה, וחשבו לבנות מעל הגן בית כנסת"
"אני מתעסק בעניין בתי הכנסת כבר תקופה וזה מתיש. אני יודע שיש פתרונות והם גם מציגים אותם, אבל מתי זה יתקדם? כמו למשל הכביש והמדרכות – משרד השיכון כבר אישר את השינוי, למה זה לא יוצא לפועל?".
מארגני ההפגנה מיואשים כבר דיי הרבה שנים. במצב הנוכחי השכונה נראית בבנייה מתמדת ויש תחושה של אתר בנייה גדול. חוסר נוחות להתנייד, אם זה ביציאה מהחניה או ההורדה של הילדים לפארק. לכלוך ואבק שלא נגמר. "אני חושבת שהנושא החשוב ביותר הוא הפחד היומיומי מהכבישים הצרים והצפיפות הגדולה. יש סכנה של תאונות", סיפרה לנו השבוע רוית לווית, תושבת השכונה. "אנחנו גרים כשנתיים בשכונה ומרגישים ירידה באיכות החיים הן מבחינת חוסר הנוחות של הבנייה בשכונה וגם שאין מענה לתושבים מבחינת מכולת ושאר השירותים".
לדעתך ההפגנה הזיזה משהו?
"רוצה להאמין שההפגנה עשתה משהו. מנכ"ל העירייה ירד לדבר עם המפגינים, הקשיב בסבלנות לטענות והבין אותן. מקווה מאוד שזה לא ייעצר פה והדבר יוביל לשינוי אמיתי באמת".
היית רוצה לעזוב בגלל המצב?
"כרגע לא חושבת על מעבר אבל אם המצב ימשיך להיות ככה סביר להניח שלא נישאר פה עוד הרבה זמן.. דווקא בגלל חוסר הנוחות. בגדול האווירה בשכונה באמת טובה, אוכלוסייה טובה. מה שהורס זה המצב פה".
תגובת ראשת העירייה: "פה אני מבקשת לעצור ולאפשר מענה. המצב בלתי אפשרי. כל יום שאין שם תאונת דרכים זה נס. אני מבקשת בכל קנה מידה לעצור את התוכנית ולפתוח את הכביש. משרד השיכון חייב להירתם לעניין".
תגובה אחת
מכתב פתוח למשה אבוטבול!
ידוע שבקדנציה שלך בוצע לראשונה בבית שמש, הפיילוט הכושל, מדרכות רחבות וכבישים צרים!!!
נזק בלתי הפיך שכולנו סובלים מזה,
אבל אתה יושב לך בכנסת, כאילו אתה לא קשור לכל הבאלגן הזה..איפה אתה??
אם תהיה בדרך הגישה למשקפיים תאונה קטלנית, אל תגיד ידינו לא שפכו את הדם הזה!!
כי אנחנו נהיה להזכיר לכולם איך זה קרה.
אתה תנגב את הדם?
אתה תנגב את הדמעות?
ובמקום שעליזה תקדם את העיר, היא צריכה לריב עם משרד התחבורה כדי לתקן ליקויים שבוצעו בקדנציה שלך!
על הסכנה הזו לרבים,
אין סליחה. אין מחילה. אין כפרה.
אני מצפה ממך לעמוד בחזית ההפגנה!
זה המינימום.
תושב כואב שזוכר.