חוי ארנפלד וירוחם אסטריכר, זוג אחים חרדיים מבית שמש יצרו מיזם שמחבר בין שני המגזרים – חרדים וחילונים תושבים סקרנים מכל רחבי הארץ הגיעו לעיר, נכנסו לבתים חרדיים, לבתי מדרש והכירו משפחות נורמטיביות לחלוטין, "ברגע שמכילים את הדרך של החרדים, מבינים את הדברים", אמרו

שני אחים חרדיים מבית שמש, חוי ארנפלד וירוחם אסטריכר הקימו פרויקט שמציג את הצד השפוי של החרדים. הם מארגנים מפגשים בין חילוניים וחרדיים, נכנסים לתוך בתים של משפחות חרדיות, בתי מדרש, חנויות רהיטים חרדיות וסופגים מעט מהשגרה הנורמלית והדומה כמעט ברובה להשגרה החילונית. "הם קמים בבוקר, רוצים לפרנס בכבוד, לחיות בבריאות ולהמשיך בשגרה שלהם", מסביר אסטריכר, "יש הרבה שניזונים מהמידע שעובר בתקשורת, מהצהוב והאנטי", הוסיף.

חודשי ההסגר שהיו בתקופה האחרונה, הציגה את הצד הפחות נעים של המגזר החרדי. הם לקחו חלק בהתפרעויות, תקפו שוטרים, הדליקו מדורות בחג ל"ג בעומר למרות ההסגר ועשו מהומות. "הקבוצה הקטנה הזאת מקלקלת לכולם את השם. ואגב הם נהנים מזה, הם אומרים שזו המטרה שלהם", מדגיש אסטריכר. בגלל התפיסה של הציבור הרחב שהמגזר החרדי כולו מתנהג לפי אותה אידאולוגיה, יצאו השניים אסטריכר וארנפלד במיזם שעושה הסברה מדויקת על המגזרים החרדיים השונים שחלקם מתנהגים בהפגנתיות ואחרים מנסים לחיות את חייהם כרגיל. 

השבוע הם התראיינו בחדשות בערוץ 20 והסבירו על התחלת הפרויקט, על עצירה הפתאומית של הליך ההסברה בגלל מגפת הקורונה, על החזרה לשגרה, על מפגשים בין המגזרים ועל יצירת סיורים ווירטואליים לא פחות מרגשים ומחברים מסיורי השטח.

"הקורונה הייתה טריגר מטורף עבור הציבור הישראלי. אבל הכיתוב והסטיגמה על החרדים היו הרבה לפני", הסביר אסטריכר, "המיזם שלי ושל אחותי, נולד עוד הרבה לפני הקורונה. יצא לי לפגוש אנשים שהם לא מהמגזר החרדי, העברתי להם הרצאות על המגזר ואחרי שהם סיימו לשמוע, הם רצו לראות ולחוות".

"בהתחלה החלטנו לעשות את זה לקהלים מוזמנים", מסבירה ארנפלד, "ואז החלטנו לתכנן את הסיורים. הבאנו את האוכלוסייה שהתעניינה ויצאנו לשטח. נכנסו לבית של משפחה חרדית והבנו איך זה עובד. משם המשכנו לחנות רהיטים חרדית, לבית מדרש חרדי, שאני חייבת להגיד שכחרדית, לא שמעתי את כל לימודי התורה כמו שעשיתי את זה שם. באותו הרגע הבנתי את העוצמה, על אף שגדלתי על זה".

עם אילו דברים חדשים יצאתם מהסיור?

"אחרי הסיור, היה רגע מדהים שניגשו אלינו אנשים ואומרו לנו 'אם רוב החרדים היו כמוכם' ובאותה הנשימה אמרנו להם שרוב החרדים רוצים לפרנס בכבוד, לחיות בבריאות ולהמשיך בשגרה שלהם, ומנגד אם נוזן מהצהוב והאנטי ומכל מה שקורה. אז הסטיגמות יישארו סטיגמות", אמרו.  

יש המון חרדים שמתפרעים. איפה אתם בתמונה?

"יש בארץ מעל מיליון חרדים. רוב המגזר הוא שתקן ולא מתבלט, לא מפגין ולא נמצא בתקשורת. הקבוצה הקטנה שמתפרעת מקלקלת לנו את השם, ואגב הם נהנים מזה, הם אומרים שזו המטרה שלהם. מבחינתם הם החרדים והציבור החרדי הוא לא, זאת אומרת המגזר החרדי המיינסטרים – הציבור החסידי והליטאי, אלו שהולכים להצביע בבחירות, הם לא חרדים.

"יש כאן מיעוט שאומר שרוב המגזר החרדי הוא לא חרדי. לך תתמודד ותתווכח. זה לא כמו להבדיל חמאס שבסוף בבחירות הדמוקרטיות רוב הרשות הפלסטינאית שהצביעה חמאס. פה יש לך קבוצה של אנרכיסטים", טוען אסטריכר. "בבית שמש יש בסביבות מאה אלף תושבים, מתוכם כ-60% אחוזים הם תושבים חרדים. למשל בחפציבה ובשכונת רמת בית שמש ב'. מדובר בסדר גודל של 200-300 משפחות. אם תגיעו לרמת בית שמש א' ו-ג' תראו איך כולם חיים בנחת וביחד. קמים בבוקר, הולכים לתפילה וחיים בשלום".

למה הם עושים רעש ואתם לא?

"כשאדם שקם בבוקר ויש לו מה לעשות, הוא לא ילך לעשות רעש. אני לא מקבל כסף על הפגנות מקהילות סאטמר שמממנות את זה", אמר אסטריכר.

"יתרה מכך התקשורת שמה על זה פוקוס", מסבירה ארנפלד. "זה עושה רעש וצבע. בסופו של דבר, מראים בתקשורת את מה שרוצים להראות, לא מראים את מי שנשמר מהקורונה למשל. גם באוכלוסיות אחרות, את מי שמים בפוקס? את הקצוות והשוליים".

"בבית שמש יש אנשים חרדיים סופר נחמדים, שישמחו לעזור לך בכל דברים. יש כאלה שמתנדבים, וכאלה שפשוט קמים לעבודה וממשיכים בשגרה", הוסיף אסטריכר.

"מהניסיון שלנו, כל פעם זה קורה וזה מפתיע מחדש. אנחנו יושבים עם אנשים שהם לא חרדים בסיורים שאנחנו מארגנים בבית שמש, הם נכנסים למשפחות הביתה והם אומרים 'גם אם אני לא מסכים איתם וגם אם אני לא אהיה כמוהם, אני מבין מה מניע אותם'.  הם מבינים בסיורים שלנו מה גורם לאדם החרדי לעשות את מה שהוא עושה, כמה מתוך המגזר החרדי הוא שטנץ ולא שטנץ. אי אפשר להגיד שכל החרדים הם דעה אחת, יש מיליון דעות אם לא יותר", מחדד אסטריכר, "אבל בסופו של דבר, רוב המגזר החרדי הוא מגזר מכיל ומקבל וכשאדם חילוני מגיע, לא תמיד יש לו סטריאוטיפ על החרדים, כי זה לא מעניין אותו. כל עוד הם לא מפריעים לו, זה לא מעניין. אבל ברגע שמתחילה הסתה, כמו שהראו בערוץ 13 על הידבקות של 87 תלמידים בבית ספר 'גימנסיה' בירושלים כשברקע הייתה תמונה של חרדי, אתה אומר וואלה יש כאן מכונת הסתה".

איך מתקנים את זה?

"אנחנו לא יכולים לתקן את העולם", אמר אסטריכר, "אבל כל אחד בסביבה שלו יכול קצת. אנחנו הרמנו את המיזם הזה, החלטנו ללכת על הסיורים האלה, והתגובות היו טובות, ואז הגיעה הקורונה, ולא מזמן אמרנו לעצמנו שיש הרבה ביקוש. חשבנו על הרצאה בזום, עשרות הצטרפו להרצאה, זה היה מדהים. זה מעניין את האנשים".

"אני מאמינה בהנמכת חומות דו צדדית. המגזר החרדי מגיע עם סטיגמות ומחשבות ודיבורים, שהעולם החילוני הוא כך או אחרת, ואני חושבת שגם שם צריך לעשות עבודה והידברות. צריך לעשות הנגשה גם בצד הזה. ולכן אנחנו אומרים בואו ננמיך את החומות, נדבר פנים מול פנים ונבין את הדברים. ברגע שבן אדם מבין שהאידאולוגיה שעומדת מאחורי זה זו לא השתמטות ואנטי ונגד אלא עומד ערך של צניעות", מספרת ארנפלד.

"ישב אצלי אורח חילוני למהדרין בליל שבועות ודיברנו על נושא שירות הלאומי לבנות חרדיות שהוא נושא מאוד טעון לשני הצדדים", ממשיכה ארנפלד, "והוא ישר אמר 'כן, למה שירצו לעשות שירות לאומי, למה שלא יוותרו?' אחרי שישבנו והסברנו לו את האידאולוגיה שעומדת מאחורי המורכבות של זה, אז הוא הסתכל על הסיטואציה בעיניים אחרות".

יצא לכם לפגוש חרדיים שיצאו נגד המיזם?

"האמת שרוב רובם של האנשים במגזר החרדי, אלו שיותר שמרניים באמת מפרגנים ואומרים איזו יוזמה ברוכה. אני בטוח שיש כאלה ובעיקר בבית שמש שאומרים שזה מיזם אסור. אני שומע את הדעות שלהם", הסביר אסטריכר.

כמה ביקוש יש מהצד החילוני לסיורים האלו?

"המיזם עצמו הוא חדש", ממשיך, "יש ביקוש כי עשינו כבר כמה סיורים, ובעקבות הסיורים שלנו הזמינו אותנו לסיורים פרטיים של כל מיני ארגונים, מוסדות, התאגדויות ולצערי הכל נתקע בגלל הקורונה. עכשיו שחזרנו, זה מתפשט ותופס תאוצה".

שוקלים לעשות שיתופי פעולה מעניינים?

"אנחנו פתוחים תמיד לפתח את זה".

מה החזון של המיזם?

"חשוב לנו שאנשים יכירו אחד את השנייה בצורה ישירה ובלי פילטרים. כשחילוני מכיר חרדי, לרוב הוא לא מכיר אותו אחד על אחד. במפגש כזה, הם יכולים להכיר וללמוד יותר על תרבויות ועוד".

משהו לסיכום?

"בשנת 2020 25% מילדי כיתה א', הם ילדים חרדים. מה שאומר שהחברה החרדית גדלה ומתרבה ואנחנו צריכים ללמוד לחיות ביחד. יש לנו שתי אפשרויות – או לשנוא אחד את השנייה בכיתוב או שנכבד ונכיל משני הצדדים, נלמד להכיר מה עומד מאחורי האידאולוגיה כי כשמכירים את האידאולוגיה פשוט יותר קל להכיל", סיכמה ארנפלד.

לידים לכתבה:

"אחרי הסיור, היה רגע מדהים שניגשו אלינו אנשים ואומרו לנו 'אם רוב החרדים היו כמוכם' ובאותה הנשימה אמרנו להם שרוב החרדים רוצים לפרנס בכבוד, לחיות בבריאות ולהמשיך בשגרה שלהם"

כותרת ליד אסטריכר:

"יש בארץ מעל מיליון חרדים. רוב המגזר הוא שתקן ולא מתבלט, לא מפגין ולא נמצא בתקשורת. הקבוצה הקטנה שמתפרעת מקלקלת לנו את השם, ואגב הם נהנים מזה, הם אומרים שזו המטרה שלהם"

כותרת ליד חרדיים או לא?

אסטריכר: "יש כאן מיעוט שאומר שרוב המגזר החרדי הוא לא חרדי. לך תתמודד ותתווכח. זה לא כמו להבדיל חמאס שבסוף בבחירות הדמוקרטיות רוב הרשות הפלסטינאית שהצביעה חמאס. פה יש לך קבוצה של אנרכיסטים"

כותרת ליד ארנפלד:

"יתרה מכך התקשורת שמה על זה פוקוס. זה עושה רעש וצבע. בסופו של דבר, מראים בתקשורת את מה שרוצים להראות, לא מראים את מי שנשמר מהקורונה למשל. גם באוכלוסיות אחרות, את מי שמים בפוקס? את הקצוות והשוליים"

כותרת ליד מכונת הסתה:

"ברגע שמתחילה הסתה, כמו שהראו בערוץ 13 על הידבקות של 87 תלמידים בבית ספר 'גימנסיה' בירושלים כשברקע הייתה תמונה של חרדי, אתה אומר וואלה יש כאן מכונת הסתה"

"אנחנו לא יכולים לתקן את העולם", אמר אסטריכר, "אבל כל אחד בסביבה שלו יכול קצת. אנחנו הרמנו את המיזם הזה, החלטנו ללכת על הסיורים האלה, והתגובות היו טובות"

בוקסה (בסוף הכתבה)

כותרת: המאבק בהסתה

משה אבוטבול (ש"ס), ראש העירייה לשעבר של בית שמש, יצא למאבק נגד ההסתה של המגזר החרדי, שלח מכתב השבוע לשר התקשורת, יועז הנדל וביקש: "תסמן כיעד אישי את המאבק בהסתה כלפי הציבור החרדי בתקשורת" ושלח העתקים של אותו המכתב ליחידה הממשלתית למאבק בגזענות ואת מנכ"ל ארגון "בצלמו", שי גליק.

לפי מכתבו, "בחודשים האחרונים  נגיף הקורונה משתולל ומכה ופוגע באנשים, אך לצערנו יחד עם זה ישנו נגיף חדש לא פחות מסוכן נגיף ההסתה הפרועה נגד הציבור החרדי. זה התחיל באיש תקשורת בכיר שדרש בשידור חי להחזיר את כל החרדים לגטאות. המשיך באשת תקשורת בכירה שהאשימה את כלל הציבור החרדי בזריקת אבנים על שוטרים בבר אילן, וכן טענה שללא החרדים ובתי אבות אין כלל קורונה. ושלשום בכתבה על התפרצות הקורונה בתיכון חילוני כשברקע כמובן תמונת ילדים חרדים שלא קשורים לכתבה. ועוד מקרים רבים נוספים אשר חלקם התפרסמו יותר וחלקם פחות, אך המכנה המשותף לכולם הינו שנאה, הסתה, והכללה כנגד הציבור החרדי מעל גבי התקשרות.

"חשוב להדגיש", מוסיף אבוטבול במכתבו, "כי כנגד אף ציבור אחר במדינת ישראל לא היו מעיזים לומר דברים כאלה. רק דם הציבור החרדי הותר בתקשורת. וכידוע השנאה לא נשארת רק בתקשורת אלא לצערנו מחלחלת לעם ונוצר ממש שנאה ואיבה וראינו את תוצאות ההסתה ביריקה על נערה חרדית ברמת גן ועוד.

לצערי בתקשורת לא רק שאין ולו שדרן חרדי אחד בודד, כמעט ואין מרואיינים חרדים ובכך גדלה הבורות כלפי הציבור החרדי. אני קורא לך להעמיד ולסמן כיעד אישי את המאבק בהסתה כלפי הציבור החרדי בתקשורת, עם מדיניות של אפס סובלנות להסתה והכללה כלפי כל ציבור בישראל, ובפרט כנגד הציבור החרדי. חופש הביטוי כן. חופש השיסוי ממש לא".

ליד בוקסה:

"בחודשים האחרונים  נגיף הקורונה משתולל ומכה ופוגע באנשים, אך לצערנו יחד עם זה ישנו נגיף חדש לא פחות מסוכן נגיף ההסתה הפרועה נגד הציבור החרדי"

כתיבה ועריכה : מירב בן יאיר