מאת: אוסנת אלעזרי
"וְאַתָּ֞ה תְּצַוֶּ֣ה אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּא֑וֹר לְהַֽעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד: בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵד֩ מִח֨וּץ לַפָּרֹ֜כֶת אֲשֶׁ֣ר עַל-הָֽעֵדֻ֗ת יַֽעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַֽהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב עַד-בֹּ֖קֶר לִפְנֵ֣י יְהוָֹ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹ֣רֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
הכהן הגדול, עבודת הכהנים כל אלה מרגשים אותי מחדש. את השיר הזה הלחין ישי ריבו לפני אולי שש שנים במהלך תפילה. הכהן הגדול בקודש הקודשים בעצם היום הגדול והנורא, ריגש אותו מאוד, והוא מספר שהמנגינה כמו התפוצצה בליבו. "תמיד כשהגעתי לקטע הזה במוסף של יום הכיפורים, השלב המרגש שבו אתה מלווה את עבודת הכהן הגדול בבית המקדש, כל כך התרגשתי בתפילה שרציתי להעביר את החוויה שלי שאני מרגיש מעבודת הכהן הגדול החוצה". לומר את האמת שלי. הוא הצליח, השיר הזה מזכיר לי את בר מזל שלנו שהייתה שומעת את עבודת הכהנים והייתה מתחילה לדמוע מהתרגשות, כאילו הייתה חלק מהם.
רש"י אומר ממש בתחילת הפרשה, כשהוא מסביר איך אהרון הכהן הדליק את האש במנורה במשכן, הוא מתאר זאת כך: "עד שתהא השלהבת עולה מאליה". על הסוגייה הזו נעמוד, זו לא רק הדלקת המנורה. אהרון הכהן הוא הדמות הרוחנית של העם, והוא מלמד אותנו איך להדליק אש של התלהבות בכל מה שאנחנו עושים, וזה נכון לגבינו ההורים, מורים, מנהלים, מפקדים בצבא בעצם כולנו.
בהתחלה עלינו להדליק את האש. לחנך, לדבר, להסביר, לתת הרבה תשומת לב, לתת להם אהבה אמיתית מהלב. אבל אי אפשר כל הזמן לחנך. יש שלב שבו חייבים להרפות. אי אפשר להישאר לידם לנצח. לא נוכל לעשות הכל במקומם. צריך למצוא את התזמון הנכון לקחת צעד אחורה, ולתת להם להאיר את האור שלהם מעצמם, זה קורה לבד אנחנו המראה של הילדים שלנו , כל הזמן מדברת על דוגמא אישית, אפילו הטונים של הדיבור זה איך שאת או אתה תדברו, כך לגבי השמחה: אמא שמחה כל הבית שמח. אמא עצובה כל הבית עצוב. אי אפשר לחנך כל הזמן אבל אחריי שהדלקנו להם שלהבת הם יאירו את האור שלהם לעצמם וכשזה קורה זה הדבר הכי מרגש שיש.
"ועַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ".
בכל הפרשה לא מופיע שמו של משה רבינו למרות שמתחילת ספר שמות ועד סוף ספר דברים שמו מופיע. בדרך כלל חל קריאת פרשת תצווה בשבוע שבו חל יום ז' באדר, יום לידת ופטירת משה רבינו. וכן בחטא העגל רצה השם לכלות את בני ישראל, עמד משה בתפילה ואמר "מחני נא מספרך אשר כתבת" לפני שנתיים בפרשה הזו ביום ההילולה של משה רבינו ערכנו מסיבת סידור לכבוד הסידור לבת ישראל "יפה כלבנה ברה כחמה" לא היה מעמד שמח מזה. מעמד רוחני מלא אושר כמו שנכנס תינוק חדש הביתה, ולפניי בדיוק ביום ההילולה קיבלנו לביתנו את הסידור החדש לבת ישראל סידור משולב ספרד ועדות המזרח יחד שבטי ישראל "אלי אתה ואודך" אפשר להגיד שמשה רבינו איתנו וגם זכיתי לרעיה מהימנה בביתי שמאמין בכל מה שאני עושה.
כתבתי על ספר דברים משפט של הבעל שם טוב "כל דבר שיהודי רואה ושומע עליו ללמוד מכך הוראה בעבודת הבורא". וכל הזמן אומרים לי דברים שהם הוראה בעבודת ה' אפילו השבוע שהגיע איזה צדיק לביתנו ונתן לי רעיון לעשות שיעור שבועי. צחקתי אבל ידעתי שזו הוראה אין ספק שזה מרגיש טוב שעושים דברים שהם רוחניים. קיבלתי חיזוק מיוחד באמת מיוחד ביום ההילולה של משה רבינו והינה הוא לפניכם.
כִּי בָּרוּךְ הַשֵּׁם יֵשׁ לָנוּ אִישׁ נֶאֱמָן בֶּאֱמֶת שֶׁרָאוּי לִסְמֹךְ עָלָיו, וְאָנוּ יוֹדְעִין מַה לִּסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם, הוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהִצְלִיחַ אוֹתָנוּ בַּהַצְלָחָה הַנִּצְחִית, וְהוֹדִיעַ לָנוּ מָה אָנוּ צְרִיכִין לִסְחֹר בְּזֶה הָעוֹלָם הָרָחוֹק מְאֹד מֵעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. כִּי אֲנַחְנוּ לֹא בָּאנוּ לְזֶה הָעוֹלָם כִּי אִם לִסְחֹר בּוֹ סְחוֹרוֹת לְמֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים, שֶׁשָּׁם מַצְלִיחִים וּמַרְוִיחִים הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד בְּאֵלּוּ הַסְּחוֹרוֹת שֶׁסּוֹחֲרִים בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי דַּיְקָא, רֶוַח גָּדוֹל וְנִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ, עַיִן לֹא רָאֲתָה.
וזה בהחלט מרגש לדעת שגם שאתה סוחר במשהו אבל אם זה רוחני כמה הזכות הגדולה.
בספר המפורסם "אורחות צדיקים", כתוב שיש שלושה סוגי נדיבות: נדיבות בממון, לדעת לתעל את הכסף גם לצדקה, ולא רק לצורכי עצמנו.
נדיבות בגוף: אדם שמשתמש בגופו כדי לסייע לזולת. הוא הולך לשמחתו של הזולת או הולך לנחם אותו באבלו, עוזר לו במעבר דירה או אפילו יוצא איתו לבית קפה כדי לעודד אותו, ולפעמים סתם מחייך אליו ומקשיב לו. נדיבות גופנית היא לא דבר מובן מאליו, בפרט בעידן המסכים. הרבה יותר קל לצאת ידי חובה ולתרום כסף בביט, מאשר לזוז ולעשות משהו.
נדיבות בחוכמה: זו הרמה הגבוהה ביותר. לייעץ לאחרים, לחלוק איתם את החוכמה והניסיון שלנו, ללמד אותם תורה ולתת להם להכיר את עצמם ואת מורשתם. ועל זה אני יכולה שלהגיד אשריי שזכיתי לחזק אחרים. לא צריך להיות עשירים כדי לתרום, ולא צריך לחכות להזדמנות מיוחדת בכל רגע נתון אנחנו מוקפים בהזדמנויות להיות נדיבים אפילו בבית ביננו ההורים הילדים עניי עירך קודמים.
זכות משה רבינו ואסתר המלכה תגן בעד כולנו תתכוננו לחג הגדול בשנה ימי פורים מגיעים
זכר מחצית השקל
תענית אסתר
מגילה
מתנות לאביונים
משלוח מנות
משתה
ולא לשכוח להתחפש ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם אמן.
אורך ימים מובטח!
שבת שלום זכור את אשר עשה לך עמלק בצאתך ממצרים.
