הסיפור הבא נוגע בכל אמא לילדים עם צרכים מיוחדים, שנתקלת באטימות ובמסע שכנועים לקבל מענים בסיסיים עבור ילדיה. גם עינת, תושבת העיר (השם המלא שמור במערכת) מתמודדת עם סיטואציה דומה. הסיבה שהיא לא נחשפת בשמה המלא כי היא מאוד רוצה להגן ולשמור על שם ילדיה, ושחס ושלום הם לא יפגעו במקומות נוספים בחיים. "מספיק מה שיש עכשיו", אמרה.
את המקרה של עינת קיבלנו לפני כשבועיים, כשהיא הבינה שהמלחמה שהיא נלחמת מול העירייה וגורמים נוספים היא סרק. במשך שבועות שהיא שולחת מיילים (מאפריל 2025), קובעת פגישות עם גורמים בכירים בעירייה על מנת לקדם שינוי במורכבות שהיא חווה והיא נתקלת בתשובות כל כך מתסכלות, משיכת זמנים ולבסוף בדלת סגורה. "העו"סית בחופשת לידה" ואין מי שייתן לה מענה.
"לא מדובר במקרה חריג או חד-פעמי, מדובר בשיטה", סיפרה מכאב ליבה עינת. "המערכת מתרצת הכול ב'חוסר תקציב' כאילו מדובר בטובה אישית. אבל האמת היא שזה שקר", אמרה. "כבר חודשים שאני נאבקת מול עיריית בית שמש כדי לקבל מענה"
אחרי שעינת התייאשה מאוד מתכתובת המיילים הארוכה, היא החליטה לפנות למערכת "שוס הדרך" בבקשה לעזרה. כך כתבה: "לא מדובר במקרה חריג או חד-פעמי, מדובר בשיטה", סיפרה מכאב ליבה עינת. "המערכת מתרצת הכול ב'חוסר תקציב' כאילו מדובר בטובה אישית. אבל האמת היא שזה שקר", אמרה. "כבר חודשים שאני נאבקת מול עיריית בית שמש כדי לקבל מענה להסעה בטוחה ומתאימה לבתי, שזקוקה להשגחה צמודה. במקום לקבל אוזן קשבת – קיבלתי זלזול. במקום טיפול בבעיה – קיבלתי הסבר שהמלווה 'עצבנית, יש לה פליטות פה אבל כשהיא נרגעת – היא הכי טובה'. סליחה? זו לא תגובה ראויה אפילו כשמדובר במלווה לכל ילד רגיל – ובוודאי לא לילדים עם רגישות וקשיים יומיומיים.
"שירותים כמו סייעות שילוב, מלווים להסעות, טיפול רגשי ותמיכה – הם שירותים במימון משרד הרווחה או משרד החינוך. לעירייה יש חובה חוקית לפעול והיא פשוט לא פועלת. פניתי לעובדת סוציאלית, למוקד העירוני, למנהלת מחלקת החינוך, ואפילו ניסיתי לפנות לממונה על ההסעות. מה קיבלתי? שתיקות, דחיות, אמירות כמו 'זה תלוי בתקציב העירייה', 'תביאי אבחונים נוספים ו'המקרה לא חריג מספיק'.
"אני נאלצת להסיע את ביתי ואני נאלצת להתמודד יום יום ולסכן את הבריאות הנפשית שלי, רק כי מישהו שם החליט לא לראות. למה אני פונה לעיתון המקומי? כי לתושבים בעיר הזו מגיע לדעת מה באמת קורה. כי ילדינו לא שקופים. כי הורים לא צריכים להתחנן לזכויות בסיסיות. אני לא היחידה . יש עוד עשרות הורים בעיר במצבי – ולא כולם מסוגלים להילחם.
"אני קוראת למערכת העיתון להרים את הכפפה. לבחון את ההתנהלות של מחלקת הרווחה והחינוך בעיר. לבדוק כמה ילדים לא מקבלים סייעת למרות המלצות רפואיות. כמה ממתינים להסעות. כמה הורים ננטשו על ידי מי שאמורים היו לעזור להם. אם העירייה לא תתעורר – נפנה למשרד הרווחה, לתקשורת הארצית, לבית המשפט. אבל אני מאמינה בכוח של קול מקומי שמביא שינוי", סיכמה.
"שירותים כמו סייעות שילוב, מלווים להסעות, טיפול רגשי ותמיכה – הם שירותים במימון משרד הרווחה או משרד החינוך. לעירייה יש חובה חוקית לפעול והיא פשוט לא פועלת. פניתי לעובדת סוציאלית, למוקד העירוני, למנהלת מחלקת החינוך, ואפילו ניסיתי לפנות לממונה על ההסעות. מה קיבלתי? שתיקות"
פניתי לפני כשבוע לעינת בווטסאפ, וביקשתי לעיין בכל ההתכתבויות, המכתבים שנשלחו ובתשובות שהגיעו מטעם העירייה. באחת מההתכתבויות שעינת שלחה למערכת נכתב, "איך ייתכן שמימוש הזכויות שמגיעות לי כמו הסעה לילדה עם צרכים מיוחדים ייעצר או ייפגע בשל התנהלות לקויה של צוות ההסעה או המלווה?", כתבה עינת במייל לגברת רותי אדרי, מנהלת מחלקת הסעים. "התנהלות כזו אינה ראויה ואף גורמת לפגיעה יומיומית בי ובבתי ואינה עומדת בסטנדרטים המצופים ממערך שירות ציבורי בתחום רגיש כל כך. אני מבקשת לקבל מענה מידי ומכבד ולהבטיח המשך הסעה תקינה ובטוחה כפי שמחויב על פי הנהלים, התקנות וההתחייבויות שלכם כלפי הילדים וההורים".
עינת ממשיכה וכותבת במיילים, "לפי משרד הרווחה הזכאות שלי קיימת. אם אין לכם תקציב, אנא העבירו את הבקשה לממונה המחוזי או ציינו בכתב מדוע אתם שוללים זכאות שנקבעה על ידי ביטוח לאומי ומומחים קליניים".
התשובה שעינת קיבלה הייתה מגברת שמרית רוזנפלד מדריכה וראש צוות שיקום, תגובה שאומרת לכאורה שמכיוון שיש לעינת שני ילדים עם צרכים מיוחדים ככל הנראה אינה זכאית לחונכות לשני ילדים. עינת הגיבה לה, "מה שאת אומרת לא תקין ולא חוקי. ולא עומד בהנחיות משרד הרווחה. אין שום תקנה שאוסרת חונכות לשני ילדים באותה המשפחה. כל ילד עם גמלת ילד נכה ואבחון תקף זכאי לשירותים באופן נפרד ואישי בלי קשר לאחים שלו".
התגובה שקיבלה עינת הייתה לא אחרת שאין מי שיטפל לה כרגע בנושא מכיוון שהעו"סית שלה נמצאת בחופשת לילה. "כרגע אין לכם עו"ס", נכתב על ידי רוזנפלד בתגובה למייל של עינת. "עד שתמצא ממלאת מקום כי היא בחופשת לידה. בשל תקציב מוגבל אנחנו לא מאשרים לשני ילדים במשפחה חונכות ולא מאשרים מתחת לגיל 5. התכנון שלנו היה לפנות לעזר מציון, לרוב אין להם עובדות במאגר והם מבקשים מהמשפחה למצוא".
עינת שעשתה המון בדיקות לפני ההתכתבויות עם העירייה אמרה שזה לא מדויק. לטענתה, "ברגע שעוברים מרשות אחת לאחרת, הרווחה של הרשות החדשה היא זו שצריכה להירשם מחדש לעזר מציון ולהפעיל את החונכות דרכם וכי ההורים לא צריכים לעשות זאת בעצמם".
במטה יהודה היה טוב יותר
חשוב לציין בנקודה הזו כי עינת במקור היא תושבת מטה יהודה שעברה להתגורר בבית שמש תחת אכיפתה של העירייה, כך גם כל תנאיה ותנאי ילדים כפופים תחת העירייה. לפי עינת במועצה האזורית מטה יהודה היא לא נתקלה כזו אטימות וחוסר התקדמות לאורך כל השנים שגרה במועצה וכי ילדיה קיבלו לאורך כל שנות המגורים במועצה מענה טוב, מהיר ואיכותי.
הנושא הכאוב הזה מול עיריית בית שמש מתגלגל מספר חודשים מגורם אחד לשני, וללא שום מענה. עינת היא אם לשלושה ילדים, תושבת חדשה שעברה מהמועצה רק באפריל האחרון. ובמשך חמישה חודשים היא מרגישה כי עשתה טעות. היא חווה תסכול ודאגה עמוקה לנוכח העובדה שהיא פונה שוב ושוב ולא מקבלת מענה לסוגיה החיונית כל כך לרווחת ילדיה.
"התגובה שקיבלה עינת הייתה לא אחרת שאין מי שיטפל לה כרגע בנושא מכיוון שהעו"סית שלה נמצאת בחופשת לילה. 'כרגע אין לכם עו"ס', נכתב על ידי רוזנפלד בתגובה למייל של עינת. 'עד שתמצא ממלאת מקום כי היא בחופשת לידה. בשל תקציב מוגבל אנחנו לא מאשרים'"
ומה היא ביקשה מהעירייה? להעניק לביתה, המאובחנת על הרצף האוטיסטי ונמצאת במסגרת החינוך המיוחד – הסעה. מה שלא סודר ולא הוסדר עד לרגע זה ומאז המעבר לבית שמש היא זו שנאלצת להסיע ולהחזיר אותה מידי יום. מדובר בזכות בסיסית שנמנעת מהם חודשים ארוכים ללא סיבה מוצדקת. בנוסף, היא ביקשה להחליף מלווה מכיוון שזו הנוכחית לא נעימה בלשון המעטה ביחס שלה כלפי ביתה וזה מייצר אתגרים נוספים.
"המלווה שהוצבה להסעה של ביתי מתנהלת בצורה אינה מכבדת ופוגעת ברווחת הילדה שלי. כבר בתחילה המלווה הודיעה שהיא אינה מחויבת לקחת את ביתי מפתח הבניין כי 'הבת שלי אינה נכת גפיים'. היא טוענת שהיא עושה זאת מטוב ליבה בלבד. מדובר באמירה פוגענית ולא רגישה בכלל. ההתנהלות של המלווה הייתה חמורה הכוללת הרמת קול, חוסר סבלנות, השפעה ישירה על מצבה הרגשי של בתי עד כדי בכי וצרחות. הצוות המעון דיווח לי שהמקרים האלו משפיעים לרעה על ביתי.
"פניתי בעניין למר דב, מנהל ההסעות אך לצערי גם מולו הרגשתי שהדברים שלי לא מקבלים מענה ראוי. במקום טיפול במצב, הוצע לקיים שיחת ועידה שהתנהלה בזלזול ובכוחניות. זה מכעיס ואני לא מוכנה לחשוף את בתי להתנהלות שכזו. לא ייתכן שילדה על הספקטרום עם עיכוב התפתחותי תיחשף ליחס כה לא רגיש ממי שאמורה ללוות אותה מידי יום בבטחה.
ולבסוף כתבה עינת כי, "אם אין באפשרות העירייה להבטיח את הסידור הנדרש, אני מבקשת לקבל את התקציב שמגיע לי לצורך הסעה פרטית. כדי שאוכל להסיע ולהחזיר אותה בעצמי מבלי להתמודד עם הכאב והמאבק הזה על מה שמגיע לבתי בזכות ולא בחסד".
מעדויות נוספות שהגיעו למערכת עינת אינה הראשונה שמתלוננת על התנהלותה של המלווה הנ"ל.
הדבר השני שהיא ביקשה הוא מועדונית וסיוע בשעות אחר הצהריים לבנה, המאובחן גם הוא על הרצף האוטיסטי ונמצא בגן תקשורת. עד לכתיבת השורות הללו הוא לא קיבל מענה ממחלקת הרווחה לגבי שיבוץ למועדונית או סיוע בשעות אחר הצהריים. מדובר בצורך קריטי עבורו – התמיכה מקלה על העומס המשפחתי ועוזרת לו משמעותית בהתפתחות שלו.
ולדבר האחרון, הם ביקשו מהעירייה להציב שלט ייעודי ליד הבית שמציג שיש חניית נכים סמוכה. אך העירייה מסרבת להציב שלה למרות בקשות חוזרות. מה שמקשה על ההורדה וההעלאה של הילדה להסעה, במיוחד כשאין שיתוף פעולה מצד המלווה.
תגובת העירייה:
"המשפחה מלווה באופן צמוד וברגישות רבה על ידי מחלקת הרווחה וראש צוות תחום המוגבלויות. אנו מבינים את הקושי ומקפידים לבחון כל פנייה המתקבלת מהמשפחה, על מנת לסייע ככל הניתן במסגרת הנהלים. המשפחה תמשיך לקבל מענה ופתרון, גם בנושא המלווה על ההסעות"
פנינו לעירייה עם שלושת הכשלים הללו בסוף השבוע האחרון, ולפי הבנה כרגע רוב עובדי העירייה נמצאים בחופשה – מה שמשאיר את עינת במצב עוד יותר מורכב ועם שני ילדים בבית עם צרכים מיוחדים, מבלי לדעת איך תפתח השנה החדשה. בשיחה עם העירייה נמסר כי שוחחו עם עינת ובתחילת השנה היא תקבל מלווה חלופית – אך עינת מצידה לא קיבלה שום מענה, והכל נשאר במקומו. חוץ מפגישה אחת שתואמה לה ב-18.8 כשהצוות יחזור מחופשה ויואיל בטובו להעניק לה מענה לצרכים של משפחתה וילדיה.
איך את מרגישה עם המצב הזה?
"מרגישה שאני מדברת לאוזניים אטומות ושאין עם מי לדבר, ושבמקום לתת תמיכה להורים שמתמודדים עם כל כך הרבה קשיים אנחנו מתמודדים עם עוד קשיים בנוסף לקשיים שיש לנו. וזה מאוד קשה – כביבול אנחנו פונים לגוף שצריך לתת מענה לשעות אחר הצהריים ואין מענה. אני מודה לבורא עולם על הילדים האלה מצד אחד, מצד שני הבית לא רגוע, זה צרחות, זה דפיקות על הרצפה, הילדה רצה בבית וצורחת. לא פניתי לעזרה סתם. אני צריכה עזרה!".
האם יש לך מחשבות לחזור למטה יהודה?
"האמת שכן, אם לא תהיה לי ברירה – אני אעדיף לחזור למועצה. אני אחפש דירה להשכרה ואת הדירה בבית שמש אני אשכיר".
לאיזה גורמים עוד פנית?
"למשרד החינוך, לפניות הציבור, לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, לשר הרווחה, לכנסת ופניתי לעוד גורמים. שר הרווחה ענה לי כשפניתי אליו, "אם אני רוצה מלווה והסעה שאשתמש בקצבה שיש לילדים, כאילו לקחת לי נתח מהקצבה הנוכחית שהם נותנים היום מבלי שהם ייתנו לי את הזכויות שמגיעות לי בלי קשר לקצבה".
מה את מתכננת לעשות בפגישה שתהיה לך?
"אני לא יודעת מה יהיה, אני מתכוונת להביא את כל הנקודות שאני רוצה. כל הזמן במיילים היא מתנגחת בי. היא כל הזמן אומרת זה התקנות, זה הנהלים, תבדקי. אני רוצה לשבת איתה ושהיא תראה לי את הנהלים האלה. למה לא מגיע לי עוד שעות בשביל הבת שלי?".
ומה יקרה אם לא תקבלו את המענים למה שאתם זכאים לו?
"אז אני לא אוותר. אני אגיע למי שצריך להגיע אפילו לראש הממשלה. אני מעוניינת לתבוע אותם על עוגמת הנפש שהם – שהאמת תצא לאור".
תגובת העירייה: "המשפחה מלווה באופן צמוד וברגישות רבה על ידי מחלקת הרווחה וראש צוות תחום המוגבלויות. אנו מבינים את הקושי ומקפידים לבחון כל פנייה המתקבלת מהמשפחה, על מנת לסייע ככל הניתן במסגרת הנהלים. המשפחה תמשיך לקבל מענה ופתרון, גם בנושא המלווה על ההסעות. העירייה פועלת בהתאם להנחיות ולתקנות משרד הרווחה, לרבות תקנות התע"ס, בכל הנוגע למתן סיוע ושירותים לאנשים עם מוגבלות. כל בקשה לשעות חונכות או למטפל אישי נבחנת ומאושרת בהתאם לקריטריונים הקבועים בתקנות".
לידים:
