תביעה הוגשה לאחרונה לבית משפט השלום בירושלים בשמה של תושבת צור הדסה. בתביעה נטען כי רכב יוקרתי מסוג מרצדס-בנץ EQE350 מודל 2024, אשר נרכש על ידי התובעת ביוני 2024, נגנב ממנה באמצעות זיוף מתוחכם של מסמכים והעברות בעלות פיקטיביות, וזאת ללא ידיעתה או הסכמתה.
על פי כתב התביעה, התובעת גילתה את העוקץ בשבוע האחרון של מאי 2025, לאחר שקיבלה הודעה מחברת "כביש 6" על שינוי בעלות ברכבה. בדיקה באזור האישי באתר הממשלתי חשפה כי הבעלות ברכב הועברה לאדם זר לה לחלוטין בשם אלי אנקר מעוספיא.
לדברי עורכי הדין יהוסף שמייצג אותה, בעלת הרכב מיהרה לפנות למשרד הרישוי על מנת לברר את מעמדו, שם התברר לה שהרכב כבר לא מצוי בבעלותה, ושהוא נרשם על שמו של אותו מר אנקר. בעקבות כך, מיהרה האישה והגישה תלונה למשטרת "מטה יהודה". במהלך הגשת התלונה, העלה השוטר את פרטי הרכב במסוף המשטרתי, ועדכן את האישה כי רכבה עבר כבר בעלות נוספת, על שם אישה מג'לג'וליה. בהמשך הפנה השוטר את התובעת לאגף הרישוי במשרד התחבורה, על מנת שיבטלו את העברת הבעלות.
"התובעת גילתה את העוקץ בשבוע האחרון של מאי 2025, לאחר שקיבלה הודעה מחברת "כביש 6" על שינוי בעלות ברכבה. בדיקה באזור האישי באתר הממשלתי חשפה כי הבעלות ברכב הועברה לאדם זר לה לחלוטין בשם אלי אנקר מעוספיא"
בהתאם להנחיות אלה, פנתה התובעת אל סניף אגף הרישוי בבית שמש, בבקשה לבטל לאלתר את העברת הבעלות שבוצעה ברכבה, להחזיר את הבעלות אליה, ולאפס חזרה את מספר הבעלויות הרשומות עליו – כך שיחזור למעמד של יד ראשונה, בדיוק כפי שהיה ערב גניבת הבעלות. ואולם, לתדהמתה, נציגת אגף הרישוי סירבה לטפל בפנייתה, בטענה שמדובר במחלוקת אזרחית, ועל כן על האישה להגיש תביעה מסודרת לבית המשפט.
לדברי עורכי הדין יונתן יהוסף ואביחי יהוסף, בפעולה זו הטילה נציגת משרד הרישוי את מלוא האחריות לתיקון המחדל על כתפי התובעת, כאילו מדובר במחלוקת אזרחית רגילה, ולא במקרה מובהק של זיוף, התחזות וגניבה. עצם העברת הבעלות על רכבה יקר הערך לאדם אחר היממה את התובעת, אך במהרה ניחתה עליה עוד ידיעה מפתיעה. התברר לה שעל רכבה הוטל עיקול, מטעם חברת "ביטוח ישיר", בשל הלוואה שנלקחה באמצעותו.
בשלב זה, פנתה בעלת הרכב לעורכי הדין יונתן יהוסף ואביחי יהוסף, אשר הגישו בשמה מכתב דרישה לפני תביעה לחברת "ביטוח ישיר", ובו נמסר לחברת הביטוח כי מדובר בתרגיל הונאה, וכי עליה להסיר באופן מידי את השעבוד מהרכב, אחרת תיתבע. חברת "ביטוח ישיר" נענתה למכתב הדרישה, והסירה את העיקול באופן מידי.
בנוסף הגישו עורכי הדין יהוסף תביעה לבית משפט השלום בירושלים, בבקשה לתת פסק דין הצהרתי לפיו הבעלות על רכב היוקרה שייכת לתובעת, ולהורות למשרד הרישוי לאפס את הבעלויות עליו, תוך חיוב הנתבעים בהוצאות משפט. בתביעה נטען כי רכבה של התובעת אמנם מצוי ברשותה, אולם היא נמנעת מלהשתמש בו, לאור החשש כי ביטוח הרכב לא בתוקף, ומחשש כי גורמים עברייניים יגנבו אותו.
התביעה הוגשה, בין השאר, נגד סוכנות רכב שנטלה חלק בהסדרת ההלוואה והעיקול על הרכב. לנוכח התביעה, הגישה אותה סוכנות כתב הגנה, ממנו עולה, כי הרכב הועבר אמנם בתחילה על שמו של אותו אלי אנקר מעוספיה, אך זה העביר את הבעלות על הרכב לגבר בן מיעוטים בשם אחר. לטענת הסוכנות, מי שניהל את המגעים עימה היה סוחר רכב מקריית אתא, שהציג בפני נציגיה מסמכים מזויפים, ומסר כי הוא מעוניין להעביר בעלות על הרכב מאותו בן מיעוטים לתושבת ג'לג'וליה.
"מיהרה האישה והגישה תלונה למשטרת "מטה יהודה". במהלך הגשת התלונה, העלה השוטר את פרטי הרכב במסוף המשטרתי, ועדכן את האישה כי רכבה עבר כבר בעלות נוספת, על שם אישה מג'לג'וליה"
לדברי אותו סוחר רכב מקרית אתא, הוא פנה אל סוכנות הרכב על מנת שתסייע לו בהליך משכון הרכב בעבור הלוואה מחברת "ביטוח ישיר", שירות שאין הוא מסוגל לבצע בעצמו, ולשם כך הסכים לשלם לסוכנות עמלה בסך 10 אלפים שקלים.
על פי כתב הגנתה של הסוכנות אותו סוחר הצליח להעביר את בעלות הרכב לתושבת ג'לג'וליה תוך שימוש במערכת הממשלתית gov – העברת בעלות שמחייבת הסכמה מפורשת של בעל הרכב [שהיה באותה עת אותו בן מיעוטים]. וכך, באמצעות מצג שווא זה, הושגה לבסוף הלוואה מחברת "מימון ישיר" בסך של 410 אלף שקלים, שיועדה לאותה תושבת ג'לג'וליה, כביכול לשם רכישת הרכב. 400 אלף שקלים מתוך סכום זה הועברו לחשבון הבנק של סוחר הרכב, בעוד שסוכנות הרכב קיבלה עמלת תיווך בסך 10 אלף שקלים על העסקה.
בתגובתה לבית המשפט, הדגישה סוכנות הרכב כי פעלה בתום לב מוחלט וכי גם היא נפלה קורבן לעוקץ המתוחכם, לאחר שהוצגו לה מסמכים שנראו אותנטיים לחלוטין. התביעה הוגשה כאמור, לבית משפט השלום בירושלים, בשמה של האישה, נגד אלי אנקר, סוכנויות רכב, סוחר הרכב מקרית אתא, ומשרד התחבורה.
"באמצעות מצג שווא זה, הושגה לבסוף הלוואה מחברת "מימון ישיר" בסך של 410 אלף שקלים, שיועדה לאותה תושבת ג'לג'וליה, כביכול לשם רכישת הרכב. 400 אלף שקלים מתוך סכום זה הועברו לחשבון הבנק של סוחר הרכב, בעוד שסוכנות הרכב קיבלה עמלת תיווך בסך 10 אלף שקלים על העסקה"
בהחלטה אותה נתנה בימים אלה השופטת אורנה סמולר-איתן מביהמ"ש השלום בירושלים, היא קיבלה את בקשתה של בעלת הרכב המקורית, באופן זמני.
במסגרת החלטה, הורתה השופטת סמולר-איתן לאגף הרישוי לאפס את מספר הבעלויות ברכב ולהחזיר את רישומו לבעלותה של התובעת כ"יד ראשונה". בהחלטתה זו הבהירה השופטת כי מדובר בסעד זמני בלבד ולא בהכרעה סופית.
יצוין כי הנתבעים המרכזיים בפרשה – אלי אנקר וסוחר הרכב מקרית אתא – לא התייצבו כלל לדיון, דבר שחיזק את עמדת בעלת הרכב בפני בית המשפט. עורכי הדין יונתן יהוסף ואביחי יהוסף, המייצגים את התובעת, ציינו כי מדובר במקרה מטריד במיוחד המצביע על כשלים חמורים במנגנון העברת הבעלות ברכבים בישראל, אשר חושף את הציבור הרחב לפגיעה כלכלית משמעותית. לדבריהם הם יפעלו בנחישות על מנת למצות את הדין עם כל הגורמים המעורבים ולהבטיח כי מקרים מסוג זה לא יישנו.
ההליך העיקרי בתביעה ממשיך להתנהל בבית משפט השלום בירושלים.
