כבוד הרב ביטון משדר שקט ועוצמה. קשה לפספס את הדרך שבה הוא ואישתו בחרו להתמודד עם האבל הכבד שנפל על משפחתם. שוחחנו השבוע והוא סיפר בענווה על הרצון להמשיך את דרכם של ילדיו, על כמה הם השקיעו בנתינה ובחסדים, כמה רצו ללמוד תורה וגמרא ולהפיץ את הטוב הזה הלאה. לכל אחד ואחת מהם, היה רצון שקט ועמוק שבזכות המעשים שעשו בחייהם העם יתקרב, יאהב יותר אחד את השנייה ובכך נזכה לראות את ביאת המשיח, לחיות חיי גאולה ולצפות בבניית בית המקדש. השיח על האירוע בו נפל הטיל החזיר בכל פעם את הרב לזיכרונות ולמראות הקשים – ומרגש היה לראות שלמרות שמנסה להשתלט עליו עצבות, הוא בוחר לזכור שזו הבחירה של הקב"ה, "אני ואישתי אהבנו את ילדינו מאוד, אבל כנראה שהקב"ה אוהב את עם ישראל יותר", אמר וגם מזכיר לעצמו על כך שילדיו נרצחו על קידוש השם. רק על עצם זה שהם היו יהודים.
בריאיון עוצמתי הרב ביטון סיפר לראשונה לעיתון "שוס הדרך" על מה שקרה בדיוק באותו היום בו ילדיו נרצחו. על הרגעים האחרונים בהם צפה בבנו בבית הכנסת מעביר דברי תורה, על כך שהוא הסתכל עליו מהצד והיה גאה שהוא לא רק מעביר וקורא את ידע התורה אלא גם מסביר בצורה מדויקת וחכמה, על המפגש האחרון עם בנותיו שרצו למקלט כששמעו אזעקה ולמרות שהרב ביטון שהה עם בנו באותם הרגעים, שלושת ילדיו רצו להיות ביחד בזמן האזעקה ולכן הם התפצלו. הרב, אישתו והתינוקת הקטנה נכנסו להסתתר בביתם ושלושת האחים רצו למקלט. הרב ביטון מספר בריאיון על רגעי הבחירה שלא הרגישו כמו הרגעים האחרונים, על הרגע שהטיל נפל וגרם להרס בלתי נתפס בביתו ועל היציאה מהבית, על המראות הקשים וההבנה העמוקה. שלפעמים מילים לא יוכלו להסביר.
"הייתה לי הרגשה מוזרה בלב" סיפר הרב ביטון ביום נפילת הטיל האיראני. "אמרתי ליעקב שאולי הפעם כדאי להישאר בבית, אבל הבנות הפצירו בו לרדת איתן למקלט. אחרי כמה דקות נשמע פיצוץ אדיר והיה הדף מאוד חזק. החלונות, התקרה קרסה והבית כולו התפרק והתנפץ. הייתי בטוח שאיבדתי את אישתי ששהתה בקומה למטה. ברוך השם היא ניצלה, וגם אני והבת הקטנה רחלי".
"'הייתה לי הרגשה מוזרה בלב' סיפר הרב ביטון ביום נפילת הטיל האיראני. 'אמרתי ליעקב שאולי הפעם כדאי להישאר בבית, אבל הבנות הפצירו בו לרדת איתן למקלט. אחרי כמה דקות נשמע פיצוץ אדיר והיה הדף מאוד חזק. החלונות, התקרה קרסה והבית כולו התפרק והתנפץ'"
אחרי שהצליח למצוא את בני הבית ולוודא שכולם בסדר, הוא הסתכל מבעד לחלון וראה מרחוק עשן שחור, דומה לשריפת צמיגים. ברגע הזה הוא הבין שמשהו נורא קרה. הוא יצא מביתו לכיוון בית הכנסת שממש כמה רגעים לפני הנפילה הוא ובנו ושאר האברכים למדו שם תורה והסתכל, "ראיתי עשן מאזור בית הכנסת והרגשתי מאוד רע", תיאר הרב ביטון את הרגעים הראשונים. "התקרבתי למקום בזהירות והסתכלתי על בית הכנסת – ראיתי שהמבנה כולו נעלם. הוא נחרב כליל. אחר כך הסתכלתי לכיוון המקלט וראיתי שגם המקלט נפגע". הרב ביטון עוד לא הצליח לחבר את הנקודות, וכבר שם לב שצוותי מד"א מוציאים מהמקום גופות. "ציפיתי לישועת השם, חשבתי והאמנתי בתוך תוכי שאולי בכל זאת מישהו מהם חי", אמר הרב.
אותם הרגעים הרגישו עבור משפחתו כמו נצח. "חיכינו לבשורה, חיכינו לשמוע מה קורה עם הילדים ולא קיבלנו מענה מאף אחד. חיפשנו תשובות, ולא היה. אחרי כמה שעות לקחו אותנו לבדיקות, ועיכבו אותו. אחר התברר לנו שהם לא ידעו איך לבשר לנו ששלושת ילדינו נרצחו.
"ידענו מההתחלה לאן אנחנו מובלים", סיפר הרב ביטון. "עד שהודיעו לנו את הבשורה הלא פשוטה – שהם אינם. מאותם הרגעים מצאתי את עצמי מטפל יחד עם אישתי והמשפחה בנושא של הקבורה. היה לנו חשוב שהם יקברו בהר הזיתים. אני יודע שהרבה תושבים מבית שמש רצו לקבור אותם בעיר ואני מודה על הרצון שלהם. אבל הרצון שלנו היה שהם יקברו בהר הזיתים ובאמת מין השמיים הבורא סידר את הדברים ומצאנו מקום בשבילם".
איך אתה מתמודד עם המצב?
"אני ממשיך ללמד גמרא בבוקר ומה שיש לי אפשרות. יש לי עוד הרבה דברים שאני עסוק בהם. אנחנו ממשיכים בפעילויות של תורה וחסדים כי חייבים להמשיך הלאה", אמר. "אישתי גם מעבירה שיעורים בסמינר חדש. אנחנו מאמינים שאדם חייב לברך על הרעה כמו שהוא מברך על הטובה. הקב"ה הפקיד בידינו פיקדון. זו הבחירה שלו ואנחנו לא מערערים על דיני שמיים. אנחנו יודעים שהם נמצאים במדרגה הכי גדולה שלהם", שיתף הרב ביטון ואמר בכאב, "אני לא חושב שיש אדם שהתאמץ בחינוך הילדים כמונו, אבל הדבר המדהים הוא שהם ממשיכים לקדש שמיים גם לאחר מותם".
איך זה מתבטא?
"הרבה אנשים התחזקו מהמעשים שהם עשו. מלימוד התורה, מאירועי החגים, מהנתינה שלהם ואני מקבל שיחות וטלפונים על אנשים ששמעו על הדברים שעשו ילדי למען ביאת המשיח, קירוב העם לאחדות ואהבת חינם והחליטו לשמור שבת. בעיני זה דבר מדהים שאנשים בוחרים לתקן את המעשים ולקחת על עצמם כאלה החלטות. זה לא מובן מאליו".
במהלך הריאיון הוא הזכיר את דברי התלמוד הירושלמי על הפסוק “דודי ירד לגנו ללקוט שושנים”, המסבירים כי הקב״ה לעיתים “לוקח את הצדיקים שבישראל”: "אני מבין שהקב״ה בחר בהם. זה לא החלטה של בני אדם מי צדיק ומי לא. כשהקב״ה בוחר – זו בחירה שלו”.
"'ראיתי עשן מאזור בית הכנסת והרגשתי מאוד רע", תיאר הרב ביטון את הרגעים הראשונים. 'התקרבתי למקום בזהירות והסתכלתי על בית הכנסת – ראיתי שהמבנה כולו נעלם. הוא נחרב כליל. אחר כך הסתכלתי לכיוון המקלט וראיתי שגם המקלט נפגע'. הרב ביטון עוד לא הצליח לחבר את הנקודות, וכבר שם לב שצוותי מד"א מוציאים מהמקום גופות"
היו ילדים מוכשרים מאוד
הרב ביטון גידל את שלושת ילדיו מכל הלב והשקיע בהם את כל מה שיכל. הוא סיפר על יעקב כי, "היה ילד מוכשר. הוא ידע לקרוא ולכתוב כבר בגיל 4 ולמד איתי צמוד משניות. הוא ידע אותם בעל פה אבל לא רק, גם ידע להסביר את הדברים ולשאול שאלות בצורה חריגה ועל טבעית. אני זוכר שבבר המצווה שלו הגיעו תלמידי חכמים מגדולי התורה ויעקב דרש במשך 20 דקות בעל פה וכולם היו המומים", מספר בהתרגשות. "יעקב נפטר ביום שהוא נולד. הקב"ה מילא שנותיו של צדיקים. הוא נולד בי"ג באדר, אותה היה אמור לחגוג בלילה.
"עם כל הבנייה העצמית שלו הוא עסק בחסדים ועזר לאחרים", המשיך לספר על יעקב הרב ביטון. "היו שכנות שסיפרו לנו שהוא היה עוזר להן עם הקניות ומאוד אהב לעשות חסדים".
הרב ביטון על יעקב ז"ל:
"היה ילד מוכשר. הוא ידע לקרוא ולכתוב כבר בגיל 4 ולמד איתי צמוד משניות. הוא ידע אותם בעל פה אבל לא רק, גם ידע להסביר את הדברים ולשאול שאלות בצורה חריגה ועל טבעית"
הרב ביטון גם נזכר ברגע מרגש עם בנו יעקב, "כשהיינו בכותל בגיל ארבע וחצי שאלתי אותו מה ביקש בתפילה – והוא ענה שהתפלל שיבוא מלך המשיח ושייבנה בית המקדש. הוא יכל לבקש קורקינט או כל דבר חומרי לעצמו, אבל ביקש קודם כל למען עם ישראל", אמר. "היה חשוב לכל שלושת ילדי בנייה עצמית ואהבת הזולת. לאהוב כל יהודי באשר הוא יהודי. לחשוב טוב, לדבר טוב ולהסתכל בעין טובה על כולם. שזה עיקר העיקרים".
על אביגיל ביתו בת ה-15 סיפר. "ביתי הייתה מבינה את רצון נפש האדם. מאוד סוחפת ומאוד עוצמתית", נזכר. "ידעה לחוש את המצב הנפשי של כל אדם שעומד לפנייה, לשמח אותו ולהתייחס אליו בצורה כזו שתביא אותו לכדי שמחה. ממש הרגישה את הכאב של השני וידעה גם לרדת לסוף דעתו.
"ושרה בת ה-13 הצטרפה לאחיה במעשים הטובים. גם היא עשתה המון חסדים וגם כשאחרים היו מתעייפים היה לו כמו כוח על להמשיך ולעשות. אני זוכר שבאחת מהפעמים אמרנו לה, אני ואישתי, שהיא לא חייבת להמשיך לעשות אם היא עייפה ואין לה יכולת – והיא ענתה לנו שהיא מרגישה סיפוק מהעשייה ואושר שהיא עושה טוב לאנשים. היה מרגש להתבונן בה מהצד. השראה גדולה".
הרב ביטון מספר שילדיו היו אחראיים על קריאת תהילים לילדים, למסיבת חנוכה שהייתה בעיר שבה השקיעו במתנות והרבה דברים. לטענתו זו הייתה מסיבת החנוכה הכי גדולה בבית שמש ששלושתם עשו וארגנו אותה ביחד. "הם היו מאוד מוכשרים", אמר הרב ביטון. "הרבה מהגיל שלהם".
הוא המשיך וסיפר שילדיו היו פעילים הרבה בקירוב לבבות, "יעקב הדריך ילדים, אביגיל עסקה בפעילות חברתית, ושרה התבלטה בעשייה למען אחרים: “הם ידעו לאהוב כל יהודי ולחשוב טוב על כל אדם”, אמר. "אשתי מדברת דיבורים של אמונה ברמה אפילו גבוהה ממני. אנחנו עבדנו כל החיים על הנושא של אמונה, והקב״ה הכשיר אותנו לעמוד בניסיון הזה”.
הרב ביטון על אביגיל ז"ל:
"ביתי הייתה מבינה את רצון נפש האדם. מאוד סוחפת ומאוד עוצמתית", נזכר. "ידעה לחוש את המצב הנפשי של כל אדם שעומד לפנייה, לשמח אותו ולהתייחס אליו בצורה כזו שתביא אותו לכדי שמחה. ממש הרגישה את הכאב של השני וידעה גם לרדת לסוף דעתו"
לאחר מכן הרב ביטון אמר לעם: "כשבאה צרה על הציבור – צריך לזעוק ולהתעורר לתשובה. לא לומר שזה מקרה או מנהג העולם. צריך לחזק את האחדות, את היחס בין אדם לחברו, בין איש לאשתו, וללמוד מוסר בכל יום. צריך לכבד זה את זה, לאהוב כל יהודי ולהסתכל בעין טובה, זו הצוואה שאנחנו ממשיכים עם הילדים שלנו”.
ממשיכים את דרכם
הרב ביטון ובני משפחת רוצים לבנות ישיבה לעילוי נשמת הילדים. "אני מרגיש שהישיבה תיצור מציאות של אחדות, את הדרך שבה אנשים מסתכלים זה על זה ולהיות אור לגויים. אני רואה שהמסרים של ילדי משפיעים על הציבור ואני רוצה שזה ימשיך להדהד ולהפיץ את זה הלאה. בישיבה יהיו לימודי גמרא ברמה גבוהה ויהיה גם שם מדרשיה לבנות באזור אחר שאישתי תפעיל אותה. כשבאמת המטרה שלנו ליצור השפעה על עם ישראל ולהכניס לתוך התודעה תובנות חדשות, להחזיר את עם ישראל למקום ולהביא את האור של הגאולה דרך ההרמוניה.
"בימים אלו אנחנו עסוקים גם בלהמשיך להעביר שיעורים לעילוי נשמתם ובהצעות נוספות וגם במציאת דירה בירושלים אם ירצה השם".
מה יעקב היה רוצה שיהיה בישיבה לדעתך?
"שיהיה לימוד תורה ברמה גבוהה, שיהיו פעילויות לילדים ונוער וזה מה שנעשה".
הרב ביטון שיתף לקראת סוף הריאיון שכשהם הגיעו לבית העלמין אחרי השבעה, הם אמרו לצד שלושת הקברים של ילדיהם שהם אהבו אותם מאוד, אבל הקב"ה אהב את עם ישראל יותר. "הוא בחר בכם", אמר ביטון לילדיו. "אני מודה לקדוש ברוך הוא שגידלנו נשמות כאלה קדושות שקידשו שם שמיים ועדיין מקדשים שם שמיים. וב"ה שנזכה למשיח ולגאולה ולבניין בית המקדש".
בימים אלו משפחת ביטון בתהליכי שיקום ועם רצון עז להמשיך את דרכם של שלושת ילדיהם הלאה. מי שמעוניין לתרום למשפחה, יכול לסרוק את הברקוד דרך המצלמה בנייד ולהיחשף לקמפיין המונים.
