בלב השכונות החרדיות בבית שמש, יש חרדים ציוניים שמאמינים בקיום מדינת ישראל. אלו שמשרתים בשירות הצבאי, מתנדבים במשטרה, עומדים בצפירה, מכבדים את הנרצחים, הנהרגים והנופלים בימי הזיכרון וחוגגים את יום העצמאות יחד עם כלל החברה.
ביום העצמאות שחל בשבוע שעבר, החרדים הציוניים יצאו בשיירת דגלים מרגשת כדי לחגוג את קיום המדינה. חלק מהצועדים היו צעירים מישיבות ההסדר "אחוות תורה" שצעדו בין הקברים בהר הרצל, מקברו של יוני נתניהו דרך נופלי מלחמת יום הכיפורים וסיימו בקברו הטרי של אבי גולדברג, בנו של אבי איש החינוך מהרבנות הצבאית שנפל בשנה שעברה בלבנון. מבחינת ישיבת ההסדר זו הייתה אמרה ומסר לתלמידים שעומדים לקראת גיוס לשירות הצבאי.
נוסף להם, קבוצה של עשרות חרדים יצאו זו השנה הרביעית ביוזמה של שיירת רכבים מקושטים לציון יום העצמאות, והסתובבו איתה בלב השכונות החרדיות בעיר. הם הפיצו שמחה והניפו את דגלי ישראל, אך הפעילות שהייתה אמורה להיות משמחת ומרגשת, נתקלה בקשיים רבים. שעות בודדות לקראת הטקס המרכזי, ניסו קיצוניים לחבל בדגלי ישראל שנתלו בשכונה והמשטרה עצרה כמה מהם.
רוזנברג:
"קיצוניים הגיעו לבית שלי, הפעילו נגדי ונגדי חברי אלימות קשה שכללה פציעות גופניות ואיומים בוטים על חיי משפחתו", אמר בכאב. על פי עדויות של אנשים שהיו בסביבה התברר כי התוקפים לא היו מוכנים להסתפק בקריאות גנאי כלפי רוזנברג, אלא ניסו לפרוץ לביתו כאמור ולאיים עליו שוב ושוב"
כך היה נדמה שהאירוע הסתיים וביום שלמחרת כולם חזרו לשגרה. אך קהילת הקיצוניים המקומית, זו שאיננה מאמינה בקיום מדינת ישראל תכננה תקיפה מאוחרי הקלעים, וביום שבת (כמה ימים ספורים אחרי חגיגות יום העצמאות) החליטה לתקוף את מוביל השיירה, יוסף רוזנברג, בן 36, נשוי, אב ל-4 ילדים ותושב רמת בית שמש. רוזנברג הוא חרדי, חייל, מילואימניק, מתנדב במשטרה, מחזיק דגלי ישראל בגאווה, מארגן מידי שנה את שיירת דגלים לכבוד יום העצמאות ועוד מגוון פעילויות.
רוזנברג סיפר למערכת "שוס הדרך", "קיצוניים הגיעו לבית שלי, הפעילו נגדי ונגדי חברי אלימות קשה שכללה פציעות גופניות ואיומים בוטים על חיי משפחתו", אמר בכאב. על פי עדויות של אנשים שהיו בסביבה התברר כי התוקפים לא היו מוכנים להסתפק בקריאות גנאי כלפי רוזנברג, אלא ניסו לפרוץ לביתו כאמור ולאיים עליו שוב ושוב, "נשרוף לך את הבית עם הילדים", צעקו לו.
חבריו של יוסף שהוזעקו למקום כדי לנסות להגן עליו ועל בני משפחתו, מצאו את עצמם מבלי שום הכנה מוקדמת בלב תופת, איומים ואלימות כפיהם וכלפיו. במהלך העימות האגרסיבי, נפצעו חלק מהחברים, כשאחד מהם ספג מכה קשה בפניו ואיבד את שתי שיניו הקדמיות.
"חבריו של יוסף שהוזעקו למקום כדי לנסות להגן עליו ועל בני משפחתו, מצאו את עצמם מבלי שום הכנה מוקדמת בלב תופת, איומים ואלימות כפיהם וכלפיו. במהלך העימות האגרסיבי, נפצעו חלק מהחברים, כשאחד מהם ספג מכה קשה בפניו ואיבד את שתי שיניו הקדמיות"
הקיצוניים איימו: "עוד נחזור"
למרות האלימות הקיצונית שהופנתה כלפי רוזנברג, חבריו ובני משפחתו, החרדים הקיצוניים לא הרגישו "סיפוק" ממעשיהם הקשים ואיימו שיחזרו פעם נוספת וכי "אין לו ולבני משפחתו מקום בבית שמש". מקורבים לרוזנברג סיפרו כי האירוע הסתיים, אבל במקום הורגש פחד נוראי. רוזנברג הגיש מיד לאחר מכן תלונה רשמית בתחנת המשטרה בבית שמש ובימים אלו הנושא נחקר. "זו חציית קו אדום. לא מדובר רק בוויכוח אידיאולוגי, אלא בטרור אזרחי בתוך השכונה שלנו," אמר אחד השכנים שראה את האירוע.
שוחחנו השבוע עם רוזנברג, כדי להבין יותר לעומק את המקרה, מה מצבו הרפואי, מה עתידה המשטרה לעשות בעקבות האלימות הקשה, ואיך הוא מתמודד עם הרצון העז להיות ציוני בקהילה החרדית, למרות שיש בה קמצוץ שלא שרואה בו איום.
רוזנברג איך הכל התחיל?
"הכל התחיל לפני 4 שנים. הגענו לשכונה החדשה ולראשונה נתקלתי למול עיני בתופעה שבה חרדים קיצוניים מסירים דגלים. באותו הזמן לא נתתי לזה תשומת לב. עם הזמן הבנתי שזה לא רק הסרת דגלים, זה פגיעה בציבור, פגיעה ברכוש, זה אלימות והפגנות. בשלב מסוים אמרתי לחברה הקיצוניים שהם מיעוט כן? תעצרו או שנמלא את השכונה בדגלים. הם כמובן לא לקחו אותי ברצינות. משם פרצתי את התחום הזה של הדגלים. יום העצמאות לפני 4 שנים, קמתי בבוקר ותליתי את 10 דגלים בשכונה ובמרפסות. אחר כך נולדה השיירה של הרכבים, היינו אז בין 50-60 רכבים שמסתובבים עם דגלים בשכונה. זה חתיכת פרויקט שאני משקיע בו את כל כולי את כל התקופה של לפני העצמאות. ומאז השיירה שהפכה להיות מסורת".
רוזנברג הסביר:
"יש לנו ניסיון בבית שמש שהשלטון הפך להיות לא רלוונטי. ומי שמשלם על זה הוא האזרח. שחייו הופכים להיות סבל. בשלב מסוים התושבים קמים ועוזבים. זה רלוונטי לכל סוגי האנשים. גם חברה עם כיפות סרוגות וחרדים מיינסטרים. וחסידים וליטאים"
מה המטרה בשיירה הזו עבורכם? החרדים הציוניים?
"אנחנו רוצים לחזק את רשויות החוק", אמר רוזנברג. "דווקא בזמן שפוגעים ומחלישים את הרשויות של השלטון, אנחנו רוצים לחזק".
למה זה חשוב לכם?
"יש לנו ניסיון בבית שמש שהשלטון הפך להיות לא רלוונטי. ומי שמשלם על זה הוא האזרח. שחייו הופכים להיות סבל. בשלב מסוים התושבים קמים ועוזבים. זה רלוונטי לכל סוגי האנשים. גם חברה עם כיפות סרוגות וחרדים מיינסטרים. וחסידים וליטאים. זה רלוונטי לכולם. בסוף כשאתה מסתכל על האנשים, כולם רוצים חיים נורמטיביים, איכותיים ושפויים ואת הדברים הקיצוניים האלה לא ניתן שיתרחש. לא יכול להיות שלא מתאפשרים לנו חיים נורמטיביים.
"וגם חשוב להגיד שיש לנו כבוד לעם שלנו, למדינת ישראל. בציבור החרדי יש נרטיב מאוד שלילי נגד חיילים ונגד דגלים. שהפך להיות משהו שצריך להתבייש בו. או להסתיר אותו. זה נרטיב שהשקיעו בזה מנהיגים רבים בחוגי הקיצוניים או כאלה שנמצאים בארצות הברית. שהשקיעו כספים והצליחו לגרום למין השפעה שלילית שחדרה לתוך תוככי הציבור החרדי. משהו שלא היה בעבר. בעבר לא היינו בעד ולא היינו נגד המדינה, מה שקורה היום – זה שהציבור החרדי הופך חלקו להיות נגד. הוא לא שם לב, זה פתאום חייל זה נהיה משהו שלילי וגם דגל.
"'וגם חשוב להגיד שיש לנו כבוד לעם שלנו, למדינת ישראל' אמר רוזנברג. 'בציבור החרדי יש נרטיב מאוד שלילי נגד חיילים ונגד דגלים. שהפך להיות משהו שצריך להתבייש בו. או להסתיר אותו. זה נרטיב שהשקיעו בזה מנהיגים רבים בחוגי הקיצוניים או כאלה שנמצאים בארצות הברית. שהשקיעו כספים והצליחו לגרום למין השפעה שלילית שחדרה לתוך תוככי הציבור החרדי'"
"חשוב לי להגיד שיש בנינו מכנה משותף: אנחנו חלק מהמדינה. ההבנה שבלי החרדים אין קיום למדינה. ככה אני מאמין. גם אנחנו אנשי עבודה, כלכלה ועשייה. ובנוסף הרבה חברה מאצלנו מתגייסים לצבא, חלקם המשטרה, ועוד ארגונים. ועוד ארגונים והתנדבויות. כשהמטרה להגן ולהבטיח את הקיום של העם היהודי בארץ ישראל".
רוזנברג נזכר בימים של פרוץ ה-7 לאוקטובר. שם הוא התגייס לשלב ב' והיה חייל שלבש מדים. "אני זוכר שהסתובבתי בשכונה עם מדים וזה מאוד הטריד את הקיצוניים שגרים בשכונה אצלנו. למדתי לחיות ולקבל את זה. לאחר מכן התגייסתי ליחידת חשמונאים, הוספתי הכשרה של תומך לחימה. מאז הפכתי להיות מסומן בחוגי הקיצוניים", מסביר. "גם מדי צה"ל וגם שיירת הדגלים", אמר.
ולגבי אירוע התקיפה, איך אתה היום?
"התקיפה הייתה קשה, ההפחדות גם. כי בסוף חשוב להגיד שהם עשו דברים מעולם. הם מאיימים לשרוף אז הם שורפים. עשו את זה לבית דפוס בשכונה, ואני מאמין שהם מסוגלים. לשמחתי חברים שלי הגיעו להגן עליי וככה לא חטפתי אלימות בכלל. אני בטוב היום, ואמשיך לעשות את שיירת הדגלים גם בשנה הבאה. חשוב לי להגיד בהזדמנות זו שהמדינה וכלל האוכלוסייה לא מבינים את המקום שלנו. עד כמה אנחנו נלחמים בקצה של הקצה בשכונות כדי להצליח להרים כלכלה, להביא ביטחון לעם, לגייס חרדים ומה שצריך למען המדינה. אבל מול החבר'ה הקיצוניים אנחנו לבד. בסוף כשיקרה משהו והם מסוגלים כמו שכבר אמרתי, המערכת לא תגן עלינו או תשמור. נאלץ להתמודד עם זה לבד. אנחנו צריכים שהמערכת של המדינה תתאגד על מנת לתת לנו את המעטפת הנדרשת ונוכל להמשיך להוביל את המהפכה".
אתה קורא לזה מהפכה?
"כן. אנחנו קוראים לזה ככה. כי אנחנו רוצים להחזיר את הקול השפוי והנורמלי של החוק. אנחנו עובדים, מתגייסים, מתפרנסים, דואגים לביטחון העם והמדינה ועושים מה שצריך. אז המהפכה מבחינתנו היא לאפשר לנו חיים נורמטיביים ולא חיים תחת פחד ואיומים".
