מגן דוד אדום הודיע השבוע (יום שני) על פטירתו של איש החסד והנתינה – אלי אפריאט, תושב וותיק, אבא, בעל, חובש ונהג אמבולנס בתחנה בבית שמש. לפי מד"א בשבת האחרונה אפריאט הרגיש לא טוב, כוחות מד"א ואיחוד הצלה הגיעו לביתו ברחוב הרמב"ם. שם ניסו להציל את חייו אך לאחר ניסיונות ארוכים – אלי מסר את נשמתו לבורא.
אלי היה האדם הראשון שהגיע עם האמבולנס, ביום ובליל, בקיץ ובחורף, ובכל שעות היממה בכדי להציל חיי אדם. היה זה שהעניק עזרה לקשישים, לחולים, לאלו שנפצעו בתאונות הדרכים, לילדים שנפצעו, ליווה תושבים ואנשים לבתי החולים, פתח את ביתו לכל מי שהיה זקוק לכך, והיה דמות ומופת מוערכת ומלאת חסד לרבים. כל אדם שפגש בו בדרכו, היה לו חשוב לראות קודם כל אם הוא זקוק לעזרה. הוא ראה את האחר, ובזכות ליבו הטוב עזר והציל נשמות רבות.
"אלי היה האדם הראשון שהגיע עם האמבולנס, ביום ובליל, בקיץ ובחורף, ובכל שעות היממה בכדי להציל חיי אדם. היה זה שהעניק עזרה לקשישים, לחולים, לאלו שנפצעו בתאונות הדרכים, לילדים שנפצעו, ליווה תושבים ואנשים לבתי החולים, פתח את ביתו לכל מי שהיה זקוק לכך"
אלי היה אדם דתי ושומר שבת. תמיד היה מגיע לבית הכנסת עם חיוך על השפתיים ומתפלל בכל ליבו. אוחז בסידור האישי שלו, ומודה לבורא על כל מה שהעניק לו בחייו. איש שרבים הפכו אותו לאבא ולסבא, היה אוזן קשבת לשכניו ולכל מכריו. כל פעם שהיו זקוקים לו, הוא ישר אמר "כן". וויתר על שינה מפנקת במיטה בשביל לרוץ לבתי החולים ולעשות מה שהוא מאמין בו: להציל חיים. איש מסור בעבודתו במד"א, ובתקופת המלחמה השתמש בכל ניסיונותיו הרבים והעניק עזרה לכל מי שהיה זקוק. בשנת 2022, קיבל אות הצטיינות מהעירייה על תרומתו הגדולה להצלת חיים בתקופת המלחמה ובמשך עשרות שנים.
בשנת 2023 אלי פרש לגמלאות, ומאז דגל בחיי בריאות. עשה כושר והליכות ופגש לא מעט אנשים בדרך – חייך להם והשאיר חותם גם כשהוא מחוץ לכותלי מד"א. עד ערב שישי האחרון, בו עשה את הקידוש האחרון ובסופו חש לא בטוב. ובליל שבת, יום אחרי נקבע מותו. רק בן 68.
אלי הותיר אחריו אישה, עליזה העובדת במערכת הגנים בעיר ושלוש בנות. אלי הוא גיסו של שלום אדרי מהליכוד בעירייה ואח לשלמה אפריאט ז"ל, שנפטר רק לפני שנה.
"אפריאט היה חבר של כולם", נמסר ממד"א. "תמיד עזר לכל מי שהיה זקוק לכך. עובדי ומתנדבי מגן דוד אדום מרכינים ראש לאחר פטירתו, ומשתתפים בצער המשפחה. יהי זכרו ברוך".
"וויתר על שינה מפנקת במיטה בשביל לרוץ לבתי החולים ולעשות מה שהוא מאמין בו: להציל חיים. איש מסור בעבודתו במד"א, ובתקופת המלחמה השתמש בכל ניסיונותיו הרבים והעניק עזרה לכל מי שהיה זקוק. בשנת 2022, קיבל אות הצטיינות מהעירייה על תרומתו הגדולה להצלת חיים בתקופת המלחמה ובמשך עשרות שנים"
הודעת מד"א שפורסמה על פטירתו היממה את תושבי העיר. בעיקר אלו שהיה להם כעזר בימים הקשים בזמן המלחמה, ברגעי משבר בשגרה ובמקרים רבים אחרים. הם נותרו עם כאב גדול ותחושת געגוע עצומה. כל אחד ואחת שפגשו בו בדרכם, קיבלו ממנו עזרה, גם אם הייתה קטנה, הוא היה תמיד הראשון להיות, לסייע ולתת מענה מציל חיים ונפשות. הרשת החברתית התמלאה במילות פרידה ממנו ועל איש החסד שהיה בחייו והחלו בזה אחר זה, לספר את החסדים שעשה, ואת חלקם אנחנו מביאים לכם השבוע בכתבה זו.
"היה איש חסד מיוחד", כתבה אחת מתושבות העיר הוותיקות על אפריאט ברשת. "היית כל כך טהור והכנסת אותנו לביתך בזמנים שנסנו על נפשנו מהתקפות הטילים ב'שומר החומות'. צלצלת אליי והכרזת 'אתם אורזים ובאים אלינו'"
זוהי כתבה לזכרו של אלי אפריאט ז"ל, על חסדיו ומעשי הנתינה והטוב שעשה בחייו. בתקווה שזו תיתן נחמה למשפחה, לחברים ולתושבים שמתגעגעים אליו כל כך.
"היה איש חסד מיוחד", כתבה אחת מתושבות העיר הוותיקות על אפריאט ברשת. "היית כל כך טהור והכנסת אותנו לביתך בזמנים שנסנו על נפשנו מהתקפות הטילים ב'שומר החומות'. צלצלת אליי והכרזת 'אתם אורזים ובאים אלינו'. מיד קמתי ארזתי הכל ועברנו להתגורר בביתך כמעט חודש", סיפרה בכאב ובדמעות. "מאז היותי נערה חשתי בביתך כאחת מבנותייך תמיד דאגת. אני נזכרת ביום אחד בו חשת שקורה לי משהו, החוורתי והרגשתי שאני מאבדת הכרה. מיד הרגעת אותי, השבת אותי על המדרגה בביתך וחיברת אותי לאינפוזיה עד שאתאושש. דאגת כל צהריים בהם שהינו בביתך לארוחה חמה ומפנקת, ריח תפו"א והעוף עדיין באפי. ילדיי קראו לך 'סבא אלי' ולרעייתך המדהימה 'סבתא עליזה'. בשבעה באוקטובר דאגת רבות. לא הפסקת לצלצל ולשאול לשלומנו כאשר הבנת שכוחות מד"א לא יכולים להגיע הנחת אותנו איך לפעול.
"הדמעות לא פוסקות אלי היקר, החנק בגרון. בכל רגע נדמה שתגיע ותגיד 'מה חשבתם שתפתרו ממני מהר?' בחיוך והלצה ששמורה רק לך. ידעת ללטף את הנפש לכל אדם רק במבט וחיוך מיוחד ומרגיע, הכרת הטוב שלנו כמשפחה אלייך היא עצומה.
"דאגת כל צהריים בהם שהינו בביתך לארוחה חמה ומפנקת, ריח תפו"א והעוף עדיין באפי. ילדיי קראו לך 'סבא אלי' ולרעייתך המדהימה 'סבתא עליזה'. בשבעה באוקטובר דאגת רבות. לא הפסקת לצלצל ולשאול לשלומנו כאשר הבנת שכוחות מד"א לא יכולים להגיע הנחת אותנו איך לפעול"
"זכור לי היום שבו חגגתי את גיל 40 בשדרות עם נשים ואז הגחת עם מורן ביתך וישר שאלת 'מה זה רק לנשים?' עניתי מיד 'אתה אורח הכבוד כולן חיכו רק לך' חייכת חיוך מבויש והתאקלמת מהר. הרגע המכונן היה שצלצלתי אלייך בבכי שאבי לא הרגיש טוב ומיד הזעקת עזרה תוך ריצה לביתו ונתת לו טיפול ראשוני על פיג'מה עד שהאמבולנס הגיע ובכך הצלת את חייו. היה לך חשוב שארגע וכל יום שאלת לשלום אבי ובורכת על ידי משפחתי. הצלת את כולם ולא הצלחת להציל את עצמך.
"אלי יקר, אח, אבא, בעל, חבר, סבא, אדם מופלא תודה עלייך, על הנשמה העצומה שהגנה על כל מי שרק הכירך, תודה שידעת לומר את המילה שתנחם , להגן ולשמור על ילדיי כאילו היו נכדייך לעולם תישאר 'סבא אלי' המצחיק עם חיוך שובב. לעולם משפחתך תהיה חלק ממשפחתנו. נוח על משכבך בשלום ותהיה מליץ יושר על עם ישראל כולנו מחכים לך שתגיע בקרוב עם שופרו של המשיח לבוש בגדיי תפארת לבנים שמגן דוד מתנוסס עליהם. 'חבל על דאבדין ולא משתכחין'".
תושבת נוספת כתבה, "זהו בוקר קשה ועצוב. אלי אפריאט ז"ל? מי מאמין לזה? רק בשלישי היית אצלי בסופר, צחקנו כרגיל התעניינת בבריאות שלי, ואמרת כמה אתה שמח שחזרתי לעבוד. אתה שתמיד הובלת אותי לבית חולים, אתה שהיית שם בשבילי שאמא נפטרה, התקשרת תמיד לשאול לשלומי, בירכתי אותך על היציאה לפנסיה ואמרתי לך 'תהנה חיים פעם אחת'. הזוי אבל נסתרות דרכי האל. עצוב ממש. משתתפת בצערם של הילדים המופלאים שגידלת", אמרה בכאב. "עליזה היקרה, אמא זוהרה וכל המשפחה האהובה שלא תדעו צער, פשוט לא נתפס. בבקשה תהיו טובים, תאהבו את כולם – כי יום שעובר לא חוזר. מנוחתך עדן חבר יקר לעד תהיי בליבי".
אל המילים האלו מצטרפים תושבים נוספים שכתבו, "היה איש אציל נפש", כתבה תושבת אחרת, "לא להאמין. איזה עצוב. התנדבתי במד"א בבית שמש והוא היה איש מדהים". תושבת נוספת כתבה, "אלי קשה להאמין ולעכל. ידי רועדות על לכתוב תנוח על משכבך בשלום. הדמעות זולגות. תודה לך אדם יקר מלא החמלה. עבדנו יחד ואתה כולך מלא נתינה לחולים. תמיד מוכן לעזור ולהושיט יד. לא מאמינה שעלי לכתוב ברוך דיין האמת".
מערכת "שוס הדרך מרכינה ראש, ומוסרת למשפחה, לחברים, למכרים ולכל מי שהכיר את אפריאט – שלא תדעו עוד צער. מי ייתן ונזכה להעביר את המורשת שהנחיל בתוכנו הלאה ונפיץ טובה, אהבת חינם ועזרה לזולת.
יהי זכרו ברוך.
