צילומים: דוברות צה"ל | אילוסטרציה
נתונים חסרי תקדים פורסמו לאחרונה על התגייסות נרחבת של נשים מאז שפרצה המלחמה ב-7 לאוקטובר. בעיקר נשים המתגוררת במושבים וביישובים במועצה האזורית מטה יהודה.
על פי הנתונים מספר הלוחמות שמתגייסות רק עולה ומגיע לשיאים היסטוריים. מהנתונים שהגיעו למערכת "שוס הדרך" עולה כי בשנה החולפת (2025) שירתו בצה"ל מאות לוחמות. נתון שמצביע על כמות כפול מאז 2020. כמעט פי 10 משנת 2013.
מגמת העלייה באה לידי ביטוי לא רק בשירות הסדיר, אלא גם כאמור בשירותי הלחימה ובמערך המילואים. בעשור האחרון יותר נשים מחליטות לגשת לתפקידי לוחמה בצבא. על פי הנתונים יחס הנשים במצבת הלחימה מ-13 אחוזים לכ-20 אחוזים. במערך המילואים הלוחם עמד שיעור הנשים במלחמת לבנון השנייה על כשלושה אחוזים בלבד, בצוק איתן על כ-8 אחוזים, ואילו במלחמת חרבות ברזל זינק הנתון לכ-20 אחוזים – נתון חסר תקדים המעיד על שינוי עמוק גם בלחימה ממושכת ובעומס מבצעי גבוה.
"באכ"א מבהירים כי השינוי המבצעי התבטא גם בשטח עצמו. 'יש עלייה חדה במספר הנשים שחצו את הגבול ולחמו בשטח האויב, והיום מדובר כבר במאות נשים שחצו את הקווים. מתוך כלל סדר הכוחות הלוחמים, כ-20 אחוזים הן לוחמות – מספרים שבעבר נחשבו בלתי-נתפסים'"
בצה"ל מדגישים כי העלייה המשמעותית אינה מלווה בנתוני נשירה חריגים. כך למשל, במערך חי"ר גבולות שיעור הנשירה הכללי עומד על כ-16 אחוזים, בעוד בקרב נשים הוא כ-15 אחוזים נתון כמעט זהה, המעיד על יכולת התמדה דומה לדרישות השירות הקרבי.
באכ"א מבהירים כי השינוי המבצעי התבטא גם בשטח עצמו. "יש עלייה חדה במספר הנשים שחצו את הגבול ולחמו בשטח האויב, והיום מדובר כבר במאות נשים שחצו את הקווים", אומרים באכ"א. "מתוך כלל סדר הכוחות הלוחמים, כ-20 אחוזים הן לוחמות – מספרים שבעבר נחשבו בלתי-נתפסים. כיום יש בצה"ל שש מג"דיות לוחמות. מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל שירתו במילואים כ-65 אלף נשים, לעומת פחות מ-7,000 בלבד במבצע צוק איתן".
הנשים הלוחמות משולבות כיום בתפקידים נרחבים של יחידות ותפקידי לחימה – מהגנת גבולות ואיסוף קרבי ועד מערכי חי"ר ייעודיים ויחידות מעורבות. בצה"ל מעריכים כי המגמה צפויה להימשך ואף להתרחב בשנים הקרובות, כחלק מהתאמת הצבא לאתגרים המבצעיים ולשינויים החברתיים בישראל.
"בשנת 2025 נקבע שיא חדש בגיוס נשים מהמגזר הדתי שהתגייסו לצה"ל. בשנה החולפת התגייסו פי 4 נשים לתפקידי לוחמי, לעומת השנים הקודמות שהנתונים הציגו מחצית מהכמות הזו. גם בתחילת המלחמה הייתה קפיצה, אך לאורך שנת 2025 הנתונים הצביעו על שיא חדש. חשוב לציין כי רבות מהן קיבלו בעבר פטור על בסיס הצהרת דת, אך ויתרו עליו ובחרו בשירות צבאי"
נשים מרקע דתי מתגייסות
בנוסף לנתונים האלו, גם נשים מרקע דתי מחליטות להתגייס יותר מאשר בשנים הקודמות. בשנת 2025 נקבע שיא חדש בגיוס נשים מהמגזר הדתי שהתגייסו לצה"ל. בשנה החולפת התגייסו פי 4 נשים לתפקידי לוחמי, לעומת השנים הקודמות שהנתונים הציגו מחצית מהכמות הזו. גם בתחילת המלחמה הייתה קפיצה, אך לאורך שנת 2025 הנתונים הצביעו על שיא חדש. חשוב לציין כי רבות מהן קיבלו בעבר פטור על בסיס הצהרת דת, אך ויתרו עליו ובחרו בשירות צבאי.
כלל פוטנציאל הגיוס של נשים דתיות עומד על אלפים והמגמה הברורה היא שיותר ויותר בנות דתיות מעדיפות את הצבא על פני השירות הלאומי, גם מול השקעות נרחבות בקמפיינים לעידוד השירות הלאומי. בפועל, הן מצביעות ברגליים.
צעירות בתפקידי לוחמה
לצד זאת נרשמות שתי תופעות חדשות. הראשונה: יותר צעירות בוחרות להשתלב בתפקידי לחימה. צה"ל פתח מסלולים ייעודיים לנשים דתיות, ונרשם זינוק בביקוש. רק לאחרונה סיימה מחלקה של עשרות לוחמות דתיות את מסלול ההכשרה במערך האיסוף הקרבי וקיבלה את סיכת הלוחמת – מחלקה ראשונה מסוגה אי פעם, במסגרת תוכנית ייחודית לשילוב לוחמות דתיות ממספר מדרשות, תוך שמירה על אורח חיים דתי.
השינוי השני הוא התגייסות למילואים של נשים ששירתו בעבר בשירות לאומי והחליטו להתנדב לצה"ל. הן עברו טירונות שלב ב' מקוצרת ושובצו בהתאם למקצוען האזרחי – בעיקר ברפואה, לוגיסטיקה, מערך הנפגעים, מרכזי חוסן ופרקליטות צבאית.
המגמות הללו מראות כי העלייה במספר הלוחמות אינה תופעה נקודתית, אלא חלק מהתמונה הרחבה של עלייה עקבית בגיוס נשים דתיות לצה"ל, ובמיוחד בשירות קרבי, תוך שמירה על אורח חיים דתי והרחבת האפשרויות לנשים בצבא.
"בשנת 2025 נקבע שיא חדש בגיוס נשים מהמגזר הדתי שהתגייסו לצה"ל. בשנה החולפת התגייסו פי 4 נשים לתפקידי לוחמי, לעומת השנים הקודמות שהנתונים הציגו מחצית מהכמות הזו. גם בתחילת המלחמה הייתה קפיצה, אך לאורך שנת 2025 הנתונים הצביעו על שיא חדש. חשוב לציין כי רבות מהן קיבלו בעבר פטור על בסיס הצהרת דת, אך ויתרו עליו ובחרו בשירות צבאי"
כמה נשים התגייסו במטה יהודה?
המועצה האזורית מטה יהודה מככבת הנתונים הגיוס של נשים. חלק מהן דתיות. הנתונים הם שוברי שיאים ביחס לשנים הקודמות. בשנה החולפת כ-76 אחוזי נשים התגייסו. כ-16 אחוזים מהן לתפקידי לוחמה, כ-10 אחוזים לקצונה, ו-92 אחוזים לתפקידים משמעותיים.
הנתונים האלו מצביעים על תמונה ברורה, הרשות המקומית מגייסת בשנים האחרונות יותר נשים לשירות קרבי. זהו שיעור חריג בהיקפו לעומת כל השנים הקודמות. . את ההובלה הזו מושכים בעיקר בני המושבים והקיבוצים, שממשיכים להוביל במספרי הגיוס ליחידות הלוחמות.
"כלל פוטנציאל הגיוס של נשים דתיות עומד על אלפים והמגמה הברורה היא שיותר ויותר בנות דתיות מעדיפות את הצבא על פני השירות הלאומי, גם מול השקעות נרחבות בקמפיינים לעידוד השירות הלאומי. בפועל, הן מצביעות ברגליים"
בנוסף, חשוב גם להדגיש כי גם כברים מככבים בטבלאות של צה"ל בגיוס בשנים האחרונות. מדובר בשיעורי גיוס גבוהים במיוחד, כאשר הנתונים מתקרבים ל-100% גיוס בקרב גברים.
על פי הנתונים שהגיעו למערכת כ-86 אחוזים מהגברים התגייסו מהמועצה האזורית מטה יהודה. כ-61 אחוזים לתפקידי לוחמה, וכ-11 אחוזים לתפקידי קצונה. בסך הכל כ-93 אחוזים התגייסו לשירות משמעותי.
למה חשוב שיותר נשים יתגייסו לצה"ל?
לאחרונה עלה לסדר היום שינויים העלולים לפגוע במעמד הנשים בצבא ורצון להרחיק אותן מצה"ל. מדובר בחוק פטור מגיוס שהציע יו"ר ועדת חוץ וביטחון בעקבות הרצון לגייס יותר חרדים ליחידות בצה"ל מאשר נשים. אלופה (במיל') ברביבאי תקפה את החוק ואמרה, "נשים ימשיכו לתרום לביטחון המדינה יותר מרוב הח"כים והשרים בממשלה המטורללת הזאת".
על פי הנוסח של הבקשה להורדת גיוס נשים והעלאת גיוס חרדים, עולה כי מעמד הנשים בצבא עלול להיפגע עקב סעיפים ששונו או נמחקו וזאת על מנת לתעדף דרישות מצד החרדים. ברביבאי, האלופה הראשונה בצה"ל, הוסיפה: "יש לי חדשות עבורכם, החוק הבזוי שאתם מנסחים – ייזרק בקרוב לפח האשפה. חוק הגיוס יחול באופן שווה על החרדים, ונשים ימשיכו לתרום לביטחון המדינה יותר מרוב חברי הכנסת והשרים בממשלה המטורללת הזאת".
"על פי הנוסח של הבקשה להורדת גיוס נשים והעלאת גיוס חרדים, עולה כי מעמד הנשים בצבא עלול להיפגע עקב סעיפים ששונו או נמחקו וזאת על מנת לתעדף דרישות מצד החרדים"
בדיון בוועדת חוץ וביטחון שנערך עלתה הסוגיה על ידי נציגות "פורום דבורה", עם התייחסות נציגת שדולת הנשים בישראל. ח"כ שמחה רוטמן טען בתגובה לסתירה בסיסית בין הרצון לגייס חרדים לצד המשך שילוב וקידום הנשים בצה"ל. עפרה אש, מנכ״לית ״פורום דבורה״ התייחסה בדברים שנשאה לחשש מהדרת נשים המשרתות בצה״ל, שעלול לפגוע במילוי תפקידן באופן מקצועי. ״לא ייתכן שאם תהיה ראשת אכ״א, היא לא תוכל להיכנס לדיון מקצועי בחטיבת החשמונאים במתווה אדלשטיין ניתן מענה לא מושלם, אבל טוב, לסיטואציה הזו. צה״ל מכיר בחשיבות של נשים בצבא, נשים כלוחמות. החוק צריך לתת לזה את המענה בצורה כזו", אמרה.
מורן זר קצנשטיין, מייסדת "בונות אלטרנטיבה", האשימה כי "מדינת ישראל מכריזה מלחמה על כל מלש״בית, חיילת וקצינה". לדבריה, "במקום להציג פתרון שיאפשר לשלב חרדים בצה"ל, אינטרס ביטחוני עליון – הממשלה מקדמת במסווה חוק הגיוס מדיניות השוללת את קיומן של נשים בצה״ל. יישום תיקון הסעיפים יביא לפגיעה אנושה בביטחון ועתיד המדינה. הממשלה לא תברח מחובתה הלאומית להציג לנו פתרון מקצועי לשילוב חרדים בצה״ל".
אל"מ (במיל׳) פנינה שרביט ברוך, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, הסבירה כי ידוע שלשם גיוס חרדים נדרשים הסדרים מיוחדים, אך הבהירה כי "גם אם יש בהם פגיעה מסוימת בנשים המשרתות – פגיעה זו חייבת להיות מינימלית ורק כשאין ברירה". לדבריה, "הרחקה מוחלטת של נשים מחיילים חרדים, שאינה קיימת גם בחייהם האזרחיים, היא פגיעה חסרת הצדקה.
"מטרת ההסדר חייבת להיות איזון נכון בין דרישות החרדים לבין זכויות הנשים המשרתות וצרכי צה״ל – כאשר זכויות הנשים וצרכי הצבא מובילים לאותו כיוון: הימנעות מהגבלות מיותרות על שירות נשים", אמרה. "נשים הן מרכיב מקצועי חשוב ובעל מוטיבציה גבוהה התורם לביצוע משימות צה״ל ולביטחון הלאומי, וצה״ל כצבא העם מחויב להבטיח את כבודם של כל המשרתים והמשרתות. יש לדחות בתוקף קולות המבקשים להטיל מגבלות חדשות בשם 'הגנה' על חיילים דתיים שכבר משרתים כיום, תוך דחיקת נשים הצידה. אין בכך צורך אמיתי – חיילים אלה שירתו עד כה בהצלחה – אלא זהו ניסיון לקדם תפיסות שמבקשות להרחיק נשים מהמרחב הציבורי ולהחזיר אותנו עשרות שנים אחורה״.
ברביבאי, האלופה הראשונה בצה"ל:
"יש לי חדשות עבורכם, החוק הבזוי שאתם מנסחים – ייזרק בקרוב לפח האשפה. חוק הגיוס יחול באופן שווה על החרדים, ונשים ימשיכו לתרום לביטחון המדינה יותר מרוב חברי הכנסת והשרים בממשלה המטורללת הזאת"
עו״ד רותם אבידר צאליק, מייסדת "שדולת המשרתים" ואשת מילואימניק, אמרה כי ״אם מדינת ישראל מבקשת באמת לשלב חרדים בצה״ל – היא מחויבת להקמת מסגרות מותאמות לרבות יחידות מגדריות. המשמעות ברורה, נשים לא ישתלבו ביחידות החרדיות ולא מעבר לכך. אין בכך פגיעה במעמד האישה בצה״ל, שכן צה״ל מציע מגוון רחב של מסלולים תפקידים ודרכי קידום לנשים מחוץ למסגרות הללו. הגבלה מצומצמת על שילוב נשים ביחידות חרדיות מסוימות היא מחיר קטן לאין שיעור, במיוחד אם היא מאפשרת גיוס לוחמים נוספים, הקלה על מערך המילואים והחזרת נשים לאפשרות של התפתחות תעסוקתית וכלכלית אמיתית״.
